המערערים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד העובדים החודשיים - טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"... - המשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק דיןכבוד השופט י' אליאסוף:1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/4-73; השופט הראשי רבינוביץ ונציג הציבור ברק)

 
המערערים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד העובדים החודשיים - טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"... - המשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק דיןכבוד השופט י' אליאסוף:1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/4-73; השופט הראשי רבינוביץ ונציג הציבור ברק)



21/10     21/10/1996



תיקים נוספים על המערערים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד העובדים החודשיים - טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"...
תיקים נוספים על המשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק דיןכבוד השופט י' אליאסוף:1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/4-73; השופט הראשי רבינוביץ ונציג הציבור ברק)




דבע 4-26/נו הסתדרות העובדים הכללית החדשה ,ועד העובדים החודשיים – טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ נ' טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ




(פד"ע ל 104)

בבית-הדין הארצי לעבודה

דב"ע נו/4-26
השופטים: כבוד סגן נשיא ס' אדלר

כבוד השופט י' אליאסוף

כבוד השופט א' קציר

נציג עובדים : הלבץ
נציג מעבידים : דודאי
המערערים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

2. ועד העובדים החודשיים - טלרד תעשיות אלקומוניקציה
ואלקטרוניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד' גל
המשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג' הולין
פסק דין
כבוד השופט י' אליאסוף
:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/4-73; השופט הראשי רבינוביץ ונציג הציבור ברק), בו נדחתה בקשת המערערים בסכסוך קיבוצי, שעניינה דרך חישוב "תוספת טלרד" המשולמת לעובדים החודשיים של המשיבה (להלן - טלרד).

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפירושו של הסכם קיבוצי ביניהם, והעניין הובא לדיון בבית הדין האזורי בהתאם לסעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
הרקע וההליך בבית הדין האזורי

2. ביום 2.4.1992 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין טלרד לבין נציגות העובדים בטלרד (להלן - ההסכם הקיבוצי), שעניינו המרת הסדר אחזקת הרכב של עובדים בטלרד, בהסדר אחר.

ההוראות בהסכם הקיבוצי הנוגעות לסכסוך הנדון לפנינו, הן כדלקמן:

"3. במקום הסכום המעודכן [כמוגדר בסעיף 2 להסכם], ישולמו לעובדים הזכאים לאחזקת רכב במועד חתימת הסכם זה, התשלומים הבאים:

א. סכום השווה ל-50% מהסכום המעודכן ישולם כ"תוספת טלרד", בהתאם לאמור בסעיף 5 להלן.

ב. ...

תוקפו של האמור החל במשכורת חודש אפריל 1992.

4. תוספת טלרד תהווה רכיב בשכר המשולב ותיחשב כשכר לכל דבר ועניין לעובדים להם היא תשולם, ויחולו בגינה, החל במועד חתימת ההסכם, כל התנאים הסוציאליים החלים והמקובלים בטלרד, לרבות הפרשות...

5. תוספת טלרד תיחשב כחלק מהשכר המשולב לכל דבר ועניין לרבות לעניין תשלום שכר עידוד בשיעור של 15% או למעלה משיעור זה, כמקובל בטלרד לגבי כל עובד במועד חתימת הסכם זה....

6. ...

7. תוספת טלרד תעודכן בהתאם לתוספות השכר הארציות שיחולו, לאחר מועד חתימת הסכם זה, במגזר שהנהלת כור תעשיות והועד המשותף של עובדי כור יסכימו לשייך אליו את העובדים במפעלי כור או את טלרד לעניין עדכוני השכר. במקרה שבהסכם מפעלי בין ההנהלה לנציגות העובדים או בהסכם קיבוצי בין כור תעשיות לבין ההסתדרות, שיחול גם על טלרד, יוסכם על הגדלת שכר היסוד שכתוצאה ממנו יגדל שכר היסוד של עובדי טלרד, תוגדל גם תוספת טלרד בהתאם.

8. כמו כן, ישולמו בגין תוספת טלרד תוספות היוקר שיחולו במשק, ללא תקרה".

3. ביום 14.8.1995 הגישו המערערים לבית הדין האזורי בקשת צד לסכסוך קיבוצי, בה צוינו הסעיפים הנ"ל של ההסכם הקיבוצי, ופורט כדלקמן:

"7. ואכן המשיבה עדכנה את סכום אחזקת הרכב והוא פוצל לשני סכומים אשר המשיכו להופיע בתלוש המשכורת של עובדי המשיבה המשתייכים לסקטור העובדים החודשיים, תחת הכותרת אחזקת רכב ותוספת טלרד.

8. בבדיקה אקראית של נתוני שכר לצורך ניהול מו"מ נדהמו המבקשים לגלות כי בעוד שהמשיבה התחייבה בהסכם להחיל ולשלם בגין תוספת טלרד תוספת יוקר ללא הגבלת תקרה, היא פועלת ומחשבת את השתכרותם של העובדים החודשיים באופן המרוקן מתוכן את התחייבותה זו, כמפורט להלן.

9. עד לחתימה על ההסכם חישבה המשיבה את תוספת היוקר על משכורות העובדים באופן שזו חושבה על בסיס השכר המשולב, וכן תוספות כגון וותק ועד לתקרת עדכון תוספת היוקר.

10. כיום לאחר הכללת תוספת טלרד בשכר מחשבת המשיבה את תוספת היוקר על בסיס השכר המשולב, תוספת טלרד ורק לאחריה תוספות שכר אחרות.

11. יוצא איפוא כי עובדים אשר קודם לכן קיבלו מלוא תוספת היוקר על משכורתם, הורעו תנאיהם עקב השינוי והכללת תוספת טלרד, שכן המשיבה אמנם משלמת לכאורה מלוא תוספת היוקר על תוספת טלרד, אולם תוספות השכר האחרות שהיו זוכות לעדכון בשיעור עלית תוספת היוקר אינן מתעדכנות עוד.

12. בכך לכאורה מקיימת המשיבה את הוראות ההסכם אולם בתעלול חשבונאי מצליחה לרוקן הוראותיו מתוכן".

בהמשך נטען כי טלרד מפרה את ההסכם הקיבוצי בדרך בה היא מחשבת את שכר העובדים. הסעדים אשר נתבעו בבקשה היו כדלקמן:

"18. אשר על כן מתבקש בית הדין להזמין את המשיבה לדין ולהצהיר ולחייבה כדלקמן:

18.1 כי המשיבה מפרה במישרין או בעקיפין את הוראות הסכם נספח "א" שקיבל תוקף של

פסק דין
באופן חישוב תוספת היוקר לגבי שכר עובדיה.

18.2 כי על המשיבה לשלם לעובדים החודשיים ולכל אחד מהם הפרשי תוספת יוקר ולהמשיך ולשלם להם בעתיד את משכורתם כוללת תוספת יוקר כך שתוספת טלרד תעודכן במלואה בתוספת יוקר ואילו יתרת השכר תעודכן בשיעור עליית תוספת היוקר מבלי לקחת בחשבון את תוספת טלרד".

4. בתשובתה לבקשה טענה טלרד כי היא מקיימת במלואה את התחייבותה לפי ההסכם הקיבוצי לשלם תוספת יוקר בגין "תוספת טלרד" ללא תקרה. כן טענה טלרד כי בהסכם הקיבוצי לא נכללו הוראות בכל הנוגע לאופן חישוב תוספת היוקר, למעט ההוראה שקבעה כי תוספת יוקר בגין תוספת טלרד תשולם ללא תקרה.

בתשובה צוין גם כי "תוספת טלרד" הונהגה בשנת 1989 לגבי המהנדסים בטלרד, מכוח הסכם קיבוצי. על פי הסכם זה שולמה למהנדסים תוספת יוקר בגין "תוספת טלרד" עד ל"תקרת" תוספת היוקר, כפי שנהגו לעניין תשלום תוספת יוקר בגין כל רכיבי השכר האחרים. ההסכם האמור היה ידוע למערערים, והם תבעו שייקבע בהסכם הקיבוצי הנדון "כי תשלום תוספת יוקר בגין תוספת טלרד יהיה ללא תקרה, והמשיבה הסכימה לכך. לעומת זאת, לא הוסכם על תשלום תוספת יוקר בגין תוספת טלרד במנותק מתשלום תוספת יוקר בגין תוספות השכר האחרות" (פסקה 6 לתשובה; ראה גם פסקה 6 לעיקרי הטיעון לפנינו).

עוד ציינה טלרד בתשובתה:

"7. האמור בסעיף 10 לבקשה אינו נכון. המשיבה תטען כי:

א. כיום משלמת המשיבה תוספת יוקר בגין רכיבי השכר הבאים, על פי הסדר הבא:

- שכר יסוד;

- תוספת טלרד (ללא תקרה);

- תוספת אישית (עד לתקרה);

- תוספת מיוחדת (עד לתקרה);

ב. כמו כן, משולמת תוספת יוקר על מלוא תוספת פיתוח, במנותק ובנוסף לתשלום תוספת יוקר בגין רכיבי השכר כמפורט לעיל המשיבה תוסיף ותטען כי "בידוד, תוספת פיתוח, דהיינו תשלום תוספת יוקר בגינה ללא תקרה ולאחר תשלום תוספת יוקר בגין תוספות השכר האחרות, נעשה מכוח הסכם מפורש בין ההנהלה לבין וועד המהנדסים, שיושם החל מחודש אוגוסט 1992. הסכם זה הוחל גם על אותם עובדים חודשיים, שלהם משולמת תוספת פיתוח".

(ההסכם האמור נכרת בעל פה - ראה הודעת בא כוח טלרד לבית הדין האזורי מיום 2.4.1996).

בטיעוניה המשפטיים, טענה טלרד:

"12. המשיבה מקיימת את ההסכם במלואו, אינה מפרה הוראה כלשהי מהוראות הסכם, ואינה פוגעת בזכות כלשהי של העובדים.

13. הפירוש של המשיבה להסכם וליישומו הינו סביר ומתיישב עם הוראות ההסכם, מה שאין כן הפירוש שטוענים לו המבקשים.

14. הצדדים ניהלו מו"מ ממושך עד לחתימתו של ההסכם נשוא הבקשה, וההסכם הינו מפורט ביותר, וכולל נוסחאות וחישובים רבים. אילו התכוונו הצדדים שתוספת יוקר בגין תוספת טלרד תשולם במנותק, ורק לאחר תשלום תוספת היוקר בגין כל תוספות השכר האחרות, היו קובעים זאת במפורש, כפי שעשו לעניין ביטול התקרה לתשלום תוספת יוקר בגין תוספת טלרד.

15. מכלול הנסיבות לגבי תשלום תוספת היוקר במשיבה, דהיינו: אופן חישוב תוספת יוקר במשיבה מאז יצירת רכיב תוספת טלרד למהנדסים ועריכת הסכם מפורש לגבי הוצאות תוספת פיתוח מנוסחת חישוב תוספת היוקר, מלמד כי אין הגיון ואין יסוד משפטי או ענייני לטענות המבקשים וכי פירושו הנכון של ההסכם הוא שתוספת היוקר בגין תוספת טלרד תשולם יחד עם תוספת יוקר בגין רכיבי השכר האחרים, כפי שנוהגת המשיבה, ולא תשולם בנפרד, במנותק מתשלום תוספת יוקר בגין תוספות השכר האחרות, כנטען ע"י המבקשים.

16. התנהגות הצדדים במשך למעלה משלוש שנים, מאז חתימת ההסכם ועד להגשת התביעה, מעידה כי אומד דעתם של הצדדים היה שלא יחול שינוי בנוסחת חישוב תוספת יוקר, למעט ביטול התקרה לתשלום תוספת יוקר בגין תוספת טלרד".

5. בפסק דינו התייחס בית הדין האזורי תחילה למהותה של "תוספת טלרד", וקבע כי תוספת זו "במהותה כמוה כשכר היסוד וכינויה כ'תוספת' אינו משקף את מהותה האמיתית". בית הדין הסתמך על הוראות ההסכם הקיבוצי, וקבע כי "אכן מדובר במקרה זה למעשה ברכיב שיש לו את כל האפיונים של שכר יסוד". עוד קבע בית הדין כי "השם תוספת טלרד גם הוא יש בו משום מראית עין".

6. באשר לדרך החישוב של "תוספת טלרד", קבע ופסק בית הדין האזורי, כדלקמן:

"10. אם ישאל השואל, מה היה אומד דעתם של הצדדים לגבי אופן החישוב של תוספת זו, תהא התשובה לכך שהצדדים מצאו לנכון לקבוע בסעיף 8 להסכם, כי בגין תוספת טלרד ישולמו תוספות יוקר ללא תקרה, כי תוספת טלרד תעודכן בהתאם לתוספות הארציות שיחולו במגזר אליו ישתייכו עובדי כור או טלרד, וכי הגדלת שכר היסוד בהסכם קיבוצי תגרור אחריה הגדלת תוספת טלרד בהתאם (סעיפים 7, 8 להסכם). לא תמצא בהסכם, ולו ברמז, הסכמה על שיבוץ תוספת טלרד בסוף רשימת הרכיבים.

11. הצגת תוספת טלרד בנוסחת חישוב השכר במקום הסמוך לשכר היסוד בהעדר על הסכמה אחרת היא סבירה בהחלט ותואמת את מהות תוספת זו שכמוה כשכר היסוד.

12. דרך זו תואמת את אומד דעתם של הצדדים.

13. סוף דבר. הבקשה נדחית".
הטיעונים בערעור

7. הטענות העיקריות של בא כוח המערערים לפנינו הן כדלקמן:

(א) על פי סעיף 8 להסכם הקיבוצי, צריכה "תוספת טלרד" להשתלם בנפרד ובמנותק מתשלום תוספות היוקר בגין תוספות השכר האחרות;

(ב) בפירוש ההסכם הקיבוצי יש לבחון גם את כוונת הצדדים באופן סביר בנסיבות העניין, ויש לייחס חשיבות למהלכים ולרקע שקדמו לחתימת ההסכם;

(ג) אין לראות ב"תוספת טלרד" חלק משכר היסוד, ובוודאי שלא לעניין "תקרת" תוספת היוקר; יש לתת בקשר לכך משמעות למוסכם בסעיף 8 להסכם הקיבוצי בדבר תשלום תוספת יוקר על רכיב זה ללא "תקרה", וזאת לאחר החתימה על ההסכם עם המהנדסים בדבר תשלום "תוספת טלרד";

(ד) אין ללמוד מכך שטלרד שילמה בפועל את השכר בדרך מסוימת, כי זה הפירוש שנתנו הצדדים להסכם הקיבוצי.

8. בא כוח טלרד תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, וטענותיו העיקריות לפנינו הן כדלקמן:

(א) "תוספת טלרד" היא במהותה שכר יסוד, באשר היא נחשבת כשכר לעניין התנאים הסוציאליים ושכר העידוד, וכן מאחר שהיא מוגדלת בהתאם להגדלה בשכר היסוד והיא משולמת לכל העובדים על פי דרגתם ובעד עבודתם הרגילה וללא תנאי כלשהו; משום כך אין משמעות להפרדה בתלוש המשכורת בין רכיב "שכר יסוד" לבין רכיב "תוספת טלרד";

(ב) לאור מהותה של "תוספת טלרד", ובהעדר התייחסות לכך בהסכם הקיבוצי, מיקומה של "תוספת טלרד" ברשימת רכיבי השכר, לאחר שכר היסוד, הוא נכון ומתיישב עם מכלול הוראות ההסכם הקיבוצי;

(ג) לא הוסכם בין הצדדים, לא במפורש ולא מכללא, כי יש לשלם את תוספת היוקר בעד "תוספת טלרד" במנותק מתשלום תוספות יוקר בעד הרכיבים האחרים של השכר, הנושא לא הועלה במשא ומתן בין הצדדים ולא נדון, ואין בית הדין צריך לשים עצמו במקום הצדדים להסכם;

(ד) העובדה שהצדדים נהגו על פי פירושה של טלרד להסכם הקיבוצי במשך תקופה של למעלה משלוש שנים, מעידה על אומד דעתם של הצדדים להסכם.

שיטת תשלום תוספת היוקר

9. תוספת היוקר מחושבת ומשולמת בשיטה שנקבעה בהסכמים קיבוציים כלליים ובצווי הרחבה. עיקרה של השיטה מבוסס על שינויים במדד המחירים לצרכן בתקופות מסוימות. תוספת היוקר משולמת על רכיבי "השכר המשולב", אך עד ל"תקרה", שגובהה משתנה, וכיום הוא 6,700 ש"ח לחודש.

10. בסעיף 2 ח. להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר מיום 15.2.1996 הוגדר "השכר המשולב". על פי הגדרה זו, "השכר המשולב" כולל, בין השאר, "שכר כמפורט בטבלאות השכר, תוספת ותק, תוספת אשה (או משפחה), פרט למקרי בהם נאמר אחרת בהסכם קיבוצי או בחוק, וכל תוספת לשכר אשר לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה בעל תוקף הוחל עליה תוספת יוקר..." (הגדרה מעין זו נקבעה גם בהסכמים קודמים בדבר תוספת יוקר).

באותו הסכם הוגדרה גם "התקרה", שהיא "'השכר המשולב' המרבי עליו תשולם תוספת יוקר בחודש בו משולמת תוספת היוקר" (סעיף 2 ט. להסכם).

פירוש הדבר הוא, כי ככל שרכיבי "השכר המשולב" הם מתחת לסכום ה"תקרה", משתלמת עליהם תוספת יוקר. כאשר סכום רכיבי "השכר המשולב" עולה על ה"תקרה", אין משתלמת תוספת יוקר על הסכום העודף.

11. מכאן, חשיבותה של השאלה האם "תוספת טלרד" "נכללת" בין רכיבי השכר האחרים ("השכר המשולב" בלשון הסכם תוספת היוקר) של עובדי טלרד אשר ההסכם הקיבוצי החל עליהם, ואם כן - מה הוא ה"מיקום" של תוספת זו ברשימת הרכיבים.

ככל ש"תוספת טלרד" נכללת בין רכיבי השכר האחרים, היא משפיעה על סכום ה"תקרה" של כלל הרכיבים, לעניין חישוב תוספת היוקר לגביהם. מאידך, ככל ש"תוספת טלרד" נמצאת "מחוץ" לרכיבי השכר האחרים, או בסופה של רשימת רכיבי השכר, בהיותה משולמת "ללא תקרה" של תוספת היוקר (כאמור בסעיף 8 להסכם הקיבוצי), אין התוספת משפיעה על סכום ה"תקרה" של הרכיבים האחרים, לעניין חישוב תוספת היוקר לגביהם.

נבהיר, כי לפי תלושי משכורת של עובד טלרד שהוגשו לבית הדין האזורי, מרכיבי שכרו הם כדלקמן, ולפי הסדר דלקמן:

- יסוד
- ותק
- תוספת טלרד
- תוספת אישית
- תוספת ענפית
- גמול השתלמות

12. כמובן, שאין מניעה לכך שהצדדים ליחסי העבודה יסכימו ביניהם על תשלום תוספת היוקר, לגבי "השכר המשולב", אף מעבר ל"תקרה" שנקבעה בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת היוקר, או אף לגבי רכיב שאינו נכלל בהגדרת "השכר המשולב" (ראה סעיפים 22 ו-23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957).

כמו כן, אין גם מניעה לכך כי יוסכם שרק לגבי רכיב מסוים של "השכר המשולב" תשולם תוספת יוקר מעבר ל"תקרה", כפי שהדבר נעשה בעניין שלפנינו. יחד עם זאת נציין, כי הוראה מעין זו היא הוראה בלתי שגרתית, המעוררת, ככל המסתבר, חילוקי דעות ביישומה, זאת בהעדר קביעה מפורשת בהסכם בדבר דרך יישום ההוראה, כמו בהליך שלפנינו.
פירוש ההסכם הקיבוצי

13. טענתו של בא כוח טלרד כי הנושא הנדון לפנינו לא הועלה במשא ומתן בין הצדדים ולא נדון ביניהם, לא הוכחשה על ידי בא כוח המערערים. ברור, כ בית הדין אינו עושה הסכם עבור הצדדים, אלא תפקידו הוא לפרש הסכם שנעשה ביניהם. לפיכך, בבוא בית הדין לפסוק בדבר פירושו של הסכם קיבוצי, במסגרת סמכותו לפי סעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אין בית הדין שם עצמו במקום הצדדים להסכם, אלא הוא פוסק בסכסוך שביניהם בדבר פירוש ההסכם, וזאת על פי כללי הפרשנות וההלכה.

כללי הפרשנות של הסכמים קיבוציים נקבעו בהלכות שונות של בית הדין לעבודה. לענייננו, יש להדגיש כי אומד דעתם של הצדדים להסכם קיבוצי נלמד בראש ובראשונה מלשון ההסכם עצמו, תוך זיקה להקשר התעשייתי ולמערכת יחסי העבודה הקיבוציים, וכן תוך בחינת כל הוראות ההסכם הקיבוצי הנדון.

14. עיון בהוראות ההסכם הקיבוצי, המצוטטות בפסקה 2 לעיל, מראה כי בסעיף 4 בהסכם נאמר במפורש כי "תוספת טלרד תהווה רכיב בשכר המשולב ותיחשב כשכר לכל דבר ועניין". כמו כן, בסעיף 5 בהסכם נאמר במפורש כי "תוספת טלרד תיחשב כחלק מהשכר המשולב לכל דבר ועניין". די היה בשני ניסוחים אלה, כשלעצמם וגם על פי הקשרם בשני הסעיפים, כדי לבטא את ההסכמה כי "תוספת טלרד" היא גם חלק מן "השכר המשולב" כהגדרתו בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת היוקר, כמצוטט בפסקה 10 לעיל. פירושו של דבר הוא כי על פי ניסוחים אלה של שני הסעיפים, לבדם, הייתה "תוספת טלרד" כלולה ברכיבי השכר של העובדים הנדונים לצורך חישוב תוספת היוקר, לרבות סייג ה"תקרה" של תוספת היוקר. הקביעה ברישא של סעיף 8 להסכם הקיבוצי כי "ישולמו בגין תוספת טלרד תוספות היוקר שיחולו במשק", הייתה, איפוא, מיותרת.

15. לפיכך, מטרתו של סעיף 8 להסכם הקיבוצי לא הייתה לכלול את "תוספת טלרד" ברכיבי "השכר המשולב" לצורך חישוב תשלום תוספת היוקר. הסיפא של סעיף 8 להסכם הקיבוצי (המלים "ללא תקרה") מלמדת כי מטרתו של הסעיף הייתה "לפרוץ" את "תקרת" תוספת היוקר לגבי "תוספת טלרד", הנחשבת כרכיב ברכיבי "השכר המשולב".

"פריצה" זו היא חסרת משמעות מעשית לגבי עובד טלרד אשר כל רכיבי "השכר המשולב" שלו (כולל "תוספת טלרד") הם בסכום הנמוך מ"התקרה" של תוספת היוקר. לגבי עובד זה אין משמעות ל"מקומה" של "תוספת טלרד" (בין רכיבי השכר האחרים או בטור נפרד מהם) או ל"מיקומה" של "תוספת טלרד" (בראש רשימת הרכיבים, באמצע הרשימה או בסוף הרשימה). בכל מצב הוא יקבל את משכורתו באותו סכום.

לעומת זאת, ה"פריצה" האמורה היא בעלת משמעות לגבי עובד אשר רכיבי "השכר המשולב" שלו, מלבד "תוספת טלרד", הם בסכום "התקרה" של תוספת היוקר או יותר ממנה, וכן לגבי עובד אשר רכיבי "השכר המשולב" שלו, ביחד עם "תוספת טלרד", הם בסכום "התקרה" של תוספת היוקר או יותר ממנה.

השאלה היא, איפוא, באיזו דרך מתבטאת ה"פריצה" האמורה לגבי שני סוגי העובדים הנ"ל. דרך זו יש לבחון, כאמור, מלשון כל הוראות ההסכם עצמו, תוך זיקה להקשר התעשייתי ולמערכת יחסי העבודה הקיבוציים.

16. הדרך הראויה למתן ביטוי ל"פריצת" ה"תקרה" של תוספת היוקר "בגין תוספת טלרד", היא בחינת הוראות ההסכם הקיבוצי, לאור הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר ושיטת תשלום תוספת היוקר על פיו, ובשים לב לכך שבסעיפים 4 ו-5 של ההסכם הקיבוצי הובעה כוונה ברורה כי "תוספת טלרד" היא "רכיב בשכר המשולב" ו"תיחשב כחלק מהשכר המשולב".

"התקרה" היא "השכר המשולב" המרבי עליו משולמת תוספת יוקר. לפיכך, רכיב מסוים אשר לגביו הוסכם כי תשולם בגינו תוספת יוקר "ללא תקרה", פירושו כי רכיב מסוים זה, הנכלל בין רכיבי "השכר המשולב", חייב להיות בסמוך ל"תקרה", על מנת שהוא יוכל לחרוג ממנה וכתוצאה מכך הוא יהיה "ללא תקרה". כלומר, אין מדובר ב"מקומה" של "תוספת טלרד" - היא תהיה תמיד בין רכיבי "השכר המשולב", מדובר ב"מיקומה" של "תוספת טלרד" בין רכיבי "השכר המשולב". מיקום זה חייב להיות, כאמור, בסמוך ל"תקרה", דהיינו - בסוף רשימת רכיבי "השכר המשולב".

נבהיר כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מהוראות הסעיפים 4 ו-5 להסכם הקיבוצי בדבר הבאתה בחשבון של "תוספת טלרד", וכן בסעיפים אחרים של ההסכם הקיבוצי, ככל שהם מתייחסים לנושא זה.

17. התוצאה המעשית תהיה, על כן, כדלקמן:

(א) כאשר רכיבי "השכר המשולב" של עובד מסוים, כולל "תוספת טלרד", הם בסכום הנמוך מ"התקרה" של תוספת היוקר, זכאי העובד לקבל את תוספת היוקר על כל רכיבי "השכר המשולב";

(ב) כאשר רכיבי "השכר המשולב" של עובדי מסוים, מלבד "תוספת טלרד", הם בסכום "התקרה" של תוספת היוקר או יותר ממנה, זכאי העובד לתוספת יוקר על סכום "התקרה" בהתייחס לרכיבי "השכר המשולב" שלו, ובנוסף לכך לתוספת יוקר ללא "תקרה" על "תוספת טלרד";

(ג) כאשר רכיבי "השכר המשולב" של עובדי מסוים, ביחד עם "תוספת טלרד", הם בסכום "התקרה" של תוספת היוקר או יותר ממנה, זכאי העובד לתוספת יוקר על סכום "התקרה" בהתייחס לרכיבי "השכר המשולב" שלו בצירוף החלק מ"תוספת טלרד" שבמסגרת "התקרה", ובנוסף לכך לתוספת יוקר ללא "תקרה" על היתרה של "תוספת טלרד".

18. אין אנו סבורים כי בעובדה שבפועל שולמה "תוספת טלרד" בשיטה שונה מאז נחתם ההסכם הקיבוצי, יש כדי למנוע מהמערערים את קבלת הסעד המבוקש על ידיהם, במסגרת סעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי ההלכה שהתנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם יכולה ללמד על אומד דעתם בעת חתימת ההסכם.

בנסיבות שלפנינו, כאשר משכורות העובדים הוכנו על ידי טלרד, אין לראות "ויתור" של העובדים, מה גם שמדובר בזכות המוקנית לעובדים בהוראות אישיות בהסכם קיבוצי, ואשר אינן ניתנות לויתור (סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957).

19. התוצאה היא שאנו מקבלים את הערעור בכך שאנו מצהירים כי יישומו של סעיף 8 להסכם הקיבוצי מיום 2.4.1992 הוא בדרך המפורטת בפסקאות 16 ו-17 לעיל.

20. ככל שעקב האמור בפסקה 19 לעיל, זכאי עובד מסוים להפרשי שכר בעד העבר, תשלם טלרד לעובד את הפרשי השכר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, על בסיס של ההפרש לכל חודש.

סיכום

21. לאור האמור, אנו מחליטים לקבל את הערעור כמפורט בפסקאות 19 ו-20 לעיל.

22. אין צו להוצאות, מאחר ומדובר בסכסוך קיבוצי.
ניתן היום, ח' בחשוון תשנ"ז (21.10.1996).








דבע בית הדין הארצי לעבודה 4-26/נו הסתדרות העובדים הכללית החדשה ,ועד העובדים החודשיים – טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ נ' טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ, [ פד"ע: ל 104 ] (פורסם ב-ֽ 21/10/1996)











תיקים נוספים על המערערים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד העובדים החודשיים - טלרד תעשיות אלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"...
תיקים נוספים על המשיבה: טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק דיןכבוד השופט י' אליאסוף:1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/4-73; השופט הראשי רבינוביץ ונציג הציבור ברק)




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט