טרשי מרדכי, טרשי רוקי, טרשי צלי - י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע''מ, נס יעקב, אליאסי יעקב

מידע על טרשי מרדכי    מידע על טרשי רוקי    מידע על טרשי צלי    מידע על נס יעקב    מידע על אליאסי יעקב   



טרשי מרדכי, טרשי רוקי, טרשי צלי - י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע''מ, נס יעקב, אליאסי יעקב

תיק אזרחי 207397/02     14/04/2005 (א)



תיקים נוספים על טרשי מרדכי
תיקים נוספים על טרשי רוקי
תיקים נוספים על טרשי צלי
תיקים נוספים על י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע"מ
תיקים נוספים על נס יעקב
תיקים נוספים על אליאסי יעקב




א 207397/02 טרשי מרדכי, טרשי רוקי, טרשי צלי נ' י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע"מ, נס יעקב, אליאסי יעקב




1
בתי המשפט
א 207397/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14/4/05
תאריך:
כב' השופט מרדכי בן חיים

התובעים

1 . טרשי מרדכי

2 . טרשי רוקי

3 . טרשי צלי

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד זלצמן
נ ג ד

הנתבעים
1 . י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע"מ

2 . נס יעקב

3 . אליאסי יעקב
ע"י ב"כ עו"ד א. רינון

פסק דין
א. עיקר העובדות וטענות בעלי הדין
1. בפני
י תביעה כספית ע"ס 100,000 ₪ שהגישו התובעים, שהינם הבעלים של חנות הנמצאת "במרכז אגם" בהוד השרון נגד הנתבעים, שוכרי החנות. ביום 15.11.99 נחתם חוזה שכירות בין התובעים לבין הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת" ), לפיו השכירו התובעים לנתבעת את החנות לתקופה של 60 חודשים החל מיום 1.5.99 ועד ליום 30.4.04, בשכ"ד שווה ערך ל-930 $ לחודש בתוספת מע"מ, שישולמו כל שלושה חודשים מראש, והחל משנת השכירות השנייה יועלו דמי השכירות בשיעור 4.5% בכל שנה.
2. לגרסת התובעים, מיום 1.8.00, המועד בו היה על הנתבעת לשלם שכ"ד עבור חודשים אוגוסט - אוקטובר שנת 2000, החלה הנתבעת לפגר בתשלומים. רק מאוחר יותר, מחודש נובמבר שילמה הנתבעת סכום של 3,500 ₪, שווה ערך ל-852 $ שנזקפו על חשבון דמ"ש לחודש אוגוסט.
עוד מוסיפים התובעים וטוענים כי הנתבעת פנתה וביקשה הסכמתם לקיצור תקופת השכירות.
ב"כ התובעים, במכתבו מיום 29.10.00 הודיע לנתבעת כי מרשיו מסכימים לקיצור תקופת השכירות בכפוף לתנאים שכללו: תשלום דמי השכירות שבפיגור עד למועד החזרת החזקה בפועל וכן, תשלום הריבית היומית בשיעור של 0.2% מיום הפיגור בתשלום ועד לפירעון בפועל, כפי שנקבע בסעיף 16 לחוזה השכירות, המצאת קבלות ואישורים על בצוע כל התשלומים המתחייבים לפי החוזה והחזרת מצב החנות לקדמותו, לגבי כל שינוי שבוצע בה לאור האמור בהוראת סעיף 7(ז)(3) לחוזה השכירות.
3. לגרסת התובעים, הנתבעת לא פינתה את החנות מכל מיטלטליה, לא החזירה החנות למצבה הקודם, אלא, נטשה את החנות במועד כלשהוא בחודש ספטמבר 2000 או סמוך לכך, כשהחנות נשארה פרוצה. כמו כן, נטען כי חלק מן החפצים והמיטלטלין הוצאו מן החנות עד לשלהי חודש דצמבר 2000.
4. התובעים טוענים כי לצורך הקטנת הנזקים וההפסדים נכנסו התובעים לחנות בחודש ינואר 2001, על מנת לערוך בה שיפוצים ולשם החזרתה לקדמותה.
התובעים פנו לשמאי ומעריך נזקים שביצע בדיקתו בחנות ביום 2.1.01 והעריך בחוו"ד מיום 25.2.01 את אומדן תיקון הנזקים וההוצאות להשבת החנות לקדמותה בסך 32,100 ₪.
סכום זה שוערך למועד הגשת התביעה לסך של 37,073 ₪.
התובעים מבקשים להוסיף לתביעתם את סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 8 לחוזה השכירות; בסך של 15,000 $ בגין כל הפרת התחייבות על פי החוזה.
הנתבעים 2 ו-3 ( להלן בהתאמה: נס ואליאסי ), חתמו על חוזה השכירות כאחראים וערבים ביחד ולחוד לקיום כל התחייבויות הנתבעת על פי חוזה השכירות, ועל כן, הם נתבעו ביחד ולחוד עם הנתבעת.
5. מנגד טענו הנתבעים, כי במועד ההתקשרות, היחידה המושכרת לא הייתה כהגדרת התובעים - חנות, אלא חלק משטח כולל אשר היה מורכב מ-3 יחידות שאוחדו ליחידה אחת גדולה עוד בשנת 1995 וכי חוזה השכירות נערך ונוסח על ידי התובעים ובא כוחם.
הנתבעים טוענים כי בחודש אוגוסט 2000 לאחר שנדרשו על ידי הרשות המקומית ועל ידי בעל היחידה השלישית (המהווה אחת משלוש היחידות שיצרו את החנות) לפנות את החנות, מאחר ולא ניתן לקבל רישיון לניהול עסק במקום ושטח החנות בנוי בחלקו על שטח המדרכה, וכי חיבור השטחים של 3 היחידות נעשה ללא היתר, פנו הנתבעים לתובעים וביקשו לסיים השכירות החל מיום 1.9.00 ובאותו מעמד שילמו הנתבעים לתובעים סך של 3,500 ₪ וזאת לגמר חשבון וסילוק דמי השכירות שהגיעו עד ל-1.9.00 ואף מסרו מפתחות החנות.
6. הנתבעים טוענים, כי החוזה שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת הינו בלתי חוקי מאחר ובעת עריכתו ידעו התובעים כי המבנה בו מצוי שטח המושכר הוא בלתי חוקי.
7. עוד מוסיפים וטוענים הנתבעים כי קיצור תקופת השכירות נעשה בהסכמה בין התובעים לבין הנתבעת בחודש אוגוסט, ללא כל תנאי וללא כל מעורבות מצד בא כוחם ובעקבות הסכמת התובעים פינתה הנתבעת את שטח המושכר.
מכתב ב"כ התובעים נועד בדיעבד, לטענת הנתבעים וב"כ בסיכומיו, לנסות ולכפות על הנתבעת לבצע עבודות בנייה אשר לא הייתה חייבת לבצעם.
הנתבעת טוענת כי על פי חוזה השכירות, עליה להחזיר המושכר לקדמותו, והכוונה למצבו במועד חתימת החוזה ולא למצבו "ההיסטורי" משנת 1995, הנתבעת אף הוסיפה וטענה כי לא ביצעה כל שינוי בשטח המושכר מאז ועובר לחתימת חוזה השכירות.
8. הנתבעים כופרים בחשיבות ורלוונטיות חוו"ד השמאי מטעם התובעים מהטעם שהעבודות הנדרשות, המפורטות בחוו"ד אינן בבחינת נזקים אלא עבודות שכאמור היה על התובעים לבצען על מנת להחזיר שטח המושכר למצב הקודם של 3 חנויות נפרדות.
עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב. המחלוקת
1. מועד הפסקת תקופת השכירות.
2. האם חלה על הנתבעת, בנסיבות העניין, אחריות להחזרת המצב לקדמותו, לפי מצבה בשנת 1996?
3. 3. גובה הנזק.
ג. דיון וממצאים
1. מועדי השכירות
1.1 מחומר הראיות עולה כי עד לשנת 1995, החנות הייתה חלק מ- 3 יחידות נפרדות, שלהן בעלים שונים. משנת 95' נוהלה בחנות מסעדה, על ידי מר רפאל מגלשוילי, שבשנת 96' לערך, הפך את שטח 3 היחידות, ליחידה אחת שלמה ואף צירף לכל אורכן את שטח המדרכה, בחזית היחידות, שנועד לשמש קולונדה לציבור.
לאחר מר רפאל מגלשוילי שכרה את החנות חב' עמבר שירותי מזון בע"מ (להלן: "עמבר"), אשר נקלעה לבעיות כלכליות והעבירה הזכויות בנכס לנתבעת תמורת תשלום חובותיה של חב' עמבר.
1.2 אליאסי ציין בעדותו, כי החל בעסקיו בחנות ביום 1.5.99 (עמ' 26 שורה 13 לפרוטוקול מיום 20.3.95) וכחודשיים שלושה לפני כן, הגיע לחנות על מנת ללמוד את העסק. אך כבעלים, החל להפעיל את העסק בחנות מהתאריך הנ"ל (עמ' 27 שורה 2 לפרוטוקול מיום 20.3.95). עוד הוסיף כי החוזה עם התובעת נחתם ביום 15.11.99.
אליאסי אף העיד, כי בין 5 ל-8 חודשים לאחר שהחלה הנתבעת להפעיל את העסק, קיבלה מכתב מעיריית הוד השרון המודיע על כך שהעסק פועל ללא רישיון (עמ' 27 שורה 23-21 לפרוטוקול מיום 20.3.95).
1.3 אין חולק כי בתאריך 9.12.99 הוגש על ידי עיריית הוד השרון בבית משפט לעניינים מקומיים כתב אישום נגד הנתבעים בתיק ע.מ. 6539/99, בו יוחסה להם עבירה של ניהול עסק ללא רישיון. לפיכך, פנתה הנתבעת אל התובעים וביקשה לסיים השכירות החל מיום 1.9.00. לאחר שהתובעים נתנו הסכמתם לסיום ההתקשרות, באותו מעמד, שילמה הנתבעת לתובע סך של 3,500 ₪ וזאת לגמר חשבון וסילוק דמי השכירות שהגיעו לתובעים עד ליום 1.9.00 , שהוא המועד שעליו הוסכם, בו תסתיים תקופת השכירות ( סעיף 8 לתצהיר אליאסי).
1.4 התובע בעדותו מיום 24.11.04, הודה כי אכן, באותו מועד שהודיע לו אליאסי על כך שהנתבעת עוזבת את החנות, שילם לו אליאסי סך של 3,500 ₪ על חשבון השכירות (עמ' 15 שורה 16 לפרוטוקול).
באשר לחשבונות הארנונה שקיבל התובע מעיריית הוד השרון, ציין התובע בעדותו כי החשבונות הינם עבור חודשים אוקטובר 2000 ועד חודש פברואר 2001, ושככל הנראה בשל העובדה שהנתבעת יצאה מהחנות, העירייה העבירה החובות לחודשים אלו, אליו. לא הייתה התנגדות מצד התובע, כלפי העירייה, לתשלומים האמורים ואף לא זכור לו האם שילם חוב זה (עמ' 15 שורות 13-5 לפרוטוקול).
1.5 חומר הראיות מפרנס אפוא ממצא לפיו הייתה בעייתיות רבה בעניין רישיון העסק שהובילה להחלטה בדבר החזרת הנכס למצבו הקודם, קרי, 3 חנויות נפרדות.
בהצלבת העדויות והראיות שבפני
י הגעתי למסקנה כי אכן הוסכם בין התובע לנתבעת על סיום תקופת השכירות קודם זמנה, באופן שהשכירות הסתיימה בתאריך 1.9.00 ובאותו מעמד שילם החוב האחרון בגין השכירות.
2. החזרת המצב לקדמותו
2.1 בסעיף 7ז'(3) להסכם השכירות נאמר: "המשכירים יהיו זכאים לדרוש השבת המצב לקדמותו, בתום תקופת השכירות, בעת השבת החזקה בחנות לידיהם, לגבי כל שינוי שבוצע בה כאמור לעיל" (הדגשה שלי - מ.ב.ח).
בהסכם השכירות ישנם סעיפים המאפשרים לשוכרת ( הנתבעת ) לבצע שינויים בחנות, על מנת להתאים החנות לאופי עסקה של השוכרת, שינויים אלו מחייבים הסכמת התובעים בכתב.
2.2 בעקבות יציאתה של הנתבעת מהחנות מוקדם מהצפוי, ב-1.9.00, נשלח מכתב על ידי ב"כ התובעים ביום 29.10.00, אל הנתבעת, לפיו נדרשה זו, בהתבסס על סעיף 7ז' (3) להחזיר את מצב החנות למצבה "ההיסטורי" דהיינו, השבת המצב לקדמותו ובמיוחד הפרדת החנות מן הנכסים הסמוכים לה, כך שתתקבל החנות המקורית (צורף כמ/12).
התובע בעדותו מיום 24.11.04 , מסביר שכל שרצה הוא שהחנות תוחזר למצב סביר (עמ' 15 שורה 24 לפרוטוקול). עם זאת, הוסיף בתשובותיו כי אינו יודע בדיוק האם הנתבעת ביצעה שינויים בחנות ולגבי כל סעיף ספציפי הסביר כי לא היה בחנות ולא יודע מי ביצע את כל השינויים האמורים.
יש לציין כי כל הסעיפים הספציפיים עליהם נחקר התובע, נתבעים על ידו בתביעה זו (עמ' 16 שורה 4-19 לפרוטוקול).
2.3 התובע הודה בעדותו, כי השוכר שביצע השינויים בחנות הוא אותו מר רפי מגלאשווילי בשנת 1995 (עמ' 11 שורה 23 לפרוטוקול). מאוחר יותר בעדותו הסביר כי במועד שמר מגלאשווילי עזב את החנות, הוא הביא שוכרים במקומו (עמ' 12 שורה 14).
הסכם השכירות שנחתם עם המשכירה החדשה - חב' אמבר בע"מ - ביום 31.12.97 , הינו זהה לחלוטין לזה שנחתם מול הנתבעת.
עוד מוסיף התובע בעדותו כי מצב החנות בשנת 99', בזמן שהשכירה לנתבעת היה דומה למצב בזמן השכרתה לשוכרים הקודמים, קרי חב' אמבר בע"מ (עמ' 13 שורה 15 לפרוטוקול).
2.4 על יסוד עדות זו, נראה כי דרישת התובעים להחזרת החנות למצבה הקודם כפי שהיה בשנת 1995, הינה מופרכת ומנותקת מן המציאות העובדתית והמשפטית; העובדה שהתובע ערך במועדים שונים חוזה זהה למשכירים שונים אינה מקנה לו האפשרות לתבוע החזרת המצב לקדמותו מכל שוכר בנפרד, זכותו של התובע לדרוש השבת המצב לקדמותו כלפי הנתבעים - מוגבלת בנסיבות העניין, כפי שפורט לעיל, רק לשינויים שביצעה הנתבעת; מכיוון שהובהר כי בזמן שהנתבעת שכרה את החנות לא בוצעו שינויים מעבר לאלו שבוצעו בשנת 1995 על ידי מר רפי מגלאשווילי, אזי, אין לדרוש מהנתבעת לבצעם. עם זאת, אחראית הנתבעת להחזרת מצב החנות לקדמותו, רק בשים לב לשינויים שביצעה בעצמה בחנות. על כן, חוו"ד המומחה המתייחסת לעלויות התיקון הנדרשות על מנת להחזיר החנות למצבה הקודם לפי שנת 95', כלומר, הפרדת החנות ל-3 יחידות נפרדות, אינה רלבנטית לתביעה זו.
3. שיעור הנזק
3.1 על הממצאים שקבעתי לעיל לא בוצעו שינויים במהלך התקופה ששכרה הנתבעת את החנות, אך, עדיין מוטלת החובה על הנתבעת להחזיר החנות במועד הפינוי במצב סביר.
3.2 אליאסי בעדותו מיום 20.3.05 הסביר, כי בתחילת מועד השכירות, רכש מחב' אמבר בע"מ מספר פריטים מהמסעדה שניהלה, ולכן במועד פינוי המושכר לקח אותם עימו ומכרם (עמ' 23 לפרוטוקול).
אליאסי העיד כי בין הדברים שנלקחו על ידו במועד הפינוי היו - כלי מטבח, מקרר, כיור, מזגן וכו'.... בין הפריטים הללו ישנם פריטים שהיוו פריטים מחוברים ועל כן, ניתן לצפות כי בהסרתם ממקומם יווצרו נזקים שתיקונם יוטל על הנתבעת, כשוכרת שמפנה מושכר, למרות שאינם נמצאים בהגדרת סעיף 7ז'(3) או סעיף 7ז'(2) להסכם השכירות.
3.3 על מנת להעריך את הפרשנות הסובייקטיבית המשותפת של בעלי ההסכם לגבי הסעיף הרלוונטי בהסכם, יש לחזור למועד חתימתו ולעמוד על כוונת הצדדים בנוגע לביצוע תיקונים לנזקים שייתכן שיתהוו בחנות.
אני פוסק כי פרשנות זו מחייבת כי במידה וייגרמו נזקים כלשהם לחנות במהלך פינוייה ע"י הנתבעת, הרי שעל האחרונה לתקנם ולהחזירה למצב סביר כפי שהייתה לפני הנזקים שנגרמו על ידי המשכירה.
(השוו: ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון וייזום (1991),פד"י מט(2) 265).
אומדן הנזקים שנגרמו לחנות במהלך פינויה ע"י הנתבעים וכתוצאה מפעולות הפינוי - מוערך על ידי בסכום של 4,000 ₪ ( כולל מע"מ ).
3.4 על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים, את הסך של 4,000 ₪ ( כולל מע"מ ).

ד. סוף דבר
כמפורט לעיל התביעה נדחית למעט החיוב האמור בסעיף 3.4 .
בנסיבות אלו אין מנוס מן הקביעה כי מדובר בתביעה מופרכת ומוגזמת לאין שיעור, המחייבת פסיקת הוצאות הולמת נגד התובעים.
אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪.

הודעה זכות הערעור.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' בניסן, תשס"ה (14 באפריל 2005) , בהעדר הצדדים.
בן חיים מרדכי, שופט
בן חיים מרדכי, שופט
קלדנית: טובה








א בית משפט שלום 207397/02 טרשי מרדכי, טרשי רוקי, טרשי צלי נ' י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע"מ, נס יעקב, אליאסי יעקב (פורסם ב-ֽ 14/04/2005)











תיקים נוספים על טרשי מרדכי
תיקים נוספים על טרשי רוקי
תיקים נוספים על טרשי צלי
תיקים נוספים על י.י.ג.ש.ניהול מסעדות בע"מ
תיקים נוספים על נס יעקב
תיקים נוספים על אליאסי יעקב




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט