מיכאל רוזן - עו''ד מיוחס יצחק, החברה הכלכלית לחסכון בע''מ, ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע''מ

מידע על מיוחס יצחק   



מיכאל רוזן - עו''ד מיוחס יצחק, החברה הכלכלית לחסכון בע''מ, ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע''מ

בקשות שונות אזרחי 20702/01     15/08/2002 (בשא)



תיקים נוספים על מיכאל רוזן
תיקים נוספים על עו"ד מיוחס יצחק
תיקים נוספים על החברה הכלכלית לחסכון בע"מ
תיקים נוספים על ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ




בשא 20702/01 מיכאל רוזן נ' עו"ד מיוחס יצחק, החברה הכלכלית לחסכון בע"מ, ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ




1
בתי המשפט
בשא020702/01
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: א 001579/99

15/08/02
תאריך:
כב' השופטת ברוש שרה

בפני
:

מיכאל רוזן

בעניין:
מבקש
דן כהן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
משיבים
משיבה פורמלית
1. 1. עו"ד מיוחס יצחק

2. 2. החברה הכלכלית לחסכון בע"מ

3. 3. ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ
גיורא אונגר
למשיב 1 ו- 3
עו"ד גינו וי
נס למשיבה 2
ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. המבקש הנו עורך דין.
המשיב מס' 1 הנו עורך דין (להלן - "המשיב").
המשיבה מס' 2 (להלן - "המשיבה") הנה חברה פרטית, העוסקת במתן שירותים לגביית החזרי מס של חיובים שונים שנגבו ביתר על ידי רשויות מקומיות. המשיב היה בעל 50% ממניותיה של המשיבה מאז שנת 1994 ועד לשנת 1996, שאז הועברה השליטה המלאה בה, לידידו של המשיב, מר בוני רייטן.
המשיבה מס' 3 (להלן - "המשיבה הפורמלית"), הנה חברה פרטית, העוסקת בעיקר במתן שירותים של החזרי מס בגין גביית יתר של ארנונה על ידי הרשויות המקומיות, ופעלה עם המשיב, שהנו בעל שליטה מלאה ובלעדית בה, כיחידה כלכלית אחת.

2. המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה לתשלום סך של 1,100,000 ₪.
המבקש טוען בכתב התביעה כי המשיבים עשו יד אחת ומנעו ממנו את חלקו ברווחים שהתקבלו על ידיהם, ולהם היה זכאי, לטענתו, מכוח מערכת ההסכמים וההסכמות בינו לבין המשיב והמשיבה הפורמלית.

3. המשיבה הגישה בקשה (בבש"א 52749/99) למחיקת כתב התביעה ככל שהוא נוגע אליה, בהיעדר עילה ומחמת חוסר יריבות בינה לבין המבקש (להלן - "בקשת המחיקה").
ביום 31.7.2000 קבע בית המשפט, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגד המשיבה, באשר לא נטענו בו העובדות המצביעות על עילה של הרמת מסך, גרם הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, וכדומה. בית המשפט איפשר, עם זאת, למבקש, להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

4. ביום 3.9.00 הגיש המבקש (בבש"א 24206/00) בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן - "בקשת התיקון הקודמת"). הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש ובו התייחס המבקש רק לעניין העובדות שהוספתן התבקשה, והנוגעות למשיב.
לענין העובדות האחרות, הנוגעות למשיבה, הפנה המבקש לתצהירים שצורפו בתגובה לבקשת המחיקה.

5. בתגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה, טענה המשיבה כי אין להיעתר לה, משום שהמבקש לא צירף תצהיר המאמת את העובדות המתייחסות למשיבה אלא היפנה לתצהירים שנערכו לצורך בקשה אחרת. בית המשפט איפשר למבקש להגיש תצהיר נוסף, המתייחס למשיבה.
המבקש לא הגיש תצהיר כאמור. תחת זאת הגיש המבקש ביום 18.10.01, את הבקשה דנן לתיקון כתב התביעה, בצירוף תצהיר המתייחס למשיבה.

6. המשיב ומשיבה טוענים, כי יש למחוק את הבקשה על הסף באשר המבקש לא מילא את הוראות בית המשפט, ולא הגיש תצהיר נוסף בתמיכה לבקשת התיקון הקודמת ותחת זאת, הגיש בקשה חדשה, נוספת, לתיקון כתב התביעה..
עוד טוענת המשיבה, כי בקשת התיקון איננה עומדת בקריטריונים הנוהגים לגבי תיקון כתבי טענות ואינה כוללת עובדות חדשות.

7. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") קובעת לאמור:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

8. דומה, שאין צורך להכביר במילים בדבר העקרונות אותם מיישם בית המשפט בדונו בבקשה לתיקון כתבי טענות. עקרונות אלה, מוצו בר"ע 2345/98, סלים דנגור ו- 3 אח' נ' חנוך ליבנה ו- 3 אח', פ"ד נב (3) בע"מ 431, שם נאמר, מפי כב' השופט אור:
"5. מלשון תקנה 92 לתקנות והפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמא לכך היא טענת ההתיישנות: לפיכך, אם מבקש בעל הדין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מין המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי".

9. ומן הכלל אל הפרט: התיקון המבוקש דרוש לצורך בירור הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים ולא מצאתי כי קיים חריג כלשהו מהחריגים שנמנים לעיל, המצדיק את דחיית הבקשה, הכל, כפי שיפורט להלן.

10. המשיבה מתנגדת לבקשת התיקון. היא טוענת כי אין כל ביסוס עובדתי לעילות אותן מעלה המבקש כנגדה. לטענתה, אין בכתב התביעה המקורי, כל טענה או עובדה המצביעה על קיומן של העילות הנטענות, והמבקש לא מצא, לטענתה, לשנות מכך אף בבקשה זו. לא הוסבר מדוע כתב התביעה המקורי לא כלל את העובדות אותן מבקש להוסיף בתיקון; כך, טוענת המשיבה, כי לעילה של גרם הפרת חוזה אין כל ביסוס עובדתי. באשר לעילה של הרמת מסך, לא הובאו כל עובדות המייחסות מעשים של המשיב למשיבה.
עוד טוענת המשיבה, כי בתצהיר לא פורטו השירותים ושמותיהם של הלקוחות שהופנו על ידי משיבים 1 ו-3 אל המשיבה וכי אין כל זיקה עובדתית או רעיונית בין עילת תביעה כלשהי לבין הסעד הנובע מקיומה.

11. מכלול העובדות, המצמיחות את זכותו של התובע לקבל את הסעד הנתבע, הוא עילת התביעה. העילה ותיאורה הם לב לבו של כתב התביעה. כתב התביעה צריך להכיל את העובדות החשובות שעליהן מסתמך התובע, ובהעדרן התביעה פגומה ועלולה להימחק (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה ששית, ע"מ 49-48)

12. עילת התובענה לעניין תקנה 92, פירושה העסקה או המעשה המובאים לדיון. ובענייננו, מעשיהם של המשיבים אשר עשו יד אחת למנוע מהמבקש את חלקו ברווחים שהתקבלו על ידם.
למעשים אלה מתייחס גם התיקון המבוקש.

13. ההכרעה, אם כתב התביעה מגלה עילה, צריכה להיעשות תוך בחינת העובדות שצוינו בכתב התביעה בלבד, מתוך הנחה שאם יוכחו העובדות יהא התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

"בע"א 280/84, אברהם עפרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 358, נקבע:
"כאשר בוחנים אם אין בכתב התביעה כדי לגלות עילה, אין לפנות אל טענות טרומיות או טענות הגנה... השאלה היא תמיד אם כתב התביעה על פי נוסחו ולאור האמור בו מגלה עילה שפניה אל הנתבע. המבחן לעניין זה הוא אם התובע יוכל לקבל את הסעד המבוקש על יסוד האמור בתביעה, אם היא תוכח."

ד"ר י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 307 אומר:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו".

עילת התביעה נגד משיבה 2:
14. המבקש טוען בתצהירו, כי במועדים הרלוונטיים לתביעה, היה המשיב בעל מניות במשיבה והחזיק ב- 50% ממניותיה. המבקש טוען, כי בנסיבות שתוארו, לפיהן המשיבים הבריחו נכסים מהמבקש וגנבו ממנו לקוחות, באמצעות העברת לקוחות מהמשיב ומהמשיבה הפורמלית למשיבה, יש לבצע הרמת מסך ולייחס על ידי כך, למשיבה אחריות בשל מעשיו של מי שהיה בעל מניות בה בתקופה הרלוונטית.
עוד טוען המבקש, כי המשיב השתמש שלא כדין ובחוסר תום לב, באישיותה המשפטית הנפרדת של המשיבה במטרה לאפשר לו להונות את המבקש, לקפח את זכויותיו ולמנוע ממנו חלקים ברווחים שהיה אמור לזכות בהם כדין, לטענתו.
בנוסף, טוען המבקש, כי יש לראות את המשיב כמי שפעל בשמה ומטעמה של המשיבה, וכמי שחייב אותה במעשיו ולייחס לחברה, את תוצאות מעשיו, מכוח דיני השליחות.
לאור העובדות האמורות טוען המבקש, כי קמה לו עילת תביעה להיפרע מאת המשיבה בגין הנזקים, שנגרמו לו בשל מעשיו של המשיב, מכוח דוקטרינת הרמת המסך, מכוחה ניתן לייחס לחברה מעשיו של בעל המניות בה.
סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - "חוק החברות") קובע:
"(6) הרמת מסך
(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.
(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל וכוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה"

סעיף 54 לחוק החברות קובע:
54. אחריות יחידי האורגן
(א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס.
(ב) נוסף על הוראת סעיף 6 רשאי בית משפט לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה ליחידים באורגנים השונים, אם התקיימו התנאים הקבועים להרמת מסך בסעיף 6(ג), בשינויים המחויבים, או אם התקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובות כאמור.
בע"א 4606/90, תל מר בע"מ נ' מוברמן, פ"ד מו (5) 353, ציין כב' השופט ד. לוין:
"המסך אינו כה הרמטי ומצויים בסביבתו תחומים עמומים שבהם פועלים התאגיד ובעלי המניות בערבוביה, ונוצר מידי פעם הצורך, למען עשיית הצדק והעמדת הדברים על דיוקם, להציץ מבעד לפרגוד ולהרים במידה זו או אחרת את המסך המפריד".

לאור האמור, העובדות אשר פורטו בתצהיר, אם תוכחנה, יש בהן להצדיק את הרמת המסך.

15. עוד טוען המבקש, כי עומדת לו עילת תביעה כנגד המשיבה בעילה של גרם הפרת חוזה משום שזו, גרמה בהתנהגותה, ביודעין, להפרת הסכם השותפות וההסכמים האחרים בינו ובין המשיב והמשיבה הפורמלית שפעלה באמצעות המשיב. בשל כך, נגרם למבקש, לטענתו, נזק כספי כבד אשר הוערך בהערכת חסר ולצורכי אגרה בלבד, בתביעה המקורית.

עובדות אלה, אם תוכחנה, מקימות עילת תביעה מכוח הוראת סעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ויש להתיר את תיקון התביעה.

16. המבקש טוען אף לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. המבקש טוען להשבת כספים אשר קיבלה המשיבה לידיה, שלא על פי זכות שבדין ובשל התנהגות פסולה וחסרת תום לב, כספים אשר לא הגיעו לה ואמורים היו להשתלם למבקש.

המבקש לא פירט בתצהירו מהם הרווחים להם היה זכאי כתוצאה ממתן שירותים וגביית תשלומים בגינם מלקוחות אשר היו צריכים על פי המוסכם לקבל ממשרד המשיב ו/או המשיבה, ואותם קיבלו מהמשיבה הפורמלית. בהעדר אימות ופירוט הטענות, לא ניתן לאפשר את התיקון בסוגייה זו.

17. מוסיפה המשיבה וטוענת כי המבקש לא נתן בתצהירו כל הסבר מדוע לא נכללו העילות נושאי הבקשה לתיקון המקורי.
על פי ההלכה, על המבקש תיקון של כתב תביעה להסביר לבית המשפט מדוע לא כלל מלכתחילה את התיקון בכתב התביעה. וכך כותב ד"ר י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בע"מ 341:
"הדעת נותנת, שבעל דין המבקש רשות לתקן כדי להביא את הפלוגתה שנפלה 'באמת' לדיון, יסביר בתצהירו על שום מה לא הובאה הטענה באותו כתב הטענות בו היה חייב להעלות את השאלות שבמחלוקת".

18. המבקש הגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר שבית המשפט איפשר למבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, לאחר שדחה את בקשת המבקש למחקו מחוסר עילה. בתצהירו טען המבקש, כי הגדרת עילות התביעה בכתב התביעה המקורי היתה משימה לא פשוטה בהעדר המסמכים הנוגעים למעורבותה של המשיבה באשר המסמכים נמצאו בידי המשיבים. המבקש עתר בכתב התביעה למתן חשבונות ולקבלת מסמכים שונים, אשר יאפשרו לו ללמוד על היקף אחריותם של הנתבעים כולם. גם אם הסבר המבקש דחוק במידת מה, די בו כדי להסביר מדוע לא נכללו עילות אלה במסגרת כתב התביעה המקורי.

19. המבקש לא מילא את החלטת בית המשפט מיום 28.3.01, ולא הגיש תצהיר נוסף לתמיכה בבקשת התיקון הקודמת. תחת זאת, בחר להגיש בקשה חדשה. הואיל ואין המדובר בפגם מהותי, אלא בפגם שיכול ויבוא על תיקונו בפסיקת הוצאות, לא מצאתי רק בשל כך, לדחות את הבקשה.

אשר על כן אני מתירה את תיקון כתב התביעה כאמור לעיל.
כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום.
המבקש ישלם הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין ללא קשר לתוצאות ההתדיינות בסך 10,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 15.8.02 בהעדר הצדדים.

שרה ברוש, שופטת
רשמת בימ"ש מחוזי ת"א

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.
לפרסום והפצה מיום 15.8.02.

שרה ברוש, שופטת
רשמת בימ"ש מחוזי ת"א









בשא בית משפט מחוזי 20702/01 מיכאל רוזן נ' עו"ד מיוחס יצחק, החברה הכלכלית לחסכון בע"מ, ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/08/2002)











תיקים נוספים על מיכאל רוזן
תיקים נוספים על עו"ד מיוחס יצחק
תיקים נוספים על החברה הכלכלית לחסכון בע"מ
תיקים נוספים על ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט