אושרי ג'ורג' קדושים, אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ - אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ, אושרי קדושים

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אושרי ג'ורג' קדושים אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ אושרי קדושים
 
אושרי ג'ורג' קדושים, אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ - אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ, אושרי קדושים

מידע על אושרי גורג קדושים    מידע על אושרי קדושים   


42579-04/13 א     23/12/2015



תיקים נוספים על אושרי ג'ורג' קדושים
תיקים נוספים על אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על אושרי קדושים




א 42579-04/13 אושרי ג'ורג' קדושים, אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ נ' אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ, אושרי קדושים








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 42579-04-13 קדושים ואח' נ' אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ
ואח'

תא"מ 11663-10-13 אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ
נ' קדושים


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
יסכה רוטנברג


תובעים/נתבע שכנגד

אושרי ג'ורג' קדושים

אמריקאן פאוור – שירותי כח אדם בע"מ



נגד


נתבעים

אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ
אושרי קדושים




פסק דין


שני תיקים מאוחדים שיסודם בתביעות הדדיות של שני צדדים שחברו יחד כדי להקים פורטל אינטרנט שישמש מנוע חיפוש עדכני ומתקדם בתחום המשפט ("המיזם").

רקע כללי
1.
הצדדים למיזם הם חברת אמריקן פאוור שרותי כח אדם בע"מ ("אמריקן פאוור") ומר אושרי קדושים
("קדושים"). הבעלים והמנהל באמריקן פאוור הוא מר גיא גונן ("גונן"). צד נוסף למיזם היא הגב' דר' לימור עציוני, שאמורה היתה לקבל אחוזים ברווחים כפוף לאישורה והסכמתה. ואולם הגב' עציוני לא חתמה על ההסכם והיא אינה צד להליכים אלו (אף שהיא מסרה עדות). במסגרת המיזם חתמו הצדדים על שני הסכמים: הסכם שותפות להקמת פורטל מיום 20.02.12 ("הסכם השותפות"; נספח א' לתצהיר קדושים, ת/1) והסכם שכירות מיום 21.02.12 לפיו קדושים שכר מאמריקן פאוור משרד בנכס שבבעלותה ("הסכם השכירות"; נספח ב' לתצהיר קדושים).



שני הסכמים אלו עומדים ביסוד התביעות.

2.
תביעה אחת היא תביעת קדושים בה הוא תובע מאמריקן פאוור לשלם לו 369,000 ₪ בגין כספים שלטענתו היה עליה לשלם לו לפי הסכם השותפות (ת.א. 42579-04-13; "תביעת קדושים"). התביעה השנייה היא תביעה שכנגד שהוגשה באותו תיק, בה תובעת אמריקן פאוור מקדושים לשלם לה 500,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב הפרת הסכם השותפות על ידי קדושים ("התביעה שכנגד"). התביעה השלישית היא תביעה שהגישה אמריקן פאוור נגד קדושים לתשלום 75,000 ₪ בשל הפרת הסכם השכירות וגרימת נזקים למושכר (ת.א. 1163-10-13; "תביעת אמריקן פאוור").

3.
בין הצדדים התנהל הליך נוסף: תביעת פינוי שהגישה אמריקן פאוור נגד קדושים בגין אי פינוי המושכר ("תביעת הפינוי"). תביעה זו הסתיימה לאחר שקדושים פינה את המושכר (נספח ו' לכתב ההגנה שהגיש קדושים בתביעת אמריקן פאוור). תביעה נוספת היא תביעה שהגישה אמריקן פאוור נגד צדדים שלישיים לבית המשפט המחוזי תל אביב, בה טענה להפרת זכויותיה במיזם (ת/4; "תביעת המחוזי"). תביעה זו נסתיימה לאחר שאמריקן פאוור הודיעה שהיא חוזרת בה מהתביעה, והתביעה נדחתה ללא צו להוצאות (הצהרת ב"כ אמריקן פאוור, עמ' 74 שורות 14 – 17).

4.
ואלו העדים שהעידו. מטעם קדושים העיד הוא עצמו (תצהיר ת/1). מטעם אמריקן פאוור העידו מר גונן (תצהירים נ/15, נ/16), הגב' עציוני (תצהיר נ/14), השמאי מר דלל שהגיש חוות דעת לעניין נזקי המושכר (חוות דעת נ/6, נ/7), ומספר עדים נוספים שהעידו לגבי המיזם ושיווקו והם: הגב' מדמוני (תצהיר נ/8), הגב' פילוסוף (תצהיר נ/9), מר סרנגה (תצהיר נ/10), מר אורון (תצהיר נ/11), מר גרייפנר (תצהיר נ/12) והגב' כנר (תצהיר נ/13).

ההסכמים
5.
הסכם השותפות קובע שהצדדים יפעלו במשותף לשם הקמת המיזם, ושהבעלות במיזם תחולק כך: 40% קדושים; 40% אמריקן פאוור; 20% ד"ר לימור עציוני, כאשר החלק של דר' עציוני יכנס לתוקף רק לאחר אישורה והסכמתה, ובהעדר הסכמה יחולק בין הצדדים בחלקים שווים. חלוקת האחוזים שונתה בהסכם מאוחר יותר בו נקבע שחלקה של ד"ר עציוני יהא 30% ואילו חלקם של קדושים ואמריקן פאוור יהא 35% כל אחד.

עוד הוסכם שאמריקן פאוור תקדיש את האמצעים הכספיים הדרושים למיזם, תפעל לשיווקו ותהא המנהלת הכללית של הפרויקט, שקדושים יהא אחראי בלעדי על פיתוח
הפורטל ויפעל לפיתוחו ותפעולו השוטף, ושדר' לימור עציוני תהא ממונה על הפן השיווקי בתחום המשפטי. הוסכם גם שקדושים ישכור מאמריקן פאוור משרד בנכס שבבעלותה תמורת 2,000 ₪ לחודש ושיחתם חוזה שכירות.

6.
הסכם השכירות קובע שקדושים ישכור מאמריקן פאוור נכס ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ("המושכר") לתקופה של 12 חודשים החל מיום 01.03.12 – 28.02.13 תמורת 2,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ, והוא יישא גם בתשלומי החזקת המושכר כגון ארנונה, מים, חשמל וועד בית. במסגרת ההסכם ניתנה לקדושים אופציה להאריך את תקופת השכירות ב – 12 חודשים נוספים, ודמי השכירות בתקופה הנוספת יהיו 4,200 ₪ לחודש.

הערה מקדימה
7.
בטרם דיון יש לציין שטענות אמריקן פאוור כמו גם הסעדים הנתבעים על ידה השתנו עם הזמן. בתחילה נטען שקדושים לא עמד בהתחייבויותיו, לא פיתח את המוצר, לא מסר את שפיתח וגם סרב למסור כל דין וחשבון אודותיו. במסגרת התביעה שכנגד נטען שכתוצאה מכך נגרמו לאמריקן פאוור נזקים ניכרים ואובדן רווח צפוי, והיא אף עתרה למתן צו הצהרתי הקובע שקדושים הפר את ההסכם תוך הטעיה והצגת מצגי שווא (כתב הגנה, כתב תביעה שכנגד, תצהיר עדותו הראשית של גונן, נ/16).

עם התקדמות ההליך התברר שבמקביל להליכים המתנהלים בפני
, אמריקן פאוור הגישה את תביעת המחוזי (ת/4) בה טענה שהנתבעים באותה תביעה העתיקו את המיזם וגזלו ממנה סוד מסחרי לאחר שנחשפו למוצר שפיתח קדושים. בתביעה זו טענה אמריקן פאוור שהפיתוח הושלם והמוצר תקין, והיא אף צירפה חוות דעת מומחה לעניין תקינות המוצר, היא חוות דעת מומחה קדושים שצורפה לתצהיר עדותו הראשית של קדושים בהליך זה.

לאחר שהתברר כי הוגשה תביעת המחוזי הודיעה אמריקן פאוור כי שוב אין היא טוענת
שהפורטל לא הושלם, היא מקבלת את העובדה שיש מוצר והיא גם מסכימה שבהתאם לחוות דעת מומחה קדושים המוצר תקין (הצהרת ב"כ אמריקן פאוור בפרוטוקול, עמ' 10 שורות 22 – 26). עם זאת, אמריקן פאוור לא חזרה בה מהתביעה שכנגד שהגישה והיא הודיעה שהיא עומדת על מלוא טענותיה.

8.
לאור הודאת אמריקן פאוור בתקינות הפורטל שפיתח קדושים, הוגשה חוות דעת מומחה קדושים ללא חקירה נגדית (נספח ה' לתצהירו), שוב אין עתירה למתן סעד הצהרתי ונותרו להכרעה רק המחלוקות הכספיות. בנסיבות אלו לא מצאתי לנחוץ לפרט ולבחון טענות שאינן רלוונטיות למחלוקות שנותרו.

מכאן לתביעות השונות, ונבחן כל תביעה בנפרד.




תביעת קדושים
טענות הצדדים
9.
קדושים טוען שאמריקן פאוור לא עמדה בהתחייבויותיה, ולמרות שהוא טרח והשלים את פיתוח המוצר, אמריקן פאוור לא שילמה את הסכומים להם התחייבה בהסכם השותפות, הוא נאלץ לשאת כמעט לבדו בעלויות הפיתוח ועקב כך גם נקלע לקשיים כספיים (תצהיר ת/1). לטענת קדושים על אמריקן פאוור לשלם לו את מלוא ההוצאות שהוסכמו בסך 32,000 ₪ לחודש לפי הפירוט הבא: 12,000 ₪ עלות מתכנת; 12,000 ₪
עלות מינימאלית של שכרו שלו; 2,000 ₪ החזר דמי שכירות; מע"מ על הסכומים הנ"ל;
הוצאות שוטפות בגין החזקת הנכס, סה"כ 384,000 ₪ (לפי 32,000
x
12 חודשים). אמריקן פאוור שילמה רק תשלום חד פעמי של 20,000 ₪ ומעבר לכך לא שילמה דבר. קדושים מודה שהוא נותר חייב לאמריקן פאוור 15,000 ₪ והוא מקזז סכום זה מתביעתו. לאור זאת הועמדה התביעה על סך 369,000 ₪ (לפי 15,000 – 384,000; הסכום של 20,000 ₪ ששולם לא הופחת מהתביעה).


10.
אמריקן פאוור מודה שהיא שילמה לקדושים רק 20,000 ₪ אולם טוענת שבכך היא עמדה בהתחייבויותיה, מאחר ולפי האמור בהסכם עליה לשלם למתכנת סכום חד פעמי של 12,000 ₪ עבור 400 שעות עבודה. בנוסף לכך היא שילמה 8,000 ₪ עבור רכישת מחשב ומקרן ובכך מלאה חובותיה. אמריקן פאוור טוענת שבנוסף לסכומים האמורים היא
השקיעה במיזם סכומים ניכרים: השכירה לקדושים את הנכס בדמי שכירות נמוכים של
2,000 ₪ לחודש אף שנכס זהה בשוק החופשי מושכר ב - 5,000 ₪, היא גם השקיעה סכומים ניכרים במסגרת מאמצי השיווק, ובכך היא ביצעה כל שהוסכם והיא אינה חבה לקדושים דבר.

דיון והכרעה
11.
תביעתו הכספית של קדושים נחלקת לארבע ראשים: שכר מתכנת, שכרו שלו, החזר דמי שכירות והחזר הוצאות אחזקה שוטפות. תביעות אלו יש לבחון בהתאם לחוזים בין הצדדים, חוזה השותפות וחוזה השכירות.

12.
עקרונות הסכם השותפות הובאו לעיל, מתוכם עולה כי בעיקרו של דבר אמריקן פאוור הביאה למיזם את הרעיון ואת התמיכה הכספית והשיווקית, ואילו קדושים הביא למיזם את זמנו, את כישרונו ואת יכולותיו המקצועיות (סעיף 3 להסכם השותפות). מעבר להצהרות הכלליות, סעיף 3 קובע גם הוראות כספיות ואת הרלוונטיות לענייננו אביא כלשונן:
"3.2 אושרי
(= קדושים) מתחייב לפעול....לסיומו המוצלח של המיזם ולתפעולו השוטף והרציף והכל תוך שיתוף פעולה שוטף ורציף עם
ap

(= אמריקן פאוור – י.ר)....
3.3 במסגרת פועלם לפיתוח המיזם מתחייב אושרי להקדיש מירב זמנו....
3.4 אושרי מצהיר כי ידוע לו וברור לו שבהסתמך על מצגיו בפני

ap
נענתה
ap
והסכימה להתקשר עימו בהסכם זה ולהשקיע מכספה בפיתוחו של המיזם
....
3.5
ap
מצהירה כי בהתבסס על נתוניו של אושרי באשר עלות הנדרשת לסיומו המוצלח של המיזם (דהיינו – 01 למרץ 2013) יש לה את היכולת והאמצעים הכספיים לסייע בסיום בניית האתר והשמשתו באופן פעיל ורציף
.
3.6
ap
מצהירה ומתחייבת לפעול כמיטב יכולתה להצלחתו התפעולית והשיווקית של המיזם.
3.7 אושרי יפעל במשרדים בבעלות של חברת
ap
, בגין השימוש בנכס ישלם סכום של 2000 ₪ + מע"מ וזאת בכפוף לחוזה השכירות שנחתם בין הצדדים.
3.8 עלות השכירות בנכס היא למשך שנה בכפוף לאמור בסעיף 3.5 בהסכם זה.
3.9 חברת
ap
תשלם סכום של 12,000 ₪ בגין מתכנת מקצועי שיש ביכולתו לקדם את בניית המיזם, הסכום הנ"ל ישולם ישירות למתכנת
".

מהוראות אלו עולה שההשקעות הכספיות הכרוכות במיזם הן באחריות אמריקן פאוור, שבמסגרת זו היא אמורה להעמיד לרשות קדושים נכס בשכירות שעלותה בשנה הראשונה היא 2,000 ₪ לחודש וזאת בהתאם להערכת קדושים לגבי העלויות הנדרשות. עוד עולה כי לפי הצפי פיתוח הפורטל יסתיים
עד ליום 01.03.13.

את תביעות קדושים יש לבחון לפי ובהתאם להסדרים אלו.

שכר מתכנת
13.
קדושים טוען שהוסכם שאמריקן פאוור תשלם למתכנת עמו עבד 12,000 ₪ לחודש. אמריקן פאוור טוענת שהוסכם על תשלום חד פעמי של 12,000 ₪ בגין 400 שעות עבודה.

תשלום שכר המתכנת הוסדר בסעיף 3.9 שנוסחו הובא לעיל, ולפיו אמריקן פאוור תשלם בגין מתכנת מקצועי "סכום של 12,000 ₪". הא ותו לא. לא נכתב אם מדובר בתשלום חודשי או בתשלום חד פעמי וגם לא נכתב כמה שעות עבודה נדרש המתכנת לעבוד בתמורה לסכום שישולם לו. לאור זאת יש לתהות אחר כוונת הצדדים, ועל כוונה זו יש ללמוד מתוך לשון החוזה, ומתוך מכלול תניותיו ויתר נסיבות העניין. בחנתי כל אלו והגעתי למסקנה שהדין עם קדושים, וכוונת הצדדים היתה לשכר חודשי, היינו 12,000 ₪ לחודש. אלו טעמיי.

14.
תחילה ללשון החוזה. זו אינה חד משמעית. עם זאת, ככל שיש בלשון החוזה כדי לתמוך בעמדת מי מהצדדים, היא תומכת יותר בעמדת קדושים. אמנם המילה "לחודש" לא נכתבה ליד הסכום 12,000 ₪, אולם גם היקף של 400 שעות לא נכתב, כך ששני הצדדים טוענים שיש להוסיף לחוזה מה שלא כתוב בו. התוספת של המילה "לחודש" סבירה יותר מתוספת השעות מאחר והיא מתיישבת עם סעיף סמוך, סעיף 3.7, בו הוסדר תשלום דמי השכירות. בסעיף זה נכתב כך: "בגין השימוש בנכס ישלם סכום של 2000 ₪ + מע"מ", שוב ללא התוספת של המילה "לחודש". למרות זאת, ולמרות שבסעיף הבא נכתב "עלות השכירות בנכס היא למשך שנה" (סעיף 3.8), אין כל מחלוקת שמדובר בדמי שכירות חודשיים, לא חד פעמיים ולא שנתיים. מכאן שמנסח החוזה לא הקפיד לציין שמדובר בחיוב חודשי, וכשם שכוונת הצדדים היתה שדמי השכירות יהיו 2,000 ₪ לחודש, כך כוונתם היתה שתשלום שכר המתכנת יהא 12,000 ₪ לחודש. אני ערה לכך שנחתם גם הסכם שכירות בו נקבע שדמי השכירות המוסכמים הם חודשיים, אולם אין בכך כדי לשנות מכך שבהסכם השותפות לא טרחו הצדדים לציין שהחיוב הוא חודשי.

15.
מכלול ההסכמות ההדדיות מוביל לאותה מסקנה. מהחוזה עולה שכל צד הביא למיזם המשותף דבר אחר, אמריקן פאוור הביאה את המשאבים הכספיים, קדושים הביא את זמנו ואת יכולותיו המקצועיות
. אם הצד הכספי הוא באחריות אמריקן פאוור, היא גם זו שצריכה
לשאת בעלות המתכנת.

16.
וישנן גם נסיבות נוספות. מהראיות עולה שכבר בעת תכנון המיזם ברור היה לצדדים שקדושים לא יוכל לעמוד לבדו במשימת הפיתוח והוא יזדקק לכוח אדם נוסף (ראה
התוכנית העסקית ת/3 בה נכתב שמצבת כח האדם כוללת מחלקת פיתוח ובה כארבעה מתכנים מהמובילים בתחום הפיתוח; וכן סעיף 7 לתצהיר גונן נ/16 וסעיף 7 לתצהיר עציוני נ/14, בהם נכתב שקדושים הודיע שיש ביכולתו לפתח את הפורטל באמצעות הצוות המקצועי שלו). ולא רק שזו היתה הנחת העבודה, גם
בפועל ידוע היה שקדושים מעסיק מתכנת (עדות עציוני בעמ' 47 שורה 20 – עמ' 48 שורה 5; עדות גונן בעמ' 57 שורות 9 - 16). מכאן, שההוצאה בגין העסקת מתכנת היתה צפויה וידועה. אין כל היגיון להטילה על קדושים, שעה שהוסכם שאמריקן פאוור תממן את עלויות המיזם.

17.
ועוד. טענת אמריקן פאוור בדבר תשלום חד פעמי של 12,000 ₪ אינה סבירה בעיקר כאשר הוסכם שהמתכנת הנוסף יהא "מתכנת
מקצועי שיש ביכולתו לקדם את בניית המיזם
". אם הוסכם על העסקת מתכנת מקצועי יש להניח שיש לשלם לו תמורה נאותה על עבודתו, וסכום של 12,000 ₪ בגין המיזם כולו, או בגין 400 שעות בלבד, אינו סביר.

18.
אמריקן פאוור טוענת שאין לקבל את טענות קדושים ולו מהטעם שלאורך כל התקופה, הוא לא פנה בדרישות כספיות, ולא רק זאת, הוא אף פנה וביקש הלוואה מבלי לטעון כי חבים לו כספים (נ/1). אינני מקבלת טענה זו. ראשית, קדושים טוען
שלאורך כל התקופה הוא בא בדרישות, אף שהיו אלו דרישות בעל פה ומשום כך אין בידיו להציג מסמכים (סעיף 12 לתצהיר ת/1). שנית, יכולות להיות סיבות רבות להיעדר דרישות לתשלום חוב,
ואין בהעדרן כדי ללמד בהכרח שאמריקן פאוור לא התחייבה לשאת בשכר המתכנת.

19.
יש להתייחס לשתי נקודות נוספות.

האחת
, לפי האמור בהסכם השותפות התשלום יבוצע ישירות למתכנת, לא לקדושים. איני סבורה כי יש בהסדר זה כדי לשלול את זכאותו של קדושים לקבלת הכספים. לא רק שהמתכנת עצמו אינו צד להסכם, אלא שהסכום של 12,000 ₪ שכן שולם על ידי אמריקן פאוור, שולם לקדושים ישירות. מכאן שהצדדים שינו בהסכמה את אופן ביצוע התשלום למתכנת.

השנייה,
אמריקן פאוור טוענת שקדושים לא הוכיח תביעתו מאחר והוא לא זימן לעדות את המתכנת, לא הציג תלושי משכורת ואף הודה כי
עד היום לא שילם את מלוא שכרו של המתכנת (עמ' 18 שורות 5 – 18). אינני מקבלת טענה זו. מדובר בתביעה חוזית, לא נזיקית, וגם אם עד היום לא שולם מלוא השכר, אין בכך כדי לשלול את מחויבותה החוזית של אמריקן פאוור כלפי קדושים, לשלם לו את שכר המתכנת בסך 12,000 ₪ לחודש, בעיקר כאשר קדושים הצהיר כי חובו למתכנת תלוי ועומד.

עם זאת, על מנת למנוע כל חשש בדבר הגשת תביעה גם על ידי המתכנת, תנאי לקבלת הכספים שנפסקו במסגרת פסק הדין הוא שקדושים יגיש תצהיר לפיו אם לאחר ביצוע התשלומים על ידי אמריקן פאוור תוגש נגדה על ידי המתכנת תביעה לתשלום שכרו, ישפה קדושים את אמריקן פאוור בגין כל תשלומי השכר בהם תחוייב ותשלם בתביעת המתכנת.

20.
מכל האמור אני קובעת שעל אמריקן פאוור לשאת בשכרו של המתכנת בסכום של 12,000 ₪ לחודש. שאלה נפרדת ושונה היא לכמה זמן עליה לשאת בתשלום זה. הסכם השותפות אינו מוגבל בזמן. המועד היחידי שנקבע בו היא הערכת קדושים לגבי משך הזמן הדרוש לפיתוח המוצר, שהיא כשנה, ועד ליום 01.03.13 (סעיף 3.5 לעיל).

בסכומיו טען קדושים שפיתוח הפורטל הושלם כעבור 13 חודשים ולא כעבור 12 חודשים, ומשום כך יש לחייב את אמריקן פאוור לשלם למתכנת בגין 13 חודשי עבודה. יתכן והיה מקום לשקול טענה זו, מה גם שלפי הסכם השותפות המיזם אינו מסתיים עם הפיתוח ויש צורך בתפעול שוטף, אלא שבכתב התביעה נתבעו רק 12 חודשי עבודה. הטענה לתשלום שכר ל - 13 חודשים עלתה לראשונה בשלב הסיכומים, היא מהווה שינוי חזית, ואין לקבלה.

21.
התוצאה היא שעל אמריקן פאוור לשאת בעלות שכר מתכנת במשך שנה ולפי 12,000 ₪ לחודש, סה"כ 144,000 ₪. מסכום זה יש לנכות תשלום בגין חודש אחד בסך 12,000 ₪ שאין מחלוקת כי שולם, ונותר חוב של 132,000 ₪.

ראשי נזק נוספים
22.
בנוסף לשכר המתכנת קדושים תובע מאמריקן פאוור לשלם לו את שכרו שלו לפי עלות שכר המתכנת היינו 12,000 ₪ לחודש, וכן החזר תשלום דמי השכירות בסך 2,000 ₪ לחודש ותשלומי החזקת המושכר. תביעות אלו מבסס קדושים על כך שלפי הסכם השותפות כל עלויות הקמת המיזם אמורות לחול על אמריקן פאוור, ואלו כוללות לטענתו גם את שלושת רכיבים אלו.

23.
אינני מקבלת טענות אלו, חלקן אינו מעוגן בהסכמים בין הצדדים וחלקן אף עומד בניגוד לאמור בהם. אכן, בהסכם השותפות נקבע שמימון הפרויקט הוא באחריות אמריקן פאוור, אולם הצדדים לא הסתפקו בהצהרות כלליות, הם קבעו גם הסדרים ספציפיים, התוחמים את התחייבויות אמריקן פאוור.


בהתאם להסדרים אלו, על קדושים לשאת בעלות השכירות החודשית (2,000 ₪ לחודש) ועליו לשאת גם בתשלום ההוצאות השוטפות. כך נקבע בהסכם השותפות, כך גם נקבע בהסכם השכירות. אין מקום לשנות הסכמות מפורשות אלו מכוח העקרונות הכללים שבבסיס המיזם. לא למותר לציין שטענות אלו אינן עולות בקנה אחד עם טענה אחרת של קדושים לפיה מוסכם עליו שיש לנכות מתביעתו סכום של 15,000 ₪ בגין חובו.

מאותם נימוקים אין לגזור מההוראות כלליות חבות נוספת בדמות תשלום שכרו של קדושים, שעה שאין לכך כל ביטוי בהסכם הכתוב. יש לזכור שאמריקן פאוור התחייבה להשקיע במיזם כספים ואילו קדושים התחייב להשקיע את זמנו. גם מכאן שבהעדר הסכמה ספציפית, אין לחייב את אמריקן פאוור לשלם לקדושים את שכרו.

תביעת קדושים - סיכום
24.
המסקנה היא שיש לקבל את תביעת קדושים ככל שהיא מתייחסת לתשלום שכר המתכנת, יתר חלקי התביעה נדחים. אמריקן פאוור שילמה לקדושים 20,000 ₪, אך יש לקחת בחשבון רק סכום של 12,000 ₪ ששולם בגין שכר מתכנת; סכום נוסף של 8,000 ₪ שולם עבור רכישת מחשב ומקרן ואינו רלוונטי לשכר מתכנת (להודאת קדושים בחוב של 15,000 ₪ אתייחס בסוף פסק הדין).

התביעה שכנגד
25.
כפי שנאמר לעיל, בהערה המקדימה, אמריקן פאוור חזרה בה מהטענה כי קדושים לא השלים את פיתוח הפורטל, עתה היא מודה שהפיתוח הושלם והפורטל תקין. הצדדים התייחסו בסיכומיהם לתביעה הנגדית באופן חלקי בלבד, והטענות, הראיות, והתשתית המשפטית, כמעט ולא נדונו. עם זאת, מאחר ואמריקן פאוור הודיעה שהיא עומדת על תביעתה, ייבחנו הדברים.

טענות הצדדים
26.
במסגרת התביעה שכנגד תובעת אמריקן פאוור מקדושים לשלם לה 500,000 ₪. לטענתה קדושים הפר את הסכם השותפות, סרב לחשוף בפני
ה את המוצר שפיתח ולמסור לה כל פרט אודותיו. יתרה מזאת, קדושים עשה שימוש ברעיון של המיזם לצרכיו האישיים תוך שהוא מפר את הסכם השותפות ופוגע בזכויות היוצרים של אמריקן פאוור. אמריקן פאוור תובעת מקדושים פיצויים בגין שני ראשי נזק: החזר הוצאות ואובדן רווחים, לפי הפירוט הבא:
26.1. אובדן דמי שכירות בסכום של 42,000 ₪, סכום זה מבוסס על הטענה שהמשרד הושכר לקדושים בדמי שכירות מופחתים של 2,000 ₪ לחודש במקום 5,000 ₪, וכך אמריקן פאוור הפסידה כל חודש 3,000 ₪, ובמשך 14 חודש עולה ההפסד כדי 42,000 ₪;
26.2. החזר התשלום ששולם לקדושים בסך 20,000 ₪;
26.3. סכום של 50,000 ₪ עלות שעות העבודה שהושקעו בקידום הפרויקט ושיווקו;
26.4. סכום של 388,000 ₪ בגין אובדן רווחי המיזם.

27.
קדושים טוען שאמריקן פאוור היא שהפרה את ההסכם, הוא הודיע לה על השלמת הפיתוח אך היא סירבה לשלם חובותיה ולקבל לידיה את המוצר, הוא לא עשה שימוש במיזם לצרכיו הפרטיים, הוא אכן עסק בעבודות נוספות, אך החוזה לא אסר עליו לעשות כן. קדושים כופר גם בסכומים הנתבעים וטוען כי אלו לא הוכחו כלל.


דיון
28.
דין התביעה שכנגד להידחות, אמריקן פאוור לא הוכיחה לא את ההפרות הנטענות ולא את הנזקים הנתבעים. בטרם יפורטו הדברים אעיר כי תביעה להחזר ההוצאות שהושקעו במיזם בסכום כולל של 112,000 ₪, אינה עולה בקנה אחד עם תביעה לפיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים, שהרי הפקת הרווח מותנית בהשקעת ההוצאות. לגופם של דברים, קדושים לא הפר את הסכם השותפות, ומשום כך דין התביעה נגדו להידחות.

29.
ההפרה הראשונה שנטענה בכתב התביעה היתה שקדושים לא פיתח את המוצר. כאמור לעיל, אמריקן פאוור חזרה בה מטענה זו, ושוב אין מחלוקת כי הפיתוח הושלם והמוצר תקין (פרוטוקול עמ' 10).

30.
הפרה שנייה שנטענה היא שקדושים סרב למסור לאמריקן פאוור את הפורטל שפיתח. קדושים טוען כי התנה את מסירת המוצר בתשלום הוצאותיו (מכתב מיום 21.03.13, נספח ד' לתצהיר קדושים; סיכומים עמ' 82). מכאן שאין מחלוקת שקדושים סרב למסור את הפיתוח, והשאלה היא אם סירוב זה היה כדין, ואם מותר היה לו להימנע מלמסור את המוצר כל עוד לא שולמו הוצאות המתכנת (חיוב זה בלבד הופר, מאחר וכמבואר לעיל, יתר הדרישות אינן מבוססות).


כדי להכריע בשאלה זו יש לקבוע מהו הסיווג הנכון של חיוביי הצדדים, חיובה של אמריקן פאוור לשלם לקדושים את עלות המתכנת וחיובו של קדושים למסור לאמריקן פאוור את הפורטל שפיתח.

31.
חיובי צדדים לחוזה יכולים להיות חיובים עצמאיים, חיובים מותנים או חיובים שלובים זה בזה (ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה) עמ' 455; ע"א 765/82 אלתר נ. אלעני). כאשר מדובר בחיובים עצמאיים על כל צד למלא את חיוביו במועד שנקבע בחוזה, ללא תלות בשאלה אם הצד האחר קיים חיוביו. כאשר מדובר בחיובים מותנים או שלובים, קיימת תלות שכזו, אף כי יש הבחנה. חיובים מותנים הם חיובים שמועד ביצועם נקבע למועדים עוקבים; במקרה זה המועד לקיום החיוב המאוחר נדחה עד לאחר קיום החיוב המוקדם (סעיף 43(א)(2) לחוק החוזים). חיובים מקבילים (או שלובים) הם חיובים שיש לקיימם בד בבד; במקרה זה רשאי צד לחוזה להימנע מביצוע חיובו שלו כל עוד הצד האחר אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו (סעיף 43(א)(3) לחוק).



בענייננו יש לקבוע אם חיובו של קדושים למסור לאמריקן פאוור את המוצר, וחיובה של אמריקן פאוור לשלם לקדושים את שכר המתכנת הם חיובים עצמאיים, חיובים מותנים או חיובים שלובים. שאלה זו היא שאלה פרשנית של פירוש החוזה ובהעדר קביעה חוזית מפורשת יש להכריע בה על יסוד הנסיבות, הנוהג ותכלית החוזה (שלו, שם).

32.
הצדדים לא טענו כלל לשאלה האמורה ולא התייחסו לסיווג הנדרש של תניות החוזה. אני סבורה, על יסוד מכלול נסיבות החוזה, שמדובר בחיובים מותנים, מכל מקום זו המסקנה שעה שאין מדובר בהימנעות חד פעמית מתשלום אלא באי תשלום גורף של שכר המתכנת למשך כל שנת ההתקשרות (למעט תשלום חד פעמי של 12,000 ₪). משמעות הדבר היא שכל עוד לא שילמה אמריקן פאוור את שכר המתכנת, לא קם חיובו של קדושים למסור את הפורטל. יוער, כי אין חשיבות לשאלה אם מדובר בחיובים מותנים או שלובים, מאחר ואמריקן פאוור גילתה דעתה שהיא מסרבת לשאת בשכר המתכנת, על כן בין אם מדובר בחיובים מותנים ובין אם מדובר בחיובים שלובים, התוצאה זהה.

המסקנה היא שסירובו של קדושים למסור את המוצר שפיתח אינו בגדר הפרה של הסכם השותפות.

33.
הפרה נוספת המיוחסת לקדושים היא שימוש במיזם וברעיון, לצרכיו שלו, תוך הפרת זכויות היוצרים של אמריקן פאוור. טענה זו לא הוכחה כל עיקר ולא הובאו כל ראיות לביסוסה.

הראיות היחידות עליהן הצביעה אמריקן פאוור הן עדות קדושים בה הוא מודה כי פתח מיזם חדש בשם הום טק (עמ' 16 שורות 17 – 18) ומסרונים מהם עולה שקדושים פיתח אתר נוסף (נ/5). אין בראיות אלו כדי לבסס את ההפרה הנטענת. הסכם השותפות לא אסר על קדושים לעסוק בעיסוקים נוספים, אין כל תנאי שכזה בחוזה, ולהיפך, קדושים נדרש להשקיע את מירב זמנו, לא את כולו (סעיף 3.3 להסכם). זאת ועוד, קדושים העיד שהמיזם החדש נפתח על ידו רק לאחר הגשת התביעה ואין לו קשר למועדים הרלוונטיים לתביעה. עדותו לא נסתרה. גם ביתר המסמכים שהוגשו אין כדי להוכיח שימוש ברעיון המיזם, להבדיל מעיסוק נוסף, שאינו אסור.

34.
ולא רק שלא הוכח שקדושים הפר את החוזה, הנזקים הנטענים לא הוכחו גם הם (למעט תשלום של 20,000 ₪).

התביעה להפסד דמי שכירות בסכום של 42,000 ₪ לא הוכחה מאחר ולא הוכח שדמי השכירות המוסכמים בסך 2,000 ₪ נמוכים, לא הוכח מה דמי השכירות הראויים, לא הוכח כי מחיר השוק עומד על 5,000 ₪, לא הוכח כי ניתן היה להשכיר את הנכס בסכום זה, והאמור בתצהיר גונן, אינו אלא טענה בעלמא.

גם התביעה להחזר הוצאות בגין השקעת שעות עבודה בסכום של 50,000 ₪ לא הוכחה. הראיות היחידות שהובאו לעניין זה הם שלל עדים שהעידו על התפקיד שיועד להם, לטענתם, במיזם שאמור היה לקום, על רצונם להשתמש בפורטל, או על מאמצי שיווק שנעשו. אין בכל אלו כדי לבסס את התביעה, שעה שלא הוצגו ראיות מהן ניתן יהא להסיק, ולו על דרך האומדנא, כמה שעות הושקעו במיזם, מי השקיע את אותן שעות, עבור מה הושקעו השעות, מה עלות שעת עבודה, וכי"ב עובדות נחוצות. בהעדר תשתית זו, הסכום של 50,000 ₪ הנתבע, אינו אלא סכום בעלמא.

התביעה בגין אובדן רווחים, למרות היקפה הניכר, 388,000 ₪, לא הוכחה גם היא. למעשה לא נעשה על ידי אמריקן פאוור כל ניסיון להוכיח את הסכום הנטען, לא הובאו ראיות, לא הוצגו מסמכים, לא העידו עדים, לא הוצג פירוט מינימאלי שיבהיר כיצד חושב הסכום הנטען, מאומה. גם בעדויות של העדים שהעידו על תכניותיהם או כוונותיהם לגבי המיזם אין כדי לבסס את הסכום הנטען בגין אובדן רווחים.

35.
מכל האמור דין התביעה שכנגד להידחות.

תביעת אמריקן פאוור
36.
התביעה השלישית היא תביעת אמריקן פאוור נגד קדושים לתשלום 75,000 ₪. התביעה מבוססת על הסכם השכירות (נספח ב' לתצהיר קדושים). אמריקן פאוור טוענת שקדושים לא פינה את המושכר במועד, ולאחר שפינה הותיר בו נזקים קשים והרס רב. ואלו הם הנזקים הנתבעים:
36.1
פיצויים מוסכמים בסך 33,855 ₪ לפי 150$ ליום בגין כל יום איחור בפינוי
המושכר, מיום 01.03.13 – 30.04.13, סה"כ 9,150$ השווים ל – 33,855 ₪.
36.2
יתרת חוב חשמל
בסך 9,300 ₪, יתרת חוב ועד בית בסך 2,520 ₪ ויתרת חוב מים בסך 420 ₪,
36.3
תיקון הנזקים שנגרמו למושכר בהתאם לחוות דעת השמאי סך של 21,930 ₪ וכן
עלות הכנת חוות דעת השמאי בסך 819 ₪.
36.4
תיקון נזקי המושכר בסך 27,800 ₪.
36.5 הוצאות משפטיות בסך 10,000 ₪..

אף שהנזקים הנתבעים עולים כדי 84,714 ₪, העמידה אמריקן פאוור תביעתה על סך של 75,000 ₪ כך שיתאם להליך בסדר דין מהיר.

37.
קדושים חולק על טענות אלו, וטוען שאמריקן פאוור אינה זכאית לפיצויים מוסכמים מאחר והוא לא פינה את המושכר באיחור. אין יסוד לדרישה לתשלום חוב מים, חשמל וועד בית מאחר ולפי הסכם השותפות הוצאות אלו אמורות לחול על אמריקן פאוור. גם הטענות לגרימת נזקים למושכר מוכחשות, לטענת קדושים המושכר פונה כשהוא במצב תקין וללא פגיעות, ודאי לא בהיקפים הנטענים, והעבודות שביצעה אמריקן פאוור לאחר פינוי המושכר היו עבודות לשדרוג המושכר.

דיון
גם ביחס לתביעה זו קימצו הצדדים בראיות ובטיעונים. אין לי אלא לקבוע מסקנות על יסוד האמור בכתבי הטענות ומכלול החומר הקיים בפני
.

פיצויים מוסכמים
38.
התביעה לפיצויים מוסכמים נסמכת על סעיף 11.2 להסכם השכירות בו נקבע כי אם קדושים לא יפנה את המושכר במועד, הוא ישלם בגין כל יום איחור סך של 150$ ארה"ב כפיצוי קבוע ומוסכם מראש.

תקופת השכירות היא לשנה מיום 01.03.12 - 28.02.13 (סעיף 4.1 להסכם השכירות). אין מחלוקת שקדושים פינה את המושכר ביום 30.04.13. אמריקן פאוור טוענת שבכך אחר קדושים בפנוי המושכר במשך 61 יום, קדושים טוען שאותה עת לא חלה עליו חובה לפנות את המושכר, והוא החליט להתפנות רק לאור התנכלויות אמריקן פאוור.

לאור טענות אלו יש להכריע בשאלה אחת ויחידה; אם המושכר פונה באיחור. בחנתי את מכלול הראיות והגעתי למסקנה שאמריקן פאוור לא הוכיחה איחור בפינוי. לאור זאת היא אינה זכאית לפיצוי המוסכם. אבאר.

39.
הסכם השכירות אינו עומד לבדו, הוא חלק מהסכם השותפות וממערכת היחסים הכוללת בין הצדדים. לאור זאת השאלה אם הנכס פונה באיחור אינה יכולה להיחתך רק על יסוד האמור בהסכם השכירות, יש לבחון שאלה זו גם על פי המוסכם בהסכם השותפות. מתברר שההוראות בשני ההסכמים שונות ואינן מתיישבות זו עם זו.

הסכם השותפות קובע את ההסדר הבסיסי לפיו קדושים יפעל במשרדי אמריקן פאוור וישלם דמי השכירות בסך 2,000 ₪ + מע"מ למשך שנה כפוף להסכם השכירות (סעיף 3.7 להסכם השותפות). ודוק. הגבלת השנה מתייחסת לעלות המוסכמת, לא לעצם השכירות שאינה מוגבלת בזמן. הקביעה כי העלות של 2,000 ₪ היא לשנה גם כפופה לסעיף 3.5 בו נקבע, בהתאם להערכת קדושים, שהפיתוח יסתיים עד ליום 01.03.13 (ראה נוסח ההסכם בסעיף 12 לפסק הדין). לעומת הסדרים אלו, הסכם השכירות שנחתם בעקבות הסכם השותפות (למחרת היום), קובע הסדר שונה, לפיו תקופת השכירות היא לשנה מיום 01.03.12 – 28.02.13, ולקדושים ניתנת אופציה להארכה לשנה נוספת.

עולה השאלה איזה הסדר גובר, הגבלת תקופת השכירות שבהסכם השכירות, או העדר הגבלה לפי הסכם השותפות. שאלה זו מקבלת משנה תוקף מאחר ובתום תקופת השכירות הקבועה בהסכם השכירות (28.02.13) פיתוח המוצר טרם הושלם (מכתב ב"כ קדושים, נספח ד' לתצהיר קדושים). בנסיבות אלו כיצד יש לנהוג? לפי הסכם השכירות או לפי הסכם השותפות?

אי בהירות זו מתחזקת לאור טענות אמריקן פאוור בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, מהן יש להסיק שלמרות הטענות העולות בתביעה דנן (שהוגשה אחרונה), בתביעות קודמות גם אמריקן פאוור לא סברה שתקופת השכירות תמה. וכך, בתביעת הפינוי שהגישה אמריקן פאוור נגד קדושים לא נטען שתקופת השכירות הסתיימה, אף שהתביעה הוגשה כחלוף תקופת השכירות; תביעת הפינוי מבוססת על הטענה כי קדושים אינו משלם את דמי השכירות ומשום כך עליו לפנות את המושכר. גם התביעה שכנגד שהוגשה בתיק המאוחד מבוססת על אותה הנחה, וראש הנזק של הפסד דמי שכירות מחושב לפי 14 חודשים, לא 12 חודש היא תקופת השכירות לפי הסכם השכירות. טענות אמריקן פאוור בשני הליכים אלו מלמדות שאף היא לא סברה שבתאריך 28.02.13 הסתיים הסדר השכירות.

40.
המשמעות היא שלא הוכח איחור בפינוי המושכר, ומשכך יש לדחות את התביעה לפיצוי מוסכם. עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת כי על קדושים לשלם דמי שכירות בגין תקופת השכירות הנוספת. ודוק. חובת תשלום דמי שכירות לחוד, איחור בפינוי לחוד. בהעדר טיעון והוכחה לגבי גובה דמי השכירות הראויים או המוסכמים בתקופה זו, יש להעמיד את דמי השכירות לפי דמי השכירות שהוסכמו, 2,000 ₪ לחודש, סה"כ 4,000 ₪.

גרימת נזקים למושכר
41.
אמריקן פאוור טוענת שקדושים הותיר אחריו נזקים כבדים במושכר, והיא תובעת בגין כך את הסכומים הבאים: 21,930 ₪ עלות התיקונים לפי חוות דעת שמאי, 819 ₪ שכ"ט שמאי, וסך של 27,800 ₪ עלות התיקון לפי חשבונית תיקון. קדושים מכחיש את הטענות, וטוען כי הותיר אחריו נכס תקין בדיוק במצב שהיה עת קיבלו לחזקתו, למעט בלאי סביר עקב שימוש רגיל (סעיף 40 לתצהיר).


בטרם בחינת העדויות והטענות יש להעיר כי מדובר בכפל תביעה, לא ניתן לתבוע הן את עלות התיקונים לפי הערכת שמאי והן את עלותם תיקונם בפועל לפי חשבונית תיקון. מדובר באותם נזקים ואותם תיקונים ואין זאת אלא כפילות. מכאן לעדויות.

42.
גונן כותב בתצהירו שקדושים הותיר את המושכר במצב מחפיר (סעיף 12 לתצהיר נ/15), ולאור היקף הנזק הוא פנה לשמאי לקבלת חוות דעתו לעניין עלות התיקונים הנחוצים.

43.
השמאי מר דלל הגיש חוות דעת לעניין היקף הנזק שנגרם ועלות תיקונו (נ/6, נ/7). לפי האמור בחוות הדעת, השמאי ביקר בנכס בתאריך 01.05.13 ומצא שיש בו נזקים רבים שנגרמו בזדון: הקירות צבועים בצבעים שונים ועל חלקם מודבק טפט, ארון התקשורת חובל, תעלות חשמל ותקשורת נעקרו מהקיר, שקעי חשמל ותקשורת חסרים, יש שברים בקרמיקה במספר מקומות, ארון מטבח עליון נעקר ונלקח, פרקט בשטח של 6 מטר לערך ניזוק, ציפוי אנטי סאן נתלש מהחלונות ותקרה אקוסטית חסרה. השמאי העריך את עלות תיקון הנזק, ללא ארון מטבח חדש, בסכום של 21,930 ₪ בתוספת מע"מ.

44.
קדושים כותב בתצהירו כי הוא פינה את המושכר בדיוק במצב בו קיבלו, ותביעת אמריקן פאוור אינה אמת. קדושים טוען שלא ניתנה לו הזדמנות לבחון את המושכר טרם בוצעו בו עבודות השיפוץ, וכך נמנעה ממנו האפשרות לבחון בעצמו את הנזק המיוחס לו וגם להביא מומחה מטעמו שיבחן הנזקים ואת עלות תיקונם.

45.
המחלוקת העיקרית אינה לגבי הנזקים שמצא השמאי עת בחן את המושכר, אלא מי גרם לנזקים. יש להדגיש שאין מדובר בנזק שנגרם עקב בלאי רגיל ושימוש סביר אלא בנזק שנגרם בזדון, והשאלה היא מי יכול היה להזיק לנכס במכוון. כל צדד טוען שלא הוא המזיק, קדושים טוען כי פינה את הנכס במצב סביר, גונן טוען שמצא נכס הרוס.

46.
בחנתי היטב את העדויות, הגעתי למסקנה שלא הובהר מי גרם לנזק ומשכך דין התביעה בראש נזק זה להידחות. לכאורה, ייטען הטוען, סביר יותר שקדושים שפינה את הנכס לאחר תביעה משפטית גרם לנזק מאשר שגונן שהוא בעל הנכס גרם להרס, ודי בכך כדי להוכיח את גרסת אמריקן פאוור במאזן ההסתברויות. אינני סבורה כך. לטעמי אין די בסברה זו לבדה כדי לבסס תביעה, ודרושות ראיות נוספות דווקא מאחר ומשמעות הדבר היא קביעה שקדושים גרם לנזק בזדון.

אלא שלא רק שאמריקן פאוור לא הביאה כל ראיה לגבי זהות המזיק, היא גם נמנעה מלהציג לקדושים שאלות בעניין זה במסגרת חקירתו הנגדית (וראה החקירה בעמ' 23). וכך טענת אמריקן פאוור שקדושים גרם לנזק בזדון ומולה הכחשת קדושים, לא הועמדה במבחן החקירה הנגדית אף שמדובר בלב המחלוקת בין הצדדים. אם מייחסים לקדושים גרימת נזק בזדון צריך היה להציג לו שאלות בעניין זה, צריך היה לאפשר לו להתמודד עם האשמה חמורה שכזו, וצריך היה לאפשר לבית משפט לבחון את הדברים ולהתרשם מהעדות. איני קובעת כי היעדרה של חקירה נגדית מעידה שאמריקן פאוור מקבלת את הכחשת קדושים, אך התוצאה היא שבהעדר חקירה נגדית אמריקן פאוור לא הוכיחה טענותיה (ראה קדמי, על הראיות, חלק רביעי, עמ' 1949; ע"א 120/00יעל נ. בצלאל). בהקשר זה אני מוצאת לנכון לשקול גם את התנהלות אמריקן פאוור ואת ניסיונה להסתיר את תביעת המחוזי, אף שחלק מהטענות שעלו בה אינן מתיישבות עם הטענות שעלו בהליכים בפני
י. אמנם מדובר בטענות שאינן רלוונטיות למחלוקת דנן, אך גם לכך יש ליתן משקל עת שוקלים את הראיות.

47.
התוצאה היא שלא הוכח מי גרם לנזק ויש לדחות את התביעה בגין נזקי המושכר.

עם זאת, מאחר ובחקירתו הנגדית הודה קדושים כי הוא לא צבע את המושכר כמתחייב וכי עלות הצבע היא 1,000 ₪ (עמ' 23 שורה 21), יש לחייבו בתשלום הסכום בו הודה.

תשלומים נוספים
48.

ראש נזק נוסף הם חובות בגין החזקת המושכר. טענת קדושים כי תשלומים אלו חלים על אמריקן פאוור נדחתה על ידי לעיל, עת דנתי בתביעתו. לפיכך, ככל שהטענות הוכחו, יש לפסוק בגינן פיצוי. התביעה בגין חוב דמי וועד בית בסכום של 2,520 ₪ נתמכת בקבלה ובצילום שיק שצורפו לתצהיר התומך בכתב התביעה. בהעדר טענה מטעם קדושים, הוכח רכיב זה של התביעה. התביעה לתשלום חשבונות חשמל ומים לא הוכחה, ולא הוצגו כל מסמכים לתמיכה בסכומים הנטענים. בנסיבות אלו התביעה בראשי נזק אלו, נדחית.

49.
ראש נזק נוסף הן הוצאות משפטיות בגין הגשת תביעת הפינוי והתביעה הנדונה בסכום של 10,000 ₪. יש לדחות רכיב זה בהעדר עילה לתביעה. תביעת הפינוי נסתיימה ב

פסק דין
בו נקבע שכל צד יישא בהוצאותיו (נספח ו' לכתב התביעה), ובאשר לתביעה דנן, הוצאותיה יפסקו במסגרת

פסק דין
זה.

תביעת אמריקן פאוור
- סיכום
50.
המסקנה היא שרכיב התביעה היחידי שהוכח הוא חוב לוועד בית בסכום של 2,520 ₪. יתר רכיבי התביעה לא הוכחו. לסכום זה יש להוסיף את עלות צביעת המושכר בסך 1,000 ₪ בו הודה קדושים, וסכום נוסף של 4,000 ₪ בגין דמי שכירות לחודשיים נוספים.

סיכום ותוצאה

51.
מסקנת הדברים היא זו:

51.1
תביעת קדושים (ת.א. 42579-04-13) מתקבלת בחלקה. בתביעה זו על אמריקן פאוור לשלם לקדושים סכום של 132,000 ₪ בגין עלות שכר מתכנת לפי 12,000 ₪ לחודש למשך 12 חודשים, ובניכוי החודש ששולם, סה"כ 132,000 ₪.

51.2
תנאי לביצוע התשלום הוא מתן התחייבות על ידי קדושים לפיה הוא מתחייב לשפות את אמריקן פאוור אם תוגש נגדה תביעה על ידי המתכנת, כמפורט בסעיף 19 לעיל.


51.3
התביעה שכנגד שהגישה אמריקן פאוור נגד קדושים נדחית במלואה.

51.4
תביעת אמריקן פאוור (תא"מ 11663-10-13) נדחית למעט בכל הקשור לחוב לוועד בית בסכום של 2,520 ₪. בנוסף יש לחייב את קדושים בתשלום 1,000 ₪ בגין עלות צבע ובתשלום דמי שכירות נוספים בסך 4,000 ₪.

52.
קדושים הודה בחוב של 15,000 ₪ (סעיף 20 לתצהיר), אולם הוא לא פרט את מהות החוב וגם אמריקן פאוור לא התייחסה לכך. בתצהירו כותב קדושים כי הסכום הנ"ל כולל גם, אך לא רק, את השיקים נשוא תיק ההוצל"פ שאמריקן פאוור פתחה נגדו. מדובר בשיקים ששולמו בגין דמי שכירות אך לא כובדו (ת/2). סכום השיקים עולה כדי 13,080 ₪. לא ברור לאיזה חוב מתייחסת היתרה בסך 1,920 ₪ בה הודה קדושים (13,080 – 15,000). עם זאת, מאחר והוכח חוב של 2,520 ₪ לוועד הבית, ומאחר ובהתאם להודאה ינוכה מסכום התשלום 15,000 ₪, יש לזקוף את יתרת הסכום שינוכה על חשבון חוב דמי וועד הבית, ולפיכך בתביעת אמריקן פאוור יש לחייב רק את יתרת התשלום בסך 600 ₪.

53.
התוצאה היא שאני מחייבת את אמריקן פאוור לשלם לקדושים
111,400 ₪, לפי החישוב הבא: 132,000 ₪ חוב שכר מתכנת, ומסכום זה יופחתו הסכומים הבאים: 15,000 ₪ החוב בו הודה קדושים, 4,000 ₪ בגין חודשיים שכירות נוספים, 1,000 ₪ בגין עלות צביעת המושכר, יתרת חוב דמי וועד בית בסכום של 600 ₪.


הסכום של 111,400 ₪ יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל (לעניין מועד השערוך לקחתי בחשבון שבכתב התביעה נתבעו סכומים נומינליים, שהניכויים הם נומינליים, ושעד היום קדושים לא שילם למתכנת את מלוא שכרו). בנוסף על אמריקן פאוור לשלם לקדושים את אגרת המשפט כפי ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. בסכום שכר הטרחה לקחתי בחשבון הן שתביעת קדושים התקבלה בחלקה, הן שהתביעה שכנגד נדחתה במלואה, והן שתביעת אמריקן פאוור נדחתה כמעט במלואה. פרט לאמור, יישא כל צד בהוצאותיו ואין חיובים נוספים.


כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום,
י"א טבת תשע"ו, 23 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 42579-04/13 אושרי ג'ורג' קדושים, אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ נ' אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ, אושרי קדושים (פורסם ב-ֽ 23/12/2015)











תיקים נוספים על אושרי ג'ורג' קדושים
תיקים נוספים על אמריקאן פאוור שירותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על אמריקאן פאוור - שרותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על אושרי קדושים




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט