מדינת ישראל - רשות המסים היחידה לתיקים מיוחדים - עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ, עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ
 
מדינת ישראל - רשות המסים היחידה לתיקים מיוחדים - עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ, עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ
תיקים נוספים על עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ | תיקים נוספים על עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ |

1326455
41891-06/16 מי     13/02/2018




מי 41891-06/16 מדינת ישראל - רשות המסים היחידה לתיקים מיוחדים נ' עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ, עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון



מ"י 41891-06-16 מדינת ישראל ואח' נ' צים




תיק חיצוני:
227173/2016






מספר בקשה:
43

בפני

כב' סגן הנשיאה, שמעון שטיין



מבקשת

מדינת ישראל - רשות המסים היחידה לתיקים מיוחדים


נגד


משיבים

1. עדי צים

2. אילנית צים
3. צים מגורי יוקרה בע"מ
4. עדי צים אחזקות בע"מ

5. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ
.
6. חברת אס.אר. אקורד בע"מ





החלטה



לפניי בקשת המבקשת (בקשה שלישית) להארכת החזקת התפוסים וצווי ההקפאה, שנתפסו על ידיה, מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969 (להלן: "הפקודה") ומכוח סעיפים 21 ו - 26 לחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000 (להלן: "החוק לאיסור הלבנת הון").
רקע ועובדות
:
1.
עניינו של תיק זה הוא בחשד לקיומה של פעילות עבריינית רב תחומית, שתכליתה ליצור מצג כוזב כלפי רשויות שונות של התנהלות לגיטימית עבור קבלני כח אדם בתחומי השמירה והניקיון ובכלל זה; תשתית הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות, שימוש בנותני שירותי מטבע (להלן: "ציינג'ים") תוך יצירת מצג כוזב בדבר זהות הנהנים בכרטסות וכן נחקרו חשדות לפי חוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961, חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995 וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975.

2.
כפי שנכתב בהחלטה קודמת בעניין, החלטה שניתנה ביום 28.5.17 + 29.5.17 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), החשדות המיוחסים למשיב 1 (להלן גם: "החשוד") הינם: עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (1) לחוק העונשין, שיבוש הליכי חקירה, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין, עבירה של איסור הלבנת הון
- הסתרת מקור הרכוש, עבירה לפי סעיף 3 (א) +(ב) לחוק העונשין, עבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש, עבירה לפי סעיף 4 לחוק לאיסור הלבנת הון, עבירה של מסירת ידיעה כוזבת, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(1) לחוק המע"מ, עבירה של ניכוי מס תשומות שלא כדין, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(5) לחוק המע"מ, עבירה של ניהול פנקסים כוזבים, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(6) לחוק המע"מ, עבירה של שימוש בכל מרמה או תחבולה, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(8) לחוק המע"מ, עבירה של פעל במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117 (ב1) לחוק המע"מ, עבירה של הוצאת חשבוניות פיקטיביות, עבירה לפי סעיף 117 (ב)(3) לחוק המע"מ, עבירה של העלמת הכנסות, עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות לפי חוק הביטוח הלאומי.

3.
כאמור ולמען הסדר הטוב, יוזכר, כי תחילתו של תיק זה הינו בחקירה בפרשייה רחבת היקף במסגרתה נעצרו מס' רב של עצורים, בהם איציק וזנה, כנגדו הגישה המשיבה כתב אישום ביום 23.7.16.

4.
המסגרת העובדתית כפי שצוינה בכתב האישום, פורטה בהרחבה במסגרת החלטתי הראשונה ולא מצאתי לחזור עליה בשנית. כן מצאתי להוסיף כי כעולה מכתב האישום שהוגש כנגד איציק עולה החשד כי בין היתר כספים שהועברו על ידי איציק וזנה, נמשכו אצל נותני שירות, בהן חברת אס אר אקורד בע"מ
( המשיבה 6) וכן חברת צים פיננסים.

5.
כעולה מכתב האישום שהוגש כנגד איציק וזנה, התשלומים עבור החשבוניות הועברו על פי רוב בהמחאות או בהעברות בנקאיות לחשבונות הבנק של חברות מסוימות. למען קידום הקשר ומטרותיו התשלומים הופקדו בחשבונות הבנק של החברות - הנאשמות המפורטות בכתב האישום על ידי איציק וזנה או מי מטעמו, או נמשכו אצל נותני שירותי מטבע: צים פיננסים, אס אר אקורד וגוסטו והוחזרו לידי הלקוחות תמורת עמלה.

6.
כספי ההמחאות כמו גם ההעברות הבנקאיות נמשכו במזומן או בהמחאה מחשבונות הנאשמות – החברות המפורטות בכתב האישום והוחזרו לידי הלקוחות בניכוי עמלה.

7.
עם פרוץ החקירה, בשל החשדות המיוחסים למבקש 1, נתפס רכוש מכוח צווי תפיסה והקפאה.

8.
ביום 29.8.16 ועוד בטרם פקעו צווי התפיסה, הגישו המבקשים בקשה לשחרור כלל התפוסים, במסגרתה עתרו להותיר בידי המשיבה פיקדון בסך 8.5 מיליון ₪ כבטוחה לחילוט עתידי.

9.
ביום 19.9.16 התקיים דיון לפניי, עוד בטרם מתן החלטה, הודיעו הצדדים ביום 29.9.16 כי הם באים בדין ודברים באשר לבקשה בניסיון להגיע להסכמות. ואכן, ביום 10.10.16, הוגשה הודעת הצדדים ממנה עלה כי הגיעו לכדי הסכמות, במסגרתן הסכימה המשיבה, בין היתר, לשחרור כל נכסיו התפוסים של המבקש 1, מלבד אלו שיפורטו בהמשך החלטה זו.

10.
בנוסף להסכמות אלו, סיכמו הצדדים כי מניות המבקש בחברת אס.אר אקורד בע"מ
ישוחררו לידיו, אם וכאשר יוכח כי בידי המשיבה נכסים אשר ערכם העתידי בחילוט יעמוד על סך של 100,000,000 ₪.

11.
ביום 18.12.16 עתרה המבקשת בבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים, המשיבים התנגדו ונקבע דיון בבקשה. ואולם, עובר למועד הדיון הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו לכדי הסכמות שיש בהן כדי לייתר את הדיון.

12.
ביום 20.4.17, הגישו המשיב ואחרים, בקשה דחופה לשחרור כלל התפוסים (להלן: "בקשת המשיבים מיום 20.4.17"), ביום 27.4.17, הגישה המבקשת התנגדותה וביום 11.5.17, התקיים דיון במעמד הצדדים, כאשר בהחלטה מאוחרת, מיום 28.5.17 ומיום 29.5.17, נקבע כי יש להורות על כלל התפוסים מלבד פיקדון כספי בסך 5,000,000 ₪ וכן בית המגורים של המשיבים 1-2, הידוע כגוש 4050 חלקה 29 ברחוב הגפנים 19 כפר סירקין.

13.
על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי - מרכז, וביום 6.7.17, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, שלפיה לתפוסים יתווסף קוטג', הידוע כגוש 6319 חלקה 158.

14.
ביום 23.7.17 הוגשה על ידי המשיב 1 והמשיבה 6, חברת אס.אר. אקורד בע"מ
, בקשה להחלפת הפיקדון בנכס מקרקעין, הבקשה נדחתה ביום 29.8.17, לאחר דיון בבקשה, תוך שנשמרה למשיב הזכות לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר, ככל שיוכל להציע בטוחה אחרת, שתפיס את דעתה של המבקשת ולא תפגע באופציית החילוט העתידי.

15.
ביום 28.9.17, הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 29.8.17, בענין החלפת הפיקדון, תוך שהוצעו מספר חלופות. הצדדים ניהלו מו"מ, אך לא הצליחו להגיע להסכמות בעניין.

16.
ביום 25.12.17, הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית להארכת תוקף תפיסת הנכסים, למשך 180 יום נוספים, כאשר ביום 28.12.17, הוגשה הבקשה המתוקנת.

טענות המבקשת
:
17.
לטענת המבקשת, במאזן שבין היקף התפיסה לבין היקף שווי העבירות בהן חשוד המשיב, הרי שהיקף שווי העבירות עולה על היקף התפיסה הקיים בתיק כיום. בנסיבות אלו, כל שחרור נוסף ממצבת התפוסים, יוביל בהכרח לפגיעה בתכלית שלשמה נתפס הרכוש מלכתחילה בהתאם לחוק לאיסור הלבנת הון, והיא הבטחת החילוט עם סיומו של ההליך הפלילי והוצאת בלעו של הגזלן.

18.
הרקע העובדתי פורט בהרחבה לעיל, כאשר המבקשת מוסיפה בעניין זה כי ביצעה מלאכת איזונים ונכונה לפעול בצורה מידתית, תוך שמירה על האינטרס הציבורית, בשמירה על תכלית החילוט העתידי, ככל שיתממש. מאז פרוץ החקירה, בעניינו של המבקש, שחררה המבקשת את חלקו הארי של הרכוש התפוס.

19.
בבקשה זו, סומכת ידה המבקשת, הן על בקשת הארכה הראשונה מיום 18.12.16, הן על התנגדותה לבקשת המשיבים מיום 27.4.17 והנימוקים שהועלו שם והן על בקשת הארכה השנייה שהוגשה על ידה ביום 25.5.17.

20.
לטענתה, בקשת ארכה זו נחוצה לה על מנת להבטיח חילוט עתידי, שמא יסוכל וכן לשמר את תכליות החילוט, היא הוצאת בלעו של הגזלן מפיו (ע"פ 7589/95 בן שיטרית נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 385; ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל פ"ד נט(5) 405, 397 (2005) שם בעמ' 421; וכן ר' גם ע"פ 4556/14 אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], ניתן ביום 29/12/2015).

21.
לטענת המבקשת, הסעד הזמני, בדמות תפיסת רכוש, נועד כאמור לשמר את תכליות החילוט ואת מימושן, הפסיקה קבעה כי על בית המשפט הדן בבקשה מעין זו, לעשות כן בזהירות, תוך בחינת אמצעים חלופיים שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו, תוך שימוש באמצעי שפגיעתו ככל הניתן, פחותה. בנסיבות אלו, סבורה המבקשת כי ערכה את האיזונים הנדרשים לאורך כל הליך התפיסה ועד לכתיבת שורות אלו, תוך שהסכימה לשחרור חלקו הארי של הרכוש וזה תפוס ברישום בלבד.

22.
לגרסת המבקשת, אופן התפיסה הרישומית את השימוש ברכוש בתיק זה מאזנת בין הפגיעה בקניינו של המשיב לבין הצורך שבהבטחת תכלית חילוט התפיסה ומניעת הברחת רכוש.

23.
במועד הדיון שהתקיים ביום 22.1.18, הוסיפה המבקשת כי למרות טענת המשיבים לנזק בלתי הפיך, הרי שהחברה ממשיכה לחלק דיווידנדים בסך של 4 מיליון ₪, אשר מוחזרים למשיב 1, ממשיכה לקבל הון ורווחיה נאמדים על 20 מיליון ₪. לטענתה, המשיבים לא הציגו קשר סיבתי ישיר שנובע מתפיסת הסכום לנזקיהם ו/או כל מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענותיהם.

24.
לטענת המבקשת, על בית המשפט לאמוד את היקף התפיסה אל מול סכום החשד המיוחס למשיב 1. מפרוץ החקירה, חל שינוי נסיבות, כיום מונחות בפני
בית המשפט השלמות חקירה, באיזון הנכון, כרית הבטחון שנותרה למבקשת הכרחית ויש להיעתר לבקשה.

טענות המשיבים
:
25.
לטענת המשיבים, התפיסה אינה מידתית, בהתחשב במכלול הנסיבות, כולל הזמן שחלף ממועד פרוץ החקירה - יוני 2016, היקף הרכוש שנותר תפוס בסך של כ - 25 מיליון ₪ ובמשך הזמן שהרכוש תפוס ובהינתן המבוי הסתום אליו, ככל הנראה נקלעה החקירה ובהתחשב בפגיעה החמורה בקניינם של המשיבים, יש להורות על שחרור מידי של כלל הרכוש התפוס.

26.
במועד הדיון התקיים לפניי ביום 22.1.18, הוסיפו המשיבים כי תכליתם של הסעדים הזמניים הינה הבטחת חילוט עתידי, ככל שיהיה צורך בכך, ואולם, לא בכל תיק נדרשת תפיסה לשם הבטחת חילוט עתידי. בעניינו, סבורים המשיבים, כי אין כל חובה לתפוס רכוש, אנו שנה ומחצה מפרוץ החקירה, חלקו הארי של הרכוש שוחרר, לו המשיב היה רוצה להבריח נכסים, יכול היה לעשות כן.

27.
כפי שנקבע בעניינו של המשיב, המשיב שיתף פעולה בחקירותיו במשטרה, לא הסתיר דבר בגרסאותיו. בית המשפט ניתח את החשדות כנגדו, ולטענתם, ככל שבחומר הסודי שהוגש במעמד הדיון אין "ראיות מרעישות", הרי שנקודת האיזון משתנה לטובת המשיבים. היקף הרכוש שנותר תפוס הוא עצום, מועד שימוע לא נראה באופק.

28.
במהלך הדיון, הדגישו המשיבים את הקושי בהמשך תפיסה של הסך של 5 מיליון ₪, אשר מוחזק בידי המבקשת, השייך למשיבה 6. לטענתם, המשיבה 6 הינה חברה בורסאית, כתוצאה מהחקירה, היקף הפעילות ירד ועלויות המימון עלו. מאחר שמלאי החברה הוא הוא כסף שהחברה מלווה, לצורך ניכיון שקים. הפיקדון התפוס הוא חלק ממלאי, הוא לא מייצג ערך מוסף, ובנסיבות אלה, נמנעת היכולת לקבל מהבנק אשראי גדול יותר והנזק הוא ישיר.

29.
לטענת המשיבים, למבקשת הוצעו אינספור נכסים חלופיים להחלפת סכום הפיקדון, אך המבקשת לא מסכימה לשום חלופה. המטרה היחידה לשחרור כספי הפיקדון, הינה להמשיך ולשווק את החברה ולאפשר את פעילותה, ללא מגבלות.

30.
עוד עותרים המשיבים להסרת צווי ההקפאה על שני נכסי הנדל"ן שנותרו תפוסים, תוך שהם חוזרים על הצהרתם בעבר, שאין בכוונת המשיבים 1 ו - 2, לעשות דיספוזיציה כזו או אחרת בבית המגורים.

31.
במעמד הדיון, העיד לפניי גם מר אודי ניר, מנכ"ל המשיבה 6,
אשר שב והדגיש את הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מתפיסת הסך של 5,000,000 ₪. לטענתו, הנזק הוא ישיר ועקיף, כאשר הנזקים הישירים נמדדים בעיקר בריביות מהבנקים המלווים, הקטנת מסגרת האשראי, שירדה ב - 2/3 במסגרת האשראי מלפני פרוץ החקירה, יש נזק שעומד על 12-14 מיליון ₪ בשנה עם מחזור רווח של כ- 60% תפעולי עד למטה. דהיינו, לטענתו, החברה, כחברה ציבורית, מפסידה כתוצאה מהתפיסה, נזק מצטבר שנתי שעומד על כ - 15 מיליון ₪.

32.
אודי ניר הוסיף כי המשיב 1, הזרים מכספו סך של 70 מיליון ₪ כהלוואת בעלים וממשיך להזרים כספים, על מנת לאפשר את פעילות החברה.

33.
לטענת המשיבים, גם היה ויוחלט להגיש כתב אישום ותהיה החלטה בדבר חילוט, יהיה מאיפה לחלט כספים.

דיון והכרעה:
34.
במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 22.1.18, קיבלתי לידיי דו"ח סודי מעודכן וכן העתק מהדו"ח הסודי שהוגש בדיון הקודם, כמו גם את כלל החומר הגולמי.


35.
שבתי ועיינתי במסמכים שנמסרו לעיוני, המסמכים הקודמים וכן המסמכים החדשים, עוד עיינתי בפעולות שבוצעו על ידי היחידה החוקרת ואלו שבכוונתה לבצע.

36.
בהערת אגב ברצוני לשוב ולהתייחס להתנגדות המשיבים להצגת הדו"ח הסודי בפני
בית המשפט, וזאת אף שבמסגרת הדיון, הבעתי דעתי בעניין, מצאתי לדחות הבקשה ולהתיר קבלת הדו"ח הסודי.

37.
ער אני לקושי בו מצויים המשיבים בשלב זה, כאשר חומרי החקירה לא נחשפו בפני
הם והחשדות המיוחסים למשיב, לא ברורות לו עד תום. הליך החזרת תפוס, בשלב בו טרם הוגש כתב אישום, דומה במהותו להליך המעצר, עת החומר החסוי מוגש לבית המשפט בלבד, על מנת לוודא שלא תסוכל האפקטיביות של החקירה המשטרתית.

38.
ידוע כי בית המשפט, בבקשות המעצר, משמש עין ופה לחשוד, אשר ידו קשורה בניהול מאבקו המשפטי והוא סומך ידיו על בית המשפט שיבחן האם קיים חשד סביר שיש בו כדי להצדיק עילת מעצר. בעניינו, הדו"ח הסודי נדרש, על מנת לבחון את השאלה, האם יש ממש בטענת המדינה - המבקשת להמשיך ולתפוס את נכסי החשוד, שיש בהם כדי לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות ובהם זכות הקניין. שאם לא כן, הרי שלא יוכל בית המשפט לבסס החלטותיו.

39.
זאת ועוד, על בית המשפט להשתכנע כי נפרסה לעיניו מלוא התמונה עליה מבססת המדינה עתירתה.

40.
נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, מצאתי לקבל את הדו"ח הסודי.

41.
בהחלטתי מיום 28.5.17 ומיום 29.5.17, סקרתי בהרחבה את המסגרת הנורמטיבית במסגרתה יש לקיים את הדיון שלפניי, אינני רואה לנכון לחזור עליה ודי אם אפנה את הצדדים להחלטותיי האמורות.

42.
כן מצאתי לשוב ולהדגיש את הקביעות בעניינו של המשיב וכפי שהובאו במדויק:

"
א.
משך הזמן הרב, קרוב לשנה, מאז התפיסה והעובדה כי מאז הדיון הקודם בבית המשפט לא נעשו פעולות חקירה כלשהן.
ב.
אי קיום שימוע למבקשים, למרות הצהרת ב"כ המשיבה כי בכוונתה לעשות כן בלוח זמנים קצר מאז הדיון הקודם ומאידך, הודעת המשיבה בדיון דנן, כי בשל חילופי גברא, ביחידה החוקרת, התעכב הטיפול בתיק וכי בכוונתה להמשיך ולבצע פעולות חקירה, והכל, בלא לתחום עניין זה בלוח זמנים כלשהו.
ג.
ההיקף הרב של שווי התפוסים, למעלה מ- 350 מיליון ₪ והנזק הרב והמתמשך שנגרם למבקשים עקב כך.
ד.
היעדר קורלציה בין היקף העבירות הרב המיוחס לאיציק וזנה ובין סכומי הכסף הפחותים יחסים, אשר הופקדו מטעמו של וזנה, אצל המבקשים, כאשר לא מוכח מחומר החקירה, אם כי נרמז, וזאת ללא כל בסיס,
על קשר כביכול בין ביצוע העבירות המיוחס לאיציק וזנה לבין המבקשים.
ה.
עיקר העבירות המיוחסות למבקשים הינן לעניין עבירת הדיווח או היעדר הדיווח, לפי סעיף 3 (ב) לחוק לאיסור הלבנת הון, וביצוע עבירות על פי חוק החברות, כאשר הבהרותיו של המבקש 1, בחקירתו, משוות לביצוען (מבלי להפחית בחומרתן), בעיקר היבט טכני.
ו.
פער עצום בין הרווח הכלכלי, שייתכן שהינו לגיטימי לחלוטין ,שנוצר למבקשים עקב העבירות המיוחסות להם ובין שווי הנכסים התפוסים."

43.
עיינתי בפעולות החקירה שבוצעו בעניין ובפרט אלו המסומנים כנספח ג' וד' בקלסר הירוק ואשר מוצא ביטויו בדו"ח הסודי בעיקר בעמודים 2 סעיף 6 ועד עמוד 7 סעיף 13. לא מצאתי כי פעולות החקירות שבוצעו, עיבו בצורה משמעותית את החומר הקיים, או יצרו שינוי משמעותי בביסוס החשדות כנגד המשיב.

44.
בהינתן האמור, הרי שמקבילית הכוחות, השתנתה לטובת המשיבים, נוכח גורם הזמן הנוסף שחלף, שהוא פקטור שיש "לקחתו בחשבון" במכלול הגורמים העומדים בנוסחת האיזון לעניין התפיסה.

45.
ברצוני לציין, ער אני לעובדה כי ככל שהמבקשת תצליח לגבש את החשד הסביר הקיים כנגד המשיב, יוגש בסופו של יום כתב אישום והוא יורשע בדין, הרי שהעונש לצידה של העבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק לאיסור הלבנת הון זהה לזה של עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק לאיסור הלבנת הון וכי חילוט מלוא סכום העבירה הוא ברירת מחדל לפי סעיף 21 לחוק לאיסור הלבנת הון, אף אם בהחלטתי הקודמת שיוויתי לה אופי טכני.

46.
עוד ער אני לעובדה כי בשלב זה כל שנדרש הוא חשד סביר, שכאמור לעיל קבעתי כי קיים. ואולם, בצד הזהירות הנדרשת ובבחינת החשד הסביר, בחלוף הזמן של 18 חודשים מפרוץ החקירה, יש לבחון האם נחצה הרף של החשד הסביר לביצוע העבירה והאם אנו מתקרבים לקיומן של ראיות ולו לכאורה, כדי להצדיק פגיעה בקניין.

47.
אינני סבור כי בענייננו התעצם החשד הסביר והוא נותר בעינו, כשם שהיה במהלך החלטתי הקודמת.

48.
בכך לא סגי. טרם מתן הטלת הצו, שיגשים אפשרות לחילוט עתידי, שומה על בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים; הראשון הוא האינטרס הציבורי שבשמירה (או הקפאת) מצבת הנכסים של החשוד עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו, באופן שיאפשר חילוטם העתידי אם יורשע בדין (בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], (ניתן ביום 7.8.08), עוד מצוי תחת אינטרס זה, הרצון למנוע מהנאשם ליהנות ולהפיק תועלת מרכוש, אשר על פי החשד, נעברה בו עבירה או שימש כשכר עבירה (סעיף 21 לחוק איסור הבלנת הון, בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון [פורסם בנבו] (ניתן ביום 31.10.07).

49.
מנגד, האינטרס הפרטי של החשוד, אשר חזקת החפות עומדת לו, בשלב בו מבקשת המדינה לפגוע בקניינו ולמנוע ממנו את השימוש בו, בשלב זה שוקל בית המשפט האם קיים אמצעי אחר, לבד מתפיסת הרכוש העשוי להבטיח את מימוש החילוט בסיום ההליך הפלילי (בש"פ 10015/07 אביטל נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 31.12.07).

50.
מצאתי לקבל את טענת מנכ"ל המשיבה 6 על הפגיעה ביכולת התנהלותה הכלכלית, כמו גם הקושי בקבלת אשראי מהבנקים ומתן הלוואות, לא מצאתי כי יש מקום לקבל חוות דעת נגדית מטעם האפוטרופוס הכללי בעניין זה. המסמכים שהובאו לפניי, די בהם כדי להוכיח כי הפגיעה במשיבה 6 קשה.

51.
בשולי הדברים אם כי לא בחשיבותם, מצאתי לציין, ומבלי להפחית בשיקולים הנובעים ממורכבות החקירה, היקפה והעומס המוטל על המבקשת ועל כתפי היחידה החוקרת, כי החקירה איננה מתקדמת, במהירות הנדרשת. העובדה כי פעולות החקירה החדשות בתיק בוצעו רק עובר להגשת הבקשה ובחלוף מעל לשנה מפעולות החקירה הקודמות יש בהן כדי לעורר תחושת אי נוחות מסוימת, אלו בצירוף לקביעותיי לפיהן עצמת החשד הסביר לא התגברה, הובילו אותי להחלטתי בבקשה כלהלן:

א.
אני מורה על שחרור כספי הפיקדון בסך
5,000,000 ₪. בעניין זה רשמתי לפניי את הצהרת המשיב 1, בדיון שנערך לפניי ביום 22.1.18 כי ככל שיוגש כתב אישום, יופקד סכום זה בקופת בית משפט לצורך הבטחת החילוט.
ב.
עוד מצאתי להורות על שחרור נכס הנדל"ן הידוע כגוש 6319 חלקה 158.
ג.
בית המגורים הידוע כגוש 4050 חלקה 29 ברחוב הגפנים 19 כפר סירקין, יוותר תפוס למשך 180 יום נוספים, בשים לב להצהרת המשיבה 2 בדיונים קודמים, שמצאה ביטויה במסגרת ההחלטה הראשונה כי היא מוותרת על זכויותיה במחצית שווי הנכס, היא דירת המגורים השייכת להם.

52.
ניתן בזאת עיכוב ביצוע החלטה זו למשך 14 יום מהיום על מנת לאפשר למי מהצדדים להגיש ערר על החלטה זו.

53.
החומר הסודי יוחזר לידי נציג המשיבה על ידי המזכירות.

54.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ח, 13 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.








מי בית משפט שלום 41891-06/16 מדינת ישראל - רשות המסים היחידה לתיקים מיוחדים נ' עדי צים אילנית צים צים מגורי יוקרה בע"מ, עדי צים אחזקות בע"מ ע.ר.צים אחזקות נדל"ן בע"מ. חברת אס.אר.אקורד בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/02/2018)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן