א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) - יאבור שמואל

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) יאבור שמואל
 
א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) - יאבור שמואל
תיקים נוספים על א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) | תיקים נוספים על יאבור שמואל

9791
1670/00 הפ     14/02/2002




הפ 1670/00 א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) נ' יאבור שמואל






בתי המשפט
הפ 001670/00
הפ 827/00
בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו
14/02/02
תאריך:
כב' השופטת רות שטרנברג - אליעז

בפני
:

א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב)

בעניין:
מבקש (הפ 1670/00)
משיב (הפ 827/00)
עו"ד אביטן שי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
יאבור שמואל
משיב(הפ 1670/00)
מבקש (הפ 827/00)
עו"ד בלושטיין גדיאל

ע"י ב"כ עו"ד
פ ס ק ד י ן
הצדדים, יחזקאל אלישיב ושמואל יאבור, הקימו ב- 26/04/95 חברה פרטית לגדול בקר ושירותים נלווים בשם "יב-אלשי בע"מ" (ח.פ. 9-213107-51). כבר בחודשי הפעילות הראשונים התגלעו חילוקי דעות בין השותפים.
ב- 20/08/98 הועבר הסכסוך לבוררות בהתאם לסעיף הבוררות שבהסכם המייסדים:
"10.1 כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים לרבות מחלוקות הנובעות מהוראות הסכם זה ופרושו תועבר להכרעת הבורר המוסכם, עו"ד רפאל בס.
10.2 חתימת הסכם זה כמוה כחתימת הסכם בוררות." (נספח א' לה.פ 1670/00).

עקב התפטרותו של עו"ד בס מתפקידו כבורר, מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, את כבוד השופט בדימוס י. דיאמנט.
ב- 5/06/00 ניתן פסק הבוררות. ב- 13/06/00 עתר מר יאבור לביטולו (ה.פ 827/00).
ב- 29/07/00 נדחתה על ידי הבורר בקשת מר אלישיב לתיקון פסק הבוררות, וב- 10/09/00 עתר אף הוא לביטול הפסק (ה.פ 1670/00).
הדיון בעתירות אוחד (תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

ד י ו ן
שני הצדדים אינם משלימים עם פסק הבוררות והגישו בקשות לביטולו על פי מספר עילות ביטול, בהן: חריגה מסמכות, העדר הזדמנות להביא ראיות ולטעון, חריגה מכללי הצדק הטבעי (סעיף 24(3), (4), (10) ו-(5) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968).
עילת הביטול המשותפת לשני הצדדים הינה:
"הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו".
אכן בפסק הבוררות ציין כבוד הבורר כי לא הובאו בפני
ו ראיות שיש בהן כדי להביא להכרעה במספר נושאים שהועלו בפני
ו (פסק הבורר סעיף 11 בעמ' 5; סעיף 17 בעמ' 8; סעיף 27 בעמ' 13).
דא עקא שתלוי ועומד צו לסילוק יד והריסה של החווה ושוויו של הרכוש המשותף ירד פלאים. החווה אמנם הושכרה, אך השוכר נותר חייב דמי שכירות.
על הרקע הקשה התגבשה תמימות דעים לגבי ביטולו של פסק הבוררות. ודוק, אין המדובר בהסכמה הדדית, אלא שכל צד סבור, מטעמיו הוא, כי אין לאשר את פסק הבוררות, אשר הותיר מחלוקת על כנה.
השאלה העומדת בפני
נו נוגעת לנפקותה של הסכמת הצדדים המושגת במסגרת הליכי בוררות. מן המפורסמות היא כי ביסוד הליך הבוררות עומדת ההסכמה:
"הבוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך שפיטה, שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים המסוכסכים - למן מינוי הבורר, קביעת הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות ועד קביעת המועד למתן הפסק." (פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל מהדורה שלישית מורחבת, ת"א 1991, עמ' 1).
ואולם, במקרה שלפנינו מדובר בשלב שלאחר מתן פסק הבוררות :
"תוקפו המחייב של הפסק אינו נובע מאישורו על ידי בית המשפט, אלא מקורו בהסכמת הצדדים. נכון הדבר, שס' 21 קובע את תוקפו של פסק הבורר כמעשה בית דין בין הצדדים "באין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות"; וניתן היה לסבור, שכדי לשלול תוקף זה צריכים הצדדים להסכים על כך מראש, בהסכם הבוררות ביניהם. אולם לא כן הדבר, והצדדים רשאים גם לאחר מתן פסק הבורר להגיע להסכם שלא לבצע את הפסק, או לשנות הוראה מהוראותיו, או ללכת לבוררות נוספת". (פרופ' אוטולנגי, שם בעמ' 383).

נוטה אני להסכים עם עמדה זו. חופש ההתקשרות צופן בחובו כוח להשתחרר מהתקשרות, בהסכמה הדדית.
ככלל אין מניעה להסכים על ביטול

פסק דין
בעניין אזרחי. מקל וחומר ראוי לכבד ההסכמה כאשר מדובר בהליכי בוררות.
כפי שרשאים הצדדים להתקשר בהסכם בוררות או להשתחרר ממנו מכוח ההסכמה, אין מניעה שיסכימו לביטול תוצאותיו של פסק בוררות, אף אם לא מתקיימת אחת מעילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
אמנם התוצאה היא ריבוי התדיינויות, ואינה עולה בקנה אחד עם המדיניות השיפוטית המעדיפה אישור הפסק על ביטולו (ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניה בע"מ נ' ס.ע רינגל בע"מ, פד"י מב(4) 605, 612). אולם מנגד ניצב אינטרס הציבור שלא לפגוע בחופש ההתקשרות. האוטונומיה של רצון הצדדים, ככל שאינה מתנגשת עם תקנת הציבור, היא זכות חוקתית ממעלה ראשונה. הרצון לסיים הליכים ולמנוע התדיינויות חוזרות ונשנות, מבוסס מן הבחינה המוסרית, תיקון העולם, ומן הבחינה הכלכלית; התייעלות וחסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי הציבור. באיזון בין האינטרסים המתנגשים גובר עקרון העל של כיבוד רצון הצדדים, אף אם לכאורה נשקפת התדיינות נוספת.
לא יהיה זה מיותר לציין כי הבורר כבר נתבקש להשלים את פסק הבוררות, אך דחה הבקשה.

לסיכום - פסק הבוררות מבוטל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ב (14 בפברואר 2002), בהעדר.
רות שטרנברג אליעז,
שופטת









הפ בית משפט מחוזי 1670/00 א.צ.מ. אחזקות בע"מ (אלישיב) נ' יאבור שמואל (פורסם ב-ֽ 14/02/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן