ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה - נבו-ניסן השקעות בע"מ, י.עקליאן השקעות בע"מ, עדיה השקעות בע"מ ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה נבו-ניסן השקעות בע"מ י.עקליאן השקעות בע"מ עדיה השקעות בע"מ
 
ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה - נבו-ניסן השקעות בע"מ, י.עקליאן השקעות בע"מ, עדיה השקעות בע"מ ואח'
תיקים נוספים על ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה | תיקים נוספים על נבו-ניסן השקעות בע"מ | תיקים נוספים על י.עקליאן השקעות בע"מ | תיקים נוספים על עדיה השקעות בע"מ |

1266561
7897-03/15 תוב     20/07/2017




תוב 7897-03/15 ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה נ' נבו-ניסן השקעות בע"מ, י.עקליאן השקעות בע"מ, עדיה השקעות בע"מ ואח'








בית משפט השלום ברחובות


20 יולי, 2017

תו"ב 7897-03-15 ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה
נ' נבו-ניסן השקעות בע"מ










בפני

כבוד השופטת
רנה הירש

המאשימה
ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה
ע"י עו"ד רעות ברקו דיאמנט


נגד

הנאשמים
1. נבו-ניסן השקעות בע"מ
2. י.עקליאן השקעות בע"מ
3. נגרי את נגרי בע"מ
4. יגאל עקליאן
5. עדיה השקעות בע"מ
6. עובדיה כהן
7. הנרי עזים מזלומיאן

ע"י עו"ד אילן בומבך


החלטה
1.

מונחות בפני
שתי בקשות מטעם הנאשמים. הראשונה, בקשה למתן צו לקבלת מסמכים ומידע (בקשה מס' 23) השנייה, בקשה לזימון עדים וסדר העדתם (בקשה מס' 24).
תמצית העובדות וטענות הצדדים
הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים:
2.
הנאשמים מבקשים מהמאשימה להעביר לידיהם את המסמכים הבאים: (א) את כל התרשומות והדוחות שערך העד, הפקח גבי איסמאילוב (להלן: הפקח) בעת ביקורו במקרקעין של העסק נושא התביעה;
(ב) את נהלי העבודה של הרשות, שקדמו לנהלים שעודכנו בנובמבר 2014, הם הנהלים שהיו רלבנטיים למועד כתב האישום; (ג) את העמודים הראשונים של הנהלים שסומנו נ/1; ו- (ד) את תרשים החריגה שאמור היה להיות מצורף לדו"ח הביקור של הפקח מיום 18.09.14, אשר סומן ת/11.
3.
המאשימה בתגובתה מתנגדת לבקשות הנאשמים להעברת המסמכים. טענות הצדדים יובאו בקצרה בנוגע לכל אחד מהמסמכים המבוקשים.
א.
לעניין תרשומות הפקח: הנאשמים טענו כי בהתאם לפסיקה, התרשומות אשר מהוות חומר גלם לדוחות ביקור המפקח, הן חלק אינטגרלי מחומר החקירה ויכולות לשמש להגנתם של הנאשמים.
המאשימה טענה כי התרשומות מהוות "תרשומת פנימית" ואינן נכללות בחומר החקירה. לטענת המאשימה, מדובר בתרשומת של נתונים עובדתיים יבשים של הפקח, על סמך התרשמותו בשטח המקרקעין, אותם מביא הוא לביטוי במסגרת דו"ח פיקוח מטעמו במערכת "הקומפלוט" בסיום סיוריו בשטח. עוד הוסיפה המאשימה וטענה, כי אין מדובר במידע חדש/אחר אשר יהא בו כדי להפיק תועלת להגנת הנאשמים, וכי מלוא תיקי הבניין וחומר החקירה הועמדו זה מכבר לרשות ב"כ הנאשמים.
ב.
לבקשה לקבלת מסמכי נהלי עבודה קודמים: טענה המאשימה כי לעירייה לא היה מסמך
מדיניות ונהלי עבודה, עובר למסמך הנהלים מחודש נובמבר 2014. לטענת המאשימה, אמנם נרשם בכותרת המסמך "עדכון לנובמבר 2014" אך זאת מאחר שתהליך גיבוש נוסח סופי/מעודכן של המסמך נפרס על פני מספר חודשים, וזהו הנוסח עמו עובדת מחלקת הפיקוח נכון למועד זה.
הנאשמים הפנו לפרוטוקול הדיון מיום 26.04.17 לפיו, לשיטתם, ניתן ללמוד מדברי ב"כ המאשימה ומדברי הפקח, כי היו קיימים נהלים עובר לנובמבר 2014. לגישת הנאשמים, בטענת המאשימה כי לא קיימים דוחות מעין אלו יש הודאה כי קודם למועד זה, הפעילה הרשות סמכויות אכיפה ללא נוהלי עבודה ברורים.
ג.
בנוגע לעמודים הראשונים של הנהלים נ/1: עמדת הנאשמים היא, שבהתאם לפסיקה, על רשות לפרסם הנחיות פנימיות שלאורן היא פועלת ומפעילה סמכויותיה והעמודים הראשונים של הנהלים הם חלק מכך.
לטענת המאשימה, נדרשה בהתאם להחלטת בית המשפט להעביר לידי ב"כ הנאשמים רק "קריטריונים להגשת כתב אישום בגין היעדר רישיון עסק, ככל שיש קריטריונים רלוונטים", ותו לא. בהתאם לכך סבורה המאשימה, שלא נדרש ממנה להעביר נוהל ו/או מסמך פנימי אחר, מלבד אותם קריטריונים, המסדיר את עבודתה בינה ובין עצמה.
ד.
לעניין תרשים החריגה: הנאשמים טענו כי התגלה להם בדיון ההוכחות כי התרשים חסר מהמסמכים שביסיהם, ואין בגילוי מאוחר זה בכדי לפטור את המאשימה מלהעבירו לידיהם, שכן התרשים מהווה חומר אינטגראלי מחומר החקירה.
לטענת המאשימה, כל החומר הרלוונטי הועבר לנאשמים לפני למעלה משנתיים בהתאם לרשימת חומר החקירה, והתקבל אישור מלא על קבלתם. לכן סבורה המאשימה שאין עליה אחריות לכך שהנאשמים לא וידאו שמלוא חומר החקירה נמסר לידיהם.
בקשה לזימון עדים וסדר העדתם
4.
הנאשמים מבקשים כי בית המשפט יורה על זימון שלושה עדי הגנה, בנוסף לעדים שזומנו עד כה. מר דוד שטרית – מנכ"ל עירית יבנה, אשר היה בתפקיד מהנדס העירייה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום; זהבה בן חמו – מנהלת מדור רישוי; ואבי חלף – מפקח בניה.
לטענת הנאשמים, מטרת זימון העדים היא לשפוך אור על מצגים שונים שהציגו אותם עדים בפני
הנאשמים, ועל מדיניות האכיפה שננקטה כלפי הנאשמים. עוד טענו הנאשמים כי יש בחזקתם מסמכים אשר שמם של העדים מוזכר בהם, וכי המסמכים הללו כלל לא היו חלק מחומר החקירה שהועבר אליהם ולא היו ידועים להם עובר לעדותו של הפקח ביום 26.04.17. לטענת הנאשמים, בא כוחם נחשף לראשונה למסמכים אלו רק ביום 05.04.17 בתיק הבניין ועל כן מבקשים הם כעת את זימון העדים.
הנאשמים טענו כי לפי הדין והפסיקה במשפט פלילי, לנאשם מוקנית זכות יסודית להזמין עדי הגנה מטעמו להוכחת טענותיו, וכי הפסיקה נוהגת בגישה מרחיבה בעניין זה. כך גם לטענתם לעניין סדר העדת העדים.
המאשימה מתנגדת לבקשה לזימון עדים. לטענתה הוגשו ע"י הנאשמים 3 בקשות לזימון עדי הגנה כאשר בכל אחת נתבקשה התייצבותם של עדי הגנה שונים. לטענת המאשימה בבקשה השלישית לזימון עדים לא ניתן הסבר מספק מדוע מתבקשת עדותם של שלושת העדים הללו בשלב זה של ההליך.
לטענת המאשימה זימון העדים ירחיב את הדיון ויטריח את העדים לשווא בגין פרטים שאינם רלוונטיים.
5.
עוד ביקשו הנאשמים[ שבית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף161(ג) לחוק סדר דין פלילי, התשמ"ב – 1982 (להלן: החוק)
ויאפשר לנאשמים להעיד לאחר עדותם של עדי ההגנה מטעם העירייה על מנת לאפשר להם כדבריהם:
"להביא את עדותם בצורה הנכונה והמדויקת ביותר".
המאשימה מתנגדת גם להיפוך סדר העדת העדים. המאשימה טענה בתגובתה כי סע' 160 לחוק קובע במפורש את סדר הפתיחה וראיות הנאשמים. זאת, על מנת להימנע ממצב שבו נשמעות עדויות כלל העדים בתיק, בשעה שהנאשמים נוכחים ושומעים את הדברים, ויכולים להתאים את עדותם בהתאם למשמע העדויות. עוד טוענת המאשימה כי הנאשמים בחרו במהלך חקירתם שלא למסור גרסה מטעמם, כך שעדותם בבית המשפט תהיה הגרסה היחידה מטעמם במסגרת הליך זה, על כל המשתמע מכך.
דיון והכרעה
בקשה למתן צו לקבל מסמכים ומידע
6.

סעיף 74 לחוק, שכותרתו "עיון בחומר החקירה" קובע בחלקו הרלבנטי לענייננו:

"(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.

(ב)
נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו."
הסעיף מתייחס לעיון בחומר החקירה בחומר שנחשב לליבת האישום. על כן, יש להפעיל את מבחן הרלוונטיות בנוגע למסמכים הנדרשים.בהחלטה בבש"פ 8252/13, מדינת ישראל נ. ליאל שיינר [23.01.2014] (להלן: פרשת שיינר), בסוגיית זכות הגילוי והעיון (בפסקה 11), נקבע כי:
"תכלית הגילוי היא להוציא את האמת לאור, כי אילולא זכות זו, נשללת מהנאשם האפשרות לסתור ראיה או לבחון מהימנות ראיה. באמצעות הגילוי מתאפשר לנאשם לבחון את הראיות שבכוונת התביעה להסתמך עליהן ולהכין הגנתו בהתאם..."
על בסיס הנחיות הדין, החוק והפסיקה, ייבחן להלן כל אחד מרכיבי בקשת הנאשמים, לקבלת מסמכים נוספים.
(א) תרשומות פניות של הפקח
7.
לצורך הכרעה בבקשה בנוגע למסמכים אלה, יש לקבוע אם המסמכים המבוקשים הם בבחינת "חומר חקירה רלנבטי". כפי שנקבע בפסיקה,
"מנוסח הסעיף ומלשונו ניתן רק ללמוד כי חובת מסירת החומר לעיון הנאשם או סניגורו חלה על חומר חקירה 'הנוגע לאישום', לשון אחר מדובר בחומר רלוונטי לאישום"
(בג"ץ 620/02, התובע הצבאי הראשי נ. בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4), 625 [2003]). באותו עניין הוגדר המונח "חומר חקירה" (בעמ' 633) כך:
"ככלל, כאשר מדובר בחומר שעל-פי טיבו אינו חומר חקירה במובהק, אך הוא נאסף במהלך החקירה, הרי בהיעדר מניעה עקב פגיעה בזכויותיו של אדם אחר, או פגיעה באינטרס מוגן אחר, יפעל הספק בעניין זה לטובת הנאשם, והחומר יימסר לו".
בבש"פ 948/16 מדינת ישראל נ' פלוני [24.02.1] נאמר כך:

"הכלל הוא כאמור כי תרשומות פנימיות אינן מהוות חומר חקירה שלגביו עומדת לנאשם זכות עיון, ובתנאי שתרשומות אלה אינן מכילות פרטים חדשים מהותיים או כל פרט אחר שיש בו כדי לסייע להגנת הנאשם...
כפי שנקבע בפסיקה, הגדרתו של חומר כ"חומר חקירה" נקבעת כמתחייב ממהות העניין, לנוכח תוכנו ומהותו של החומר ומידת הרלוונטיות שלו לאישום, ואין מדובר במבחן טכני."
במקרה דנן, מקובלת עלי טענת הנאשמים כי קבלת תרשומות הפקח מהוות חלק מחומר החקירה.
ביקורו של פקח ועדה לתכנון ובניה במקרקעין של אדם, אינו ביקור נימוסין. אין המדובר בביקור חברתי, או באירוח מוזמן. אין המדובר בביקור לצורך שתיית קפה ושיחה על ענייני היום. הביקור
מלכתחילה נועד כל כולו לבדוק אם נעשו עבירות במקרקעין, כדי לשלול או לבסס תשתית עובדתית לביצוע עבירה בתחום התכנון והבנייה. לכל הפחות, ביקור כזה בא לאפשר קבלת החלטה בדבר המשך בדיקה וחקירה.
בנסיבות אלו, מסמכים שנערכו תוך כדי, במהלך ולצורך אותה בדיקה הם בבחינת מסמכים שנערכו ונאספו במהלך החקירה, בידיעה כי ישנה אפשרות שבסיום פעולותיו ובדיקותיו של הפקח, תתקבל החלטה להגיש כתב אישום.
לפיכך, אני קובעת כי התרשומות שערך הפקח הן בבחינת חומר חקירה ולנאשמים זכות לעיין בהן.
(ב) נהלי העבודה של הרשות, שקדמו לנהלים המעודכנים מנובמבר 2014
8.
אני מקבלת את הצהרת המאשימה (שפורטה בסעיפים 9-11 לתגובה), כי לא היה מסמך נהלים קודם לקובץ הנהלים שכותרתו "עדכון לנובמבר 2014" שהועבר לנאשמים. על כן, אינני מחייבת את המאשימה להעביר לנאשמים את מה שלא קיים.
(ג) העמודים הראשונים של הנהלים נ/1 ושלא הועברו לב"כ הנאשמים
9.
בהחלטתי מיום 29.06.16 נקבע כי המאשימה תעביר לב"כ הנאשמים קריטריונים להגשת כתב אישום בגין היעדר רישיון עסק ככל שיש קריטריונים כתובים רלבנטיים.
באותה החלטה קבעתי (בפסקה 11) כך:
"המסקנה היא כי אין מקום להכיר בחיסיון נהלי העבודה הקובעים את הקריטריונים להגשת כתב אישום בהליך פלילי על ידי רשות מקומית, בגין פעילות בעסק שאין לו רישיון כדין. חשיפת הקריטריונים בפני
הציבור בכלל, והנאשמים בפרט, תביא לשקיפות ולאפשרות בקרה שיפוטית על התנהלות הרשות, שהיא בבסיס השיטה הדמוקרטית. השקיפות היא נקודת המוצא לדיון המשפטי, ובהעדר סיבה מוצדקת למנוע העברת מידע לציבור, יש לחשוף אותו כלפי המעוניינים לקבלו."
כעת, כאשר הנאשמים סבורים כי יש בעמודים הקודמים לאותם קריטריונים משמעות והשלכה על טיעוניהם, עמדתם וניהול הגנתם – ראוי לאפשר להם עיון בהם. מדובר במסמכים שאמורים להיות חשופים בפני
הציבור ואין סיבה מוצדקת למנוע מהנאשמים לעיין בהם.
(ד) תרשים החריגה שצורף לדו"ח הביקור של הפקח מיום 18.09.14 (ת/11)
10.
מסמך שהוא חלק מחומר חקירה, היה צריך להיכלל בין המסמכים שהועברו לב"כ הנאשמים. ככל שהתרשים המדובר הועבר כבר, אין מניעה להעבירו שנית. באם בשל תקלה לא נכלל התרשים במסגרת המסמכים שנמסרו, אין מקום להיתלות בטענות פורמאליות הנוגעות למועד הבקשה לקבל את המסמך, ויש לדאוג להעברתו כעת.
הבקשה לזימון עדים
11.
סעיף 106 (א) לחוק קובע כך:
"בית

המשפט

יזמין, לבקשת בעל דין, כל

אדם

להעיד

במשפט,

זולת

אם

היה

סבור

שאין

בהזמנת

אותו

אדם

להועיל

לבירור

שאלה

הנוגעת

למשפט, וכן

רשאי

בית

המשפט

להזמין

עד

מטעמו
.
"
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי לא ניתן כעת לשלול קיומו של טעם ענייני בהזמנת העדים המבוקשים ליתן עדות בתיק זה. רלבנטיות העדים שמבוקש לזמנם כעת כעדי הגנה, הןסברה הן בבקשה והן בתשובה ועמדת הנאשמים מתקבלת על דעתי.
אין הוראה בדין, או בהלכה הפסוקה, המגבילה את מספר העדים שנאשם יכול לזמן מטעמו, במסגרת הגנתו.
על כן, אני מקבלת אני את בקשת האשמים לזימון העדים: מר דוד שטרית (מנכ"ל עיריית יבנה), זהבה בן חמו (מנהלת מדור רישוי) ואבי חלף (מפקח בניה).
עם זאת, במקרה דנן, מדובר על מספר לא מבוטל של נאשמים שעניינים נדון יחד בכתב אישום אחד. מדובר במספר רב של עדים, והוא עולה בכל פעם שהנאשמים מבקשים לזמן עדים נוספים. הבקשה הנוכחית לזימון עדים, הוגשה בשלב מאוחר יחסית של ההליך ולאחר שהחל שלב ההוכחות בתיק. לפיכך, לצורך האיזון ובהמשך לאישור לזימון העדים, אני נעתרת לבקשת המאשימה להורות לנאשמים להפקיד את שכר העדים שהוזמנו כעת.
אני מחייבת את הנאשמים להפקיד בקופת בית המשפט סך של 700 ₪ בגין כל אחד מהעדים שזימונם התבקש כעת, וסה"כ 2,100 ₪, כתנאי לזימונם.
במהלך הדיון, ככל שיתברר שעדות איזה מן העדים אינה רלבנטית לשאלות שבמחלוקת, תופסק אותה עדות, ולא אתיר התארכות ההליך שלא לצורך.
סדר שמיעת עדי ההגנה
12.
סעיף 161(ג) לחוק קובע, לעניין סדר העדויות, כך:
(ג)
נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
לא די בטענה כללית בעלמא, לפיה שינוי סדר העדים (כך שהנאשמים יעידו בסיום פרשת ההגנה) יסייע להגנת הנאשמים. יש ליתן הנמקה עניינית ומפורטת, המסבירה מדוע מקרה זה הוא היוצא מהכלל, המצדיק שינוי מהסדר הרגיל של הבאת הראיות כפי שנקבע בדין.
בהעדר טיעון ברור ומנומק בסוגיה זו, העדים יישמעו בסדר הקבוע בדין, קרי, הנאשמים יעידו תחילה, לפי סדרם בכתב האישום (כאמור בסעיף 160 לחוק) ועדי ההגנה הנוספים יעידו אחריהם.
סוף דבר
13.
הבקשה למתן צו לקבלת המסמכים מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
המאשימה תדאג להעביר לב"כ הנאשמים עותק התרשומות שערך הפקח, העמודים הראשונים לנהלים נ/1 ותרשים החריגה שצורף לדו"ח ת/11. המסמכים יועברו בתוך 30 ימים מהיום (ימי הפגרה במניין הימים).
14.
הבקשה לזימון עדים מתקבלת. הפקדת שכר העדים תבוצע עד ליום 15.10.17. הימנעות מהפקדה במועד שנקבע תהווה ויתור על זימון העדים.
15.
הבקשה לשינוי סדר העדת הנאשמים - נדחית.
המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.










תוב בית משפט שלום 7897-03/15 ועדה מקומית לתכנון ובנייה יבנה נ' נבו-ניסן השקעות בע"מ, י.עקליאן השקעות בע"מ, עדיה השקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 20/07/2017)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן