פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ - קובי שמעון

 
פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ - קובי שמעון
תיקים נוספים על פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ | תיקים נוספים על קובי שמעון

1127/05 עא     16/06/2005




עא 1127/05 פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ נ' קובי שמעון




1
בתי המשפט
עא 001127/05
בית משפט מחוזי חיפה
16/6/05
תאריך:
כב' השופט כ. סעב

בפני
:

פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ
ח.פ. 5-282654-51
ע"י ב"כ עו"ד אלי חן

בעניין:
המערערת
נ ג ד
1. קובי שמעון
ת.ז. 057246464
2. בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף המפרץ

המשיבים

פסק דין
בפני
ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ גב' קרן מרגולין-פלדמן מיום 23/1/05 שניתנה על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ (להלן: "החוק") ושלפיה היא החליטה כי:

"בנסיבות הענין, ומששוכנעתי כי המחזיקה פעלה בניגוד לצו העיקול, וכי טרם (צ' ל' תרם - כ' ס') להעדפת נושים על ידי החייב, אני מחייבת את צד ג', להעביר לקופת ההוצל"פ את חלקו הבלתי מוגן בשכר החייב החל מיום 1/4/04 ועד לסילוק מלוא החוב, כשהתשלומים, לרבות תשלומי העבר, נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום שנועד לביצוע החיוב ועד ליום תשלומו בפועל".

המערערת הינה חברה העוסקת בבנית מכונות ומבלטים בענף התכשיטים.

המערערת מעסיקה 4 עובדים ובהם המשיב 1 (להלן: "החייב") שתפקידו תכנון ויצור מכונות ומבלטים.

שכרו ברוטו של החייב עמד על סך 10,000 ₪ לחודש (ראה נספח א').
ביום 25/9/03 התקבל במשרדי המערערת צו עיקול על פי טופס 14 שבתוספת לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 ולפי תקנה 73(א) (להלן: "תקנות ההוצל"פ") שנשלח על ידי לשכת ההוצל"פ בחיפה ולפיו עוקלו כל הנכסים של החייב עד לסך 237,793.92 ₪, לטובת הבנק וזאת במסגרת תיק הוצל"פ 8-01-13429-02 (ראה נספח ב').

תקנה 73(א) קובעת:

"הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי טופס 14 שבתוספת, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 44 ו-46 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין".

צו העיקול שנשלח למערערת נערך לפי טופס 14 לתקנות ההוצל"פ ולטענתה, לא היה מיועד לעיקול משכורת.

בטופס 14 נקבע כי:

"תוך עשרה ימים מיום קבלת צו זה עליך להגיש למוציא לפועל רשימה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידיך, או שלפי ידיעתך עשויים להגיע לידיך תוך שלושה חודשים מקבלת צו זה, ובכלל זה מקרקעין, מיטלטלין, כספים, חובות, זכויות, ניירות ערך וכל רכוש אחר.... אם יגיע אליך נכסים של החייב תוך שלושה חודשים כאמור, עליך להודיע למוציא לפועל על כך תוך עשרה ימים מיום שהגיעו לידיך".
לטענת המערערת הטופס המתאים לעריכת צו עיקול למשכורת הינו טופס 15 הקובע:

"יש לעקל בכל חודש את הסכום המותר לעיקול בהתאם להוראות החוק המפורטות בגב הטופס, עד לכיסוי החוב".

לטענת המערערת טעתה כב' ראש ההוצל"פ בכך שקבעה כי המערערת פעלה להעדפת נושים של החייב על פני הבנק. במועד ביצוע התשלומים לנושיו של החייב לא חל צו העיקול והיא פעלה על פי הוראותיו של החייב.

עוד הוסיפה וציינה המערערת כי היה על כב' ראש ההוצל"פ לקיים דיון בבקשת זוכה לחייב צד שלישי בתשלום חובו של החייב כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך של המרצה, על פי הוראת סעיף 48(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 ואשר קובע:

"בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום".

לטענת המערערת לא קיבלה לידיה מעולם בקשה בדרך המרצה, או כל בקשה אחרת של הבנק, לחייב אותה בתשלום חובו הפסוק של החייב כלפיו.

על כן ולאור כל האמור לעיל, עותרת המערערת לקבל את הערעור.

תגובת הבנק

לטענת הבנק, מנהלת המערערת - הגב' תמרה לייבנזון והחייב (בן זוגה לחיים) פעלו לסכל ההליכים בהם נקט הבנק לביצועו של פסק הדין שניתן כנגד החייב.

המערערת קיבלה לידיה צו העיקול ואף השיבה לו.

המערערת עשתה דין לעצמה ולא העבירה הכספים המעוקלים ללשכת ההוצל"פ.

לטענת הבנק, המערערת פעלה בניגוד לצו העיקול והעבירה את הכספים המעוקלים לידי החייב, תוך העדפת נושים פסולה.

לפיכך הורתה ראש ההוצל"פ למבקשת להעביר הכספים המעוקלים לקופת ההוצל"פ וכך היא קבעה:

"אני מחייבת את צד ג', להעביר לקופת ההוצל"פ את חלקו הבלתי מוגן בשכר החייב...".

על פי האמור בסעיף 48 לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967:

"צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון".

המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת "הצדק סביר" שמנע ממנה העברת הכספים המעוקלים ללשכת ההוצל"פ. ראה לעניין זה ע"א 533/87 - ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג(2), 864, עמ' 869-870:

"... נטל השכנוע בהליכי חיוב על פי ס' 48 לחוק ההוצל"פ הוא על המבקש (המשיב בענייננו) שעותר לפי סעיף זה לראש ההוצל"פ לחייב את הצד השלישי (הוא המערער בעניננו) בתשלום החוב הפסוק, כאשר אותו צד שלישי לא מילא אחר הצו למסירת המעוקלים ולא העבירם אל המוציא לפועל. אולם לאחר שהובאו הראיות הללו (והן בגדר עובדות מוסכמות בענייננו) - מוטל על הצד השלישי נטל השכנוע להוכחת "הצדק סביר" שמנע ממנו את העברת הנכס המעוקל של המוציא לפועל. חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת. ראה לענין זה: ע"א 357/72 עזיז נ' בצלציוני, פ"ד כז(744 ,741 (1 וכן בספרו של השופט ד. בר אופיר, "הוצל"פ: הליכים והלכות" (מהדורה 1988 ,3) בעמ' 158-157.

לטענת הבנק, המערערת והחייב חברו יחדיו על מנת לנסות ולהכשיל הליכי ביצועו של פסק הדין שניתן כנגד החייב.

לטענת בנק אין כל יסוד לעיכוב ביצוע

פסק דין
כספי כאשר הזוכה הינו בנק ויש לאזן בין האינטרסים של הצדדים.

על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הכלל הוא כי:

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."

העילה המרכזית לעיכוב ביצוע

פסק דין
הינה, כי יהא זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. במקרה זה עילה זו אינה קיימת. המשיב 2 הינו תאגיד בנקאי שאיתנותו הכלכלית אינה שנויה במחלוקת.
ראה לעניין זה בש"א 216/89 - אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2), 172, עמ' 174-175:

"הכלל הוא - וזו גם ההלכה הפסוקה, כי פסק-דין יש לבצע עם נתינתו; על מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע ולשכנע על קיומם של שני תנאים מצטברים: כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור וכן כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו או כי ביצועו המידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון. (ב"ש 227/87, פ"ד מ"א(1] 715,713, והאסמכתאות המפורטות שם; ראה גם ב"ש 396/86 פ"ד מ[3] 133; ב"ש 315/86, פ"ד מ[3] 825.

מכאן הכלל הנוסף, כי כאשר המדובר בחיוב כספי גרידא אין נטיה לעכב ביצועו של פסק הדין, באשר לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור; ואולם מצבו הכספי הקשה של החייב אינו צידוק לעכב הביצוע. (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה חמשית 782-783; ראה גם ב"ש 978/84 פ"ד ל"ח (576 ,572 (4).

במקרה דנן הצביעה הערכאה הראשונה בצדק על כך כי מאחר והזוכה הינו בנק, לא קיים חשש כי המבקשים -החייבים יתקשו להיפרע על אשר ישלמו על פי פסק הדין, וזאת אף בהנחה כי יש להם סיכויים לזכות בערעור. נמצא כי בתנאי השני הנזכר אין המבקשים עומדים וכבר מסיבה זו דין הבקשה להידחות".

על כן ולאור כל האמור לעיל יש לדחות בקשת המערערת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, נספחיה ובתגובות הצדדים אני סבור כי דין הערעור להדחות, וזאת מן הטעם שעם הטלת העיקול, היה על המערערת להודיע לראש ההוצל"פ, כי הכספים שהגיעו לחייב, הם כספי שכר בלבד, וכי היא טוענת כי צו העיקול שהוטל, אינו חל עליה או לחילופין לבקש הבהרות ביחס להחלטת ראש ההוצל"פ.

גישתה ופרשנותה של המערערת שטופס 15 חל על העיקול של המשכרת וכי טופס 14 שהגיע לידיה אינו מחייבה לפעול על פי צו העיקול ולעקל חלקית את המשכורת; אינה מקובלת עלי.

עיקול כספים המגיעים לחייב, כולל עיקול שכרו והכל בכפוף לחוק; קרי; שהעיקול יחל על חלק השכר העולה על אותו החלק המוגן על פי החוק.

ייתכן והיה מקום לבקש קיום דיון בבקשה זו; אך המערערת לא ביקשה זאת ועל פי הטענות שהועלו; ניתן להסיק כי העובדות היו ברורות ומוסכמות; לכן אינני רואה פסול בכך שכב' ראש ההוצל"פ לא קיים דיון.

כאשר אני בא לבחון את טענות המערערת אל מול טענות הבנק; דעתי היא שטענות האחרון מקובלים עלי ועדיפים בעיני על פני טענות המערערת.

הקשר האישי הנטען; שבין מנהלת המערערת לבין החייב מטיל צל כבד על התנהגות המערערת; וזאת בלשון המעטה.

הואיל והמערערת ישבה בחיבוק ידיים ופעלה על דעת עצמה תוך התעלמות מצו ראש ההוצל"פ, אין לה אלא להלין על עצמה.
יחד עם זאת, במידה ובידי המערערת טענות נוספות ורלבנטיות לחיובה; היא תוכל להגיש בקשה מתאימה ולפרט את טענותיה וכי אז יהיה על ראש ההוצל"פ לזמן את הצדדים לשם בירור העובדות; במידה וקיימת מחלוקת עובדתית.

התוצאה איפוא היא; שאני דוחה את הערעור ומשאיר צו ראש ההוצל"פ על כנו ועל המערער לקיימו כל עוד לא בוטל ע"י ראש ההוצל"פ.

לאור התוצאה שהגעתי אליה, עיכוב ביצוע ההחלטה מתבטל בזאת.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט' בסיון התשס"ה (16 ביוני 2005) בהעדר.
כ. סעב
, שופט
הקלדנית: אלה ש.








עא בית משפט מחוזי 1127/05 פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ נ' קובי שמעון (פורסם ב-ֽ 16/06/2005)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ      דוח מידע משפטי על קובי שמעון

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות מידע עסקי על פרומנט ניהול פרויקטים בע"מ      דוחות בדיקת רקע על קובי שמעון


להסרת פסק דין זה לחץ כאן