הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ - ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ

 
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ - ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ
תיקים נוספים על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ | תיקים נוספים על ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ

726835/05 א     17/05/2006




א 726835/05 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ




1
בתי המשפט

א 726835/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17/05/2006
תאריך:
כב' השופטת עידית ברקוביץ'

בפני
:

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

בעניין:
תובעת
נ ג ד
1 . ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ

2. מתכת ברנד בע"מ

3 . ברנד תעשיות בע"מ
הנתבעות
פסק דין


כללי
1. האם מחויבות הנתבעות לשלם לתובעת דמי השתתפות עצמית בגין "הוצאות דין וטורח", כאשר תביעה שהוגשה נגדן על ידי צד ג', נדחתה ?

זו השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב, בלא שנשמעו ראיות.

2. ואלה עיקרי העובדות הצריכות לענין:

התובעת ביטחה את הנתבעות בפוליסת בית עסק ( להלן:"הפוליסה").

במהלך תקופת הביטוח, הוגשה כנגד הנתבעות תביעה בגין נזקי גוף. התביעה הוגשה על ידי דדון שמעון, עובד של הנתבעות. (להלן:"תביעת צד ג'"). התובעת טיפלה בתביעת צד ג' שהוגשה נגד הנתבעות, כאשר בסופו של דבר, נדחתה התביעה בהסכמה, בלא חיוב בהוצאות.

במסגרת הטיפול בתביעת צד ג', הוציאה התובעת כספים עבור שכ"ט לעו"ד שייצג את הנתבעות, עבור חוות דעת רפואיות ועבור חוקרים. בסה"כ הוציאה התובעת סך של 15,144 ₪ בבחינת "הוצאות דין וטורח".

3. התובעת עותרת לחייב את הנתבעות בתשלום ההוצאות שהוציאה, וזאת מכוח חובת ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה, כאשר סכום ההשתתפות העצמית המשוערך הוא: 12,405 ₪.

השאלה האם מחויבות הנתבעות בתשלום דמי ההשתתפות העצמית בגין הוצאות דין וטורח, הינה פעל יוצא של פרשנות הפוליסה.

הפוליסה
4. בתנאים הכלליים בפוליסה נקבע :

"השתתפות עצמית: הסכום בו יישא המבוטח מתוך סכום הפיצוי
וההוצאות שישולמו ע"י המבטח עקב מקרה הביטוח, לגבי כל מקרה
ביטוח בנפרד..."

"מקרה ביטוח" הוגדר:
"היזק גופני, נפשי או שכלי או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה לאחד
או יותר מעובדי המבוטח, המתוארים ברשימה ושהוא בשירותו של
המבוטח - בין אם בשכר ובין אם לאו- שארעו תוך כדי או עקב עבודתו/ם
בעסק המבוטח".

פוליסת ביטוח הינה חוזה. ליתר דיוק, הפוליסה היא מסמך המאשר בדיעבד את כריתתו ואת תוכנו של חוזה ביטוח, ובאופן מעשי, דינה, כחוזה. לפיכך, פוליסת ביטוח כפופה לכללי הפרשנות הרגילים של חוזים.
(ע"א 4688/02 חזי כהן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ - מאגר נבו)

מטרת ההליך הפרשני הוא בירור אומד דעתם של הצדדים לחוזה. מטרה זו מושגת באמצעים שונים השלובים זה בזה .

לשון הפוליסה
5. נקודת המוצא להליך הפרשני היא לשון החוזה, דהיינו: התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים מתוך הלשון הברורה של החוזה. השלב השני הוא הפניה לנסיבות חיצוניות.
(ע"א 4628/93 מדינת ישראל נגד אפרופים שיכון ויזום(1991) בע"מ, פד"י מט(2) 265).

בהתייחס ללשון הטקסט, הבהיר כב' הנשיא ברק, כי:

"הפרשן נותן מובן לטקסט קיים. אין בכוחו ליצור טקסט חדש.
הפרשן אינו רשאי ליתן לטקסט מובן שהוא אינו יכול לשאת בשפתו.
גבול הפרשנות במשפט הוא גבול הטקסט, וגבול הטקסט נקבע על-ידי
גבולות הלשון
(ראו ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי (להלן - פרשת טלמצ'יו
[2]), בעמ' 827)."
(בגץ 2257/04 סיעת חד"ש - תע"ל נ' יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17כבוד השופטת דליה דורנר, פ"ד נח(6) 685, 703 - מאגר נבו)

בענייננו, נוסחה הפוליסה באופן שנקבע בה כי ההשתתפות העצמית תהיה "מתוך סכום השיפוי וההוצאות שישולמו על ידי מבטח עקב מקרה ביטוח ". (ההדגשה שלי ע.ב)

6. ראוי לדייק בהגדרת "מקרה הביטוח" בפוליסות השונות.

בפוליסה נשוא התביעה, מוגדר "מקרה הביטוח" כאירוע המזיק או הנזק עצמו שארע במהלך תקופת הביטוח , דהיינו זוהי "פוליסה על בסיס אירוע". הגדרה זו שונה מהגדרה לפיה, מקרה ביטוח הינו הדרישה הכספית מטעם צד ג' שאז זוהי "פוליסה על בסיס תביעה".

(ראה: ע"א 3182/02 אשד(1980) מהנדסים ויועצים תעשיה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חב' לביטוח ואח', פד"י נח (2) 179).

המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של מילות הפוליסה עצמן היא, כי החיוב בהשתתפות עצמית מותנה בקיומו של "מקרה ביטוח" - היינו, אירוע מזיק או נזק שאירעו במהלך תקופת הביטוח.

הואיל ותביעת צד ג' נדחתה, לא הוכח קיומו של "מקרה ביטוח" באופן המצדיק חיוב הנתבעות בהשתתפות עצמית.

במאמר מוסגר יצוין, כי פוליסה "על בסיס תביעה", אינה גוררת בהכרח חבות מבוטח בהוצאות דין וטורח כאשר הוגשה תביעה שנדחתה, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, לרבות ובמיוחד בשים לב ללשון הפוליסה (ראה: ת"א 4095/03 ת"א 11247/03 המגן חברה לביטוח בע"מ נגד קסלמן וקסלמן רו"ח ואח', לא פורסם. שם נדחתה תביעה לחיוב מבוטח בהוצאות דין וטורח עת נדחתה תביעת צד ג', על אף שנקבע כי הפוליסה היא מסוג פוליסה על בסיס תביעה).

7. במקרה הנדון, כאשר הפוליסה היא "על בסיס אירוע", אזי דחיית תביעת צד ג' משמעותה אי קיום אירוע, כך שאין מקום לחיוב הנתבעות בדמי השתתפות עצמית.

לא נעלמה מעיני העובדה, כי התובעת טענה בכתב התביעה כי התרחש "מקרה ביטוח" כאשר העובד, דדון שמעון נפגע בשמיעתו בהיותו מועסק על ידי הנתבעת ואולם בהעדר ראיות (שכן הצדדים ויתרו על הבאת ראיות) ובשים לב לעובדה שתביעתו של צד ג' כנגד התובעת, נדחתה, אין מקום לקבוע כממצא עובדתי קיומו של "מקרה ביטוח".

8. כאשר נוסח הפוליסה אינו חד משמעי, ראוי לעשות שימוש בכללים ועקרונות נוספים, מעבר ללשון הכתוב, על מנת להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים.

כפי שפורט לעיל, לטעמי, לשון הפוליסה מדברת בעד עצמה ומביאה למסקנה כי דין התביעה להידחות.

עם זאת, אף בהנחה שקיימת אי בהירות בנוסח הפוליסה, הרי כפי שיפורט להלן, גם אז על פי כללי פרשנות ושיקולים מסייעים, ידן של הנתבעות על העליונה.

פרשנות כנגד מנסח
9. במידה שקיימת אי בהירות ביחס לחוזה ניתן לעשות שימוש בכלל לפיו- פרשנות חוזה תהיה כנגד מנסחו. דהיינו, באם קיימות אופציות פרשניות שונות של פוליסת ביטוח, תפורש הפוליסה כנגד חברת הביטוח אשר ניסחה אותה ותינתן עדיפות לפרשנות הנוחה למבוטח. (ראה: ע"א 124/89 הפניקס הישראלי נגד כהן ואח', פד"י מו (2)372).

בהקשר זה יש ליתן את הדעת למעמדו של המבוטח, אשר הינו הצד החלש בעסקה ועל כן ראוי ליתן לו הגנה הבאה לידי ביטוי בהעדפת פרשנות המחמירה עם חברת הביטוח ומקלה עם המבוטח (ראה: ע"א 4819/92 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר, פד"י מט(2) 749).

עקרון תום הלב
10. עקרון תום הלב החולש על כלל ההתקשרויות החוזיות וביצוען, מטה אף הוא את הכף לטובת המבוטח.
אילו סברה התובעת כי על פי הפוליסה קיימת חבות של הנתבע לשאת בהוצאות דין וטורח גם במקרה של דחיית התביעה נגדו, אזי מכוח החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, היה עליה להבהיר זאת באופן ברור. על התובעת היה לציין בפני
הנתבע את תנאי ההשתתפות העצמית תוך הדגשה כי חיוב זה כולל גם תשלום הוצאות משפטיות במקרה של כל הליך משפטי, בלא קשר לתוצאותיו (ואף אם הסתיים לטובתו של המבוטח).

חובת התובעת להבהיר לנתבעות את היקף חיובן מכוח ההשתתפות העצמית מקבלת משנה תוקף כאשר הפוליסה, על פניה, מנוסחת באופן שאינו מביא למסקנה חד משמעית בדבר חבותו של המבוטח לשלם דמי השתתפות עצמית גם אם נדחית תביעת צד ג'.
במקרה שבפני
, לא נטען ולא הוכח כי הובהר לנתבעות, בטרם החתמתן על פוליסת הביטוח, כי יהיה עליהן לשאת בהוצאות השתתפות עצמית אף אם תידחה תביעה שתוגש נגדן. הימנעותה של התובעת מלהסביר לנתבעות את היקף חיוב ההשתתפות העצמית, עומדת לחובתה.

שיקולי מדיניות
11. כפי שלכל מטבע שני צדדים, גם בסוגיה זו, קיימים שיקולי מדיניות שונים.

יש הרואים הצדקה לחייב מבוטח להשתתף בהוצאות משפטיות שהוציאה עבורו המבטחת, כאשר הצדקה זו מקבלת משנה תוקף כאשר התוצאה שהשיגה המבטחת היא דחיית התביעה נגדו, תוך שמירה על שמו הטוב. (ראה: ת"א (חיפה) 2221/99 המגן חברה לביטוח בע"מ נגד מועצה מקומית עילבון (כב' השופט י.כהן). ת"א (ת"א) 39299/01 כלל חברה לביטוח נגד אורן (כב' השופט מ. סובל). ת"א (ת"א) 22018/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מורג יזום והשקעות (כב' השופט א. בכר).

מאידך, יש הסוברים כי לאור הטעם שביסוד עקרון ההשתתפות העצמית, ראוי שלא לחייב את המבוטח לשאת בהוצאות דין וטורח כשנדחתה תביעת צד ג'.

לפי גישה זו, חיובו של מבוטח לשאת בדמי השתתפות עצמית, גם כאשר לא גרם ל"מקרה ביטוח" מעקרת מתוכן את הטעם שביסוד עקרון ההשתתפות העצמית, אשר תכליתו לעודד את המבוטח שלא לגרום להתרחשותו של "מקרה ביטוח".
(ראה: ת"א (ת"א) 754353/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נגד מנירב עופר (כב' השופט י. אטדגי). ת"א (ת"א) 709896/05 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נגד לייבוביץ בני (כב' השופטת מ. ברק-נבו). ת"א (י-ם) 4095/03 ת.א. 11247/03 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' קסלמן וקסלמן רו"ח ואח' (כב' השופט מ. בר-עם).

12. לטעמי, צמצום החיוב לשאת בדמי השתתפות עצמית רק למקרה שבו גרם הוא עצמו לנזק, יש בו משום קידום האינטרס של הציבור בכלל, ושל המבטחת, בפרט.

עצם הידיעה כי גרימת נזק, גוררת בעקבותיה תשלום השתתפות עצמית, מביאה באופן טבעי את המבוטח לנהוג במשנה זהירות, כך שלא יאלץ לשלם דמי השתתפות עצמית. ואולם, אם המבוטח יודע כי בכל מקרה יחויב בתשלום דמי השתתפות עצמית, בלא קשר למעשיו או מחדליו, לא תהיה לו אותה מוטיבציה לנקוט בזהירות הראויה. ככלל, ראוי לקדם מדיניות המעודדת נקיטת אמצעי זהירות.

מעבר לכך, לסוגיה זו השפעה גם על התנהלות המבוטח לאחר שמוגשת תביעת צד ג'. למבטחת יש אינטרס כי תביעתו של צד ג' תידחה, שכן ניזקה גדול לאין ערוך מנזקו של המבוטח. אם המבוטח יהיה חשוף לתשלום הסכום המקסימלי של ההשתתפות העצמית, בין אם התביעה נגדו נדחית ובין אם לאו, לא יהיה לו עניין לסייע למבטחת ולפעול להדיפת תביעת צד ג'. הפטרו של המבוטח מתשלום הוצאות כאשר נדחית תביעת צד ג' נגדו, תעודד אותו לעשות כל מאמץ להדיפת התביעה ובכך תצא המבטחת נשכרת.

13. הריני סבורה, כי במקרה הנדון , קיים שיקול נוסף המצדיק שלא לחייב את הנתבע בהוצאות דין וטורח בגין התביעה שנדחתה.

בענייננו, לא נטען וממילא לא הוכח, כי התובעת פנתה לנתבע לקבלת עמדתו בטרם נתנה הסכמתה לדחיית התביעה תוך ויתור על הוצאות.

אין מקום לחייב את המבוטח בתשלום הוצאות דין וטורח, כאשר לא היה מעורב בהליכים המשפטיים ולא ניתנה לו האפשרות להביע את עמדתו. העובדה שהתובעת ויתרה על החזר הוצאות מהצד שתביעתו נדחתה, בלא לפנות לנתבע קודם לכן, מלמדת כי ראתה בכך ענין שלה ולא ענינו של הנתבע.

התובעת, משיקוליה שלה ביכרה לוותר לתובע שתביעתו נדחתה ולא לדרוש ממנו החזר הוצאות משפטיות וכעת באה היא אל הנתבע ודורשת לאכוף עליו הוצאות אלה. התנהלות זו אינה ראויה ואין ליתן לה יד.

אין הצדקה לאפשר לתובעת לוותר על הוצאות משפטיות (בהן אמור לשאת, באופן עקרוני, צד ג' שתביעתו נדחתה) ולפנות לקבל הוצאות אלה מן הנתבע- המבוטח וזאת מבלי לקבל מראש את הסכמתו או לכל הפחות לידעו בדבר כוונתה לוותר על ההוצאות ולאפשר לו הבעת עמדה.

החירות שנטלה התובעת לעצמה לוותר על הוצאות משפטיות, בלא לאפשר לנתבע להביע את עמדתו, מצדיקה שלא לחייב בהן את הנתבע.

בסיום פרק זה ראוי לשוב ולהבהיר, כי ההיזקקות לשיקולים כללים ולנסיבות חיצוניות לפוליסה, נדרשת מקום שלשון הפוליסה אינה בהירה דיה. מקום שהפוליסה מנוסחת באופן ברור, ואינה משתמעת לשתי פנים, יש ליישמה כלשונה.

סעיף 66 לחוק חוזה ביטוח
14. התובעת תולה יהבה בסעיף 66 לחוק חוזה ביטוח הקובע כי:
"ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח
לשאת בשל חובתו, והוא אף מעל סכום הביטוח".

לטענת התובעת, הרחבה זו שהחיל המחוקק על הצדדים, נועדה להרחיב את הכיסוי הביטוחי ולכלול בו אף הוצאות דין וטורח שבגינן נדרש לשלם השתתפות עצמית.

אינני מוצאת כי יש בסעיף זה כדי לתמוך בטענת התובעת.
הסעיף מרחיב את אחריותה של המבטחת כלפי המבוטח, ומטרתו היא למנוע ספק בשאלת חבותה של המבטחת לממן הוצאות משפט שנגרמו למבוטח. אין בסעיף זה כדי להשליך על חובתו של המבוטח בקשר עם חיובו בדמי ההשתתפות העצמית. החיוב בסעיף 66 מתייחס למבטחת בלבד ואין להקיש ממנו באופן מקביל לגבי חובתו של המבוטח. הרחבת חובתה של המבטחת לשאת בהוצאות משפטיות של המבוטח, אינה מלמדת על הרחבת חובתו של המבוטח לשאת בהוצאות דין וטורח שנשאה בהן המבטחת בתביעה שנדחתה.

חוזה הביטוח במהותו נועד לחייב את המבטחת , תמורת דמי הביטוח, לשלם למבוטח תגמולי ביטוח (סעיף 1 לחוק חוזה ביטוח). מטעם זה קיימת הצדקה להרחבת חבותה של המבטחת לשאת גם בהוצאות משפטיות שבהן נשא המבוטח. לא כך לגבי חובת ההשתתפות העצמית. חובת ההשתתפות העצמית הינה חריג לחוזה הביטוח, אשר בעיקרו נועד להבטיח למבוטח קבלת כספים מהמבטחת. לאור האמור, אין להקיש מהרחבת חבותה של המבטחת לשאת בהוצאות ולהחילה במקביל על המבוטח. (ראה ת"א 754353/03 הנ"ל).

להשלמת התמונה, ראוי לציין כי בשורה של פסקי דין, הסתמכו בתי המשפט על סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח על מנת להטיל חיוב מקביל על המבוטח. הטעם לכך, כפי שהובא בפסיקה האמורה הוא, כי יש לראות בהוצאות המשפטיות שהוציאה המבטחת מעין שיפוי המבוטח, אשר מחובתו היה לנהל את הגנתו. הרעיון בבסיס גישה זו הוא הנחת היסוד לפיה אילו ניהל המבוטח את הגנתו בעצמו היה נושא בהוצאות משפטיות, ועל כן אם נשאה בהן המבטחת במקומו, יש בכך משום שיפויו. על יסוד נימוק זה, ראו בתי המשפט הצדקה לחיוב המבוטח בהוצאות המשפטיות (ת"א (חיפה) 2221/99 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית עילבון, הנ"ל).

מעבר לכך שהאסמכתאות של ערכאת בית משפט שלום אינן בגדר תקדימים מחייבים ראוי ליתן את הדעת לפן העובדתי בכל מקרה ומקרה.

בענייננו, לא נסתרה טענת הנתבעות לפיה, מכוח תנאי הפוליסה היו מחויבות הנתבעות למסור את ניהול ההגנה לתובעת. מקום שלא ניתנת למבוטח כל אפשרות לנהל את ההליך המשפטי בעצמו, אף אם הינו מעוניין בכך, לא ניתן לומר כי ניהול ההליך המשפטי על ידי המבטחת, הוא בגדר שיפוי המבוטח. בנסיבות הענין, הטעם עליו נסמכו פסקי הדין האמורים אינו רלבנטי למקרה הנדון.

לאור האמור, אין בסעיף 66 לחוק חוזה ביטוח כדי לתמוך בתביעת התובעת.

סוף דבר
15. התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום י"ט באייר, תשס"ו (17 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

עידית ברקוביץ, שופטת








א בית משפט מחוזי 726835/05 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/05/2006)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ      דוח מידע משפטי על ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות מידע עסקי על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ      דוחות מידע עסקי על ב.ש ברוש הקמת פרויקטים בע"מ, מתכת ברנד בע"מ, ברנד תעשיות בע"מ


להסרת פסק דין זה לחץ כאן