המערערים: 1. מועצת פועלי לוד 2. ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ 3. אלי פרנץ ע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' ... - המשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק-דיןערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט י. פליטמן - אב-בית-הדין; מר ארניה - נציג ציבור; תב"ע נא/27-4) מיום 2.9.1991.השופט אליאס...

 
המערערים: 1. מועצת פועלי לוד 2. ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ 3. אלי פרנץ ע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' ... - המשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק-דיןערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט י. פליטמן - אב-בית-הדין; מר ארניה - נציג ציבור; תב"ע נא/27-4) מיום 2.9.1991.השופט אליאס...



08/01     08/01/1992



תיקים נוספים על המערערים: 1. מועצת פועלי לוד 2. ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ 3. אלי פרנץ ע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' ...
תיקים נוספים על המשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק-דיןערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט י. פליטמן - אב-בית-הדין; מר ארניה - נציג ציבור; תב"ע נא/27-4) מיום 2.9.1991.השופט אליאס...




דבע 4-6/נב מועצת פועלי לוד , ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , אלי פרנץ נ' טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , דן בייט ואח'




(פד"ע כ"ד 3)

בית-הדין הארצי לעבודה
דב"ע נב/6-4

השופטים: כבוד הנשיא גולדברג

כבוד סגן הנשיא אדלר

כבוד השופט אליאסוף

נציג עובדים: קנטור
נציג מעבידים: אגמון
המערערים: 1. מועצת פועלי לוד

2. ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה
ואלקטרוניקה בע"מ

3. אלי פרנץ
ע"י ב"כ עו"ד ד' גל
המשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג' הולין
פסק-דין

ערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט י. פליטמן - אב-בית-הדין; מר ארניה - נציג ציבור; תב"ע נא/27-4) מיום 2.9.1991.

השופט אליאסוף
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, שבו חוייבו המערערים מס' 1 ו-2 ליישב את חילוקי הדעות שביניהם לבין המשיבה (להלן - טלרד) בעניין עדכון תשלומי אחזקת רכב, על-פי סעיף יישוב חילוקי דעות שבהסכם הקיבוצי לעובדי כור תעשיות בע"מ (להלן - מנגנון ליישוב חילוקי דעות). כמו כן הושהה הדיון בתביעות אישיות של עובדי טלרד.

2. הערעור שלפנינו הוא בחלקו ערעור בזכות ובחלקו ערעור ברשות (דב"ע נב/9-11), והוא בעיקרו בשאלות דיוניות.
לשם הבנת נושא הדיון נפרט תחילה את השתלשלות ההליכים השונים שהיו בבית- הדין קמא, והתנהלו במסלולים מקבילים עד אשר התאחדו ונסתיימו בפסק דינו של בית- הדין קמא שעליו הוגש ערעור זה.

3. ביום 15.10.1990 הגישו המערער מס' 3 ועובדים נוספים של טלרד תובענה נגד טלרד, במסגרת "סכסוך היחיד", לתשלום סכומי כסף שפורטו (בסך הכל - 6,652.93 ₪ ), כתשלום בעד אחזקת רכב לחודש ספטמבר 1990 (תב"ע נא/1-35) (להלן - התביעות האישיות). בכתב התביעה נאמר כי טלרד משלמת לתובעים תשלום לאחזקת רכב, המתעדכן לפי עליית מחירי הדלק ולפי עליית מדד המחירים לצרכן. בשנת 1990 עודכן סכום התשלום לאחזקת רכב, ואולם במשכורת חודש ספטמבר 1990, לא עדכנה טלרד תשלום זה בשיעור של 10.64%, וזאת "למרות המוסכם והנהוג". לאור זאת, נתבקש בית-הדין לחייב את טלרד לשלם לכל תובע סכומי כסף המבוססים על שיעור העדכון הנ"ל של התשלום לאחזקת רכב, ואשר פורטו בכתב התביעה, בצירוף פיצוי הלנת שכר.

4. טלרד הגישה ביום 26.1.1991 כתב הגנה בתביעות האישיות, ובו הסבירה כי נושא אחזקת הרכב הוסדר בשנת 1978 ובשנת 1983 עם המהנדסים במפעל. ההוראות שהוסכמו "אומצו בע"פ, במפורש ובהתנהגות" אף לגבי מגזר העובדים החודשיים, הכולל את התובעים בבחינת הסדר קיבוצי. ביום 9.11.1989 נחתם הסכם קיבוצי חדש עם הסתדרות המהנדסים בנושא אחזקת הרכב, שאליו הצטרפו נציגי מגזר הפועלים במפעל, אך ועד העובדים החודשיים סירב לעשות כן. פניות טלרד אל הוועד ואל מועצת פועלי לוד
למציאת פתרון מוסכם בנושא זה, לא נשאו פרי. אף יזמה של טלרד להביא ליישוב חילוקי הדעות עם הוועד באמצעות "המנגנון ליישוב חילוקי דעות", לא צלחה. טענת טלרד היתה כי מנגנון העדכון של דמי אחזקת הרכב לא התאים למציאות החדשה בתחום מחירי הדלק. כמו כן טענה טלרד כי ההסדר הקיבוצי בעניין דמי אחזקת הרכב "סוכל וחדל לחייב" ביחסים שבין הצדדים, ו"הפך לבלתי מעשי ולכן חדל לחייב את הנתבעת". בנסיבות אלה טענה טלרד כי "עמידתם העיקשת ל נציגי התובעים על ביצוע ההסדר הקיים היא בגדר שימוש בזכות בחוסר תום לב ושלא בדרך המקובלת. לפיכך, מנועים התובעים מלתבוע אכיפת ההסדר, ומאידך גיסא מוקנית לנתבעת הזכות לשנותו ולהתאימו למציאות החדשה.לכתב ההגנה צורפו העתקי מכתבים בדבר הקמת ועדה פריטטית בנושא עדכון אחזקת הרכב של העובדים החודשיים בטלרד, "כמתחייב מהחלטות הועידה ה-16 של ההסתדרות", בהן נאמר כי "חילוקי דעות בין נציגות העובדים לבין ההנהלה במפעלי חברת העובדים יובאו להכרעה בפני
ועדת מעקב שתורכב מיו"ר האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר חברת העובדים".

5. הצדדים זומנו לדיון מוקדם בתביעות האישיות, לפני רשמת בית-הדין קמא, ביום 7.2.1991.

6. ביום 3.2.1991, דהיינו- לאחר הגשת התביעות האישיות וכתב ההגנה בהן ולפני הדיון המוקדם, הגישה טלרד בבית-הדין קמא בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ( תב"ע נא/4-27), נגד מועצת פועלי לוד
וועד העובדים החודשיים בטלרד, שנושאו היה תקפותו של הסדר אחזקת הרכב של העובדים החודשיים בטלרד (להלן - הסכסוך הקיבוצי). בבקשה גוללה טלרד את הרקע למתן דמי אחזקת הרכב לעובדים החודשיים, והזכירה אף את התביעות האישיות שהוגשו. כמו כן טענה טלרד כי ניסתה, בלא הצלחה להפעיל את "המנגנון ליישוב חילוקי הדעות", וזאת "על מנת ליישב את חילוקי הדעות שבינה לבין המשיבים בכל הקשור במציאת הסדר חלופי אשר יתאם את המציאות החדשה". טלרד חזרה וטענה בבקשה כי הסדר אחזקת הרכב סוכל ואינו מחייב עוד, וכי ביצועו נעשה בלתי אפשרי ועל כן אין הוא מחייב עוד את טלרד.
בבית הדין קמא ביקשה טלרד להצהיר בסכסוך הקיבוצי כי:
"א. ישום מנגנון עדכון אחזקת הרכב שבסעיף 14 להסכם הראשון, הינו בטל, אינו מחייב והמבקשת פטורה מלפעול על פיו לגבי העובדים החודשיים.
ב. בנסיבות העניין, זכאית היתה המבקשת להשתחרר מהסכם מעיק ולשנות את ההסדר באופן חד-צדדי.
ג. לחלופין, יש להתאים את ההסדר בדבר עדכון אחזקת הרכב של העובדים החודשיים למציאות החדשה, כפי שנעשה בין המבקשת לבין שני מגזרי העובדים האחרים במפעיל, ולמטרה זו חייבים המשיבים לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכם עם המבקשת, ובמקרה שלא יצליחו להגיע להסכם עליהם להיזקק למנגנון לישוב חילוקי דעות כאמור בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ועד להסכם או הכרעה כאמור פטורה המבקשת מלפעול על פי ההסדר הקודם".
המשיבים בסכסוך הקיבוצי הגישו תשובה, ובין השאר טענו בה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, ואין לאכוף על הצדדים ניהול משא ומתן בדבר שינוי תנאי עדכון אחזקת הרכב. הדיון בסכסוך הקיבוצי נקבע ליום 14.8.1991.

7. לפני הגשת תשובת המשיבים בסכסוך הקיבוצי התנהל (ביום 7.2.1991) הליך של הכנת דיון בתביעות האישיות, אצל רשמת בית-הדין. בהליך זה חויבו הצדדים בהגשת תצהירים של העדויות הראשיות. הדיון "להוכחות בפני
מותב" נקבע ליום 4.7.1991.

8. ביום 18.6.1991 הגישה טלרד בקשה לעיכוב הדיון בתביעות האישיות עד להכרעה בסכסוך הקיבוצי. וזאת על מנת "שההחלטה בהליך הקיבוצי היא שתחול ותחייב גם את הצדדים בהליך האינדיבידואלי". בהנמקתה טענה טלרד כי בתביעות האישיות ובסכסוך הקיבוצי "מתעוררת אותה שאלה ושאלה זו בלבד, דהיינו תקפו של הסדר אחזקת הרכב ו"אין כל טעם בקיום שני ההליכים, מה גם שיש סכנה שההחלטות שתתקבלנה לא תהיינה זהות, וזאת בהקשר לאותו הסכם עצמו".
יומיים לאחר מכן, ביום 20.6.1991, הגישה טלרד בקשה נוספת "לצרף להליך בסכוך הקיבוצי הליך אישי נגד משיב 2, ועד העובדים החודשיים ולצרף אותו כמשיב נוסף להליך, לפי תקנה 16 לתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי". כמו כן, ביקשה טלרד לדחות את הדיון "להוכחות" שהיה קבוע ליום 4.7.1991.
המערערים התנגדו לבקשה לעיכוב הדיון בתביעות האישיות, מנימוקים שונים, תוך שהם מגוללים את השתלשלות ההליכים בתביעתם עד לאותה עת. לחלופין, ביקשו המערערים "להורות על צירוף הליכים בתיק שנא/1-35 (התביעות האישיות) להליך הקיבוצי בתיק שנא/4-27 וזאת על-פי הוראת תקנה 16 לתקנות סדרי הדין בסכסוך קיבוצי". כמו כן, התנגדו המערערים לבקשה לדחות את הדיון שהיה קבוע ליום 4.7.1991.
הדיון שנועד ליום 4.7.1991, נדחה, וביום 7.7.1991 החליטה סגנית השופט הראשי (כתוארה אז), השופטת ע. פורת, בבקשת טלרד לעיכוב הדיון, כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב הדיון בהליך האינדיבידואלי ובתגובת בא-כוח המשיבה, נראה בעיני כי הדרך הראויה היא כנעתר בבקשתו החלופית של בא-כוח המשיבה, והנני מורה על צירוף ההליכים בתיק שנא/1-35 להליך הקיבוצי בתיק שנא/4-27, וזאת על פי תקנה 16 לתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי.
כל התביעות תידונה בפני
המותב שבפני
ו נקבע הדיון בסכסוך הקיבוצי".

9. בכל המהלכים עד כה לא סגי. ביום 12.8.1991 הגישה טלרד בקשה לתיקון העתירה בסכסוך הקיבוצי. בבקשה נאמר כי התקיימו מגעים נוספים בין הצדדים ליישוב הסכסוך ביניהם, אך גם הם לא נשאו פרי. לפיכך טענה טלרד כי "הן מבחינה משפטית והן מבחינה עניינית יהיה זה מוצדק, יעיל וחיוני להפעיל את המנגנון ליישוב חילוקי דעות כאמור בהסכם כור החל על הצדדים". חילוקי הדעות - לטענת טלרד - הם בשאלה אם הסכם אחזקת הרכב סוכל ופקע אם לאו, ובשאלת המרת הסכם אחזקת הרכב בהסכם אחר. גם השאלה אם יש או אין חילוקי דעות בין הצדדים ראויה להתברר במנגנון ליישוב חילוקי דעות, מה גם שנוסח סעיף המנגנון ליישוב חילוקי דעות הוא רחב, ומתייחס הן לחילוקי דעות בסכסוכים "משפטיים" והן לחילוקי דעות בסכסוכים "כלכליים". עוד טענה טלרד כי העברת המחלוקת להכרעת האגף לאיגוד מקצועי הוא הפתרון הטוב ביותר, וזאת נוכח המדיניות שיש "לחייב את הצדדים ליחסי העבודה לכבד את התחייבותם ליישב את חילוקי הדעות ביניהם במנגנונים המוסמכים ליישוב חילוקי דעות". הכרעה כאמור תביא גם להכרעה בתביעות האישיות.
לאור זאת, ביקשה טלרד בבקשת התיקון, כדלקמן:
"א. להתיר למבקשת לתקן את עתירתה.
ב. להוציא צו המחייב את המשיבים ליישב את חילוקי הדעות בינם לבין המבקשת במנגנון המוסכם ליישוב חילוקי דעות, דהיינו לפני הוועדה שהוקמה על- ידי האגף לאיגוד מקצועי.
ג. לדון תחילה בבקשת המבקשת לצו כאמור בס"ק א' לעיל.
היענות לבקשת המבקשת תייתר את הדיון בעתירה האחרת בבקשה בסכסוך קיבוצי שהגישה המבקשת ובתביעות האינדיבידואליות שצורפו אליה".
באותו יום (12.8.1991) הגישו אף, מועצת פועלי לוד
וועד העובדים החודשיים בטלרד בקשה למתן צו הצהרתי זמני נגד טלרד, כדלקמן:
"13. אשר על כן מתבקש בית-הדין להצהיר הצהרה זמנית כי המשיבה אינה מקיימת התחיבויותיה כלפי המבקשים ונמנעת מלעדכן רכיב אחזקת הרכב בשכרם ולא אגורה אחת וכי עליה לעדכן הרכיב האמור בשיעור 10.64% ולחלופין לכל הפחות בשיעור עלית המדד ופיצויי שחיקה, בו עודכן רכיב אחזקת רכב במשכורת המהנדסים והאקדמאים במשיבה החל מחודש ספטמבר 1990 ועד היום".
כמו כן הם הביעו התנגדות לבקשת טלרד לתיקון העתירה בסכסוך הקיבוצי, מטעם של שיהוי מטעם שטלרד בחרה לפנות לבית-הדין לקבלת הכרעתו ואין היא יכולה לבחור לעצמה מקום אחר לניהול הדיון, ומן הטעם שאין להיזדקק ל"מנגנון ליישוב חילוקי הדעות".

10. בפתח הדיון בבית-הדין קמא ביום 14.8.1991 החליט בית-הדין כי "הצדדים יטענו טענותיהם לעניין השאלה המקדמית לגבי הבקשה לתיקון העתירה והעברת העניין לוועדה הוקמה על-ידי האגף לאיגוד מקצועי, בהתאם למנגנון יישוב חילוקי הדעות על-פי הסכם כור".
בהתאם לכך, טענו באי-כוח הצדדים את טענותיהם, הן בשאלת תיקון הבקשה והן בשאלת העברת העניין להכרעת "המנגנון ליישוב חילוקי הדעות", אשר פורט בסעיף 5 לפרק כ"א בהסכם "כור".
בסעיף 5 לפרק כ"א להסכם "כור", נאמר:
"5. כל חילוקי הדעות בין ההנהלה לבין ועד העובדים יובאו למו"מ בין ההנהלה לבין ועד הסניף במקום. חילוקי הדעות בין ההנהלה לבין ועד הסניף יובאו לבירור בפני
הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים. בעניינים הנוגעים לבעיות הספציפיות ולשכר של העובדים השייכים להסתדרויות ארציות ולארגונים אחרים, כגון: מהנדסים, טכנאים, מנהלי עבודה וכו', יתנהל המו"מ עם נציגי ההסתדרויות או הארגונים האלה. בעניינים השנויים במחלוקת בין ההנהלה ומרכז הסתדרות הפקידים או הסתדרויות וארגונים כנ"ל, תחליט [צ"ל יחליט] האגף לאיגוד המקצועי בועד הפועל של ההסתדרות.
בעניינים ספציפיים של המהנדסים ו/או אקדמאים אחרים שלא באו על פתרונם במו"מ בין ההנהלה להסתדרויות ארציות ל המהנדסים או האקדמאים יובאו אלה להכרעה למחלקה לעובד האקדמאי בוועד הפועל של ההסתדרות".

11. בית-הדין קמא, בפסק-דינו מיום 2.9.1991, שעליו הוגש הערעור שלפנינו, קבע כי יש מחלוקת אמיתית בין הצדדים בנושא דמי אחזקת הרכב, כי הסכם "כור" חל גם על עובדי טלרד וכי המילים "כל חילוקי הדעות" שברישה לסעיף 5 לפרק כ"א בהסכם "כור" משמען "כולל חילוקי הדעות לעניין הסדר עדכון אחזקת הרכב". עוד קבע בית-הדין כי טלרד היתה מוכנה כל העת לבירור המחלוקת וכי היא לא נהגה בחוסר תום לב בנסיונה לפתור את הסכסוך.
לפיכך החליט בית הדין כדלקמן:
"א. הננו מתירים תיקון העתירה כמבוקש.
ב. הננו מחייבים את המשיבים ליישב את חילוקי הדיעות שביניהם לבין המבקשת בעניין תקפות מנגנון עדכון תשלומי אחזקת הרכב עפ"י הסדר שנה ג, בדרך בה התחייבו ליישב אותם חילוקי דיעות - היינו, עפ"י סעיף 5 להסכם כור: ובנסיבות המקרה שבפני
נו, יועבר הסכסוך להחלטת האגף לאיגוד מקצועי, בוועד הפועל של ההסתדרות.
ג. לאור האמור, אין מקום לדיון בפני
נו בבקשה למתן צו הצהרתי זמני.
ד. הדיון בבית-הדין בתביעותיהם האינדיבידואליות של התובעים פיצויי הלנה יחודש, משיבקשו אותם תובעים לעשות כן תוך 30 יום לאחר מתן החלטה חלוטה במחלוקת בדבר תקפות מנגנון עדכון תשלומי אחזקת הרכב".

12. טענותיו הראשונות של בא-כוח המערערים הן במישור הדיוני. עיקרן הוא כי בית-הדין קמא הי צריך לדון ולהחליט בדיון ביום 14.8.1991, אך ורק בבקשת טלרד לתיקון העתירה בסכסוך הקיבוצי, ולא להחליט גם לגופו של הסעד המבוקש בעתירה לאח מתן החלטה על תיקונה. גם אם ניתן על פי סדר הדין לבקש תיקון לבקשה בהליך בסכסוך קיבוצי, הרי שבקשה כזו, המעכבת דיון מזורז בסכסוך קיבוצי, צריכה להיות מוגשת בהזדמנות הראשונה ובלא שיהוי. אם הבקשה מתקבלת על-יי בית-הדין - יש לאפשר למשיבים בבקשה להגיש כתב תשובה מתוקן בטרם תוכרע הבקשה לגופה, וזאת לאחר קיום דיון כנדרש והתייחסות לעובדות הנטענות בכתבי הטענות.
עוד טען בא-כוח המערערים כי קבלת עתירת טלרד תוצאתה היא סיום הדיון בסכסוך הקיבוצי ועיקור התביעות האישיות, מה גם שטלרד הביעה עמדתה בעצם הגשת בקשתה בסכסוך הקיבוצי כי רצויה הכרעה שיפוטית בנושא, שהוא בתחום סמכותו הייחודית של בית-הדין. בנוסף לכך, היה על בית-הדין קמא לדון ולהכריע בשאלת מהותו של "המנגנון ליישוב חילוקי דעות", ובשאלה אם הוא חל על הסכסוך שבין הצדדים.

13. טענותיו הנוספות של בא-כוח המערערים הן במישור הקיבוצי. עיקר טענותיו הוא כי טלרד פנתה לבית-הדין בהליך של סכסוך קיבוצי, ובכך הביעה עמדתה כי בית-הדין ולא "המנגנון ליישוב חילוקי דעות", הוא הפורום המוסמך לדון בטענותיה. בקשתה של טלרד לתיקון הסעד המבוקש היא שינוי בקשתה המקורית, ועניינה הוא זהות הגוף הרשאי לדון ולהכריע בסכסוך בין הצדדים. בקשה כזו אינה מתיישבת עם נושאי הסכסוך הקיבוצי המנויים בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית-הדין לעבודה). עוד טען בא-כוח המערערים כי נושא אחזקת הרכב הינו זכות אישית שיסודה בהסדר קיבוצי, ואין היא ניתנת לבירור ולהכרעה במנגנון המצוי במישור קיבוצי. כמו כן, בהעדר מנגנון ליישוב חילוקי דעות באותו הסדר קיבוצי אין לפנות למנגנון חיצוני הנמצא בהסכם אחר (הסכם "כור") והחל על עניינים הכלולים באותו הסכם, כאשר התוצאה היא פגיעה בזכויות העובדים לקיים דיון והכרעה משפטית בעניינם על-ידי בית-הדין, לפי בחירתם.
בא-כוח המערערים הוסיף כי אופי נושא הסכסוך שבין הצדדים אינו מתאים לבירור ב"מנגנון ליישוב חילוקי דעות", שאיננו גוף פריטטי אלא מנגנון מכריע ופוסק. כמן כן טען כי ועדת המעקב שהוקמה על-ידי האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות אינה גוף המוסמך לדון בנושא.
ל"מנגנון יישוב חילוקי הדעות", אין - לטענת בא-כוח המערערים - נפקות כלפי המערערים, באשר הכם "כור" לא נחתם על-ידי טלרד או מטעמה. הוא ציין כי במקרים קודמים שבהם התעוררו מחלוקות בין הצדדים, לא פנתה טלרד למנגנון האמור אלא לבית-הדין לעבודה. בהתנהגותה, ויתרה טלרד על זכותה לפנות למנגנון יישוב חילוקי הדעות.

14. בא-כוח המערערים טען עוד כי החלטת בית-הדין קמא לעכב את הדיון בתביעות האישיות עד לאחר ההכרעה במישור הקיבוצי, תוצאתה שלילת זכויות העובדים להתדיין לפני בית-הדין. אין, לטענתו, לאכוף על העובדים הזדקקות ל"מנגנון יישוב חילוקי דעות" שאינם צד לו ואינם מחוייבים בו, מה גם שהם הגישו את התביעות האישיות לבית-הדין לפני הגשת הבקשה בסכסוך הקיבוצי.
15. טענתו האחרונה של בא-כוח המערערים היא כי בית-הדין קמא נמנע מלהעתר לבקשת המערערים בדבר מתן צו זמני, כמפורט בפסקה 9 לעיל.

16. בא-כוח טלרד טען כי הסכם "כור" חל - כהסכם קיבוצי - גם על טלרד ועובדיה, ובכללם העובדים אשר הגישו את התביעות האישיות. ואולם, גם אם הסכם "כור" הוא בגדר הסדר קיבוצי, עדין חל "המנגנון ליישוב חילוקי דעות" שבו, על המערערים, על-פי התנהגותם. מאחר שמדיניות בית-הדין לעבודה היא לעודד יישוב חילוקי דעות בין הצדדים ליחסי העבודה, באמצעות המנגנונים שהם קבעו לכך, יש לנקוט מדיניות זו, בין אם התחייבויות הצדדים נובעות מהסכם קיבוצי, ובין אם הן נובעות מהסדר קיבוצי או מנוהג מתמשך. על הנושא הנדון לפנינו, חל "המנגנון ליישוב חילוקי דעות", הגם שהוא אינו מוסדר בהסכם "כור".

17. לטענת בא-כוח טלרד, היתה טלרד מוכנה בכל עת, אף לפני הגשת התביעות האישיות, להביא ליישוב חילוקי הדעות ב"מנגנון ליישוב חילוקי דעות", אלא שהמערערים סיכלו קיום דיון במחלוקת. הבקשה לתיקון הבקשה בסכסוך הקיבוצי, הוגשה על-ידי טלרד מיד לאחר שסוכל נסיון נוסף לפעול על-פי "המנגנון ליישוב חילוקי דעות".

18. בא-כוח טלרד תמך בהחלטת בית-הדין קמא לעכב את הדיון בתביעות האישיות, וזאת לאור ההלכה שהחלטת מנגנון מוסכם ליישוב חילוקי דעות מחייבת גם את העובדים כפרטים. לעניין זה, אין נפקא מינה אם התביעות האישיות הוגשו לפני או לאחר הגשת הבקשה בסכסוך הקיבוצי. שאם לא כן - יווצר מצב שבו תהיינה פסיקות שונות בהליכים השונים. בהחלטה זו רואה בא-כוח טלרד החלטה דיונית, אשר ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה.
הוסיף בא-כוח טלרד וטען כי התביעות האישיות במקרה דנן הן למעשה תביעה קיבוצית בלבוש של תביעות אישיות, ולמטרה זו נבחרו כתובעים אך ורק עובדים שאינם חברי ההסתדרות הכללית. בכך רואה בא-כוח טלרד צעד טקטי שנקט המערער מס' 2 כדי למנוע יישוב המחלוקת ב"מנגנון ליישוב חילוקי דעות", והתרת המשך הדיון בתביעות האישיות תהווה מתן הכשר לניצול לרעה של הליכים משפטיים על-ידי צד ליחסים הקיבוציים.

מסגרת הדיון בערעור
19. בפסק דינו של בית-הדין קמא ארבעה חלקים: תיקון העתירה של טלרד בסכסוך הקיבוצי; העברת הסכסוך ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות" שבהסכם "כור"; אי-הענות לבקשת המערערים למתן צו הצהרתי זמני; עיכוב הדיון בתביעות האישיות.

20. לגבי תיקון העתירה של טלרד, נציין כי למרות שבתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969, לא תמצא הוראה מפורשת בדבר תיקון בקשה בסכסוך קיבוצי, מוסמך בית-הדין לפעול בסוגיה זו על-פי הוראת סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, ולאמץ לעניין זה הוראות מתאימות מסדר הדין ברגיל בבית-הדין (ראה דב"ע מט/27-4 ההסתדרות הכללית - רשות הנמלים בע"מ ואח'
, פד"ע כ 484, בע' 488). בעניין דנן, אין אנו מוצאים כי היה פסול דיוני בהחלטתו של בית-הין על תיקון העתירה, וזאת כדי למצות את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

21. נדון אפוא בפסק-הדין, לאור טענותיהם המפורטות של באי-כוח הצדדים לפנינו.

העברת הסכסוך למנגנון יישוב חילוקי הדעות
22. השאלה הראשונה בסוגיה זו היא האם, בשלב שבו החליט בית-הדין על תיקון הבקשה בסכסוך הקיבוצי, רשאי היה בית-הדין, מבחינה דיונית, להחליט אף על העברת הסכסוך ל"מנגנון יישוב חילוקי דעות".
כמפורט בפסקה 10 לעיל, החליט בית-הדין קמא בפתח הדיון ביום 14.8.1991 כי הצדדים יטענו טענותיהם אף לעניין העברת הסכסוך ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות", ובאי-כוח הצדדים אכן עשו כן. לפיכך אין אנו מוצאים כי היה פגם דיוני בכריכת שתי השאלות יחדיו ובמתן החלטה בשתיהן.

23. השאלה המרכזית בסוגיה זו היא האם אכן היה על בית-הדין קמא להעביר את הסכסוך ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות". תשובה שלילית לשאלה זו תייתר את הדיון בשאלות האחרות הנובעות מפסק דינו של בית-הדין קמא. בשאלה זו יש לדון במסגרת סמכויות בית-הדין לעבודה לדון בסכסוכים קיבוציים שהם "סכסוכים משפטיים", כמפורט בסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, דהיינו לענייננו - בנושא "קיומו" "פירושו" או "ביצועו" של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר.
סמכויות אלה מופעלות בדרך של הענקת סעד הצהרתי (דוגמת הסעד שנתבקש בבקשת טלרד בסכסוך הקיבוצי לפני התיקון לה - ראה פסקה 6 לעיל). או סעד אופרטיבי מסוג צו-עשה (דוגמת הסעד שנתבקש בבקשת התיקון בסכסוך הקיבוצי - ראה פסקה 9 לעיל). סעד הצהרתי אינו ניתן כדבר שבשגרה, והוא מן הסעדים שבית-משפט יכול לתיתם או שלא לתיתם על-פי שיקול דעתו, "ובית-דין לעבודה לא יימנע מלתיתו, עת יהיה בכך כדי לסייע לקידום יחסי עבודה תקינים ולהבטחת זכויותיו של צד ליחסים אלה" (דב"ע לה/8-4 רשות הנמלים לישראל - הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית ואח'
, פד"ע ז 143, בע' 158). כמו כן, "בית-הדין לא יתן צו מניעה או צו עשה כדבר שבשגרה, כל אימת שמפירים הוראה בהסכם קיבוצי. לבית-הדין שיקול דעת רחב אימתי ליתן צו מניעה או צו עשה, קבוע כזמני, ועליו לשקול מכלול רחב של שיקולים אם להיעתר לבקשה ליתן צו אם לאו" (דב"ע מט/28-4 רשות הנמלים לישראל - ההסתדרות הכללית ואח'
, פד"ע כ 471, בע' 420). לעניין התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית כשמדובר בסעד שבשיקול דעת, נאמר בדב"ע לו/5-4 גינסטלר ואח'
- מ"י, פד"ע ח 3, בע' 33, בין השאר, כי "בית-משפט שלערעור אינו מתערב בדרך כלל בשיקול דעת של בית-משפט קמא, אלא מטעמים משפטיים מובהקים".

24. בטרם נדון בשאלה שהוצגה בפסקה 23 לעיל, נציין כי הסכם העבודה מיום 18.6.1981 שנחתם בין הנהלת כור תעשיות בע"מ לבין הסתדרות הפקידים והוועד הארצי המשותף של עובדי "כור", קובע בסעיף 2 לפרק א' בו כי הוא יחול "על כל העובדים במפעלי החרושת כמפורט בנספח מס' 1 המצ"ב, ובנספח מס' 1 להסכם כלולה אף "טלרד". סעיף 2 האמור קובע עוד כי על-פי ההסכם "יתנהלו וייקבעו ענייני העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם, זכויותיהם וחובותיהם". המונח "ההנהלה" כולל אף "הנהלת המפעל", והמונח "המפעל" כולל אף מפעל של "כור".
סעיף 5 לפרק כ"ג להסכם האמור, שעניינו יישוב חילוקי דעות (ראה פסקה 10 לעיל), מתייחס ל"כל חילוקי הדעות" בין ההנהלה לבין ועד העובדים, ועד הסניף וגופים אחרים. נוסחו הגורף של סעיף זה מתייחס הן לנורמות האובליגטוריות שבהסכם "כור", הן לסכסוך משפטי והן לסכסוך כלכלי בין הנהלת מפעל לבין נציגות העובדים.
בית-הדין קמא קבע בפסקה 3 לפסק-דינו כי הסכם "כור" חל על הצדים, לרבות סעיף 5 האמור, ואף אנו בדעה זו. פירוש הדבר הוא כי מלכתחילה טלרד היתה יכולה להעביר ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות" את הסכסוך בנושא אחזקת הרכב, בין אם נשא פן של "סכסוך משפטי", ("קיומו" של ההסדר) ובין אם נשא פן ל "סכסוך כלכלי" (התאמתו של ההסדר למציאות החדשה). במקביל לכך, לטלרד היתה האפשרות להביא את "הסכסוך המשפטי" שבינה לבין נציגות העובדים לפני בית-הדין לעבודה, במסגרת סכסוך קיבוצי על-פי סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה.

25. עיון בפירוט הסעד הראשון אשר נתבקש על-ידי טלרד בבקשה לפני תיקונה (ראה פסקה 6 לעיל) מעלה כי הוא סעד הצהרתי שעניינו "סכסוך משפטי, ("קיומו", "פירושו" או "ביצועו" של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר), כאשר הסעד החלופי בבקשה הוא צו עשה המחייב את המשיבים לנהל משא ומתן "כלכלי" ולהזדקק ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות".
משמעות הדבר היא כי במסגרת הסכסוך הקיבוצי בחרה טלרד לאפיין את הסכסוך שבינה לבין המערערים כ"סכסוך משפטי". משעשתה כן, האם היה מקום לאפשר לה לשנות את אפיו של הסכסוך, את מקום הדיון בו ואת יישובו גם על דרך של יישוב "סכסוך כלכלי"? במילים אחרות - האם במסגרת שיקול הדעת שיש לבית-הדין במתן סעד בהליך שבסכסוך קיבוצי, היה על בית-הדין להיעתר לבקשת טלרד לעשות כן?

26. אין אנו יכולים להתעלם מחובת תום הלב החלה ביחסים בין עובד למעביד (ראה דב"ע נא/3-3 עיריית באר שבע - דיבן, פד"ע כב 510, בע' 514) וביחסים הקיבוציים (ראה מ' גולדברג
; תום לב במשפט העבודה, ספר בר ניב (1987), 139 בע' 150-146). בהתאם לכך, בהעמידנו לנגד עינינו את מכלול מהלכי הצדדים ואת התנהגותם, הן בתביעות האישיות והן בסכסוך הקיבוצי אנו מגיעים למסקנה כי לא היה מקום להתיר את תיקון העתירה בסכסוך הקיבוצי ולחייב את המערערים להיזדקק ל"מנגנון ליישוב חילוקי דעות".
אין אנו מוצאים פסול בכך שטלרד פתחה בהליך הסכסוך הקיבוצי אחרי הגשת התביעות האישיות. בהליך שנקטה היא איפיינה את הסכסוך כ"סכסוך משפטי" וביקשה - כמתחייב מיחסי העבודה הקיבוציים - את הכרעת בית-הדין לעבודה. ואולם, לאחר איפיון הסכסוך היה על טלרד לגלות עקביות, לשמור על הדרך שבה בחרה ולפעול על-פי הכללים החלים בהליך שנקטה. הנסיבות שתוארו על-ידי בא-כוח טלרד לגבי מה שארע לאחר שלב פתיחת הליך הסכסוך הקיבוצי היו קיימות בעיקרן אף לפני כן. משום כך, הן אינן מצדיקות במקרה זה, היעתרות של בית-הדין לאשר "שינוי כיוון" של אופי הסכסוך.

27. טוען בא-כוח טלרד כי טלרד יכלה לבטל את בקשתה בסכסוך הקיבוצי ולהעביר את הסכסוך ל"מנגנון יישוב חילוקי הדעות" או להגיש בקשה חדשה לקבלת סעד כאמור. אם היה באפשרותה של טלרד לעשות כן, יכולה היא אף להסתפק בתיקון בקשתה בסכסוך הקיבוצי ולבקש את הסעד שביקשה.
אכן, טלרד יכולה היתה לעשות כאמור אולם נראה לנו כי אילו עשתה כן, היה על בית-הדין קמא לשקול במסגרת סמכותו אם בנסיבות שכאלה היה מקום להעניק לטלרד את הסעד שהיתה מבקשת.

28. לאור כל האמור ליל, מסקנתנו היא כי בנסיבות העניין שלפנינו, כאשר טלרד איפיינה מלכתחילה את הסכסוך כ"סכסוך משפטי", לא היה מקום להיעתר לבקשת טלרד לתיקון העתירה. כפועל יוצא מכך, לא היה מקום גם שלא לדון בבקשה למתן צו הצהרתי זמני (ראה פסקה 9 לעיל), ולעכב את הדיון בתביעות האישיות.

29. ה"מנגנון ליישוב חילוקי דעות" אינו "בוררות", כמשמעה בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, כשם ש"וועדה פריטטית" אינה פועלת במסגרת חוק הבוררות (דב"ע לז/11-2 מינץ ואח'
- עיריית רמת גן, פד"ע ט 32, בע' 39: דב"ע מה/30-3 צביאל - הוטל קוסמופוליטן בע"מ ואח'
, פד"ע יז 225, בע' 230).
כשם בית משפט אינו חייב למנות בורר, ויש לו שיקול דעת אם למנותו אם לאו (ס' אוטולנגי, בורות דין ונוהל (מהדורה שלישית) סעיף 196, כך גם לבית-דין שיקול דעת אם להפנות עניין לבוררות אם לאו.

30. אין באמור לעיל כדי לגרוע מהמדיניות הנקוטה בבית-דין זה לעודד וליישם יישוב סכסוכים במנגנונים אשר הצדדים ליחסי העבודה קבעו לעצמם, או מן היחס בין פסיקה בהליך קיבוצי לבין סכסוך היחיד, אשר נדון בחלקו בדב"ע תשן/112-3 שקולניק ואח'
- אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ ואח'
, פד"ע כא 447.

סיכום
31.א) הערעור התקבל, ופסק-דינו של בית-הדין קמא מיום 2.9.1991 בטל:
ב) בית-הדין קמא ימשיך בדיון בסכסוך הקיבוצי ובתביעות האישיות מהשלב שאליו הגיע לפני מתן פסק-הדין ביום 2.9.1991.

ניתן היום, ג' בשבט תשנ"ב (8.1.1992).








דבע בית הדין הארצי לעבודה 4-6/נב מועצת פועלי לוד , ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , אלי פרנץ נ' טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , דן בייט ואח', [ פד"ע: כד 3 ] (פורסם ב-ֽ 08/01/1992)











תיקים נוספים על המערערים: 1. מועצת פועלי לוד 2. ועד העובדים החודשיים בטלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ 3. אלי פרנץ ע"י ב"כ עו"ד ד' גלהמשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' ...
תיקים נוספים על המשיבה: טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ג' הוליןפסק-דיןערעור על פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט י. פליטמן - אב-בית-הדין; מר ארניה - נציג ציבור; תב"ע נא/27-4) מיום 2.9.1991.השופט אליאס...




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט