קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו, סימן טוב יוכבד, סימן טוב אפרים - מלון נהר הירדן

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו סימן טוב יוכבד סימן טוב אפרים מלון נהר הירדן
 
קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו, סימן טוב יוכבד, סימן טוב אפרים - מלון נהר הירדן
תיקים נוספים על קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו | תיקים נוספים על סימן טוב יוכבד | תיקים נוספים על סימן טוב אפרים | תיקים נוספים על מלון נהר הירדן

150504
1563/05 א     25/06/2006




א 1563/05 קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו, סימן טוב יוכבד, סימן טוב אפרים נ' מלון נהר הירדן




1
בתי המשפט
א 001563/05
בית משפט השלום טבריה
25/06/2006
תאריך:
כב' השופט יונתן אברהם

בפני
:

1 . קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו

2 . סימן טוב יוכבד

3 . סימן טוב אפרים

בעניין:
התובעים
עו"ד שינדלר אבי

ע"י ב"כ
נ ג ד
מלון נהר הירדן
הנתבע
עו"ד צור אבנר

ע"י ב"כ
פסק - דין

רקע

התביעה היא לנזקי גוף בגין פציעה שאירעה לתובע 1 (להלן : "ניר" או "התובע") בעת שהותו במלון הנתבע וזאת ביום 9.8.04.
באותה עת שכרו התובעים מהנתבע שני חדרים צמודים זה לזה, באחד מהם התגוררו התובעים 2 ו- 3 הוריו של ניר ובשני ניר ושני אחיו.

טענות התובע

לטענתו במועד הנ"ל שעה שהוא נשען לעבר כרית במיטתו פגע ראשו בחלק המחודד של שידת שיש שהוצמדה למיטתו. כתוצאה מכך נחבל בראשו והובהל למרל"מ לקבלת טיפול רפואי שם נמצא כי הוא סובל מחתך מדמם שנתפר והודבק לאחר גילוח המקום.

התובע טען שהתאונה אירעה כתוצאה מרשלנות הנתבע אשר הציב רהיט בעל אלמנטים חדים ובולטים סמוך למיטה, לא דאג להרחקתו, לא דאג לריפוד אותו חלק חד או לאמצעים אחרים לצורך מניעת הפגיעה, כגון הצבת שלטים, סימון בולט וכו'.
טענות הנתבעת

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את כל טענות התובעים. היא טענה כי מדובר בריהוט סטנדרטי שאינו חורג מהסטנדרטים המקובלים והסבירים ואינו מהווה סיכון.
כן טענה כי לפי דווחו של האב, התובע 3, התרחש האירוע לאחר שהתובע קפץ לעבר הכרית ותוך כדי הקפיצה ולא תוך כדי כך שנשען בעדינות לעבר הכרית.
היא הכחישה את הטענות לחומרת הפציעה וטענה כי מדובר בחתך שטחי שלא נתפר אלא הודבק ומדובר בעניין קל שחלף כבר.
לחלופין טענה לרשלנות תורמת של התובעים 2 - 3 שלא השגיחו על ניר הקטין וכן לרשלנות של ניר עצמו.
עוד טענה כי נזקו של ניר הינו נזק של מה בכך שאינו בר פיצוי.

הראיות

לתובעים העידו ניר ואמו.
לתצהיר האם יוכבד צורפה כנספח א' "הודעה על אירוע" אשר התיאור שבה, כך עולה מן העדויות, נכתב על ידי התובע 2 אביו של ניר וכן נכתבו לאחר חתימת האב הערות מסוימות על ידי קצין הבטחון מר סאלי.
כן צורפה כנספח ב' תעודה רפואית ממרל"מ.
כמו כן, העיד התובע לאחר שהגיש תצהיר עדות ראשית.

לנתבעים העידו הקב"ט סאלי אהרון - עזר הנ"ל. גם לתצהירו צורפה אותה "הודעה על אירוע".
כן העיד מר יוסי אברמוביץ העובד כמנהל האחזקה במלון.
בשעתו הוגש תצהיר נוסף של האדריכל שתכנן את פנים החדרים במלון אולם עיון בו לימד כי הוא משמש מעין עדות נגדית לעדות בדבר העדר התאמה לסטנדרט של הריהוט שעה שמטעם התובע כלל לא הוגשה חוות דעת שכזו ובהמלצת בית המשפט, והואיל שאותו עד שהה בחו"ל וכדי לא לעכב את הדיון הוצא תצהיר זה מן התיק.

אדון להלן במחלוקות שבין הצדדים.

העובדות

לעניין קרות האירוע מצויה בפני
כראיה מעדות ישירה אך ורק עדותו של ניר בתצהירו ובחקירתו הנגדית.
מן התצהיר (סעיף 5) עולה כי ניר שכב במיטה וצפה בטלויזיה.
בעודו שוכב ביצע מעין ניתור אחורנית תוך שראשו מכוון לעבר הכרית שמאחורי ראשו ותוך כדי ניתור זה פגע החלק השמאלי של ראשו בחלק מחודד של שידת שיש שהוצמדה למיטה מאותו צד של הראש.
התובע נחקר חקירה נגדית ובמהלך חקירתו הנגדית הגיש תרשים של מנח החפצים בחדר (ת/1). מאותו תשריט עולה כי בקצהו האחד של החדר הונחה טלויזיה.
בקצהו השני של החדר הונחו מימין לשמאל שידה, מיטה זוגית צמודה אליה ומעט משמאל לאותה מיטה זוגית מיטת יחיד.
התובע העיד כי על מיטת היחיד ישן באותה עת אחיו (אחד מתוך שלושה אחים שנולדו כשלישיה). על המיטה האחרת שכב הוא בחלקה הקרוב לאותה שידה אולם הוא שכב לא כשראשו בקצה המיטה אלא כשראשו מונח קרוב למרכז המיטה ובשלב מסוים ביקש להביא את עצמו למצב שראשו יהיה על הכרית שבקצה המיטה, לצורך כך הניח ידיו על המיטה, התרומם מעט וניתר אחורנית.
בשלב זה ותוך כדי הניתור אחורנית אירעה הפגיעה בראשו.
באותה עת כפי שעולה מעדותו וכן מעדות האם, היא או בעלה לא שהו בחדרו ולא ראו מה קרה, גם אף אחד מעדי הנתבעת שהעידו לא ראה את אופן קרות התאונה.
על כן, עדותו של ניר לענין זה הינה עדות יחידה כמשמעו של מונח זה בסעיף 54 לפקודת הראיות.
בית המשפט מצווה במקרה שכזה לבחון את העדות ביתר זהירות ובמידה שהוא בוחר לקבלה כעדות מהימנה לנמק מדוע.

לאחר ששמעתי את עדות התובע אני קובע כי עדותו מהימנה.
התובע העיד על הדוכן, נחקר והתרשמתי כי הינו דובר אמת.
התובע לא ניסה להכחיש את טענות הנתבעת כי החתך בראשו לא נתפר אלא הודבק.
התובע גם לא ניסה להתחמק ולהעיד באופן מגמתי וראיה לכך היא כי כשנשאל אם אירעו לו פציעות נוספות מסוג זה בחייו השיב בחיוב ואף אמר כי הדבר אכן קרה לו כפי שהוא קורה לכל ילד.
התובע גם נחקר על מה שסברה ב"כ הנתבע כסתירות בעדותו לגבי התיאור של הרהיט שממנו נפצע.
התובע גם בעניין זה העיד בצורה רהוטה וכפי שעולה מעדותו מדובר בפגיעה מלוח שיש המונח בחלקו העליון של רהיט אשר כונה לעיתים שידה ולעיתים שולחן אולם שוכנעתי כי מדובר באותו חפץ שהונח בצד המיטה כפי שתיאר התובע בתשריט ששרטט ת/1.

מכל הטעמים לעיל, אני קובע כי עדותו של התובע מהימנה וראויה לאמון ועל יסוד אותה עדות שלא נסתרה, אני קובע כעובדה כי התובע נפצע מחלק משונן בלוח שיש שהונח על רהיט בצמוד למיטה זוגית עליה הוא שכב, פציעה שאירעה שעה שהוא ביקש לשנות את מיקומו על המיטה אחורנית יותר אל עבר הכרית יחסית למיקום קודם שלפיו ראשו היה מונח קרוב יותר למרכז המיטה.
אמנם גם ב"הודעה על אירוע", נספח א' לתצהיר האם פורטו נסיבות התאונה אולם הובהר כי אלה נרשמו מפי האב שלא ראה את התאונה ועל כן אין לייחס להם משמעות כלשהי בהיותם עדות שמיעה.
למותר לציין שהאב כלל לא העיד במשפט זה.
באותו אופן אין לייחס משקל כלשהו לתיאור שתיארה האם בתצהירה את התאונה שכן התברר מחקירתה הנגדית שהיא לא ראתה את התאונה בעיניה.

שאלת האחריות

המלון הינו בעלי המקרקעין שבהם אירעה התאונה וככזה חלה עליו חובת זהירות מושגית למתארחים במקרקעין הנ"ל לרבות בחדרים.

השאלה האם במקרה דנן נתקיימה חובת זהירות קונקרטית.
לצורך קביעת חובה זו על בית המשפט לבדוק האם מדובר היה בנזק שעל הצדדים היה לצפות אותו בצורה סבירה.
סבורני לאחר העדויות ששמעתי כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.
עדותו של התובע ניר כי בסמוך למיטתו הונחה שידה בעלת קצה משונן לא נסתרה ונתקבלה כעדות מהימנה .
קיומה של שידה בסמוך למקום בו מניח אדם את ראשו על מיטה יוצר חובת זהירות קונקרטית שכן הפינה החדה וקרבתה למנח הראש של המשתמש במיטה יוצרת מצב שיכול להביא באופן סביר לפציעה בשל חוסר תשומת לב או בשל פעולה פתאומית כגון זו שאירעה במקרה דנן באופן טבעי ומבלי שמבצע הפעולה ער לאותו סיכון עובר לפגיעה.
סבורני שחובת הזהירות הקונקרטית במקרה דנן הופרה שכן על פי התשריט שהונח בפני
הונחה שידה בעלת משטח עליון העשוי שיש שקצהו משונן באופן שיכול לגרום לפגיעה מתזוזת מי שמשתמש במיטה ושוכב עליה.
ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי עדות התובע באשר לגובה השידה בהשוואה לגובה המזרון חורגת מהנטען בתביעה ומהווה שינוי חזית.
אינני סבור כך.
התובע לא טען לעניין הפרש או השוואה בגבהים בכתב התביעה אלא טען בכתב התביעה בסעיף 5 כי נפגע משידת שיש שהוצמדה למיטתו.
אין מדובר בעובדה הנוגדת את האמור בתביעה אלא אך ורק משלימה את האמור בו .
מכל מקום לא מצאתי שגובה כזה או אחר יש בו כדי לשנות מחובת הזהירות הקונקרטית או המושגית במקרה דנן שכן די בכך שהוכח בפני
שמדובר בשידה צמודה למיטה אשר הונחה עם משטח שיש עליה, באופן היכול לגרום לפציעה.

טענה נוספת הועלתה בסיכומי ב"כ הנתבע (עמוד 8 שורה 19 עד 21) ולפיה ככל הנראה קפצו שלושה קטינים בשעת לילה מאוחרת ללא השגחת הוריהם והדבר מהווה סיכון סביר.
בכל הכבוד, טענה עובדתית זו לא הוכחה בפני
ואני דוחה אותה.

נוכח המסקנה שהגעתי אליה לעיל, אני קובע כי הנתבע אחראי בנזיקים בגין פגיעת התובע.

רשלנות תורמת

במקרה דנן אין לפטור את התובע לחלוטין מאחריות בגין רשלנות תורמת אם כי יש לקחת בחשבון כי מדובר בקטין שבעת האירוע היה בן 12.
התובע ביצע פעולה של הדיפת גופו לאחור אגב ניתור פעולה שאדם סביר מבצע לאחר שהוא מסתכל אחורנית ומוודא שלא ייתקל בדבר מה בעשותו כן.
על כן, מחד יש להכיר בטענה לרשלנות תורמת אולם בקביעת מידת רשלנות התורמת יש לקחת בחשבון שמדובר בקטין בן 12 בעת האירוע אשר שיקול הדעת שלו אינו כשל אדם סביר מן הישוב אלא פחות ממנו.
בנסיבות אלה, מצאתי להטיל אחריות בגין רשלנות תורמת על התובע בשיעור של 10%.
לא מצאתי מקום להטיל אחריות בגין רשלנות תורמת בגין אי השגחת ההורים.
הורי התובע, כפי שעולה מעדות האם שהו בחדר סמוך שלא במנותק, כאשר מדובר בחדרים צמודים שביניהם מעבר.
לא מצאתי על כן לייחס להורים רשלנות תורמת בגין העדר השגחה.

לסיכום עניין האחריות, אני קובע כי נתקיימה אחריות בנזיקין מצד הנתבע תוך שיש להפחית ממנה 10% בגין רשלנות תורמת.

הנזק

התובע העיד בעניין זה ולפי עדותו הוא נחתך בצד שמאל של ראשו מעל לקצה אוזנו העליון.
מן המסמך שערך הקב"ט סאלי אהרון עזר שצורף גם לתצהירו עולה כי הוא סבר שעקב המכה בראש כדאי לו לגשת לטיפול במד"א להדבקת הפצע, היינו לא מדובר היה בפצע של מה בכך שניתן באמצעות טיפול במלון לסיים את הטיפול הרפואי בו.
בנספח ב' לתצהיר האם יוכבד שהינה תעודה רפואית ממרל"מ נרשם :

"אנמנזה - חתך שטחי מדמם בראש ממכה בשידה של המיטה"

כן נרשם בהמשך :

"לאחר חיטוי במקום וגילוח הודבק המקום. אין צורך ב.d.t 05.
לא להרטיב 3 ימים ולאחר מכן שבמים יורידו את הפלסטר".

כן הועבר התובע למעקב רופא מטפל.
לא הוצג בפני
תיעוד רפואי נוסף והמסקנה המתבקשת היא כי לאחר שהוסר הפלסטר לא נזקק התובע לטיפול נוסף.
גם היום בתחילת עדותו הצביע התובע על מקום הפגיעה אשר העלה שיער זה מזמן ואינו ניכר לעין כלל.
בהתחשב בכל אלה, סבורני שיש להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל שנגרמו לתובע על סך של 5,000 ₪ להיום.
לא הוכחו בפני
ראשי נזק נוספים .
מעדות התובע עולה כי לאחר הטיפול הוא חזר ושהה עם משפחתו במלון.
לא הוכחו בפני
הוצאות שהוצאו וכיוצ"ב וסביר שמפציעה כאמור לא נזקק התובע כאמור לעזרת צד ג'.

סיכומו של דבר

לאחר קיזוז מרכיב הרשלנות התורמת מן הנזק הנ"ל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

כן ישלם הנתבע לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי הנ"ל ובנוסף מע"מ כדין וכן את האגרה בה נשא התובע כשהיא צמודה מיום התשלום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.
ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ו (25 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

יונתן אברהם
, שופט
001563/05א 111 מיכל בן-יאיר-כהן








א בית משפט שלום 1563/05 קטין סימן טוב ניר באמצעות הוריו ואפוטרופסיו, סימן טוב יוכבד, סימן טוב אפרים נ' מלון נהר הירדן (פורסם ב-ֽ 25/06/2006)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן