ארלדן השקעות בע"מ - מ.ו. השקעות בע"מ, נ.מ.ו השקעות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ארלדן השקעות בע"מ מ.ו. השקעות בע"מ נ.מ.ו השקעות בע"מ
 
ארלדן השקעות בע"מ - מ.ו. השקעות בע"מ, נ.מ.ו השקעות בע"מ
תיקים נוספים על ארלדן השקעות בע"מ | תיקים נוספים על מ.ו. השקעות בע"מ | תיקים נוספים על נ.מ.ו השקעות בע"מ |

1122205
46319-12/14 א     03/01/2016




א 46319-12/14 ארלדן השקעות בע"מ נ' מ.ו. השקעות בע"מ, נ.מ.ו השקעות בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 46319-12-14 מ.ו. השקעות בע"מ
ואח' נ' אודם ספיר יזום ובניה בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
68

בפני

כבוד הרשמת- השופטת
עינת רביד


מבקשת

ארלדן השקעות בע"מ



נגד


משיבות

1. מ.ו. השקעות בע"מ
2. נ.מ.ו השקעות בע"מ





החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת 3 (להלן: "המבקשת") לחיוב התובעות (להלן: "המשיבות") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה וזאת בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
רקע
1.
התביעה הנדונה היא תביעה לצו עשה, אשר הוגשה על ידי המשיבות נגד המבקשת ועוד נתבעים בתיק. במסגרת התביעה עתרו המשיבות להורות על תיקון צו הבית המשותף והתקנון המוסכם, שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין עבור בית אופקים הנמצא ברחוב דרך מנחם בגין 82 בתל אביב והידוע כחלקה 251 בגוש 7104 (להלן: :"הבניין"), באופן אשר ישקף את היתר הבניה מיום 8.8.02. עוד עתרו המשיבות לתיקון התקנון המוסכם באופן בו ישונו הוראות שאינן סבירות, מפלות או מקפחות.
2.
לטענת המשיבות ביום 23.1.11 רכשו מהמבקשת את הקומה הרביעית בבניין והצמודים לה וזאת כמפורט בכתב התביעה, כאשר רכישת הנכס הייתה לאחר רישום הבית כבית משותף ועל כן לא היו המשיבות בין מנסחי התקנון המוסכם. לטענתן, מסמכי הבית המשותף של הבניין נוגדים את היתר הבנייה ועל כן יש לתקנם. לטענתן, בצו הבית המשותף והתקנון המוסכם הוצאו שטחים מהרכוש המשותף והוצמדו ליחידות השונות לשימוש כמקומות חניה וזאת בניגוד להיתר הבניה.

טענות המבקשת בתמצית
3.
לטענת המבקשת המדובר בתביעה קנטרנית, אשר אין לה כל קשר למציאות והגשתה נעשתה בשל רצון המשיבות לעשות שימוש במבקשת ככלי שרת במסגרת סכסוך מתמשך בין המשיבות לנתבעות 1-2. לטענתה, התביעה הוגשה בתחילה נגד כל בעלי הזכויות בבית המשותף כ- 16 במספר, וכי המדובר בתביעה הלוקה בשיהוי כבד של יותר מחמש שנים ללא שניתן לכך נימוק או הסבר.
4.
עוד נטען כי למשיבות לא עומדת כל עילת תביעה ואף הסעד המבוקש על ידן בדמות של תיקון תקנון מסמכי הבית המשותף אינו בר ביצוע, ובנוסף הוראות תקנון הבית המשותף ידועות למשיבות מזה שנים אך הן לא הלינו על כך.
5.
לטענת המבקשת בשים לב כי המשיבות הן חברות יש להחיל עליהן את סעיף 353א' לחוק החברות, כאשר הנטל להוכחת היכולת הכלכלית מוטל על המשיבות כתובעות.
טענות המשיבות בתמצית
6.
לטענת המשיבות אין בבקשת המבקשת כל טענה בדבר החשש לאי יכולת המשיבות לשאת בהוצאות משפט היה ואלו ייפסקו לחובתן, ולא בכדי, שכן המדובר בחברות העומדות בהתחייבויותיהן, בעלות נכסים מניבים, אשר יעמדו בנקל בתשלום הוצאות ככל שיידרשו. לטענתן הרציונל בהטלת ערובה להבטחת הוצאת הנתבע הוא מניעת הסתתרות מאחורי הישות המשפטית של חברה וכי במקרה זה לא הועלתה כל טענה בעניין. יחד עם זאת צירפו המשיבות מכתב מרואה חשבון המעיד, לטענתן, על איתנותן הכלכלית (נספח "א").
7.
באשר לסיכויי התביעה טענו המשיבות כי המדובר בתביעה מבוססת, שעה המבקשת מכרה למשיבות הצמדות אשר אינן מאושרות בהסכם הבניה, ועל כן נדרשה הגשת התביעה דנן לתיקון מסמכי הבית המשותף.
תשובת המבקשת בתמצית
8.
בתשובתה טענה המבקשת, בין היתר, כי אין די באישור רואה החשבון אשר המציאו המשיבות כדי להוכיח את איתנותן הכלכלית, שכן המדובר בחברות פרטיות, אשר האחריות של בעלי המניות בהן מוגבלת ואין באישור אשר הוצג כדי להביא תמונה מלאה אודות חוסנן הכלכלי ויכולתן לשאת בהוצאות, וכי היה עליהן להציג ראיות אודות נכסיהן, זכויותיהן חובותיהן המבוססים על מאזנים ודפי חשבון. עוד נטען כי קבלת התמונה המלאה חשובה אף בשל כך כי בדוחות רשם החברות של המשיבות עולה כי על נכסי המשיבות מוטלים שעבודים רבים ללא הגבלה בסכום.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
9.
הסעיף הרלוונטי לעניינו הוא סעיף 353א' לחוק החברות הקובע, כדלקמן:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
10.
הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן החברה-התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת את הוצאות הנתבע, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה. נטל השכנוע מוטל על החברה-התובעת להראות שמתקיימות נסיבות מעין אלה. ככל שהחברה-התובעת תחויב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עיקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009), להלן: "

פסק דין
הנדסה ממוחשבת"; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008) ; בש"א (מחוזי באר שבע) 6391/08, ת"א 5338/08 הידקו תעשיות בע"מ נ'
concordanto reventivo
(2009), בש"א (מחוזי י-ם) 7007/09 חברת האחים שגראוי (1989) בע"מ נ' חסן חטב חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (2009); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2691/04 עירית תל אביב יפו נ' פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ (2010)].
11.
על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר ב

פסק דין
הנדסה ממוחשבת:
"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים".
מן הכלל אל הפרט
12.
בהתאם לפסק הדין בעניין הנדסה ממוחשבת הנטל להראות את הנסיבות בגינן לא מוצדק לחייב חברה - תובעת בערובה להבטחת הוצאות הצד השני רובץ על התובעת. עוד נקבע כי במסגרת בקשה מסוג זה אין זה ראוי להיכנס בהרחבה לניתוח סוגיית סיכויי ההליך, וניתן להיזקק לסוגיה זו רק כאשר המדובר בסיכויים גבוהים מאור או קלושים מאוד. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי להעריך בשלב זה את סיכויי התביעה או ההגנה ואלו יידונו במסגרת שמיעת הראיות בתיק. על כן אדרש להלן לשאלת מצבן הכלכלי של המשיבות.
13.
איתנות כלכלית נלמדת בעיקר ממאזניה של חברה, התנהלותה ויכולת מוכחת לפרוע חובות מיד עם הצגת דרישת תשלום. הנטל להוכיח כי החברה התובעת תוכל לשאת בתשלום הוצאות המשפט מוטל עליה, על כן אין לקבל את טענת המשיבות כי היה על המבקשת לתמוך טענותיה בתצהיר, שכן הנטל מוטל עליהן ולא על המבקשת [לעניין זה ראו ת.א. (מחוזי ת"א) 1593-09 מיטרוניקס בע"מ נ'
gefg nekar antriebssysteme gmbh
(2010),
וכן
ת.א (מחוזי מרכז)8607-06-11 ארט יודיאיקה בע"מ נ' גץ טלי עד שינוע בע"מ) (2011).
14.
במקרה דנן, לא הרימו המשיבות את נטל הראיה המוטל עליהן בנוגע להוכחת מצבן הכלכלי. כל שהמשיבות צירפו לתגובתן הוא מכתב מרו"ח פנחס אפל מיום 13.12.15 בו צוין כי המשיבות הן חברות סולבנטיות, אשר עומדות בהתחייבויותיהן, בבעלותן נכסים מניבים וביכולתן לפרוע חובותיהן, וכי לא יהיה להן כל קושי לשאת בתשלום הוצאות משפט, אף בסכום של עשרות אלפי שקלים, ככל שיחוייבו בו. אין די במסמך זה, אשר אינו מהווה חוות דעת חשבונאית ביחס למצבן של המשיבות, כדי לעמוד בנטל להוכחת איתנותן הכלכלית של המשיבות. על המשיבות היה לצרף דוחות כספיים או אסמכתה אחרת, אשר תתמוך בטענתן לעניין איתנותן הכלכלית, כמו חוות דעת רואה חשבון המטפל בענייניהן והמפרטת את רווחיהן על סמך הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים של החברה; שווי הציוד והמלאי; ואף התייחסות הבנק בו מצוי חשבונן באשר להתנהלותן במסגרת ניהול החשבון ומידת כיבוד התחייבויותיהן (ראו למשל, ארט יודאיקה, סעיף 8), אך כל אסמכתה כזו לא צורפה.
15.
נותרה על הפרק השאלה מהו גובה הערובה שיש להשית על המשיבות. המבקשת לא עתרה בבקשתה לחיוב המשיבות בסכום מסוים, אלא טענה כי יש לחייבן בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. בנסיבות העניין, ובשים לב למהות התביעה, ועל מנת לקבוע סכום שיש בו כדי לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות המבקשת לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני
המשיבה באמצעות הטלת ערבון מופרז, שעלול למנוע את ברור התביעה, יש להעמיד גובה הערובה על סך של
40,000 ₪.
סוף דבר
16.
כערובה להבטחת הוצאות המבקשת, המשיבות יפקידו את הסך של 40,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד תוך 45 יום מהיום, שאם לא כן תידחה התביעה.
17.
המשיבות ישלמו הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪.
18.
מעקב מזכירות בהתאם.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.
ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 46319-12/14 ארלדן השקעות בע"מ נ' מ.ו. השקעות בע"מ, נ.מ.ו השקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/01/2016)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן