בת שבע שחר - עוף העמק אגודה שיתופית ושות'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
בת שבע שחר עוף העמק אגודה שיתופית ושות'
 
בת שבע שחר - עוף העמק אגודה שיתופית ושות'
תיקים נוספים על בת שבע שחר | תיקים נוספים על עוף העמק אגודה שיתופית ושות'

1107/98 עב     16/06/2002




עב 1107/98 בת שבע שחר נ' עוף העמק אגודה שיתופית ושות'




1
בתי הדין לעבודה
עב 001107/98
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
16/06/2002

כב' השופט חיים סומך
- שופט ראשי
נציג ציבור (עובדים): מר רוניס אליעזר
נציג ציבור (מעבידים): גב' דינה בולוס

בפני
:

בת שבע שחר

בעניין:
התובעת
נירה גולן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
עוף העמק אגודה שיתופית ושות'
הנתבעת
יעקב סולומון לפישיץ
ושות'
ע"י ב"כ עו"ד

פסק - דין

1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים הבאים:
א) פדיון חופשה ותשלום הפרשים בגין ימי חופשה - 12,206.91 ₪;
ב) הפרשות לקרנות בגין שנים 1991/92 - 4,835.00 ₪;
ג) הפרשים בגין הפרשות לקופות גמל - 9,040.98 ₪;
ד) הפרש בגין פיצויי פיטורים - 33,524.00 ₪;
ה) החזר נכוי שלא כדין - 1,799.00 ₪;
ו) פיצוי בגין הפרת הסכם - 100,000.00₪.
__________________________________________________
ס ה " כ 161,405.89₪.

זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מיום 30/12/90 עד יום 2/10/97 ואשר הסתיימו בפיטורים בהודעת מנכ"ל הנתבעת מיום 15/7/97.

2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת, נטען שבין התובעת למנכ"ל שררו יחסים מיוחדים, שבעקבותיהם קבלה התובעת טובות הנאה שלא היו מגיעות לה.
המנכ"ל הקודם הועבר מתפקידו ב- 3/97 ועם העברתו של זה לא הובטח לאף עובד ולא לתובעת הבטחה כלשהיא.
כן נטען כי למנכ"ל החדש לא היו שום דעות קדומות כלפי התובעת והיא המשיכה לעבוד בתפקידה הקודם תוך בחינת תפקודה ורמת שביעות הרצון מדרך התפקוד. לאחר מספר חודשים נוכח המנכ"ל כי התובעת אינה מתפקדת כפי שמצופה מאיש שיווק.
כן נטען שמשכורתה המשולבת האחרונה שבגינה זכאית התובעת לזכויות כל שהן הייתה 6,400 ₪, יתר הסכומים ששולמו לה הינם תוספות שאינן נחשבות לרכיבי משכורת לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
הוכחשה הטענה כי התובעת זכאית לפדיון חופשה, הואיל וקיבלה כל המגיע לה.
לגירסת ב"כ הנתבעת, יחסי העבודה הסתיימו ביום 15/7/97, לחילופין ביום 24/8/97, וכל תשלום שבוצע לתובעת בגין כל יום לאחר המועדים הנ"ל היה ע"ח פדיון חופשה חוזית ולפנים משורת הדין.
בכל מקרה אין התובעת זכאית לאותן תוספות (תוספת שיווק, מאמץ, וכד') עבור ימים שלא התייצבה בפועל לעבודה.
כן הוכחשה התביעה להפרשות לקרנות, לגירסת הנתבעת כל ההפרשות הופרשו על ידה כדין.
התובעת קיבלה את פיצויי הפיטורים לפי שכר קובע של 6,400 ₪.
כן נטען שפיטוריה של התובעת נעשו בתום לב, מסיבות שנמסרו לה, ולא קדם לכך כל מצג שוא. כן נטענה טענת התיישנות לחלק מתביעות התובעת.

3. להלן העובדות הנוגעות לעניין:
א) התובעת עבדה אצל הנתבעת החל מיום 31/12/90, כאשר בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת תכנון ושיווק עופות חיים של המפעל.
ב) ביום 7/4/92 נחתם הסכם עבודה עם התובעת (נספח ב' לתצהיר התובעת).
ג) ביום 3/4/97 עזב את תפקידו מי ששימש במשך 6 שנים כמנכ"ל הנתבעת, מר יעקב שבתאי.
ד) ביום 15/7/97 קיבלה התובעת את מכתב הפיטורים, פיטורים שנכנסו לתוקף ב- 15/7/97. (נספח ד' לתצהירה).
ה) שלושה ימים אחרי שהפסיקה לעבוד, ביום 18/7/97 נתבקשה התובעת לחזור לעבוד מיום 18/8/97.
ו) התובעת המשיכה לעבוד בפועל עד יום 24/8/97 עת יצאה לחופשה (נספח ה' לתצהיר התובעת).
ז) שכרה האחרון של התובעת כלל שכר יסוד בסכום של 6,400 ₪ וכן תוספות שונות (תוספת שיווק - 1,200 ₪, שעות נוספות - 2,400 ₪, תוספת מאמץ - 800 ₪, השתתפות באחזקת טלפון - 375 ₪).
לגירסת התובעת יש לראות בתוספות אלו חלק מהמשכורת הקובעת לתשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויותיה, גירסה שעליה חולקת הנתבעת.
ח) התובעת נדרשה להופיע לפגישות בימי שישי וערבי חג, כמו כן במסגרת תפקידה הייתה בקשר עם מגדלים שונים, דבר שחייב פגישות ותאומים במהלך שעות העבודה ואחרי אותן שעות.

4. המשכורת הקובעת -
א) שעות נוספות - מחקירתה הנגדית של התובעת עולה שהיא נתבקשה לבוא לפגישות בימי שישי וערבי חג, כמו כן יצאה לבקר בלולים בקיבוצים ובמושבים (ראה עמ' 4 שורות 9-11).
בחקירתה הנגדית הפחיתה התובעת בזמן שהקדישה לצורכי עבודה, גירסה שיש בה הגזמה שאינה סבירה.
בנושא זה העיד המנכ"ל הקודם, יעקב שבתאי, לגירסתו "התובעת קיבלה שעות נוספות גלובליות ולא הגישה שעות נוספות, אם היה צורך התובעת הייתה צריכה לעבוד בהתאם לצורך" (עמוד 8 שורות 1 - 6).
לצורך העניין אין כל חשיבות במספר השעות שהקדישה התובעת לצורכי עבודה, די בכך ששוכנענו כי תשלום זה עבור שעות נוספות גלובליות היה מותנה בתנאי, דהיינו, אם היה צורך בעבודתה מעבר לשעות העבודה, התובעת הייתה אמורה לבצע את העבודה.
כמו כן אין כל חשיבות מה עשו באותן פגישות, אם שתו קפה או אכלו ארוחה קלה, יש להניח שאם לא היה צורך המפגש לא היה מתקיים באותם ימי שישי וערבי חג.
בהתייחס לנ"ל דין הטענה לראות בתוספת שעות נוספות גלובליות כחלק מהמשכורת הקובעת להדחות.
ב) לעניין השתתפות בהחזקת טלפון -
מחקירתה הנגדית של התובעת עולה שהיה לה טלפון בבית, אך לטענתה היא לא עשתה בו שימוש לצרכי עבודה, אך כשהיה צריך הם צלצלו (ראה עמוד 5 שורה 16), גרסה דומה מסר גם המנכ"ל הקודם (עמוד 7 שורה 30).
גם לגבי תוספת זאת דעתנו שהתובעת הגזימה בהמעטת השימוש בשיחות הטלפון, אך לצורך העניין אין כל חשיבות בכמות השיחות, הואיל ושוכנענו שהתוספת שולמה בתנאי ודי בכך בהתאם לפסיקה, לפיכך דין הטענה לכלול תוספת זאת בשכר הקובע להדחות.
ג) לעניין תוספת שיווק ותוספת מאמץ -
כעולה מטיעני התובעת, תוספות אלו שולמו ללא כל תנאי, ואכן יש לטעון זה בסיס בחומר הראיות.
מתברר שתוספות אלה היו מותנות בהתייצבות התובעת בפועל לעבודה, וביום שלא התייצבה בפועל התוספות לא שולמו.
קבלת התוספות כאמור לא הייתה קשורה לתפקידה ו/או תפקודה כאשת שיווק, ו/או שתוספת זאת הותנתה בהגדלת המכירות או פעולה אחרת שהיתה צריכה לעשות כאשת שיווק, לפיכך, יש לראות בתוספות אלה כתוספות המהוות חלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים.
יש להתייחס לתוספות אלה כפי שהתייחסה הפסיקה לתוספת הנוכחות (ראה דב"ע לט/3/56 רשות הנמלים בישראל נ' מיקא מאיר ואח' פד"ע יא 44).
תימוכין לאמור לעיל ניתן למצוא בתצהיר המנכ"ל הקודם וחקירתו הנגדית בפני
נו.
המסקנה מהנ"ל שיש לכלול התוספות הנ"ל כחלק מהמשכורת הקובעת לתשלום פיצויי פיטורים.

5. הפרשים בגין הפרשות לקרנות-
תוצאה ממסקנתינו בסעיף הקודם שהתובעת זכאית להפרשות לקרנות בגין התוספות שהוכרו על ידינו כחלק מהמשכורת הקובעת כאמור.

6. המועד לניתוק יחסי עובד ומעביד - המועד הקובע לנתוק יחסי עובד ומעביד הנו 24/8/97, במועד זה הפסיקה התובעת לבוא לעבודה, והתשלומים ששולמו לה לאחר מכן היו ע"ח הודעה מוקדמת ללא חיוב לעבוד. (ראה נספח ה' לתצהיר התובעת).
יש לזכור שבהתאם להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים היתה זכאית התובעת ל- 90 ימי הודעה מוקדמת, הנתבעת נצלה את זכותה לדרוש מהתובעת לעבוד בחלק מאותה תקופה, בהתייחס לנ"ל זכאית התובעת לפיצויי פיטורים עד 24/8/97.

7. לעניין פדיון חופשה והפרשים בגין ימי חופשה -
בהתייחס לתלושי המשכורת ופירוט ימי החופשה ששולמו בעצם נותרה הנתבעת חייבת לתובעת 53 ימי חופשה.
בהתאם לתלוש משכורת חודש 7/97 נותרה התובעת ביתרת זכות של 51 ימים.
הואיל ומועד סיום יחסי עובד מעביד נקבע ל- 24/8/97, הנה זכאית לפדיון של 53, ימים ובהתאם לכך הסכום המגיע לתובעת הנו 8,400 ₪.

8. לעניין החזר נכוי שלא כדין -
בסיכומיה בחרה ב"כ התובעת לא להתייחס לסעד זה ויפה עשתה שלא התייחסה לכך, מהטעם, שמדובר בנכוי מס כדין מפצויי הפיטורים שהגיעו לה, בכל מקרה של מחלוקת על התובעת לפנות למס הכנסה.

9. לעניין פצוי בגין הפרת הסכם -
דין סעד זה להדחות, מהטעם, שהתובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה בנסיבות העניין.
מגירסת המנכ"ל החדש מקס כהן עולה כי תפקודה של התובעת נבחן על ידו במשך תקופה מסויימת, אך הוא לא היה שבע רצון מתפקודה, לכן נעשה שימוש בזכות החוקית להפסקת העבודה.
טענות התובעת למצג שוא ו/או הבטחה כלשהיא מצד הנתבעת עם חילופי המשמרות דינן להדחות, מאחר ולא הוכחו.

10. התוצאה מכל האמור לעיל, שהתובעת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים והשלמת הפרשות לקרנות לתקופת עבודה עד 24/8/97, בהתחשב באותן תוספות שהוכרו כחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים, וכן פדיון ימי חופשה עבור 53 ימים בסכום של 8,400 ₪.

על ב"כ הצדדים לערוך חישוב מוסכם למגיע לתובעת תוך 30 יום מהיום. במקרה של מחלוקת יוכל כל צד לפנות לבית הדין וההחלטה בבקשה תהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית מיום 24/8/97 ועד התשלום בפועל.

11. ניתן היום ו' בתמוז תשס"א, 16 יוני 2002 - בהעדר הצדדים.
הואיל והתובעת זכתה בחלק מתביעתה , יש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום שישא הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.

__________________ ________________ ________________
ח. סומך - שופט ראשי נציג ציבור עובדים נציג ציבור מעבידים

לזימי נירית








עב בית דין אזורי לעבודה 1107/98 בת שבע שחר נ' עוף העמק אגודה שיתופית ושות' (פורסם ב-ֽ 16/06/2002)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן