מוחמד אדהם מוחמד - טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ, מלון דה רוטשילד 71 ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
מוחמד אדהם מוחמד טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ מלון דה רוטשילד 71
 
מוחמד אדהם מוחמד - טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ, מלון דה רוטשילד 71 ואח'
תיקים נוספים על מוחמד אדהם מוחמד | תיקים נוספים על טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ | תיקים נוספים על טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ | תיקים נוספים על מלון דה רוטשילד 71 |

1104247
51957-05/13 סעש     11/10/2015




סעש 51957-05/13 מוחמד אדהם מוחמד נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ, מלון דה רוטשילד 71 ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 51957-05-13


11 אוקטובר 2015
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ
- ברכש


ה
מבקש:




מוחמד אדהם מוחמד
ע"י ב"כ: עו"ד זאב גיא




-

המשיבות
:


1

.
טלרן אחזקות ונקיון
(2000) בע"מ


2

.
טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ


6

.
מלון דה רוטשילד 71
ע"י ב"כ: עו"ד ארצי בן יעקב

החלטה

1.
לפניי בקשה כי יינתן צו המורה למשיבות לגלות את סוגי המסמכים הבאים:
א.
טפסי דו"ח 126 (דוח שנתי למס הכנסה – ריכוז שכר העובדים) של כל העובדים הזרים, לכל אחת מהשנים בתקופה הרלוונטית (שנים 2008-2013) (ולמחוק את שמות העובדים).
ב.
טפסי 612 לביטוח לאומי לתקופה הרלוונטית.
ג.
פקודות המשכורת המתייחסת לעובדים זרים בתקופה הרלוונטית ולחילופין "דו"ח העברה לקופות" לחשבון אליו הועברו כספי ההפרשה של העובדים הזרים.
ד.
מסמכי הפקדה לחשבון קרן דמי גמל ופיצויים ו/או דפי חשבון הבנק אליו הופקדו הכספים.

2.
המשיבות 1-2 (להלן – המשיבות) מתנגדות לבקשה. לטענתן הבקשה אינה עומדת בכללים שהתוותה הפסיקה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת ההליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיבות טוענות כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים בשלב זה של הדיון.
3.
לאחר שעיינתי
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בתשובה ובטיעוני הצדדים בנוגע לגילוי המסמכים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.
4.
הסמכות להורות על מתן צו לגילוי מסמכים במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוכרה בפסיקה ועוגנה בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 הקובעת (להלן – התקנות), כדלקמן:

"(ב)
לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1)
המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2)
המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק
".
5.
על פי ההלכה הפסוקה, אין כל סיבה למנוע מן התובע את הזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם עוד בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית. עם זאת הוחלט לצמצם את זכות הגילוי ולהתנותה, בין היתר, אך למצבים שבהם נמצאים באמתחתו של הנתבע מסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה (רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס בע"מ, פ"ד נז (4) 517 (2003); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס (3) 264 (2005); רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, 20.1.15).
6.
בענין יפעת נ' דלק מוטורס המאוזכר לעיל,
קבע בית המשפט העליון כי –

".... יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם. כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים ראוי להתנות זכות זו בכמה תנאים: ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר מבוקשים על ידו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו יש לשים לב במיוחד להבטחה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שיימסרו למבקש על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".
7.
כך פסק בית המשפט העליון ברע"א 7956/08 מעדניות האחרים בכבוד (94) בע"מ נ' עו"ד שלמה גן צבי
, (ניתנה ביום 21.4.09):
"גילוי המסמכים שעליו הורה בית המשפט המחוזי לא נועד להוכיח עילת תביעה אישית, אלא ללמד על היקף העוולה שבוצעה לפי הנטען ועל גודלה המשוער של הקבוצה הנפגעת. לנתונים אלו יכול ותהיה חשיבות לשם בחינת השאלה האם התובענה הייצוגית היא הדרך 'היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין', כדרישת סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצגויות התשס"ו-2006(להלן - חוק תובענות ייצוגיות). יודגש, כי אין הגילוי בשלב זה מתבקש לשם קביעת היקפה המדויק של הקבוצה הנפגעת וגודל הנזק שנגרם לכל אחד מחבריה, אלא רק לשם קבלת מושג כללי על סדר הגודל של התופעה בה מדובר. בנסיבות אלה, סבורני שהצו שניתן על ידי בית משפט קמא עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס פ"ד נז
(4) 513 (2003) (להלן - עניין
יפעת
)."

8.

תנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית מנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – החוק), הקובע כדלקמן:

"(א)
בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1)
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2)
תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3)
קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4)
קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב
".

9.
על פי המתואר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, הבקשה עוסקת בשאלת הפרשות כספי הגמל של המבקש וכלל העובדים הזרים המועסקים במשיבות. הבקשה מבוססת בעיקרה על הטענה כי המשיבות לא הפרישו כספי גמל לטובת המבקש ולטובת כלל העובדים הזרים אותם היא מעסיקה וזאת בניגוד לחוק ולהנחיות כפי שפורטו בעמדת הממונה על זכויות העובדים הזרים מיום 2.9.15, אשר פירט כי אומנם לא ניתן לקיים את צו ההרחבה לפנסיה חובה כלשונו, אך יש לקיים את הצו בקירוב האפשרי. לפיכך יצאה המלצה מטעם משרד הכלכלה כי כספים לפנסיה או כל הפרשה סוציאלית אחרת שמתחייבת לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, אשר לא ניתן ליישמם בעבור עובד זר, יופרשו לחשבון ייעודי שיפתח ע"י המעסיק לצורך צבירת כספים אלה.
10.
בענייננו, שוכנעתי כי חלק מהמסמכים שגילויים מבוקש נמצאים ברשות
המשיבות ויש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה וכי במסגרת הבקשה של המבקש והמסמכים שצורפו לה ניתן לומר כי הוא
העמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של תנאי הסף הקבועים בסעיף 8(א) לחוק בכל הנוגע לעילה האישית שלו ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית.


11.
באיזון בין הזכויות המתנגשות, לרבות הפער במידע הקיים בין הצדדים
מחד
והסכנה בשימוש לרעה בהליכים משפטיים,
שוכנעתי כי כדי לעמוד על גדר המחלוקת האמיתית בין הצדדים ובחינת היקפה, יש לגלות את המסמכים הבאים – "דו"ח העברה לקופות" לחשבון אליו הועברו כספי ההפרשות של העובדים הזרים בתקופה הרלוונטית לתביעה או מסמכי הפקדה לחשבון קרן דמי גמל ופיצויים או דפי חשבון הבנק אליו הופקדו הכספים לתקופה הרלוונטית לתביעה-זאת לאור הרלוונטיות שלהם בשלב זה של ההליך, שכן גילויים יאפשר לבחון את השאלה האם אכן הופרשו הסכומים כטענת המשיבות או שמא לא הופרשו כטענת המבקש, וזאת לגבי כלל ציבור העובדים הזרים שהועסקו אצלן בתקופה הרלוונטית לתביעה הנדונה. גילויים של מסמכים אלו אכן ישפכו אור על שאלת התקיימות תנאי הסף כאמור.
יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי יש לגלות את המסמכים – טפסי דו"ח 126 וטפסי 612. שכן גילוי כימות שכרם של העובדים הזרים
אינו רלוונטי לשלב זה של ההליך. בשלב זה, כאשר הבקשה טרם אושרה כתובענה ייצוגית, נראה כי ביחס למסמכים אלה מדובר בבקשה מוקדמת וממילא המסמכים אינם דרושים לבירור השאלה העומדת כרגע לדיון והיא האם להיעתר לבקשה לאשר את התובענה הייצוגית.
12.
המסמכים אשר אושר גילוים יועבר למבקש תוך 21 יום מהיום והמשיבות רשאיות
למחוק
פרטים מזהים של העובדים ככל והם מופיעים.

13.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.
הוצאות הבקשה יקבעו בעת מתן החלטה בבקשה לאישור התביעה כייצוגית


ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ו,
(
11 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.























סעש בית דין אזורי לעבודה 51957-05/13 מוחמד אדהם מוחמד נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ, מלון דה רוטשילד 71 ואח' (פורסם ב-ֽ 11/10/2015)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן