דראל רם בע"מ - אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
דראל רם בע"מ אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
 
דראל רם בע"מ - אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
תיקים נוספים על דראל רם בע"מ | תיקים נוספים על אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

148693
1862/05 א     06/06/2006




א 1862/05 דראל רם בע"מ נ' אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ




1
בתי המשפט

א 001862/05
בית משפט השלום טבריה
6/06/2006
תאריך:
כב' השופטת רים נדאף

בפני
:

דראל רם בע"מ

בעניין:
המערערת
עו"ד משה לוי ואח'

ע"י ב"כ
נ ג ד
אגודת המים בעמק הירדן
אגודה שיתופית חקלאית בע"מ


המשיבה
עו"ד ראמי נאסר ואח'

ע"י ב"כ
פסק דין
1. בפני
י ערעור על החלטת כבוד הרשמת מיום 11.10.05 לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולמתן אורכה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בד בבד תידון במסגרת

פסק דין
זה, בקשת המערער לחייב את המשיב בהוצאות משפט בגין דחיית בקשתו הקודמת של המשיב, לפסילת מותב זה, מלדון בערעור.

השתלשלות העניינים:

2. ביום 23.11.04 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד המערערת (להלן: "פסק הדין"). המערערת הגישה ביום 13.3.05 בקשה לביטול פסק הדין, וכן בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.

הצדדים ביקשו מבית המשפט לדון תחילה בבקשה להארכת מועד, וביום 11.0.05 ניתנה ההחלטה דלעיל ע"י כב' הרשמת, לפיה דחתה היא את בקשת המערערת, להארכת המועד.

קביעות כב' הרשמת וטענות המערערת:

3. בהחלטת כב' הרשמת נקבע כי לא היה בסיס עובדתי לטענת המערערת, כי בינה לבין המשיבה נוהל מו"מ במטרה לבטל את פסק הדין שניתן נגדה. בית המשפט אף דחה את טענתה השנייה של המערערת שטענה כי תחילה המשיבה הסכימה לעכב ביצוע פסק הדין, אך לאחר מכן היא חזרה בה מהסכמתה זו. כב' הרשמת קבעה כי אין בכך כדי להקים טעם מיוחד למתן אורכה.

4. לטענת המערערת שגה בית המשפט קמא עת קבע כי המערערת לא הוכיחה קיומו של טעם מיוחד שיש בו כדי להצדיק את הארכת המועד לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ועת לא שקל את סיכויי ההגנה של המערערת מפני התביעה.

טענות המשיבה:

5. לטענת המשיבה, ערעור המערערת כוון בעיקר כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י כב' הרשמת, וזאת לאחר שהעניין נדון בהרחבה וביסודיות. המשיבה טענה כי שיקול הדעת להכריע בשאלת מתן האורכה, מוקנה לבית המשפט קמא ואין לבית משפט זה את הסמכות להתערב בהחלטה שניתנה. עוד נטען כי המערערת לא הוכיחה קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לטענת המשיבה, גם אם נקבל את עמדת המערערת, עדיין לא עלה בידה לספק הסבר לאיחור הנוסף שהתפרס על שבועיים, מהיום שבו הודיעה המשיבה למערערת על סירובה לעיכוב ביצוע פסק הדין, קרי, 1.3.05 ועד ליום שבו הוגשה הבקשה בפועל, דהיינו, 13.3.05. כמו כן המשיבה התייחסה בעיקרי הטיעון שלה לסיכויי ההגנה של המערערת, וטענה כי אין זה המקום לשקול אותם וכי הם נמוכים למדיי.

דיון:

6. אומנם צדקה המשיבה כי הכלל הוא שבית המשפט בערכאת הערעור, אינו מתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה, אך החריג לכלל הוא שבית המשפט של הערעור יתערב במסקנות העובדתיות שנקבעו ע"י הערכאה הראשונה, במקרים חריגים בהם הוכח כי נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה, פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שמינית, התשס"ה - 2005), עמ' 619).

במקרה שלפנינו, לא נשמעו עדויות או חקירות מצהירים, ולא עמדה על הפרק שאלת מהימנות העדים, והקביעות העובדתיות התבססו על החומר שהונח בפני
כב' הרשמת, ואשר הונח אף בפני
י.

7. על מבקש הביטול, שלא הגיש את בקשתו במועד, לעתור להארכת המועד ולשכנע את בית המשפט בקיום טעמים מיוחדים המצדיקים את האיחור. בית המשפט מוסמך אף להאריך מועד שבסדר דין אף מיוזמתו ובלבד ששוכנע בקיום טעמים המחייבים להידרש להליך גופו על אף האיחור בהגשתו (ראה ע"א 599/61 לטוין נ' חברת קולנוע היובל לירושלים בע"מ, פ"ד טז(2) 914).
וכאן מתבקשת השאלה, האם המערערת הוכיחה קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול.

טעם מיוחד:

8. שאלה עיקרית בבחינת קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה היא, האם האורכה המבוקשת עלולה לפגוע בציפיותיו הלגיטימיות של בעל הדין שכנגד לכך שלא יוטרד עוד, תוך עמידה בעיקרון הוודאות הניתנת לבעלי הדין, אל מול השאלה האם לבעל הדין הייתה יכולת אובייקטיבית להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין במועד. היכולת האובייקטיבית נמדדת על פי הטעם המיוחד אותו יש להציג.

9. "טעם מיוחד" אינו מונח המוגדר בחוק, ורשימה של טעמים מיוחדים אינה מופיעה בתקנות (ראה: בר"ע (באר שבע) 1532/97 אלומנרקיס בית מסחר לפרופילי אלומיניום בע"מ נ' ארביב, תק-מח 98(1) 606 (1998)).

הפסיקה והספרות המשפטית באותו נושא מלמדים על מגמה אחת וברורה, "טעם מיוחד" הנו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין, המבקש, ואין לו שליטה עליו (ראה: ד"ר י.זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית - 1995, עמ' 890).

10. המערערת מעלה בעיקר טעם מיוחד אחד לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה, והוא נעוץ במו"מ אשר נוהל בין הצדדים, שכן לטענתה, במהלך מו"מ זה, הציגה המשיבה למערערת מצג שווא, לפיו נוהל ביניהן מו"מ, בכיוון ביטול פסק הדין.

מנגד מכחישה המשיבה קיומו של מו"מ כלשהו בין הצדדים והצגת מצג שווא למשיבה, ולחילופין - טוענת המשיבה כי אין בכך כדי להוות טעם מיוחד לצידוק האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

11. האם ניתן לקבוע מהמסמכים שבתיק כי בפועל התנהל מו"מ בין המערערת למשיבה ואשר מטרתו הייתה לבטל את פסק הדין שניתן נגד המערערת.

מהתשתית העובדתית שהוצגה בפני
י עולות שתי מסקנות: ראשית, בין שני הצדדים הוחלפה סדרה של התכתבויות (להלן: "סדרת ההתכתבויות"), שיש בהן כדי להעיד על קיומו של מו"מ שמטרתו הייתה לבטל פסק הדין אשר ניתן כנגד המערערת, ושנית, שיש במו"מ זה כדי להעיד על הצגת מצג שווא מצד המשיבה.

מסכימה אני לקביעתה של כב' הרשמת כי בבקשה לביטול פסק הדין, אין שום זכר לצמד המילים הספציפיים של "מצג שווא" מצד המשיבה, אך עיון מעמיק בסדרת ההתכתבויות, כפי שאבהיר בהמשך, מראה כי המערערת בכתב טענותיה פירטה את השתלשלות הדברים והפרטים החשובים לביסוס טענה זו, על אף שלא הועלתה במפורש טענת קיומו של מצג שווא.

12. כבר מהמכתב הראשון שהופנה ע"י ב"כ המערערת לב"כ המשיבה, למדים אנו שמטרת ההתכתבות, הינה לבטל את ספק הדין, וזאת ע"י מתן הסכמת המשיבה לאורכה בהגשת כתב הגנה (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה). באותו מכתב אף טענה המערערת להעדר אחריותה מצדה. מיד לאחר מכן ובמכתב התשובה של המשיבה, התבקשה המערערת להמציא "מסמכים מתאימים המוכיחים" את טענות המערערת בעניין זה. המשיבה בתשובתה, אף ציינה באופן מפורש, כי היא תשקול את צירופה של נתבעת חדשה. המערערת פנתה שוב למשיבה ביום 15.12.04, וחזרה על בקשתה המפורשת לביטול פסק הדין שניתן נגדה. המשיבה דרשה מסמך נוסף, וציינה שוב כי היא אכן שוקלת צירופה של נתבעת נוספת. המערערת חוזרת מספר פעמים נוספים על בקשתה המפורשת לביטול פסק הדין (מכתבה מיום 28.12.04 ומיום 26.1.05) כשבמכתבי התשובה של המשיבה, חזרה היא על תשובתה בעניין הוספת נתבעת חדשה, מבלי לרמוז ולו בחצי מילה על כוונתה למתן מענה שלילי לבקשת המערערת. רק במכתב מיום 1.2.05 "נזכרת" המשיבה ודוחה לראשונה את בקשת המערערת לביטול

פסק דין
.

13. נשאלת השאלה אם כך שאם לא ניתן לראות במהלכים אלו כמו"מ שמטרתו הייתה לבטל את פסק הדין, אזי לשם מה הוא נועד ולמה טרחה המשיבה לבזבז את זמנה בלבקש מסמכים, ועוד מסמכים מהמערערת, אשר היו בהחלט רלוונטיים לטיעוני ההגנה של המערערת. המשיבה לא הצליחה לסתור או להפריך את טענות המערערת דלעיל שבפועל נוהל מו"מ בינה לבין המשיבה במטרה לבטל את פסק הדין.

14. על כן, ולאור האמור לעיל קובעת אני כי המערערת עמדה בנטל ההוכחה, והצליחה להוכיח כי בין הצדדים נוהל מו"מ שמטרתו הייתה לבטל את פסק הדין שניתן נגדה, כול זאת תוך הצגת מצג שווא מצד המשיבה בו היא מטעה את המערערת אודות המטרה הנ"ל.

אומנם דרך המלך היא לפנות לביהמ"ש בבקשת ביטול מתאימה, עת גילתה המערערת שאין בכוונת המשיבה להיעתר לבקשתה, אך כאן עליי לציין שבמכתב המשיבה מיום 1.2.05, הודיעה המשיבה, מסיבה לא מובנת, כי היא החליטה שלא לנקוט בהליכי גבייה כנגד המערערת, וזאת על אף סירובה לבטל את פסק הדין, כשרק במכתבה מיום 1.3.05, הובן כי היחסים בין שני הצדדים עלו על שרטון והמו"מ ביניהם הסתיים.

15. האם ניתן לראות במו"מ שהתקיים בין הצדדים כטעם מיוחד.
סבורני שהתשובה לכך הינה חיובית.

אומנם הכלל הוא כי מו"מ המתנהל בין הצדדים, אינו מהווה נימוק המצדיק הארכת המועד (ב"ש 587/86 בשארה נגד אבו עטה, פ"ד מ(4) 9). שכן הרציונאל מאחורי זה, שבעל הדין יהא חייב לכלכל את צעדיו על פי שיקוליו הוא ולא לסמוך על עמדותיו או מהלכיו של הצד שכנגד. אולם לכלל זה נקבע חריג, ובהקשר זה חשוב לציין את הדברים שנאמרו בפרשת קרמרז':

"חריג לכלל זה נקבע באותם מקרים בהם עמדת בעל דין הושפעה מעמדתו של הצד שכנגד או ממצג שיצר כלפיו או מהסכם שהושג או עמד להיות מושג ואלה השפיעו על מהלכיו של אותו בעל דין, וגרמו לו לאחר את המועד" (בש"א 407/88 קרמרז' נ' הסתדרות הצופים העבריים, תק-על 89(1) 269).

כפי שציינתי קודם לכן, במקרה שלפנינו, שוכנעתי כי אכן עמדת המערערת הושפעה מעמדתה של המשיבה ומהסכם "שעמד להיות מושג" בין הצדדים.

16. בעניין סיכוי ההגנה של המערערת, המשיבה טענה שאין לראות בשיקול זה כאחד מהשיקולים שהיה על ביהמ"ש קמא לשקול אותם בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, מה גם, שסיכויי ההגנה של המערערת לטענת המשיבה, הינם קלושים, ובהקשר זה מפנה היא למספר פסקי דין שהטילו אחריות על חברת ההשכרה. מצד שני ולטענת המערערת ביהמ"ש טעה עת לא שקל את סיכויי ההגנה שהינם לטעמה, טובים למדי.

17. אחד השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הוא, האם הציג הנתבע טענות הגנה הראויות להתברר בדיון, שאז יש מקום וטעם לבטל את פסק הדין. ההלכה היא כי אם למבקש סיכויי הגנה מפני התובענה, הרי הנטייה תהיה להיעתר לבקשה להארכת המועד בכפוף לתשלום הוצאות.

איני מתיימרת, במסגרת ערעור זה לחרוץ את גורלה של התביעה, אך עליי לציין שהמערערת הצליחה להעלות ספקות בנוגע לשאלת אחריותה הנזיקית. היא דאגה לתמוך את טענותיה בפסיקה בה בית המשפט לא הטיל אחריות נזיקית על חברות ליסינג כגון המערערת, וזאת להבדיל מחברת השכרה רגילה.
על כן, סבורני ולאור המסכת העובדתית והמשפטית שהושתתה בפני
י, כי, לכל הפחות, קיימים סיכויי הגנה טובים למערערת.

18. לפני סיום, אביא את דבריה של כב' השופטת ארבל ברע"א 335/05 רינה גולן נ. מדינת ישראל, מיום 27.12.05 (לא פורסם) כדלקמן:

"ככלל הפסיקה הנוגעת לטעויות בדין או טעויות משרדיות שעניינן בסדרי דין מתחלקת לשתי מגמות מרכזיות: המגמה הנוקשה יותר הדבקה בסדרי הדין ואינה מאפשרת סטייה מהם אלא במקרים חריגים; ומנגד הגישה הגמישה יותר שמוכנה לקבל הסברים של בעלי דין או באי כוחם בדבר טעויות משרדיות, טעויות שבדין, ובנסיבות מיוחדות אפילו מוחל על רשלנות וזלזול בסדרי הדין ונראו למשל, בנוגע לביטול החלטות שניתנו שלא בפני
בעל דין, בספרו של י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 741-738; ובנוגע להארכת מועדים, בע"מ 896-889). באופן עקרוני נוטה אני לגישה השניה, גישה המבקשת שלא להתמקד בכללים נוקשים של פרוצדורה, ומוכנה לתת פתח להסבריו של הצד הטוען לטעות ולאפשר לו, במקרים ראויים, לתקן טעותו".

19. לא קיים הליך שבדין לעניין קבלת הודעות, או הערות נוספות של מי מהצדדים לאחר תום הדיון בערעור, ולכן לא אתייחס להערותיהם או הודעותיהם הנוספות של ב"כ הצדדים, ואשר הוגשו לאחר שתם הדיון בערעור.

20. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור ומאריכה למערערת את המועד להגשת הבקשה לביטול

פסק דין
.

בנסיבות המקרה, אינני מטילה הוצאות על המשיבה בעניין בקשת הפסילה ואינני מטילה הוצאות על המערערת בגין הליך זה.

התיק יוחזר לכב' הרשמת להמשך טיפולה בבקשה לביטול פסק הדין.

המזכירות תמציא העתק

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' סיון, תשס"ו (6 יוני, 2006), בהעדר הצדדים.

_________________
רים נדאף
- שופטת
001862/05א 111 דורית מלול









א בית משפט שלום 1862/05 דראל רם בע"מ נ' אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/06/2006)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן