פנחס פיגומים 88 בע"מ - דוד ברינקר, עו"ד פדר אופיר, כונס הנכסים הרשמי

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
פנחס פיגומים 88 בע"מ דוד ברינקר עו"ד פדר אופיר כונס הנכסים הרשמי
 
פנחס פיגומים 88 בע"מ - דוד ברינקר, עו"ד פדר אופיר, כונס הנכסים הרשמי

מידע על דוד ברינקר    מידע על פדר אופיר    מידע על כונס הנכסים הרשמי   


3744/18 עא     20/11/2018



תיקים נוספים על פנחס פיגומים 88 בע"מ
תיקים נוספים על דוד ברינקר
תיקים נוספים על עו"ד פדר אופיר
תיקים נוספים על כונס הנכסים הרשמי




עא 3744/18 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' דוד ברינקר, עו"ד פדר אופיר, כונס הנכסים הרשמי




החלטה בתיק ע"א 3744/18



בבית המשפט העליון


ע"א 3744/18 - א'


לפני:

כבוד השופט י' אלרון


המבקשת:
פנחס פיגומים 88 בע"מ



נ ג ד



המשיבים:
1. דוד ברינקר


2. עו"ד פדר אופיר
, הנאמן על נכסי החייב

3. כונס הנכסים הרשמי


בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 32687-04-10 מיום 18.3.2018 שניתן על ידי כב' השופט נ' שילה


החלטה

1.
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט
נ' שילה
) בפש"ר 32687-04-10 מיום 18.3.2018, במסגרתה חויבו המבקשת והמשיב 1 להשיב סך של 1,847,850 ש"ח לקופת פשיטת הרגל (להלן:
קופת הפש"ר
).

העובדות הדרושות לעניין

2.
ביום 12.7.2010 ניתן לבקשת המשיב 1 (להלן:
החייב
) צו כינוס לנכסיו. ביום 18.11.2013 מונה המשיב 2 כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן גם:
הנאמן
). ביום 11.6.2014 הוכרז החייב כפושט רגל והמשיב 2 מונה כנאמן על נכסיו. נגד החייב הוגשו תשע תביעות חוב בסך כולל של כ-2.5 מיליון ש"ח.

3.
במהלך שנת 2011 התקשרה המבקשת עם החייב לצורך שיתוף פעולה עסקי לביצוע פרויקט בניה ושיפוץ תנורים עבור חברה אחרת. המבקשת חתמה על ההסכם לביצוע הפרויקט שהזמינה החברה האחרת, ואילו החייב החל לבצע את העבודה בפועל באמצעות צוות שהעסיק החל מחודש דצמבר 2011, בעודו מצוי תחת צו כינוס.

4.
ביום 26.4.2014 המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד החייב (ת"א 54564-06-14) על סך של 2,260,473 ש"ח – כספים שלטענתה שילמה לחייב בדרכים עקיפות, לרבות באמצעות המחאות שהוסבו לטובתו עבור תשלום שכר-דירה; מימון שכירת רכב; וכן מימון הוצאות דלק והוצאות אחרות, וזאת בנוסף לשכר חודשי בסך 5,500 ש"ח.

5.
ביום 15.12.2014 הגישה המבקשת בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב במסגרת הליך הפש"ר, במסגרתה טענה כי החייב "הסתיר" מהנאמן ומבית המשפט את השכר האמיתי שקיבל, אשר עמד על למעלה מ-4 מיליון ש"ח.


בהמשך לאמור, ביום 22.12.2015, הגיש הנאמן בקשה לבית המשפט המחוזי למתן הוראות למבקשת. לטענתו, על המבקשת להשיב את הכספים ששילמה לחייב בדרכים עקיפות, שכן תשלומים אלו לא באו לידי ביטוי בתלושי השכר שהופקו לחייב על ידה.

6.
לאחר בחינת מכלול הראיות, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת שיתפה פעולה עם החייב ולקחה "חלק פעיל ומרכזי בתרמית שרקח החייב,
והכל תוך ידיעה
אודות מצבו והיותו מצוי בהליכי פשיטת רגל" (ההדגשה במקור –
י' א'
). נקבע כי המבקשת סייעה באופן מובהק לביצוע הברחת כספים מנושי החייב, וכי יש בכך כדי להטיל אחריות וחבות על המבקשת להשבת הכספים. לבסוף נקבע כי המבקשת והחייב ביצעו שניהם עוולה אחת כלפי הנאמן והנושים ולכן הם חייבים ביחד ולחוד בהשבת הסך של 1,847,850 לקופת הפש"ר.

7.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסובה הבקשה שלפניי.

תמצית טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

8.
טענות הצדדים מתמקדות בשני הרכיבים בשאלת עיכוב הביצוע – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.

9.
במישור
סיכויי הערעור
טוענת המבקשת כי בהליך בבית המשפט המחוזי נפגעו זכויותיה הדיונית; כי לא התקיימו חקירות ולא נשמעו עדים ולכן ראוי שערכאת הערעור תתערב בממצאים שבעובדה; כי ההחלטה מושתת על טענות אשר כלל לא נטענו על ידי הצדדים; וכן כי בית המשפט המחוזי התעלם מנטל הראייה המוגבר שהיה על הנאמן לעמוד בו לביסוס טענת המרמה כלפיה.

10.
עוד טוענת המבקשת כי
מאזן הנוחות
נוטה במובהק לטובתה, שכן תשלום הסכום שחויבה בו לקופת הכינוס בעת הזו תביא לסילוק כל חובות פושט הרגל ולסיום תיק הפש"ר, באופן שיקשה עליה לגבות חזרה את הסכום אם יתקבל הערעור. כן טוענת המבקשת כי משמעות ההחלטה היא חיובה בתשלום כפול – פעם אחת לחייב ופעם שניה לקופת הפש"ר, באופן המטיל עליה נטל כספי משמעותי.


כמו כן נטען כי גובה החיוב המשמעותי ראוי שיהווה שיקול לעיכוב ביצוע ההחלטה, וכי הנזק שיגרם למבקשת יצריך "נקיטת מאמצים והתארגנות מיוחדת". כל זאת בעוד שהנזק הצפוי למשיב הוא "מינורי" לשיטת המבקשת, נוכח פרק הזמן הקצר שחלף מפתיחת ההליכים ועד למתן החלטה.

11.
מנגד, טוען הנאמן כי
סיכויי הערעור
להתקבל "קלושים עד אפסיים". בפרט נטען כי לא היתה כל פגיעה בזכויותיה הדיונית של המבקשת, אשר בחרה בעצמה לוותר על חקירות ולא לזמן עדים. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא "חרג" מטענות הצדדים וממילא אינו כבול לטענות שמועלות לפניו.

12.
במישור
מאזן הנוחות
טוען הנאמן כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי ביצוע ההחלטה יביא למצב בלתי הפיך, ולא הציגה כל תשתית ראייתית לכך. כמו כן, אין ממש בטענת המבקשת לפיה מדובר ב"חיוב תשלום כפול", כיוון שהיא רשאית להגיש תביעה נפרדת כנגד החייב להשבת התשלומים.


לבסוף טוען הנאמן כי הוסכם שהכספים יוותרו בקופת הכינוס במעין "נאמנות". נוכח הסכמה זו, לפיה לא יחולקו הכספים עד לבירור הערעור, הרי שממילא מצב הדברים הפיך לחלוטין ואין כל טעם מוצדק לעכב את ביצוע ההחלטה. יצוין כי הכנ"ר הצטרף בהודעתו לטענות הנאמן, ובפרט להסכמה אחרונה זו.

דיון והכרעה

13.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובות הצדדים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

14.
תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
) קובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט שנתן את פסק הדין או בית המשפט שלערעור רשאי להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, כאמור בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי. ההלכה בעניין זה ידועה ומוכרת – על המבקש עיכוב ביצוע

פסק דין
להוכיח, במצטבר, כי לערעור סיכויים רבים להתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו.


בין שני תנאים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור פחותים, על המבקש מוטל נטל כבד יותר להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ולהיפך. ואולם, הבכורה מוענקת לשיקול בדבר מאזן הנוחות, כך שעל המבקש להוכיח כי אם לא יעוכב פסק הדין, ובסופו יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ע"א 3783/18
קאץ נ' יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ
בפסקה 15

(12.7.2018))
.


כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת לסעד כספי, לא יעתר בית המשפט לבקשה אלא בהתקיים חשש ממשי שביצוע פסק הדין יגרום לנזק בלתי הפיך אם יתקבל הערעור. ויודגש, על המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו, ובית המשפט לא יסתפק בטענות בעלמא בעניין זה (והשוו: ע"א 1581/17
רפאל נ' אביבי
(24.7.2018)).

15.
בהתייחס לכך, המבקשת טוענת כי בניגוד ל

פסק דין
כספי רגיל במקרה דנן הכספים מועברים לנושים דרך הנאמן באמצעות קופת הכינוס. מצב דברים זה מעורר קושי מיוחד, שכן עולה חשש שמא תשלום החובות יביא לסילוק כלל חובות פושט הרגל וסיום תיק הפש"ר. משכך לטענתה, לאחר ביצוע ההחלטה לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור.

16.
אין בידי לקבל טענה זו.


בעובדה שהמבקשת נדרשת לשלם לקופת הכינוס (להבדיל מלאדם פרטי) אין, כשלעצמה כדי להצדיק היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת במיוחד כשהתשתית הראייתית עליה מבוססת הטענה אינה מבוססת כנדרש
(וראו: ע"א 7673/12
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
, פסקה 18 (24.1.2013)).

17.
בענייננו כאמור, המבקשת לא הוכיחה כי קיים חשש ממשי שביצוע ההחלטה יביא לנזק בלתי הפיך אם יתקבל הערעור, אלא טענה בעלמא כי ביצועהּ יגרום לה לנזק רב.


יתירה מזאת, והיא העיקר – משהוסכם על ידי הנאמן והכנ"ר כי הכספים שישולמו ישמרו בקופת פשיטת הרגל עד להכרעה בערעור, הרי שעיכוב ביצוע ההחלטה לא יביא למצב בלתי הפיך, שכן אם יתקבל הערעור, ניתן יהיה לגבות חזרה את הכספים ללא קושי משמעותי.


בנסיבות העניין, ומבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

18.
הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאותיו של הנאמן בסך 5,000 ש"ח.


ניתנה היום, י"ב בכסלו התשע"ט (20.11.2018).



ש ו פ ט

_________________________

18037440_j04.doc

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
supreme.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 3744/18 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' דוד ברינקר, עו"ד פדר אופיר, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 20/11/2018)











תיקים נוספים על פנחס פיגומים 88 בע"מ
תיקים נוספים על דוד ברינקר
תיקים נוספים על עו"ד פדר אופיר
תיקים נוספים על כונס הנכסים הרשמי




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט