חיים ביטון - אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח'

 
חיים ביטון - אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח'
20092-06/16 הפ     30/12/2018




הפ 20092-06/16 חיים ביטון נ' אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 20092-06-16 ביטון נ' פלוק






מספר בקשה:46
לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקש

חיים ביטון
ע"י ב"כ עו"ד חיים ארליך ו/או אח'


נגד

משיב
אברהם פלוק
ע"י ב"כ עו"ד איל רוזובסקי ו/או אלי בורשטין

ו/או יניב גורליק ו/או אח'





החלטה

1.
בתובענה (בדרך המרצה) המתנהלת לפני זמן לא קצר, שעניינה בקשה להכריז על

פסק דין
שניתן בסיירה לאון אכיף בישראל, הוגשו לאחרונה סיכומי המבקש (להלן גם: "ביטון") בהליך העיקרי. ואולם בטרם יגיש המשיב (להלן גם: "פלוק") את סיכומיו הוגשה הבקשה דנא להוציא ראיה חדשה שצורפה לסיכומים בלי שנתבקשה בקשה לצירוף ראיה ממילא בלי שניתן לכך אישור. בהתאם מבוקש למחוק את פסקה 86 לסיכומי המבקש שבה הוא מפנה לראיה החדשה שצורפה לסיכומים, ואותה כאמור מבוקש להוציא מהתיק.

2.
בהליך זה התקיימו מספר דיונים, כולל דיוני הוכחות אליהם הגיעו עדים מחו"ל, מטעם שני הצדדים, שהם מומחים לדין הזר. בהמשך בשל נסיבות שתוארו בפרוטוקול הדיון מיום 15.1.18 נשמעו חלק מהעדים בהסכמה באמצעות 'שיחות ועידה'.

הרקע לבקשה דנא הוא חוות הדעת של המומחית לדין של סיירה לאון, הגב' גלנה תומפסון, שנתנה את חוות דעתה מטעם פלוק בטרם מונתה לכהן כשופטת בית המשפט העליון של סיירה לאון. בחוות הדעת התייחסה המומחית לשאלת הדדיות אכיפת פסקי הדין עם מדינת סיירה לאון, ולטענתה, כך בחוות הדעת, אין הדדיות ואין בית המשפט של סיירה לאון אוכף פסקי דין של בתי משפט בישראל. כך כתבה בחוות דעתה עליה גם נחקרה בהמשך.

אמרה המומחית (בחוות הדעת ובחקירתה) כי בתי המשפט בסיירה לאון אוכפים פסקי דין שניתנו במדינות עמן יש לסיירה לאון הסכמה על אכיפה הדדית (הסכמה באמנה) או פסקי דין שניתנו במדינות חבר העמים הבריטי (
commonwealth
). דברים אלה הובאו במסגרת חוות הדעת שהוגשה יחד עם תשובת פלוק להמרצת הפתיחה, קרי, ביום 27.10.2016 (פסקה 14 לחוות הדעת); על דברים אלה חזרה בחקירתה בדיון מיום 11.6.18 – למעלה משנה וחצי לאחר שחוות דעתה כמומחית צורפה לכתב הטענות.

3.
הראיה שמבוקש עתה להוציא מתיק בית המשפט וממילא מהסיכומים, היא החלטה של בית משפט בסיירה לאון, שקובעת לטענת ביטון, שיש לאכוף

פסק דין
שניתן בארצות הברית, החלטה שלטענתו מנוגדת לדברי המומחית מטעם פלוק.

כך טוען ביטון כי איתר את פסק הדין רק לאחר ששמע את עדות המומחית מטעם פלוק, ופנה למשפטנים בסיירה לאון כדי לבחון את אמיתות דבריה. טוען המבקש כי פסק הדין שצורף לסיכומיו אינו עובדה הטעונה הוכחה לגבי תוכנו של הדין הזר, אלא כי פסק הדין מדבר בעד עצמו ומהווה אסמכתא משפטית לקיומם של אי דיוקים בדברי המומחית הנוגעים לשאלת הדדיות האכיפה.

4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין בידי לקבל את טענות המבקש ולא ראיתי לאפשר צירוף הראיה, קרי, את
פסק הדין הזר. על כן אני נעתרת לבקשת פלוק ומורה על הוצאת הראיה מהתיק ועל מחיקת סעיף 86 לסיכומים.

5.
שלא כמו המבקש אני סבורה כי פסק הדין אותו ראה המבקש לצרף לסיכומיו ללא קבלת אישור לכך, הוא

פסק דין
זר המהווה עובדה הטעונה הוכחה.

פסק דין
זר מהווה חלק ממצב משפטי של מדינה אחרת הטעון הוכחה על ידי מומחה לדין הזר של אותה מדינה. כך לא ניתן לקבל את גישת המבקש כי פסק הדין הזר הוא בבחינת אסמכתא משפטית, משל היה

פסק דין
ישראלי שאליו מפנה אחד מהצדדים. על כן ככל שרצה ביטון לצרף את פסק הדין הזר היה עליו לעשות זאת באמצעות המומחה מטעמו כדי שיבהיר לבית משפט ויסביר את ההשלכות של פסק הדין, ככל שאכן יש כאלה, ובוודאי שיש לאפשר לצד שכנגד לחקור את המומחה על עדותו בעניין פסק הדין, כפי שאכן נחקרו המומחים בעניין עמדותיהם שהובאו במסגרת חוות הדעת מטעמם, וכפי שנחקר כל עד שמסר תצהיר. ברור גם שהיה מקום לעמת את המומחית מטעם המשיב בעניין אותו

פסק דין
שצורף, שהרי נטען כי הוא סותר לכאורה את חוות דעתה. לכן ראוי היה לאפשר למומחית להתייחס לשאלת מעמדו של פסק הדין ומהן השלכותיו, אם בכלל, לגבי הדין בסיירה לאון ולגבי חוות הדעת שנתנה.

שאלה דומה עלתה בעניין ע"א 7884/15 יצחק רייטמן נ'
jiangsu overseas group co ltd
(14.8.2017) (להלן: "עניין רייטמן"), גם שם נדונה בקשה לאכיפת

פסק דין
חוץ בישראל, וגם שם התבקש להוסיף ראיות בשלבים מאוחרים לאחר שלב ההוכחות (להדגיש כי שם הוגשה בקשה לצירוף ראיה, כמתחייב מהדין, שלא כמו כאן). בדומה לענייננו, עסקו הראיות בפסקי דין זרים שדנו בשאלת הדדיות ההכרה והאכיפה. בית המשפט העליון דחה את הטענות כי פסקי הדין הזרים מהווים אסמכתא לשאלת ההדדיות, וקבע כי מדובר בראיה שיש להוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה לדין הזר, וכך אמר כב' השופט דנציגר:
"כידוע, "דינו של משפט זר הוא, לצרכי הלכות הראיות, כדין עובדה הטעונה הוכחה"...על צד המבקש להסתמך על דין זר להוכיחו באמצעות עד מומחה שיעיד על תוכנו ופירושו של אותו דין זר...המסמכים נשוא הבקשות נועדו להוכחת הדין הזר (הסיני) ודינם כדין ראיות נוספות בערעור"
(עמ' 12).

6.
להוסיף כי בשאלת צירוף ראיה, בוודאי בשלב הסיכומים, יש להביא במסגרת השיקולים גם שאלה כבדת משקל כשלעצמה "אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי" (ע"א 579/90


מרדכי וגילה רוזין
‎ ‎
נ' צפורה בן-נון
, פ''ד מו(3) 738
, 743 (1992)).

בענייננו הראיה שצורפה (כזכור ללא רשות) היא

פסק דין
של בית המשפט בסיירה לאון שניתן כבר ביולי 2014, כלומר לפני הגשת התובענה כאן, בוודאי לפני חוות הדעת של המומחית מטעם פלוק שצורפה לכתב התשובה לתובענה. על כן ככל שביטון סבר כי פסק הדין רלוונטי להוכחת טענותיו היה צריך להגישו במועד ובוודאי שיכול היה לעשות כך (כמשתמע מהמועדים) באמצעות מומחה מטעמו, ולמצער היה עליו להציגו בפני
המומחית לדין של סיירה לאון בעת שנחקרה על חוות דעתה על ידי ב"כ המבקש. אלא שלמרות שפסק הדין ניתן למעלה משלוש שנים בטרם העידה המומחית מטעם המשיב, לא טרח ביטון לאתר את פסק הדין שיכול אולי לתמוך בעמדתו ולו רק כדי לעמת את המומחית עם טענותיו. ברור כי משלא עשה את המתחייב הגם שיכול היה לעשות כך, אין לו להלין אלא על עצמו.

בשולי הדברים אומר כי גם אם הייתי מקבלת את גישת ביטון (ואיני אומרת שכך) שצירוף פסק הדין נעשה אך ורק לצורך סתירת דברי המומחית ולא כדי להוכיח את הדין הזר (טענה בעייתית כשלעצמה כיוון שגם פסק הדין הוא חלק מהדין הזר וטעון הוכחה), הרי שהמבקש חייב היה להציג בפני
המומחית את פסק הדין ולשמוע את עמדתה, את הסבריה ואולי אף לשיטתו את חזרתה מחוות דעתה. אין אלא לומר כי זהו הדבר המינימאלי שהיה עליו לעשות.

7.
לציין כי איני רואה עין בעין עם המבקש כי מדובר בעניין פרוצדוראלי וכי יש להעדיף את קבלת הראיה התומכת בחקר האמת כטענתו, על פני מתן בכורה לפרוצדורה. כפי שכבר ציינתי הוספת הראיה נוגעת לגוף הטענות בעניין הדין הזר ולא מדובר בבקשה שעניינה הוצאת הראיה מהתיק מטעמים פרוצדורליים בלבד. ראיה שכזו הנוגעת למחלוקת גופא - לשאלת תוכן הדין הזר - היא חלק מהותי של המחלוקת בתיק דנא וברור כי צירופה לסיכומי
המבקש באורח סתמי אינו ראוי ומהווה פגיעה מהותית בזכויות הבסיסיות של פלוק ממנו נמנעת האפשרות ההוגנת לקעקע את הראיה, להסביר אותה או לפחות להפחית ממשקלה (ראו רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, עמ' 4 (28.11.2013); יוסף אלרון "קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" המשפט י"ב 15, עמ' 19 (2007)).

כך או אחרת, ממילא אינני מומחית לדין בסיירה לאון, ואינני נדרשת לכך. אין זה תפקידי להעריך ולקבוע ללא תמיכה של מומחה, כי הראיה שצורפה לסיכומים סותרת את דברי המומחית מטעם פלוק. ראו לענין זה את דברי כבוד השופט דנציגר בעניין רייטמן:
"במקרה דנן, אין ביכולתי להעריך אם אכן הראיות שצירופן התבקש הן בעלות חשיבות מכרעת לצורך בירור האמת, שכן מדובר בפסקי דין סיניים שלא הוצגו לפנינו. יתר על כן, ללא חוות דעת מומחה ביחס לתוכנן ופירושן של הראיות, לא ניתן להעריך את מידת השפעתן על הכרעתנו"
(עמ' 13).

8.
ולכל הטעמים שכבר ציינתי לעיל יש להוסיף את התנהלותו הדיונית של ביטון שלמעשה ניסה "להחדיר" את הראיה לסיכומים בלי שטרח לבקש את אישור בית המשפט, ולא רק זאת אלא שהגדיל לעשות כשבתשובה לבקשה להוצאת הראיה צירף ראיה חדשה נוספת, ושוב ללא קבלת אישור לכך והכוונה לתצהיר של משפטנית מסיירה לאון המסביר את פסק הדין הזר שצירף לסיכומים.

אינני מקבלת דרך זו של צירוף ראיות לאחר שלב הוכחות ללא קבלת אישור לעשות כך; אין מדובר אלא בנסיון לעקוף את סדרי הדין ולא ראיתי לתת יד לשיטה זו המהווה לטעמי פרקטיקה פסולה. ראיתי להביא מדברי בית המשפט העליון המתאימים כל כך לעניינו, וכך נאמר בע"א 3771/90 אעמר עומר נ' פקיד השומה נצרת, פ''ד מז(5) 177

, 180 (1993):
"המערער לא הגיש כל בקשה להגשת ראיות נוספות מטעמו, והראיה שצירף צורפה באורח חד-צדדי לסיכומים. לא אחת ציינו, כי הגשת ראיות חדשות במישרין לתיק בית המשפט ללא בקשת רשות, היינו תוך

עקיפת סדרי הדין המקובלים בכגון דא, היא פסולה וראויה לגינוי...מובן שלא ניתן דעתנו לתצהיר הנ"ל אשר צורף לסיכומים."

9.
משכך, וכפי שציינתי, אני מקבלת את בקשת המשיב ומורה על הוצאת הראיה שצורפה לסיכומי המבקש ועימה נמחק האמור בסעיף 86 לסיכומים המתייחס לראיה זו.

10.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪, שכן מצאתי שהבקשה מוצדקת וגם מאחר שסברתי כי יש לתת משקל בפסיקת ההוצאות לדרך שבה נקט ביטון עת הוסיף ראיה בדרך "פסולה" (ע"א 3771/90).

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ט, 30 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 20092-06/16 חיים ביטון נ' אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח' (פורסם ב-ֽ 30/12/2018)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על חיים ביטון      דוח מידע משפטי על אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח'

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על חיים ביטון      דוחות בדיקת רקע על אברהם פלוק, ו/או יניב גורליק ו/או אח'