מנרב אחזקות בע"מ - מדינת ישראל - כנסת ישראל

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
מנרב אחזקות בע"מ
 
מנרב אחזקות בע"מ - מדינת ישראל - כנסת ישראל
תיקים נוספים על מנרב אחזקות בע"מ |

13998
10048/01 עעמ     21/07/2002




עעמ 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - כנסת ישראל




בבית המשפט העליון

עע"ם ‎10048/01

בפני
: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש
המערערת: מנרב אחזקות בע"מ

נגד

המשיבים: ‎1. מדינת ישראל - כנסת ישראל

‎2. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום ‎2.12.01 בעת"מ ‎323/01
שניתן על ידי כבוד השופט צ' סגל
תאריך הישיבה: כ"ד סיוון תשס"ב (‎4.6.2002)
בשם המערער: עו"ד שמואל הרציג
, עו"ד הדס אסף
בשם המשיבה ‎1: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס

בשם המשיבה ‎2: עו"ד יהושע חורש, עו"ד אמיר כספרי,
עו"ד צהלה בן אשר

פסק-דין

המשנה לנשיא ש' לוין
:

‎1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט צ' סגל) בעת"מ ‎323/01 אשר דחה את עתירת המערערת בנוגע לתוצאות המכרז להקמת אגף חדש בכנסת ולתחזוקתו הכוללת למשך עשרים וחמש שנה. בגדר המכרז נתבקשו המציעים, אשר נבחרו לאחר מיון מוקדם, לנקוב בסכום השנתי אותו תעביר אליהם הכנסת במשך עשרים וחמש שנה, סכום אשר יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בביצוע הפרויקט. המציעים לא נתבקשו לפרט בהצעתם את רכיביו של אותו הסכום או את התחשיב שערכו על מנת להגיע אליו.
‎2. העותרת והמשיבה ‎2 השתתפו במכרז לצד מציעים נוספים. עם פתיחת מעטפות ההצעות על ידי וועדת המכרזים התברר כי הצעתה של המשיבה ‎2 היא הזולה ביותר ואילו הצעתה של המערערת היא ההצעה הזולה שלאחריה. וועדת המכרזים קיימה דיון במטרה לבחון את הצעתה של המשיבה ‎2. לבסוף החליטה הוועדה לזמן אליה את נציגי המשיבה ‎2 במטרה לקבל הסברים בנוגע להצעתה. אנשי הוועדה הבהירו לנציגי המשיבה ‎2 מייד עם כניסתם לישיבה כי הצעתם זולה משמעותית משמונה ההצעות האחרות שהוגשו למכרז, וביקשו את התייחסותם הספציפית של נציגי המשיבה ‎2 לרכיבים מסויימים של ההצעה. במהלך אותו דיון הסתבר מפי נציגי המשיבה ‎2 כי הצעתה לא כללה את רכיב ההקצב, הוא הסכום המתייחס לרשימת עבודות שיכול והכנסת תודיע על ביצוען במהלך תקופת הקמת האגף החדש נשוא הפרוייקט, בין באמצעות החברה הזוכה ובין באמצעות קבלן חיצוני. נוכח דברים אלה הודיעה הוועדה למשיבה ‎2 כי מבחינתה של הוועדה כוללת הצעתה את רכיב ההקצב. המשיבה ‎2 הודיעה בתגובה בכתב כי מבחינתה אין ההצעה כוללת את אותו הרכיב וביקשה הזדמנות להבהיר לאנשי הוועדה מדוע היא סבורה שלפי מסמכי המכרז לא היה מקום לכלול רכיב זה בהצעה. הוועדה החליטה להיענות לבקשתה האמורה של המשיבה ‎2 וזימנה את נציגיה לישיבה נוספת דחופה. בתום אותה ישיבה נותרה עמדתה העקרונית של הוועדה בעינה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד רוזנר, הסביר לנציגי המשיבה ‎2 שהוועדה עשויה לשקול את פסילת הצעתה בשל היותה בלתי סבירה וכי ניתנת לה הזדמנות להסביר כיצד נבנתה אותה הצעה על מנת לשכנע את הוועדה בסבירותה. בישיבה שהתקיימה יומיים לאחר מכן הבהירו נציגי המשיבה ‎2 לוועדה כי המשיבה ‎2 אינה מתכוונת לבצע את העבודות אם רכיב ההקצב ייחשב ככלול בהצעה שהגישו. יועצה המשפטי של המשיבה ‎2 הציע לוועדה לעשות שימוש בסמכות התיקון הנתונה לה בתקנה ‎20(ד) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג‎1993- (להלן - תקנות המכרזים) ולהוסיף להצעה את רכיב ההקצב. הישיבה ננעלה והוסכם על חברי הוועדה כי יתכנסו שוב לאחר שתתקבלנה ההבהרות מהמשיבה ‎2 בנוגע לאופן בניית ההצעה. למחרת היום בו נמסרו לועדה מסמכי ההבהרה מאת המשיבה ‎2, התכנסה הוועדה שוב, ולאחר שהאזינה לחוות דעתו של יועצה המשפטי עו"ד רוזנר החליטה לתקן את הצעתה של המשיבה ‎2 כך שיתווסף לה רכיב ההקצב. מאחר וגם לאחר הוספת רכיב זה נותרה הצעתה של המשיבה ‎2 הזולה ביותר הכריזה הועדה על המשיבה ‎2 כעל הזוכה במכרז ועל המערערת "ככשיר שני לזכיה במכרז". לפיכך עתרה המערערת לבית המשפט המחוזי לביטול תוצאות המכרז.
‎3. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה ‎2 שגתה באופן בו פירשה את מסמכי המכרז, שכן היה עליה לכלול בהצעה את רכיב ההקצב. עם זאת קיבל בית המשפט את עמדתם של המשיבים לפיה מדובר במחלוקת משפטית לגיטימית בשאלת פרשנותם של מסמכי המכרז ולא בהתעלמות מכוונת מצדה של המשיבה ‎2 מתנאיו. לעניין זה הדגיש בית המשפט המחוזי את תום לבה של המשיבה ‎2 בקבעו כי "כל שנדרש היה להבהיר את הטעון הבהרה פעם נוספת, אך ורק על מנת להסיר כל ספק מלבב, גם אם מלכתחילה לא צריך היה אולי להיווצר אותו ספק". בית המשפט הוסיף וקבע כי הוועדה הייתה מוסמכת לפעול כפי שפעלה מכוח השילוב בין תקנות ‎20(ג) ו - ‎20(ד) לתקנות המכרזים, אף שנימקה בשגגה את פעולתה אך בסמכות הנתונה לה בתקנה ‎20(ד); והוא - משום שהוועדה לא הסתפקה בהפעלת הסמכות הנתונה לה בתקנה ‎20(ד) שלא לפסול את ההצעה אלא אף תיקנה את ההצעה על ידי הוספת רכיב ההקצב - תיקון שנעשה מכוחה של תקנה ‎20(ג). בית המשפט קבע כי אי הכללת רכיב ההקצב מקורה בטעות מסוג הטעויות אותן ניתן לתקן מכוח תקנה ‎20(ג), והוסיף כי ניתן היה לתקן טעות זו בדרך של חישוב אריתמטי פשוט, אף כי לא הייתה זו טעות אריתמטית גרידא. הוא שב והדגיש כי הטעות נגרמה על ידי המשיבה ‎2 בתום לב וכי תיקונה לא העניק למשיבה ‎2 כל יתרון. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה.

‎4. נראה לנו שדין הערעור להידחות אך רק באופן חלקי מטעמיו של בית המשפט המחוזי. בחינתם של מסמכי המכרז וההבהרה שנשלחה למציעים מאוחר יותר מעלים כי אובייקטיבית לא היה כל מקום לטעותה של המשיבה ‎2 באופן בו היא פירשה את מסמכי המכרז. בטופס ההצעה שהיה כלול בחוברת המכרז נדרש המציע לנקוב בסכום אחד בלבד המתייחס לסכום התמורה השנתית שתשולם לו על ידי המשיבה ‎1 במשך תקופה של עשרים וחמש שנה מתום מסירת המבנה. במסמך שכותרתו "תנאים למכרז" אשר היווה נספח א' למכרז נקבע במפורש כי:

‎6.5 המזמין יתקצב סכום של ‎23,900,000 ש"ח (עשרים ושלושה מליון תשע מאות אלף ש"ח) עבור עבודות נוספות, שאינן נכללות בהתחייבויות היוזם על פי מסמכי המכרז (להלן - "ההקצב"). העבודות הנוספות נשוא ההקצב יבוצעו על ידי היוזם [כלומר המציע שזכה במכרז - ש.ל.] או לחלופין על ידי קבלן או קבלני משנה שיבחרו על ידי המזמין (במכרז זה - "קבלן ממונה"), ויחולו לעניין זה, בין היתר, הוראות חוברת ב'.

‎6.6 לא ניצל המזמין את מלוא ההקצב הנקוב בסעיף ‎6.5 דלעיל או חרג המזמין ממנו, יתואם במועד השלמת הפרויקט שיעור תשלום התמורה השנתית, בהתאם לנוסחת החזר ההון המפורטת בנספח ג'‎3 למסמכי המכרז. לחילופין יהיה רשאי המזמין, לפי שיקול דעתו, לשלם ליוזם את תמורתן של העבודות הנוספות, בסכום חד פעמי מתוך ההקצב בהתאם להוראות חוזה ההקמה, נספח ג'.
מהוראות אלה עולה לדעתנו בבירור כי לא זו בלבד שהיה על המציע להביא בהצעתו בחשבון את רכיב ההקצב אלא שרכיב זה אמור היה להיות כלול בסכום ההצעה, שאחרת לא היה צורך בקביעה כי במקרה של אי התאמה בין סכום ההקצב לבין סכום ההזמנות שהזמין המזמין בפועל מסוג העבודות הכלולות בהקצב תיעשה התאמה של סכום התמורה השנתית שתשולם למציע (וראה גם את סעיפים ‎58 ו‎59- לחוזה ההקמה אשר היווה נספח ג' למכרז). יתירה מזו: בסעיף ‎65 לחוזה ההקמה נקבע כי:

(‎1) בתמורה למילוי כל התחייבויות היוזם להקמת הפרוייקט בהתאם להוראות מסמכי המכרז ישלם המזמין ליוזם את התמורה השנתית באופן ובמועדים המפורטים להלן:...

(‎5) פרט לתשלום התמורה השנתית כמפורט בסעיף זה, לא יהיה זכאי היוזם לכל תשלום נוסף מהמזמין מכל סיבה שהיא, למעט במקרים בהם צוין במפורש אחרת, והכל בהתאם להוראות חוזה זה...
אין בחוזה כל הוראה הקובעת כי ההקצב ישולם בנפרד מהתמורה השנתית, ואך ברור הוא כי סכום ההקצב אמור היה להיכלל בסכום ההצעה. ואם לא די באלה, הודיעה המשיבה ‎1 למציעים בהודעה מס' ‎15 מיום ‎8.7.01 בלשון מפורשת כי "בעקבות פניית מציעים מבקש המזמין להבהיר, כי על המציעים ליתן ביטוי במסגרת התמורה השנתית שתוצע על ידם לנושא ההקצב, ככל הוצאה אחרת". בהודעה זו היה כדי להסיר כל ספק שהיה - אם היה - בלבם של המציעים בנוגע לחובה לכלול את רכיב ההקצב במסגרת ההצעה.

נמצא, אם כן, שמסמכי המכרז היו ברורים לחלוטין וקביעת השופט המלומד שהם היו ניתנים לפרשנות לכאן ולכאן אינה מבוססת.
‎5. בישיבת הוועדה שהתקיימה ביום ‎25.7.02 אמר נציגה של המשיבה ‎2:

"דיני המכרזים היום הרבה יותר נוחים מאשר היו פעם, מבחינת הנכונות של בתי המשפט להכשיר הצעות זולות כשהמוטו הוא 'תום לב ואי פגיעה בעיקרון השוויון'".
דומה כי דברים אלה שכנעו את הוועדה ועמדו ביסוד הכרזתה של הצעת המשיבה ‎2 כעל ההצעה הזוכה. אך ענין תום הלב של מציע המכרז אינו חזות הכל. לב ליבו של המכרז הוא החובה לשמור על השוויון בין המציעים וככלל, אם השוויון לא נשמר, אין משמעות רבה לתום לבו של המציע; ומנגד - אפילו אם נשמר השוויון בין המציעים, יכול וועדת המכרזים תייחס משקל להעדר תום לבו של המציע. נוסף לכך ראוי הוא שיישמרו כללי המשחק של המכרז הקובעים שאם אין קיימים טעמים לסתור תימנע ועדת המכרזים, ככל האפשר, לאחר פתיחת תיבת המכרזים, מהידברות עם אחד המציעים ואין לאפשר בקלות למציע לתקן את הצעתו.

‎6. האם פעלה המשיבה מס' ‎2 בתום לב? בית המשפט המחוזי השיב על שאלה זו (בעקבות ועדת המכרזים) בהן ולדעתנו מסקנתו היא אפשרית, אם כי לא הכרחית. היא אפשרית, משום שכפי שהוגשה הצעתה המקורית של המשיבה מס' ‎2 היא היתה בלתי סבירה. המדובר בהשמטת סכום של ‎23,200,000 ש"ח לאורך תקופת המכרז, סכום משמעותי ביותר לגבי היקפו הכולל של הפרוייקט, שאי הכללתו בהצעה היה בו ככל הנראה כדי להפכו לבלתי רנטבילי מבחינת המציע ולסכן את הוצאתו לפועל. היא אינה הכרחית, משום שקיימת אפשרות שבהשמטת ההקצב מההצעה נעשתה על ידי המשיבה מס' ‎2 מניפולציה שבגדרה היא שמרה לעצמה אופציה לעמוד על הצעתה המקורית אם יתברר בדיעבד שההצעה בצירוף ההקצב לא תהיה ההצעה הזולה ביותר, ולבקש לתקן את ההצעה בכל מקרה אחר. אכן בנסיבות המקרה הנוכחי אין בידינו לקבוע מה היו מניעיה של המשיבה מס' ‎2 בהגשת הצעתה, האם מדובר בהצעה המבוססת על "הבנה מוטעית של נשוא המכרז", כאמור בסעיף ‎20(ד) לתקנות המכרזים או במניפולציה. בנסיבות אלה אין בידינו לזקוף את ענין תום הלב או העדרו לזכותה של המשיבה מס' ‎2 או לחובתה.

‎7. האם יש בהחלטת המכרזים כדי לפגוע בעקרון השוויון בין המציעים? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה: מחד גיסא קיימה המשיבה מס' ‎1 הידברות עם המשיבה מס' ‎2 כדי לברר את משמעות הצעתה, מבלי לשתף את המציעים האחרים ומבלי שניתנה להם הזדמנות לתקן את הצעותיהם; מאידך גיסא מתברר, לפחות בדיעבד, שהן לפי הצעתה המקורית של המשיבה מס' ‎2 והן לפי הצעתה המתוקנת, לא יכלה המערערת לזכות במכרז הואיל והצעותיה היו יקרות גם מההצעה המתוקנת; נמצא שאין קשר סיבתי בין תיקון הצעתה של המשיבה מס' ‎2 (במידה שניתן לתקנה - שאלה בה נדון בסמוך) לבין אי קבלת הצעת המערערת. אשר לטענת המערערת שהמשיבה מס' ‎2 קבלה לפני תיקון הצעתה מידע על ההצעות האחרות, יש לדייק: אין ראיה שכך היה, אם כי המשיבה מס' ‎2 ידעה שהצעתה זולה משמעותית מההצעות האחרות ויתכן שהעריכה כי גם אם יתווסף אליה סכום ההקצב עדיין תישאר הצעתה הזולה ביותר וזאת מעצם השאלה שהופנתה אליה בענין הכללתו או אי הכללתו של רכיב הקצב בהצעה; עם זאת יש לזכור - דבר שכבר ציינו לעיל - שהוועדה ראתה מלכתחילה את הצעתה המקורית של המשיבה מס' ‎2, ללא ההקצב כהצעה בלתי רנטבילית ובלתי סבירה ובהצהרתה המיידית של זו כי הצעתה אינה כוללת את רכיב ההקצב היא נטלה סיכון שהוספתו של רכיב זה תבטל את מעמדה כמציעה הזולה ביותר.

‎8. הכלל המהותי הוא שאסורה היא ועדת המכרזים בניהול משא ומתן עם אחד המציעים לאחר פתיחת תיבת המכרזים; כלל מהותי אחר הוא שאין לאפשר למציע בקלות לתקן את הצעתו לאחר פתיחת המכרזים; ואילו במקרה דנן היתה הועדה מסרבת להתיר למשיבה מס' ‎2 את התיקון מבלי לבדוק את מניעיה, היינו נוטים שלא להתערב בהחלטתה. עם זאת מסמיך הדין ועדת מכרזים במקרים מסויימים להתיר תיקון כאמור וכעת יש לבחון את גדרי סמכותה ואת השימוש בשיקול דעתה. הוראות הדין הנוגעות לענין מצויות בתקנה ‎20(ג) ובתקנה ‎20(ד) לתקנות המכרזים.

תקנה ‎20(ג) מסמיכה את יו"ר ועדת המכרזים לתקן "טעויות סופר" או "טעויות חשבוניות" בהצעה ואילו תקנה ‎20(ד) קובעת כי ועדת המכרזים תפסול הצעות חסרות, מוטעות, או הצעות המבוססות על הבנה מוטעית של נושא המכרז. עם זאת מותירה התקנה לוועדת המכרזים סמכות שבשיקול דעת שלא לפסול הצעה המבוססת, כאמור, על הבנה מוטעית, "אם החליטה הועדה אחרת מטעמים שירשמו בפרוטוקול". פרשנותן של תקנות אלה מעוררת שאלות של סמכות ושאלות של שימוש בשיקול דעת.

‎9. הסמכות - הועדה תמכה את סמכותה להתיר למשיבה מס' ‎2 לתקן את הצעתה אך על תקנה ‎20(ד) ואילו השופט המלומד סמך על השילוב בין כוח הפסילה הנתון לועדה בתקנה ‎20(ד) עם סמכות התיקון בתקנה ‎20(ג). סבור אני כי ככל שנשתדל לתת לתקנה ‎20(ג) פרשנות מרחיבה אין מילותיה אוצרות בחובן אפשרות לתקן את טעותה של המשיבה מס' ‎2. תקנה ‎20(ג) דנה בתיקונן של "טעויות סופר" או של "טעויות חשבוניות", דיבור המצביע על טעויות טכניות ולא על טעויות מהותיות. מנגד מסכים אני לטענת המשיבות שפרשנותה הנכונה של תקנה ‎20(ד) מביאה להסמכת ועדת מכרזים המחליטה "מטעמים שיירשמו בפרוטוקול" שלא לפסול הצעה המבוססת על הבנה מוטעית של המכרז, להרשות למציע לתקן את הצעתו. לדעתנו אפשרות התיקון הינה פועל יוצא - הכרחי - מההחלטה שלא לפסול את ההצעה והסמכות שלא לפסול לפי תקנה זו היא רחבה מהסמכות שניתנה לועדת המכרזים בתקנה ‎20(ג).

‎10. השימוש בשיקול הדעת - כאמור, אין הועדה רשאית, מכוח שיקול דעתה, שלא לפסול הצעות המבוססות על הבנה מוטעית של נושא המכרז אלא "מטעמים שיירשמו בפרוטוקול": לדעתנו, שומה על הועדה לעשות שימוש בסמכות האמורה, ולא כל שכן בסמכות התיקון, בזהירות רבה ובמקרים נדירים, שהרי כלול בה פוטנציאל של פגיעה בשוויון בין המציעים ועצם השימוש בה יש בו כדי לפגוע בכללי המשחק של המכרז; שהרי הכלל הוא במקרה זה שיש לפסול את ההצעה. האם נהגה וועדת המכרזים במקרה שלפנינו כאמור? האם קיימת עילה, בדיעבד, לאחר שעשתה שימוש בשיקול דעתה, להתערב בהחלטתה? האם קיימת עילה מספקת שאנו, כערכאת ערעור, נתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שלא להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים? לאחר ששקלנו בדבר, כמיטב יכולתנו הגענו לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות; אלה הם הטעמים המשולבים שהניעונו להגיע למסקנה זו:
א. סכום ההקצב הוא משמעותי ואי הכללתו בהצעה המקורית עורר בלב וועדת המכרזים את הרושם - כבר במבט ראשון - שההצעה אינה רנטבילית ואינה ניתנת ליישום, וכן שבהצעתה של המשיבה מס' ‎2 נפלה טעות;

ב. למשיבה מס' ‎2 לא ניתן כל טווח תמרון בתיקון הצעתה, שכן בהצהרתה המיידית כי הצעתה אינה כוללת את רכיב ההקצב נטלה היא סיכון שהוספתו של רכיב זה תבטל את מעמדה כמציעה הזולה ביותר;

ג. גם לאחר תיקונה של הצעת המשיבה מס' ‎2, נותרה הצעתה ההצעה הזולה ביותר והפגיעה עקב התיקון בעקרון השוויון בין המציעים היא מינימלית;

ד. ההפרש בין הצעתה של המשיבה מס' ‎2, גם לאחר תיקונה, לבין הצעתה של המערערת הוא משמעותי;

ה. אין לשלול את האפשרות שמא טעתה המשיבה מס' ‎2 בהבנת מסמכי המכרז.

אף אחד מהטעמים האלה, כשהוא עומד בפני
עצמו, לא היה מצדיק את החלטת וועדת המכרזים, אך מפאת כוחם המשולב הגענו לכלל מסקנה שאין הם כה בלתי סבירים עד שהם מצדיקים התערבות. לא כל שכן שאין הצדקה בנסיבות אלה להתערבותנו כערכאת ערעור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

‎11. בשולי הדברים יש להוסיף כי לא מצאנו ממש בטענות המשיבות לעניין השיהוי בהגשת העתירה על ידי המערערת. מייד עם היוודע תוצאות המכרז פנתה המערערת למשיבה ‎1 בבקשה לעיין במסמכי המכרז ובהצעה הזוכה. כן דרשה המערערת להימנע ממימוש תוצאות המכרז בטרם היא תמצה את זכות העיון הנתונה לה באותם מסמכים. רק כעשרה ימים אחר כך נמסר החומר לעיונה של המערערת. חומר זה כלל מאות עמודים. באותו היום חזרה המערערת על דרישתה מהמשיבה ‎1 שלא לבצע את ההתקשרות עם הזוכה במכרז. ימים ספורים אחר כך כבר הודיעה המערערת על כוונתה לנקוט בהליכים משפטיים בגין תוצאות המכרז ודרשה שוב להקפיא את ההתקשרות. בדיעבד הסתבר כי החוזה בין המשיבות כבר נחתם וכי בוצעו פעולות מכוחו עוד בטרם הומצא החומר לעיונה של המערערת. בנסיבות אלה, ונוכח טיבה של ההתקשרות נשוא המכרז, לא ניתן לומר כי הגשת העתירה על ידי המערערת לקתה בשיהוי המצדיק את דחייתה על הסף.

הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא שדין הערעור להידחות ואנו דוחים אותו. עם זאת, לאחר שהתדיינות זו נכפתה על המערערת עקב מחדלה של המשיבה מס' ‎2, אנו מבטלים את חיובה של המערערת בבית המשפט המחוזי לשלם למשיבה מס' ‎2 הוצאות, וחרף דחיית הערעור אנו מחייבים את המשיבה מס' ‎2 לשלם למערערת שכר טרחת עו"ד בשתי הערכאות בסכום של ‎100,000.- ש"ח.
המשנה לנשיא
השופט מ' חשין
:

אני מסכים.
ש ו פ ט

השופטת ד' ביניש
:

אני מסכימה.
ש ו פ ט ת

ניתן היום, י"ב אב תשס"ב (‎21.7.2002).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

_________________
העתק מתאים למקור ‎01100480.b06
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם.
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' ‎02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: ‎[email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: ‎www.court.gov.il








עעמ בית המשפט העליון 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - כנסת ישראל, [ פ"ד: נו 5 625 ] (פורסם ב-ֽ 21/07/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן