בטח כבר שמעתם את הביטויים Big Data, כריית מידע, אינטליגנציה מלאכותית ולמידה חישובית. אז בזכות הרפורמות האחרונות של משרדי הממשלה השונים להנגשת מאגרי מידע ממשלתיים זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים. אנו משתמשים במגוון רחב של מקורות מידע לרבות משרד הרישוי, בנק ישראל, חברות הביטוח, רשם המשכונות, משטרת ישראל, משרד המשפטים, רשות המיסים, המוסכים המורשים, בתי המשפט, הכונס הרשמי, הוצל"פ, ועוד מאגרים פרטיים שיש ברשותנו. כל המידע נאסף למקום אחד ובעזרת טכנולוגיית AI אנחנו מנתחים ומצליבים את הדאטה כדי שתקבלו תמונת מצב עדכנית.
ראשית, אין טוב ממראה עיניים - לחצו כאן להצגת דוח לדוגמה לדוח בלק"ר לדוגמה לחצו כאן
דוח בלק"ר מתמקד בשני מישורים:
החלק הראשון והחשוב, שלרוב נזנח בבדיקות לפני קניית רכב, הוא בעל הרכב איתו עושים את העסקה. אנו בודקים את היסטוריית בעל הרכב כדי להבין שלא מדובר בסוחר רכב, בנוכל שעוקץ אנשים, או באדם שהסתבך כלכלית/משפטית, ובמקרים אלו עלול להיות במצב בו ההוגנות והאמינות שלו מוטלות בספק. בדיקת הרקע שאנו עושים על מוכר הרכב כוללת:
החלק השני בדוח בלק"ר הוא כמובן מישור בדיקת הרכב החשוב לא פחות. לכן אנו בודקים הצורה רחבה מספר רב של היבטים:
התשובה בקצרה אינה חד משמעית וזה תלוי בממצאי הדוח ובכם. דוח בלק"ר מתמקד בשני מישורים:
החלק הראשון בודק את הרכב והיסטוריית התאונות של הרכב מיום עלייתו על הכביש. מדובר בד"כ על תאונות שעלות התיקון שלהן גבוהה מעלות ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסת הביטוח, בכל מקרה בו נאלצים להפעיל את פוליסת הביטוח של הרכב, ואם הרכב היה מעורב בתאונה עם כלי רכב נוסף. לצד בדיקות אלו אנו כמובן בוחנים היבטים נוספים שמכון הבדיקה כלל לא בודק (למשל שעבודים, משכונים, עיקולים, ירידת ערך לרכב, בעלויות מסחריות ועוד).
בחלק השני אנו בודקים את הרקע של מוכר הרכב - לא רק האם מדובר בסוחר רכבים אלא גם את עברו הפיננסי כמו גם היושרה שלו. למה זה טוב? כי ראשית נוכלים נשארים נוכלים, וחלק מהאנשים שהסתבכו כלכלית יכולים להיות לא הוגנים ולמסור מידע כוזב, למשל על ירידת ערך, טוטאל-לוס, עיקולים ועוד.
לכן התשובה תלויה בכם. ניקח שני מקרים לדוגמה:
בדוגמה הראשונה לא נמצאו אינדיקציות שליליות על מוכר הרכב שאותו גם פגשתם באופן אישי והתרשמתם ממנו, הרכב בן עד 5 שנים עם קילומטראז' נמוך, המרכב החיצוני שלו (בודי) נראה שמור, העבר הביטוחי של הרכב ללא רבב, אין לרכב שעבודים ועיקולים, ללא בעלות מסחרית, אז ייתכן שבדיקה נוספת במכון לא תועיל בהכרח.
בדוגמה השנייה נניח שגם לא נמצאו אינדיקציות שליליות על מוכר הרכב (אחרת בכל מקרה נמליץ לבצע בדיקה נוספת או להבטיח את עצמכם - כל מקרה לגופו ומסקנות והמלצות שונות שיוצגו בדוח), אבל הקילומטראז' גבוה משמעותית מהממוצע, העבר הביטוחי של הרכב מציג מספר תאונות, הרכב נראה לכם מבחוץ לא שמור או שאולי נסיעת המבחן שעשיתם עוררה את חשדכם שהרכב לא מתנהג כפי שהוא אמור. במקרה כזה כן נמליץ לבצע בדיקת המשך כלשהי ועפ"י ממצאי הדוח.
התשובה היא לא או לא תמיד. בדיקה במכון הינה בדיקה פיזית של השלדה ו/או של המנוע ו/או הגיר. הבדיקה החיצונית של הרכב הינה מדגמית ובכל מקרה לא רואים בה את ההיסטוריה של הרכב. למשל, בבדיקה של תאונות במכון הבדיקה עובר הבוחן על מספר נקודות ברכב ודוגם את הצבע של הרכב ולעיתים מחפש מעיכות - בבדיקה מדגמית ברור שניתן לפספס ממצאים בקלות, ובטח שלא ניתן לראות את היסטוריית התאונות של הרכב. בנוסף, גם בוחן מיומן לא יכול להבחין אם הרכב עבר טוטאל-לוס ושופץ - זהו מידע השמור רק לחברת הביטוח, ולראיה היו מקרים רבים בהם רכב הוכנס למכון בדיקה, ועל אף שעבר טוטאל-לוס ושופץ, הדבר לא התגלה.
לצד בדיקות אלו אנו כמובן בוחנים היבטים נוספים שמכון הבדיקה כלל לא בודק, למשל שעבודים משכונים שעלולים להוביל לעיקול הרכב, בדיקת מוכר הרכב ועוד.
לא רק שדוח בלק"ר לא מיותר במקרה הזה, אנו אפילו ממליצים ביתר שאת להפיק דוח בעת רכישה רכב ממגרש או מחברות טרייד-אין/ליסינג. הסיבה כמובן ברורה - בעסקה כזו מדובר למעשה ברכישת רכב מסוחרים ממולחים ברכבי יד-2, ולכן יש ניגוד עניינים מובנה בין הרצון של הסוחרים למכור רכבים לבין הצגת המצב האמיתי של הרכב. החברות והסוחרים שמחזיקים ביתרון ברור בעקבות פערי מידע על השוק ועל הרכב, אף מנצלים את זה ומציגים מצגי שווא. חשוב לציין שלא כל החברות וסוחרי הרכב נוהגים באופן זה, אך מומלץ מאוד לבדוק. עיינו למשל בקטעי הוידאו הבאים מתחקירים ששודרו במהדורות החדשות המובילות בישראל:
לתפיסתנו לא. בדומה לחברות ליסינג או סוחר רכבים, גם חברת הטרייד-אין סוחרת למעשה בכלי רכב, ולכן ישנו ניגוד עניינים מובנה בין הרצון של החברה למכור את הרכב ולעמוד ביעדי מכירה לוחצים, לבין מסירת כל האמת על הרכב. יתרה מכך, חברות אלו לרוב מחזיקות גם מוסכים, שהם בתורם דואגים לייפות את כלי הרכב הנמכרים מבחוץ, וכמובן לסדר תקלות מכניות מגוונות. את ההיסטוריה של הרכב לא תקבלו. בתחקירי החדשות מעלה תוכלו שגם סוחרי רכבים וגם חברות טרייד-אין לעיתים מוכרים רכב שאינו ראוי כלל לעלות על הכביש.
נתוני הרוב המוחלט של כלי הרכב הרשומים בישראל נמצאים בחזקתנו, ובלבד שהרכב הינו רכב פרטי במשקל עד 3.5 טון ובעל ארבעה גלגלים. במילים אחרות - רכבים דו-גלגליים, משאיות ורכבים כבדים לא נמצאים כעת במאגרים שלנו. לגבי כל השאר - כנראה שכן. יש לשים לב שעבור כלי רכב ישנים, לא כל המידע הטכני של הרכב מצוי בידינו. ולמרות זאת - תמיד נוכל לבדוק את מוכר הרכב, והאם הרכב משועבד, ממושכן, את הבעלות בו ואת היסטוריית התאונות ועברו הביטוחי.
נחלק את התשובה לשני חלקים: הראשון הוא בעל הרכב - אנו יוצאים מנקודת הנחה שמוכר פרטי ישר והגון לא ימכור רכב עם פגיעה בשלדה. לכן, אחד מחלקי דוח בלק"ר הוא בדיקת רקע (קרדיטצ'ק) על מוכר הרכב, כדי לוודא שאינו סוחר ואינו נוכל.
החלק השני הוא ביטוח הרכב - במקרה של תאונה עם פגיעה בשלדת הרכב (שאסי), תימצא מעורבות של חברת הביטוח שביטחה את הרכב. הסיבות לכך רבות: קודם כל הנזק היקר שנגרם עקב תאונה מסוג זה מתמרץ את בעל הרכב לערב את חברת הביטוח שתטפל בנזק. בנוסף, בד"כ בתאונות שגורמות לפגיעה בשלדת הרכב מעורבים צדדים נוספים, בין אם כלי רכב אחר (שבעליו מערב אף הוא את חברת הביטוח שלו), ובין אם מדובר ברשות מקומית או חברה ממשלתית המבוטחות גם הן לנזקים הנגרמים בתאונות כאלו. מאחר וזו נקודת ההנחה שלנו, ומאחר ובדוח בלק"ר אנו מנתחים נתונים המתקבלים ע"י חברות הביטוח שביטחו את הרכב ב-7 השנים האחרונות, נוכל לדעת על מעורבות הרכב בתאונות שאיימו על שלמות שלדת הרכב.
נכון, תמיד יש מקרים נדירים ושוליים בהם נוכלים מקצועיים מעורבים בתאונה ולאחר מכן בעסקת מכירת רכב, ואלו ינסו לא לדווח על מנת למכור את הרכב ללא ירידת הערך. אבל, במקרה כזה הנוכל ייאלץ לשלם בעצמו ומכיסו על תיקון הרכב, להסתכן בעבירה פלילית, להסתיר את התאונה מפני חברות הביטוח, ולתכנן את כל הפעולות הסבוכות האלו עוד לפני שהוא יודע בכלל איזה נזק נגרם בתאונה. בכל מקרה, אם אתם חשים בכל זאת שמוכר הרכב אינו אדם הגון וישר, אנו ממליצים לבצע בדיקת המשך פיזית ובמחיר מוזל - באמצעות הקופון המצורף לדוח בלק"ר.
דוח בלק"ר מגיע עם קופון הטבה בשווי , על מנת שתוכלו להמשיך לבדיקה פיזית ע"י גורם מקצועי, כך שתוכלו להיות שקטים לחלוטין ועדיין להימנע מהוצאה כספית נוספת ולא מתוכננת.
גם במקרה זה נחלק את התשובה לשני חלקים: הראשון הוא בעל הרכב - אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שמוכר הרכב אינו סוחר ואינו נוכל, זו הסיבה שבדוח שלנו אנו מבצעים גם בדיקת רקע (קרדיטצ'ק) על מוכר הרכב.
החלק השני הוא הבדיקה שאתם עושים בעצמכם לרכב על-ידי התרשמות חיצונית ופנימית ממצב הרכב. בזמן שתעשו נסיעת מבחן קצרה (בין אם אתם נוהגים ובין אם לא) - ועל נסיעת בדיקה אסור לוותר בשום אופן - תשימו לב למד האוץ (קילומטראז') של הרכב. אם מד האוץ מעל 100,000 ק"מ וללא קשר לממוצע הנסיעה השנתי (כלומר גם אם הרכב בן 7 שנים ויותר למשל), עליכם לשים לב לתפקוד הגיר והמנוע, ועדיף שתפתחו גם את מכסה המנוע. לרוב, בעיות במנוע ו/או בגיר ברכב, הן בעיות שניתן לשים לב אליהן בנסיעת מבחן קצרה. בכל מקרה, אם אתם חשים בכל זאת שמוכר הרכב אינו אדם הגון וישר, אנו ממליצים לבצע בדיקת מנוע וגיר או בדיקה פיזית כללית ובמחיר מוזל - באמצעות הקופון המצורף לדוח בלק"ר.
דוח בלק"ר מגיע עם קופון הטבה בשווי , על מנת שתוכלו להמשיך לבדיקה פיזית ע"י גורם מקצועי, כך שתוכלו להיות שקטים לחלוטין ועדיין להימנע מהוצאה כספית נוספת ולא מתוכננת.
נעים להכיר :) חברת דאטהצ'ק מהווה את חוד החנית בעולם המודיעין העסקי והתחרותי ומספקת מגוון דוחות מבוססי AI על נכסים, אשראי, חברות ואזרחים בישראל, ורותמת את יתרונות הטכנולוגיה לטובת לקוחותיה. כסטארט-אפ חדשני, אנו משתמשים בכל כלי בארסנל שלנו על מנת להשיג את המידע שיחשוף את התמונה המלאה. הבוטים שלנו לצד הסורקים, מאגרי המידע המגוונים וטכנולוגיית בינה מלאכותית פורצת דרך, יספקו לכם תמונת מצב מקיפה וכוללת לפני רכישת הרכב.