מנד בע''מ - בנק לאומי,שמואל סגל,מימוש פרויקטים
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
מנד בע"מ בנק לאומי שמואל סגל מימוש פרויקטים

מידע על בנק לאומי    מידע על שמואל סגל    מידע על מימוש פרויקטים   



מנד בע''מ - בנק לאומי,שמואל סגל,מימוש פרויקטים

ערעור אזרחי 6842/05     28/08/2005 (עא)



תיקים נוספים על מנד בע"מ
תיקים נוספים על בנק לאומי
תיקים נוספים על שמואל סגל
תיקים נוספים על מימוש פרויקטים




עא 6842/05 מנד בע"מ נ' בנק לאומי,שמואל סגל,מימוש פרויקטים






בבית המשפט העליון

ע"א 6842/05

בפני
:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
מנד בע"מ



נ ג ד

המשיבים:
1.

2.

3. מימוש פרויקטים


בקשה לעיכוב ביצוע החלטה עד להכרעה בערעור

החלטה

1. זו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת בן עמי)מיום 7.7.05 בה החליטה לקבל את תובענת המשיב 1 (להלן – "בנק לאומי
") כנגד משיבה 3 ולמנות כונס נכסים לצורך מימוש שעבודים שמחזיק הבנק בנכסי משיבה זו, שהמבקשת מחזיקה ב-50% ממניותיה. בקבלה החלטה זו, דחה למעשה, בית המשפט בקשה של המבקשת שהוגשה מלפניו ביום 4.7.05 לאשר הגנה נגזרת באמצעותה כנגד תובענת בנק לאומי
.

2. מאחורי משיבה 3 (להלן – החברה) פועלים, למעשה, שני כוחות: נחמיה דוידי שהוא הבעלים של החברה המבקשת, ושמואל סגל
, המשיב 2. בעוד המבקשת מחזיקה ב-50% ממניות החברה, מחזיק סגל ביתרת המניות בה. החברה מצידה הינה בעלים של 47% משטח מיתחם קולנוע עדן במרכז ירושלים, בעוד שיתרת הבעלות מצויה בידי חב' מול גולן בע"מ
, המצויה בשליטתו של סגל. במיתחם זה מתוכננת הקמתו של מרכז מסחרי. סכסוכים קשים בין שני הפלגים בחברה ובניהול המיתחם הביאו למצב של קפאון בפעולתה, ולמעשה, לשיתוקה.

3. לחברה חוב בסכום של כ-6 מליון דולר לבנק לאומי
, אשר היקפו המדויק שנוי במחלוקת. הפיגור בתשלום החוב החל בשנת 2000. ביום 24.10.04 הגיש הבנק תובענה למימוש שעבודים במיתחם לצורך פרעון חובותיה של החברה כלפיו. מנגד, ביום 4.7.05, אך ימים ספורים לפני מועד הדיון בתובענה, הגישה המבקשת בקשה לאשר הגנה נגזרת מטעמה, וזאת מכח סעיף 203 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

בית המשפט המחוזי בהחלטה קצרה דחה את הבקשה להגנה נגזרת וקיבל את תובענת בנק לאומי
למימוש השיעבודים. ואלה דברי בית המשפט:

"... לא טרח דוידי (או מ.נ.ד. בע"מ
) להגיש לבית המשפט התנגדות או בקשה כלשהי בענין הבקשה למימוש שהוגשה כאמור לפני קרוב לשנה, אלא ביום 4.7.05, מועד בו הוגשה על ידי מ.נ.ד. בקשה להגשת הגנה נגזרת - בקשה שהונחה על שולחני הבוקר טרם הדיון.
מעיון חטוף בבקשה עולה כי עניינה בסכסוך ובמחלוקות שבין הצדדים לחברה, שאם אמנם חובותיה גבוהים משווי הנכס, השלכות הסכסוך עניינם בין הצדדים בינם לבין עצמם ואינן נוגעות לבנק. כך הדבר גם בענין הטענה לשינוי סטטוס לה טוענת מ.נ.ד., טענה שאם אמנם יהיה צורך לבררה עד תום, יהיה בכך כדי לדחות את מועד ההחלטה בבקשת הבנק למשך תקופה ארוכה שקשה לצפותה בשלב זה.
בנסיבות אלו, מאחר שכל בנק הזכות למימוש שטרי המשכנתא והמשכון להם היא עותרת, ומאחר שהסכסוכים והמחלוקות בין הצדדים יכולים למצוא את פתרונם בהליכים שיינקטו ביניהם בערכאות המתאימות, מה גם שהבנק יוכל לפעול מעשית באופן כלשהו בלא שיקבל הוראות מפורשות מבית המשפט... ולאור עמדת הכנ"ר, אני נעתרת לבקשה ומורה על מימוש שטרי המשכנתא והמשכון לאכיפת איגרת החוב, כמבוקש".

3. המבקשת הגישה ערעור לבית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי, ובקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בערעור. טענותיה הן שתיים: סיכויי הערעור גבוהים, ולו מהטעם שבית המשפט המחוזי לא דן לגופה בבקשה לאשר הגנה נגזרת, ואילו עשה כן, היה נוכח כי הבקשה נוגעת גם נוגעת לתובענת בנק לאומי
, ואינה מצטמצמת למחלוקות שבין דוידי לבין סגל ולבין החברה. שנית, נטען, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, שכן מימוש השעבודים במיתחם הוא צעד בלתי הפיך, שלא ניתן להחזירו לקדמותו גם אם תזכה המבקשת בערעורה. מנגד, עיכוב ביצוע ההחלטה לא יגרום נזק ממשי לבנק, בהתחשב בערכו הפוטנציאלי של המיתחם העשוי להגיע עד 19 מליון דולר, וזאת אף לטענת בנק לאומי
עצמו. כן היא מסבירה את הגורמים שהביאוה להגיש את בקשתה להגנה נגזרת באיחור.

4. בנק לאומי
בתשובתו טוען לקיום החוב, לתקפות השעבודים, ועומד על כך כי תכלית התובענה שהגיש הינה לממש את הנכס ולא להשביחו. כן הוא טוען כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן טענות ההגנה הנגזרת נשענות על הנחות בלתי מבוססות. עוד נטען כי מבחינת שיקולי מאזן הנוחות, לא יגרם נזק בלתי הפיך למבקשת באם לא ינתן סעד זמני שכן היא תוכל, בכל מקרה, להיפרע מהבנק. מצד שני, עיכוב המימוש עלול לגרום נזק לזכויותיו של הבנק. לחלופין, נטען כי אם ינתן סעד זמני, ראוי להתנותו בערובה שתינתן על ידי המבקשת ולו לכיסוי ריבית אשר תצטבר על החוב עד להחלטה בערעור, ונוכח אפשרות של ירידת ערך המקרקעין עם הזמן שיחלוף.

5. סגל מצדו טוען כי הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, שכן דוידי, בעליה של המבקשת, מצוי בהליכי פשיטת רגל ונאסר עליו לשמש בעל ענין בתאגיד, ובכל זאת מונתה המבקשת כמנהלת בחברה. גם הוא מבקש כי אם יוחלט ליתן סעד זמני, שהדבר יותנה במתן ערובה מצד המבקשת.

6. דין הבקשה להתקבל מהטעמים הבאים:
כלל הוא כי מי שזכה בדין זכאי גם לקבל את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עם זאת, מקום שמימוש מיידי של ההחלטה יביא להתייתרות ערעור בר-סיכוי, ראוי לשקול את עיכוב ביצוע ההחלטה מבחינה זו. נדרש איזון ראוי בין זכותו של מי שזכה בדין בערכאה הדיונית לבין מי שמבקש להשיג על ההחלטה בערכאת ערעור, ולמצות את יומו בערכאה זו.

בסוגיית עיכוב החלטה הנוגעת למימוש בטוחות, על מבקש עיכוב לשכנע בקיומם של שלושה תנאים: ראשית, כי קיים סיכוי לערעור; שנית, כי קיימת תשתית משכנעת לנזקים העלולים להיגרם לו, באם ימומשו הנכסים; שלישית, כי אין בעיכוב מימוש הבטוחות משום פגיעה של ממש בזוכה (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל שווק מוצרים, פ"ד נו(4) 178, 184; ע"א 8935/01 ז'אן פרידמן נ' יורי נחושתן, פ"ד נו(2) 769, 770; בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלה נ' בנק הפועלים בע"מ
, תק-על 91(3) 232, 233). שני התנאים האחרונים הינם, למעשה, מרכיבים בעקרון מאזן הנוחות בין הצדדים. שאלת עיכוב ביצוע במסגרת מימוש בטוחות מעלה קושי מיוחד ביישום מאזן זה: מחד, יש לעודד זירוז הליכי מימוש, שעיכובם עלול להביא להתגבשות נזקים בלתי-מפוצים; מאידך, יצירת עובדות מוגמרות בטרם הכרעה בערעור עלולה לגרום למצב בלתי הפיך, ולפגוע פגיעה מהותית בזכויותיו של המערער (א' וולובסקי כינוס נכסים בדיני החברות (מהדורה שניה, 2004) 573). כאשר מדובר במימוש בטוחה על נכס מקרקעין, נוטים בתי המשפט לעכב את ביצוען של ההחלטות, מתוך חשש שלא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 625).
7. לסיכויי הערעור: לטעמי, סיכויי הערעור במקרה זה אינם זניחים כלל ועיקר. המבקשת הגישה, אף כי באיחור, בקשה להגנה נגזרת. בקשה זו מעלה טענות מטענות שונות כנגד בנק לאומי
, שהעיקרית שבהן היא כי אין בכוונתו למעשה לממש את השעבוד במקרקעין אלא לפתח ולהשביח את המקרקעין המשועבדים וליזום בהם פרוייקט נדל"ן למסחר ולמגורים, ורק לאחר ביצוע הליכי ההשבחה והייזום, וכאשר יראה זאת לנכון, יממש הבנק את השעבוד. כן מייחסת המבקשת לבנק לאומי
קשר עיסקי עם סגל, ותוקפת את המניע שהניע את הגשת תובענת הבנק כנגד החברה.

אין צורך בהקשר שלפנינו לנקוט עמדה, אף לכאורית, באשר לסיכוייה של ההגנה הנגזרת להתקבל, אשר לא נדחתה על הסף בערכאה קמא מטעמים דיוניים. נהיר על פניו, כי בבית המשפט המחוזי לא נתקיים בירור ממשי לגופה של הבקשה להגנה הנגזרת, והנמקת בית המשפט לדחייתה נעשתה לאחר "עיון חטוף" בלבד, כלשון בית המשפט, בלא ניתוח עיקרי הטענות שבה ובלא שנקבעו ממצאים לגביהם. משכך, גם לא נתבררו תנאי סעיף 203 לחוק החברות, על פיהם בשוקלו הגנה נגזרת, על בית המשפט להחליט האם ניהול הגנה כאמור הוא לטובת החברה, והאם המתגונן פועל בתום לב. לאור העדר הכרעה מלאה וישירה בסוגיית הבקשה להגנה נגזרת בידי בית המשפט קמא, נראה, לכאורה, כי קיימים טעמים רציניים לבירורו של הערעור.

8. אשר למאזן הנוחות – מדובר בקרקע שהיא משאב בעל פוטנציאל כלכלי המקנה בטחון יחסי במימושו העתידי. מכל מקום, במאזן בין הנזק הצפוי למבקשת אם השעבודים ימומשו בטרם הכרעה בערעור, לבין נזקו הצפוי של בנק לאומי
באם המימוש יעוכב עד הכרעה בערעור, משקל עניינה של המבקשת גובר.

9. לאור האמור, אני מחליטה לקבל את הבקשה, ומורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. לא מצאתי לנכון להתנות החלטה זו בהפקדת ערובה בידי המבקשת.

ניתנה היום, כ"ג באב תשס"ה (28.8.05).

ש ו פ ט ת

________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05068420_r05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 6842/05 מנד בע"מ נ' בנק לאומי,שמואל סגל,מימוש פרויקטים (פורסם ב-ֽ 28/08/2005)











תיקים נוספים על מנד בע"מ
תיקים נוספים על בנק לאומי
תיקים נוספים על שמואל סגל
תיקים נוספים על מימוש פרויקטים




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט