רוט רועי - שומרי העמק בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
רוט רועי שומרי העמק בע"מ
 
רוט רועי - שומרי העמק בע"מ
תיקים נוספים על רוט רועי | תיקים נוספים על שומרי העמק בע"מ

2471/04 דמ     30/03/2006




דמ 2471/04 רוט רועי נ' שומרי העמק בע"מ




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
דמ 002471/04


בפני
:
כב' השופטת שפר ורד

נציגת ציבור (עובדים) גב' דבוש רעיה
נציג ציבור (מעבידים) מר חכים סיטון אוריאל

30/03/2006


בעניין:
רוט רועי



ע"י ב"כ עו"ד
קסיס סוהא

התובע


נ ג ד



שומרי העמק בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אילון אורי

הנתבעת

פסק דין


1. בפני
נו תביעה בה נטענות הטענות הבאות ונתבעים הסעדים שדלקמן -
א. הנתבעת הנה חברה המספקת שרותי שמירה, והתובע עבד בשירותה כשומר בתקופה שמיום 01/03/03 ועד ליום 30/10/03.
ב. הנתבעת נמנעה מלהפריש בגין התובע הפרשות לקרן פנסיה, למרות חובתה על פי דין לעשות כן, ועליה לשלם לו פיצוי בגין העדר ההפרשות בסך של 1,982 ₪.
ג. הנתבעת לא שילמה לתובע את תוספת התגמול בגין עבודה בשעות נוספות לה היה זכאי , אשר מסתכמת במונחי קרן בסך של 2,136 ₪, ועליה לשלם לו הסך הנל"ל בצירוף פיצויי הלנת שכר.

2. בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטענו הטענות העיקריות שדלקמן -
א. התובע החל עבודתו בחודש 03/03, ועבודתו הסתיימה כבר ביום 17/10/03.
ב. על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית, חיוב הנתבעת בהפרשות לקרן פנסיה נכנס לתוקפו רק לאחר שהעובד סיים שנת עבודה מלאה בשירותה, תנאי שלא התקיים ביחס לתובע, ועל כן לא הייתה מחויבת בהפרשות בגינו.
ג. תביעת התובע לתוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות לא פורטה והיא נטולת בסיס.
ד. התובע התפטר מעבודתו מבלי שנתן הודעה מוקדמת, ויש לקזז מכל סך שיפסק לו תמורת הודעה מוקדמת בסך של 2,008 ₪.

3. זכאות התובע לתוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות -
א) בהקשר להיקף שעות העבודה שעבד התובע בפועל, טען התובע בעדותו בפני
נו כי ערך רישום מדי יום של שעות העבודה שעבד בפועל, ורישום זה הועתק על ידיו במרוכז לטבלאות שהוצגו על ידיו וצורפו לתביעתו.
הרישומים היומיים שנעשו, על פי הנטען, על ידי התובע, לא הוגשו במעמד עדותו בפני
נו, ורק צורפו לסיכומים בכתב שהגישה בא כוחו.
בחקירתו בפני
נו עומת התובע עם העובדה שחלק מרישומי שעות העבודה שלו אינם תואמים את היקף שעות העבודה שצוינו בתלושי השכר שהופקו בגינו , במובן זה שסך כל שעות העבודה להן הוא טוען פחות מזה שנרשם בתלושים ובהתאם לו שולם שכרו, והוא עמד על טענתו לפיה כל אימת שישנה אי התאמה בין תלושי השכר לבין רישומיו - מדובר בטעות של הנתבעת, שכן רישומיו תואמים את המציאות.
זה המקום לציין שעדותו של התובע הייתה מהימנה בעיננו, האמנו לגרסתו לפיה הרישומים שערך לא נעשו לצורך הגשת התביעה בלבד, ועיון ברישומיו גם מראה שצוינו בהן משמרות בנות 12 שעות לכל היותר (למעט מקרה חריג אחד בו נרשמה משמרת בת 13 שעות), עובדה שתואמת את עדותו של העד מטעם הנתבעת, שציין כי השומרים באתר בו עבד התובע עבדו במשמרות בנות 12 שעות.
נוסיף, כי הנתבעת, מטעמה, הציגה דו"ח שעות עבודה של התובע בחודש אחד בלבד, מבלי שסופק כל הסבר שהוא מדוע לא הוצג רישום מטעמה בדבר שעות עבודתו בפועל של התובע ביתר חודשי עבודתו, וכל זאת חרף חובתה, כמעסיק, לנהל רישום של שעות העבודה של עובדיה, ונפקותה לענייננו - הצגת רישומיה כדי להתמודד עם טענות התובע, לפיהן עבד בשעות נוספות ולא קיבל תוספת תגמול בגינה.
יש להוסיף עוד, כי גם מתלושי השכר שהופקו בגין התובע ע"י הנתבעת עצמה, ניתן לראות כי לא שולמה לו תוספת תגמול כמגיע לו אפילו לפי רישומיה, שכן שולם לו שכר עבודה רגיל בשיעור שכר המינימום בגין שעות בשיעור של מעל 186 לחודש, שהינו שיעור של עבודה במשרה מלאה.

ב) נסכם ונאמר כי נוכח האמור לעיל, מקבלים אנו את הרישומים שהוגשו ע"י התובע (וסומנו ת/1), כמשקפים נאמנה ונכוחה את שעות עבודתו בפועל בשירות הנתבעת.
על בסיס הרישומים האמורים, עבד התובע בחודשי עבודתו בשירות הנתבעת על פי הפירוט הבא -
בחודש מרץ 2003 עבד התובע בסך הכל 197 שעות, מתוכן 115 שעות רגילות, 20 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו – 62 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 150 שעות, ובשיעור 150% בגין 48 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 4,177 ₪, בעוד ששולם לו סך של 3990, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 187 ₪.
בחודש אפריל 2003 עבד התובע בסך הכל 260 שעות, מתוכן 177 שעות רגילות, 34 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו - 49 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 211 שעות, ובשיעור 150% בגין 48 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 5,253 ₪, בעוד ששולם לו סך של 5,074, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 179 ₪.
בחודש מאי 2003 עבד התובע בסך הכל 239 שעות, מתוכן 166 שעות רגילות, 14 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו - 59 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 207 שעות, ובשיעור 150% בגין 36 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 4,877 ₪, בעוד ששולם לו סך של 4,644, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 233 ₪.
בחודש יוני 2003 עבד התובע בסך הכל 223 שעות, מתוכן 149 שעות רגילות, 6 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו - 68 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 203 שעות, ובשיעור 150% בגין 20 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 4,621 ₪, בעוד ששולם לו סך של 4,178, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 443 ₪.
בחודש יולי 2003 עבד התובע בסך הכל 232 שעות, מתוכן 154 שעות רגילות, 6 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו - 72 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 190 שעות, ובשיעור 150% בגין 48 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 4,832 ₪, בעוד ששולם לו סך של 4698, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 134 ₪.
בחודש אוגוסט 2003 עבד התובע בסך הכל 208 שעות, מתוכן 136 שעות רגילות, ו - 72 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 172 שעות, ובשיעור 150% בגין 36 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 4,375 ₪, בעוד ששולם לו סך של 4052, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 323 ₪.
בחודש ספטמבר 2003 עבד התובע בסך הכל 196 שעות, מתוכן 146 שעות רגילות, 2 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 125% ו - 48 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 148 שעות, ובשיעור 150% בגין 44 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 3,953 ₪, בעוד ששולם לו סך של 3,837 ₪ , ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 116 ₪.
בחודש אוקטובר 2003 עבד התובע בסך הכל 109 שעות, מתוכן 73 שעות רגילות, ו - 36 שעות בגינן מגיעה תוספת תגמול בשיעור 150%.
בגין אותו חודש שולם לתובע שכר בשיעור שכר המינימום השעתי בגין 84 שעות, ובשיעור 150% בגין 24 שעות.
בגין חודש זה, אם כן, היה התובע זכאי לשכר עבודה בסך של 2,637 ₪, בעוד ששולם לו סך של 2,152, ועל כן זכאי הוא להפרשי שכר בסך של 485 ₪.

ג) אשר לתביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר -
יש לומר כי פיצויי הלנת השכר בגין שכר החודשים מרץ ואפריל התיישנו בהתיישנות מהותית, שכן התביעה הוגשה ביום 01/06/04, בחלוף יותר משנה מהמועד שהיה מיועד לביצוע התשלום בגינם.
אשר ליתר החודשים - הנתבעת טענה, למעשה, בכתב הגנתה, בהקשר זה, כי התובע אינו זכאי לפיצויי הלנה מאחר ותביעתו לא פורטה והוכחה, וכן כי בשל מוסר התשלומים הלקוי במשק והמצב הכלכלי - אין לחייבה בפיצויי הלנה.
ככל שהדבר נוגע לטענותיה הנוגעות לפירוט התביעה - בטענות אלה אין ממש שכן לתביעה צורף הפירוט המלא של שעות העבודה הנטענות והתשלומים בגינן, בעוד שהיא, מצדיה, לא טרחה להביא כמעט כל רישומים שהם מטעמה.
גם העד שהעיד מטעמה, המפקח שהיה ממונה על עבודת התובע, לא סיפק כל נתון ענייני שהיה בו כדי לסתור את טענות התובע.
לא זאת אף זאת, שכפי שכבר צויין לעיל, מתלושי השכר עצמם עולה שהנתבעת פעלה באופן עקבי שלא בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, בשלמה לתובע שכר עבודה רגיל (בשיעור שכר המינימום), בגין היקפי שעות שבהכרח חלק מהן היה בגדר "שעות נוספות".
טענת הנתבעת לפיה בחלק מהחודשים סך השעות בגינן שולם שכר היה גבוה מזה שעולה מרישומי התובע - לא תוכל לסייע לה, בהתחשב במסקנה לפיה בסופו של חישוב - שולם פחות משכר העבודה שהגיע לו בגין השעות בהן עבד, מכח הוראות הדין.
ה"מצב הכללי במשק" שנטען באופן כה כללי וסתמי - לא עלה בעדות מטעם הנתבעת, ולא הובא ולו בדל של ראייה שהתקיימו מי מבין הנסיבות המצדיקות הפחתת פיצויי הלנת השכר במקרים המתאימים לכך על פי הוראות חוק הגנת השכר וההלכה שנפסקה לאורן.
לפיכך, והגם שאנו מודעים לשיעורם הכבד של פיצויי ההלנה, שהוגדרו כ"דרקוניים", לא מצאנו ולא שוכנענו , ולו במשהו, שנכון יהא בנסיבות מקרה זה להפחיתם.
מדובר במעסיקה שלא טרחה להקפיד על זכויותיו של העובד בשירותה, שעובד תמורת שכר המינימום, לא שילמה לו תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות שעצם קיומן עולה מתלושי השכר שהיא עצמה הפיקה, לא הפרישה בגינו הפרשות לקרן תגמולים למרות חובתה על פי הדין (ולכך עוד נידרש להלן), ולא מצאנו שיש להפחית, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, מפיצויי ההלנה שנושא שכרו של התובע שהולן.

ד) אשר על כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר כדלקמן -
- סך של 187 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/04/03 ועד לתשלום המלא בפועל.
- סך של 179 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/03 ועד לתשלום המלא בפועל.
- סך של 233 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/06/03 ועד לתשלום המלא פועל.
- סך של 443 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/07/03 ועד לתשלום המלא פועל.
- סך של 134 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/08/03 ועד לתשלום המלא פועל.
- סך של 323 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/09/03 ועד לתשלום המלא פועל.
- סך של 116 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/10/03 ועד לתשלום המלא פועל.
- סך של 485 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 מיום 01/11/03 ועד לתשלום המלא פועל.

4. אשר לתביעה לפיצוי בגין העדר הפרשות לקרן תגמולים -
על פי צו ההרחבה המשולב בענף השמירה והאבטחה, שומא על המעבידים בענף האמור להפריש בגין עובדיהם הפרשות לתגמולים למבטחים בשעור 5% משכרם היומי המלא, ללא תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות.
הנתבעת טענה , לכתחילה, כי לא הייתה חייבת להפריש בגין התובע הפרשות
שכן נחתם בינה לבין ההסתדרות הסכם קיבוצי מיוחד מכוחו החיוב האמור מוחל רק מקום בו עובד מועסק תקופה בת שנה ומעלה.
רק בשלב מאוחר של ההתדינות אישרה הנתבעת כי אין הסכם שכזה, הגם שלא טרחה לשלם לתובע את הפיצוי בגין העדר ההפרשות, שהפך לרכיב שאינו שנוי במחלוקת.

כך או כך, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,492 המהווה 5% משכרו הרגיל בגין מלוא תקופת עבודתו, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/03 ועד לתשלום המלא בפועל.

5. אשר לטענת הקיזוז של הנתבעת - מעבר לכך שבעדויות והראיות שהנתבעת הביאה לא נכללה כל התייחסות לטענה לפיה התובע התפטר מבלי שנתן הודעה מוקדמת, הרי שלסיכומי התובע צורף מכתב פיטורים שהופק לו ע"י הנתבעת.
ב"כ הנתבעת הלין על כך שהמכתב צורף רק עם סיכומי התובע "והוסתר" לכאורה, מהנתבעת, אולם טרונייתו זו אין לה על מה שתסמוך, וכך או כך מדובר בטענה שלא הוכחה וגם נזנחה בסיכומי הנתבעת.

6. סיכומו של דבר, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שפורטו בסעיפים 3 ו - 4 לעיל.
כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 15 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.


ניתן היום א' בניסן, תשס"ו (30 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.


______________ ______________ _______________
ורד שפר - ש ו פ ט ת נציגת ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)













דמ בית דין אזורי לעבודה 2471/04 רוט רועי נ' שומרי העמק בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/03/2006)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן