יצחק בן הרוש, בן הורש לאה - חב' לבנין הירדן, חברה לבנין הירדן בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
יצחק בן הרוש בן הורש לאה חב' לבנין הירדן חברה לבנין הירדן בע"מ
 
יצחק בן הרוש, בן הורש לאה - חב' לבנין הירדן, חברה לבנין הירדן בע"מ
תיקים נוספים על יצחק בן הרוש | תיקים נוספים על בן הורש לאה | תיקים נוספים על חב' לבנין הירדן | תיקים נוספים על חברה לבנין הירדן בע"מ |

124250
7773/01 א     06/09/2005




א 7773/01 יצחק בן הרוש, בן הורש לאה נ' חב' לבנין הירדן, חברה לבנין הירדן בע"מ




1
בתי המשפט

א 007773/01
בית משפט השלום חיפה
06/09/2005
תאריך:
כב' השופט אהוד רקם
- סגן נשיא
בפני
:

התובעים
1 . יצחק בן הרוש

2 . בן הורש לאה

ע"י ב"כ עו"ד א. ברק

בעניין:
נ ג ד
הנתבעים
1 . חב' לבנין הירדן

2 . חברה לבנין הירדן בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פונד
פסק דין
1. התובעים רכשו דירת גג בקרית אתא שאת הקמתה יזמה הנתבעת (להלן - הדירה), על פי הסכם שנחתם ביניהם ביום 03/07/98 (להלן - ההסכם).

2. לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפיהם, שכן בדירה נתגלו ליקויים רבים.
לתמיכה בטענה זו צירפו התובעים לתביעה חוות דעת מיום 01/11/00, שנערכה ע"י המהנדס שטיינר, אשר העריך את עלות התיקונים ב 103,094 ₪.

בנוסף טוענים התובעים כי בניגוד לאמור בהסכם והתחייבות מנהל הנתבעת, הנתבעת לא מסרה להם את מלוא שטח הגג אשר הוצמד לדירתם, אלא הציבה במקום דודי שמש אשר אמורים היו להיות מוצבים במקום אחר בגג (התובעים טוענים כי מנהל הנתבעת לא מסר להם, בעת חתימת החוזה או לאחריו, את תכנית הדירה וההצמדות אליה, אלא רק את המפרט הטכני של הדירה).

לגרסת התובעים, שטח הגג אשר היה אמור להיות מוצמד לדירה הוא השטח המופיע בתשריט אשר צורף כנספח ב' לתצהיר התובע.

לפיכך עתרו התובעים בנוסף לפיצוי הכספי לפיצוי בגין נזק לא ממוני, למתן צו המצהיר כי שטח הגג אשר הוצמד לטענתם לדירה, שייך להם, וכן צו המורה לנתבעת למסור לתובעים את מלוא שטח הגג אשר הוצמד לדירתם על פי האמור בהסכם ולהעביר את דודי השמש שהוצבו במקום, למקום אחר.

עוד טוענים התובעים, כי מעת שקיבלו את החזקה בדירה ולמשך 30 חדשים, המעלית בבניין לא פעלה, עקב העובדה שמנהל הנתבעת לא דאג להוצאת אישורים מתאימים להפעלתה (טופס 4). לגרסת התובעים, אי הפעלת המעלית וכן אי מסירת מלוא שטח הגג המוצמד לדירתם כמוהם כאי מסירת הדירה במועד ועל כן עתרו התובעים למתן פיצוי בגין איחור של 30 חדשים במסירת הדירה, לפי סע' הפיצוי המוסכם בגין אי מסירת הדירה במועד המופיע בהסכם.

3. הנתבעת הכחישה את קיומם של הליקויים הנטענים ואת אחריותה במידה שיוכחו.

הנתבעת טוענת בנוסף, כי מנהל הנתבעת מעולם לא הבטיח לתובעים כי שטח הגג יוצמד לדירתם ללא הצבת דודי שמש במקום, והתשתית להקמת דודי השמש במקום היתה קיימת בעת ביקור התובעים בבניין טרם חתימת ההסכם. לגרסת הנתבעת, דודי השמש הוצבו במקום לפני שקיבלו התובעים את הדירה והתובעים ידעו מראש על מיקומם.

לגרסת הנתבעת, שטח הגג שהוצמד לדירה הוא השטח המופיע בתשריט אשר צורף כנספח ז' לתצהיר התובע, והוא שטח הגג אשר היה אמור להיות מוצמד לדירה מלכתחילה.

אשר למסירת תכניות הדירה וההצמדות אליה - הנתבעת טוענת כי מכיוון שההסכם נחתם כשהדירה כמעט מוכנה והתובעים ידעו בדיוק מה הם מקבלים (מבחינת תכנית הדירה וההצמדות) - לא חלה על הנתבעת כל חובה למסור לתובעים במעמד חתימת ההסכם מסמך (תשריט) המפרט את התכניות וההצמדות לדירה (ראה סע' 4 ואילך לתצהיר מנהל הנתבעת).

אשר למעלית - הנתבעת טוענת כי אי הפעלת המעלית לא נבעה מאי הוצאת אישורים מתאימים להפעלתה, אלא מאי רצונם של התובעים ודיירת אחרת בבניין להפעיל את המעלית וזאת על מנת לא לשלם את ההוצאות בגין אחזקתה.

4. המהנדס רפאל גיל, אשר מונה לשמש בתיק זה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה), העריך את עלות הליקויים ב 26,160 ₪ (לא כולל מע"מ ותוספת עבור תיקון על ידי קבלנים מזדמנים), נכון ליום 02/03/04.

5. ליקויי הבניה -
ביום 17/07/05, הגיעו הצדדים להסכמה (אשר ביטלה הסכמות דיוניות קודמות של הצדדים), לפיה הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך 10,500 ₪, לסילוק מוחלט וסופי של טענותיהם לעניין ליקויי הבניה המופיעים בחוות דעת המומחה. כן סוכם בין הצדדים, כי במידה והנתבעת תפר התחייבות זו - התובעים יהיו זכאים לקבלת

פסק דין
על מלוא הסכום הנקוב בחוות דעת המומחה, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית.

6. הגג -
שוכנעתי כי לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים בעניין הצמדת חלק משטח הגג לדירת התובעים, על התובעים היה לצרף כצדדים נוספים לתביעה את הדיירים הנוספים בבנין שדודי השמש שלהם מוקמו באותו חלק של הגג הנמצא במחלוקת והם עושים בו שימוש מאז קבלת החזקה בדירותיהם כבר מספר רב של שנים. הצו אותו מבקשים התובעים, הוא למעשה צו אשר עלול לפגוע בדיירים אחרים בבניין מבלי שנשמעו טענותיהם בנושא.

עוד ראוי לציין כי התובעים לא עתרו לצו מניעה זמני עת הגשת תביעתם שהוגשה עוד בשנת 2001 ואף לא לאחר מכן.

הדיירים האחרים הם בעלי עניין בתביעה ככל שהיא מתייחסת לשטח עליו מוצבים דודי השמש שלהם. התובעים לא יכולים לזכות בסעד המבוקש על ידם שכן לא דאגו שהצדדים הנכונים וההכרחיים ישתתפו בהליך המשפטי. צירוף הדיירים האחרים איננו בגדר חובה מבחינת סדרי הדין, אולם הוא הכרחי מבחינת הדין המהותי (ראה לדוגמה לעניין זה - מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, תשס"ב - 2002, 472; בג"צ 1901/94 ח"כ עוזי לנדאו ו-4 אח' נ' עירית ירושלים (פ"ד מח(4), 403).

בסיטואציה הנזכרת, בה לא צורפו הדיירים כצד, אין לשלול למשל את האפשרות כי הנתבעים התחייבו כלפי הדיירים האחרים בהתחייבות העולה בקנה אחד עם המציאות בשטח שבמחלוקת.
מכל מקום כדי לבחון את העובדות הרלוונטיות המלאות, היה צורך לצרפם כצד לתביעה.

גם אם הייתי פוסק בעניין הגג בהתעלם מהנזכר לעיל, הרי שאם לא צורף צד נחוץ לצורך ההכרעה במחלוקת, לא יחייב את אותו צד -

פסק דין
אשר מתיימר לקבוע זכויות, הפוגעות בו - כאשר לא היה צד למשפט, והחלטה היתה נותרת אקדמית, כאשר בסיטואציה כזו לא ראוי על פי הפסיקה לתתה.

באמרת אגב אציין, כי למיטב זכרוני צירוף הדיירים האחרים בבנין כצדדים לתובענה הועלה על ידי באחד הדיונים בתיק (על אף שהנושא אינו מופיע בפרוטוקולים), אך ב"כ התובעים בחר להמשיך ולנהל את התביעה ללא צירופם.

נוכח האמור לעיל, נדחה הסעד המבוקש על ידי התובעים בכל הקשור לצו מניעה בעניין הגג.

7. אי הפעלת המעלית -
התובעים טוענים כי מעת שקיבלו את החזקה בדירה ולמשך 30 חדשים, המעלית בבניין לא פעלה, עקב העובדה שמנהל הנתבעת לא דאג להוצאת אישורים מתאימים להפעלתה (טופס 4). לגרסת התובעים, אי הפעלת המעלית וכן אי מסירת מלוא שטח הגג המוצמד לדירתם כמוהם כאי מסירת הדירה במועד ועל כן עתרו התובעים למתן פיצוי בגין איחור של 30 חדשים במסירת הדירה, לפי סע' הפיצוי המוסכם בגין אי מסירת הדירה במועד המופיע בהסכם.

מצד אחר טוענת הנתבעת כי אי הפעלת המעלית לא נבעה מאי הוצאת אישורים מתאימים להפעלתה, אלא מאי רצונם של התובעים ודיירת אחרת בבניין להפעיל את המעלית וזאת על מנת לא לשלם את ההוצאות בגין אחזקתה.

אין בידי לקבל את טענת התובעים -
סע' 3 להסכם דן במסירת הדירה לתובעים ופיצוי חדשי מוסכם בגין איחור במסירה.

הדירה מוגדרת בהסכם כ"הנכס" (סע' הגדרות בתנאים כללים להסכם (נספח א') - "הנכס נשוא הסכם הרכישה, המפורט והמתואר בגוף ההסכם ובמיפרט, לרבות כל שטח/ים או חלק/ים נוסף/ים הצמוד/ים לו (אם בכלל) כמפורט בגוף הסכם זה ו/או במיפרט, לרבות החלקים ברכוש המשותף שיוצמדו אליו".

סע' 2 להסכם מגדיר את החלקים הצמודים לדירה (חניה, מחסן וחלק משטח הגג). המעלית או חלק ממנה לא הוצמדה לדירת התובעים ולפיכך לא מהווה חלק מהדירה.

לפיכך, הפיצוי המוסכם בגין איחור במסירה לא חל במקרה של אי הפעלת המעלית בבניין ולכן דין טענות התובעים בעניין זה להדחות.

מעבר לנדרש, התובעים לא הצליחו להוכיח במידה הנדרשת בהליך אזרחי, כי האיחור בהפעלת המעלית נגרם עקב מחדלי הנתבעת -

עדות התובע היא בבחינת עדות יחיד של בעל דין לפי סע' 54(2) לפקודת הראיות, שהכרעה על פיה דרושה נימוקים מיוחדים.
התובעים נמנעו מלזמן דיירים אחרים בבניין להעיד בעניין זה, והימנעותם זו של התובעים פועלת לרעת גרסתם במיוחד בנסיבות בהן עדים אלו הם העדים היחידים שיכולים לחזק את טענותיהם ולסתור את טענות הנתבעת בנושא (ראה לעניין זה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 1652).

לפיכך, לא מצאתי נימוקים מיוחדים להכרעה על פי עדותו היחידה של התובע.

נוכח האמור לעיל ובסע' 6 לפסק הדין (לעניין הגג) - דין טענות התובעים לעניין פיצוי בגין איחור במסירת הדירה, להדחות.

8. נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בעניין ליקויי הבנייה וקביעותיי בסע' 6 ו-7 לפסק הדין, נדחות גם טענות התובעים לעניין הנזק הלא ממוני.

9. אשר על כן אני נותן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים מיום 17/07/05.

9.1 נוכח הסכמת הצדדים לעניין ליקויי הבנייה וקביעותיי בסע' 6 ו-7 לפסק הדין ובנסיבות- הנתבעת בנוסף לחיובה עפ"י סעיף 9 לפסק הדין גם תשא בהחזר מחצית שכ"ט המומחה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום ששולמו ועד התשלום המלא בפועל.

9.2 בנוסף, בשים לב להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בעניין ליקויי הבנייה וקביעותיי בסע' 6 ו-7 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות כולל אגרות ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ בסך של 2,500 ₪. חיוב זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

10. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתיתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום ב' באלול, תשס"ה (6 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.

אהוד רקם
, שופט
סגן נשיא
מילי. כ








א בית משפט שלום 7773/01 יצחק בן הרוש, בן הורש לאה נ' חב' לבנין הירדן, חברה לבנין הירדן בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/09/2005)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן