אלסענה עאליה - המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ

 
אלסענה עאליה - המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ
3476/05 דמ     20/08/2006




דמ 3476/05 אלסענה עאליה נ' המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ




1


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
דמ 003476/05


בפני
:
כב' הרשם יוחנן כהן





בעניין:
אלסענה עאליה



ע"י ב"כ עוה"ד
בקי כהן - קשת

התובעת

נ ג ד


1. המועצה המקומית לקייה

ע"י ב"כ עוה"ד אורית פרץ

2. ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד כרמית אהרון-אמונה





הנתבעות

פסק דין


1. התובעת הגישה כנגד הנתבעות תביעה לתשלום שכר עבודה ופדיון חופשה שנתית.

2. התובעת טוענת לקיומם של יחסי עובד-מעביד עם כל אחת מהנתבעות.

3. עוד טוענת התובעת, כי עבדה 12 שבועות כמחליפה של עוזרת גננת שיצאה לחופשת לידה ועבדה 27 ימים נוספים כמחליפה בימים בודדים.

4. התובעת טוענת, כי שעות עבודתה כעוזרת גננת היו קבועות: החל מהשעה 07:15 ועד השעה 13:30 ובסך הכל שש ורבע שעות עבודה ביום.

5. התובעת טוענת, כי בגין עבודתה זכאית היא לשכר עבודה בסך 9,748 ש"ח ומששולם לה סך של 2,859.84 ש"ח, נותרו הנתבעות חייבות לה הפרש שכר בסך 6,889 ש"ח. כמו כן טוענת התובעת, כי מגיע לה סך של 430 ש"ח בגין 4 ימי חופשה.

6. הנתבעת 1 הינה מועצה מקומית.
הנתבעת 2 הינה חברה למתן שירותי כח אדם.

7. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה, כי יש לדחות כנגדה את התביעה על הסף וזאת בשל היעדר יריבות בין התובעת לנתבעת 1, באשר לא נתקיימו בין הצדדים כל יחסי עובד-מעביד.
אליבא דנתבעת 1 מעסיקתה של התובעת הינה הנתבעת 2 - "ניצנים", כפי שעולה מתלושי שכר לחודשים 4/04 - 5/04.

8. הנתבעת 2 מכחישה קיומם של יחסי עובד-מעביד וטוענת, כי שימשה כצינור להעברת כספים מהמועצה לתובעת וכי שילמה לתובעת את כל המגיע לה.

גדר המחלוקת

9. הצדדים חלקו ביניהם בסוגיות הבאות:-

(א) קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין הנתבעות או מי מהן במשך כל תקופת העבודה או בחלקה.

(ב) זכאות התובעת לשכר עבודה ולחופשה שנתית.

יחסי עובד-מעביד

10. על-פי הפסיקה היותו של אדם "עובד" הוא דבר של סטטוס ומעמד זה אינו נקבע על-פי התיאור שניתן לו ע"י הצדדים או אחד מהם, אלא נקבע מבחינה משפטית על-פי נסיבות המקרה כהווייתן (ע"א 426/63 המוסד לביטוח לאומי נ' זינגר ואח', פד"י יח (2) 269; דב"ע לה/36-3 עידית נוימן נ' מאיר כץ, פד"ע ו' 333). והתשובה לשאלה אם פלוני הוא "עובד" ואם כן, של מי, היא מסקנה משפטית הנובעת ממערכת עובדות מסוימת (דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע 177).



11. בעניין מערכות העסקה בהם מעורבים יותר משני צדדים קבע בית הדין הארצי -

"בהסדרי העסקה בהם מעורב צד שלישי, בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו - תכריע תמיד השאלה - בין מי למי מתוך שלושת הגורמים הרלוונטיים (העובד, המשתמש בעבודתו והצד השלישי) נוצרו במפורש או מכללא (מכוח התנהגות) יחסים משפטיים שעניינם מתן עבודה בתמורה.
בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו ולטעון כי הצד השלישי הינו המעביד הנכון להוכיח את טענתו. הוא יוכיחה אם ישכיל להראות כי בשני מישורים קיימת התקשרות משפטית (במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה: בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה.
עוד על הטוען להראות כי ההתקשרות המשפטית בין המשתמש בעבודה לבין הצד השלישי לא נועדה לעקוף או להתחמק מחובות המעביד, על פי חוק, על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה וכי אינה מנוגדת לתקנות הציבור או נגועה בחוסר תום לב או בפגם אחר הפוסל אותה ומאיין את תוקפה. (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973)." (דב"ע נב/142-3 עליאה אלהרינאת – כפר רות ואח', פד"ע כד 535) (הדגשה שלי - י.כ).

12. משאין החוק מגדיר מיהו "עובד" ומיהו "מעביד" ואימתי מתקיימים יחסי עובד-מעביד, נקבעו בשורה ארוכה של פסקי דין מבחני עזר שונים לבחינת השאלה האם מתקיימים יחסי עובד –מעביד במקרה פלוני וכן סימני היכר לזהות ה"עובד" או ה"מעביד". סימנים אלה רוכזו בעניין אלהרינאת הנ"ל שם נקבעו המבחנים שלהלן -
ב

"א. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם.
ב. בידי מי הכח לפטר את העובד ובפני
מי עליו להתפטר
ג. מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי התקבלותו אליה, מי משבצו במקום העבודה ומי מעבירו מתפקיד לתפקיד במערך ארגונו של המשתמש בעבודתו.
ד. מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו.
ה. מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד.
ו. מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו.
ז. כיצד דווחו היחסים למס הכנסה ורשויות אחרות.
ח. מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלוונטיים להסדר ההעסקה, כגון: מי פיקח על עבודת העובד, למי מדווח העובד על עבודתו, ולמרות מי הוא סר.
ט. למי הבעלות על הציוד, החומרים, או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו.
י. האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה, ובו משתלב העובד, או שהעובד נשכר לביצוע פרויקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת.
יא רציפות, זמניות, ומשך קשר העבודה (כמבחן עזר ושולי).
יב. האם יש לצד השלישי עסק משלו אשר בו משתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר."
(ראה: דב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת – כפר רות ואח', פד"ע כד' 535, 542. )

ו
עוד נקבע שם כי אין צורך בכל מקרה ומקרה להפעיל את המבחנים כולם ודי בהצטברם ובמשקלם היחסי כדי להביא להכרעה בשאלה זו.

13. ממכלול הנסיבות שנפרשו בפני
י במהלך המשפט ובכלל זה מתוך עדויות הצדדים והראיות שהוצגו בפני
י, הגעתי לכלל מסקנה, כי המועצה היא שהייתה מעבידתה של התובעת.

14. התובעת פנתה למועצה מיוזמתה לקבל עבודה, ולא הייתה כל פנייה מצידה לחברת "ניצנים", ובלשונה של התובעת:

"ש: למי פנית כדי לקבל עבודה כממלאת מקום?
ת: למועצה לראג'י שהוא רכז הגנים בלקייה."

ראה:
עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 14.

ובהמשך:
"ש: איך הגעת לעבוד בגן?
ת: דרך המועצה.
ש: מי קיבל אותך לעבודה?
ת: ראג'י רכז הגנים עובד המועצה.
ש: תאשרי לי שלא הגעת למשרדים של ניצנים (הנתבעת 2) כדי שיחפשו לך עבודה?
ת: אכן, לא פניתי לניצנים כדי לחפש עבודה".

ראה:
עמ' 8 לפרוטוקול ש' 20-15.

התובעת העידה כי לא הייתה בקשר עם ניצנים במהלך השוטף של עבודתה, לא ניגשה או נדרשה להגיע למשרדי ניצנים בכל תקופת עבודתה.

ראה:
עמ' 8 לפרוטוקול ש' 23-21.

בענייננו התקבלה התובעת לעבודה במועצה, המועצה היא זו שהעסיקה את התובעת כ"עובדת", במסגרתה היא השתלבה לחלוטין בעבודה כמחליפה של עוזרת גננת, נציגה - רכז הגנים (ראג'י) הוא שפיקח על עבודתה.

ובלשונה של התובעת:
"ש: מי היה פונה אלייך כאשר צריך להחליף עובדת?
ת: היו מתקשרים אלי מהמועצה ראג'י.
ש: מי היה אחראי עלייך בזמן שהיית בעבודה?
ת: ראג'י. את כל ההוראות קיבלתי ממנו.
ש: אם היית חולה, והיו צריכים אותך במועד מסוים או היית צריכה חופש למי היית צריכה לפנות?
ת: הייתי מתקשרת למועצה ומדווח לראג'י.
ש: את עבדת בגן, כל הציוד והחומרים שהשתמש בו, האם ניצנים נתנה לך אותו או המועצה?
ת: המועצה.
ש: האם היו לך מדים של ניצנים?
ת: לא."

ראה:
עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 18-8.

ניתן לראות, כי גם תנאי שכרה של התובעת נקבעו על ידי המועצה, כאמור בעדותו של רכז הגנים - מר ראג'י אבו מחארב.

"ש: מי באמת מסביר כמה שכר מגיע?
ת: מזכירות המועצה ומנהל כ"א במועצה".

המועצה קיבלה את הדיווחים בעניין שעות העבודה.
"ש: אתה היית אחראי על כל מה שקשור בגן, למי היא צריכה לדווח על השעות וההעדרויות?
ת: הכל אלי על גבי דוחות".

ראה:
עדות ראג'י, עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 17-14.

התובעת העידה, כי למעט העובדה שבתלושי שכרה נרשם שמה של "ניצנים", לא היה לה כל קשר עם חברת כוח האדם עצמה.

"ש: תאשרי לי שכל ההכרות שלך עם ניצנים היה בשם שהופיע בתלוש השכר?
ת: כן, כל הקשר שלי עם ניצנים שתלוש השכר שהונפק לי הוצא על ידי ניצנים."

אליבא דתובעת, כאשר הייתה בעיה בשכר פנתה תחילה למועצה.

"ש: אם הייתה לך בעיה בשכר למי היית פונה?
ת: לאחראי שהוא המעביד, ואחר כך אם לא משלמים לי אז אני הולכת כמו שעשיתי עכשיו."

ראה:
עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 20-19.

15. התמונה המצטיירת מתיק זה, הינה כדלקמן:
התובעת נקלטה לעבודה במועצה באופן הרגיל בו אנשים נקלטים לעבודה בדרך כלל, ולא דרך חברת כח אדם ניצנים.
בפועל, התקבלה התובעת לעבודה על ידי המועצה, דהיינו על ידי הממונה הישיר עליה - אחראי הגנים מר ראג'י, רואיינה על ידו, שובצה על ידו לעבודה, ולמעשה הקשר השוטף של התובעת בכל עניין הנוגע לעבודתה היה מול ראג'י (המועצה).
קליטתה של התובעת כעובדת חברת "ניצנים" הייתה אדמיניסטרטיבית בלבד. התובעת לא הופנתה לעבודה במועצה על ידי חברת "ניצנים".
כל מערכת היחסים של חברת "ניצנים" עם התובעת בענייננו, הסתכמה בתשלום שכרה באמצעות הכספים שהעבירה אליה המועצה והנפקת תלושי שכר, ובכך, על פי מבחני הפסיקה (ר' כפר רות) אין די על מנת לקבוע כי חברת "ניצנים" היא שהייתה מעבידתה של התובעת: חובת תשלום השכר, או תשלומו בשלמות, לא תמיד היא חזות הכל, ובנוסף, גם בהתקיים מבחן חובת התשלום אין זה קובע מי מבצע טכנית את התשלום - מבחינת "צינור לתשלום" - אלא מי הנושא בחובה המשפטית לשלם לעובד את שכרו.

במקרה דנן, הגעתי לכלל מסקנה, כי המועצה היא-היא המעבידה האמיתית של התובעת ולפיכך, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2 - "ניצנים".

האם הרימה התובעת את נטל השכנוע להוכחת תביעתה?

16. כלל יסודי בדיני הראיות הוא, כי כל בעל דין, הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט, נושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה (ראה אליהו ארנון, דיני ראיות, חלק ראשון, עמ' 200 והאסמכתאות המוזכרות שם).

התובעת המבקשת סעד, נושאת בנטל השכנוע שהתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התביעה - דהיינו, אותן עובדות בהן מתנה הדין המהותי את מתן מבוקשו, קרי המוציא מחברו עליו הראיה.

במקרה שלנו, על התובעת להוכיח, כי בפועל עבדה בימים ובשעות להן היא טוענת.

הואיל ומדובר בתביעת ממון מוגדרת, על התובעת הנטל להוכיח מהם הימים בהם עבדה ומספר השעות שעבדה, על מנת שבית הדין יוכל לפסוק סכום קצוב. על התובעת ליתן פרוט מלא ומדויק של השעות והימים בהם עבדה ולהוכיחם. (ע"ע 300001/98 בוריס שוסטר נ' רמי חרושת ואח' מיום 6/11/00).

17. בסופו של יום, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

18. התובעת טענה, כי עבדה כממלאת מקום בגן של המועצה המקומית לקייה
. אליבא דתובעת, עבדה 27 ימים כמחליפה בימים בודדים לפי קריאה ורשמה בפני
ה את ימי העבודה ואת מי החליפה (נספח א' לתצהירה).
כמו כן, טוענת התובעת, כי עבדה 12 שבועות במקום עוזרת גננת שיצאה לחופשת לידה (מי אלסענה), ושימשה כעוזרת לגננת כרימה אלצאנע.

עדת התביעה אשר הביאה התובעת, כדי לתמוך בגרסתה, הינה הגב' כרימה אלסענע אשר משמשת כגננת בגן של המועצה המקומית לקייה
.
בתצהירה ציינה העדה, כי היא עובדת בגן עם עוזרת וכי אסור להפעיל את הגן בהעדר הגננת או העוזרת. כאשר הגננת או העוזרת נעדרת, הנתבעות דואגות למילוי מקום.
אליבא דגרסת העדה, היא מכירה את התובעת אשר הייתה מגיעה כממלאת מקום מידי פעם בפעם, כאשר העוזרת מי אלסענה הייתה נעדרת והתובעת גם החליפה אותה יום אחד כשנעדרה.
בחודש פברואר 2004 עוזרת הגננת מי אלסענה יצאה לחופשת לידה; בכל תקופת חופשת הלידה של מי, החליפה אותה התובעת.

19. אקדים ואומר כבר עתה, כי שמיעת העדויות בתיק זה, גילתה תמונה שונה לחלוטין מהתמונה אותה ניסתה לצייר התובעת.

התמונה שהצטיירה מעדויות הנתבעת בתיק מדברת בעד עצמה, ונביא את החלקים הרלבנטיים בעניין זה מעדויות הצדדים.

20. מטעם הנתבעת 1 העידו מר ראג'י אבו מאחרב - רכז הגנים במועצה המקומית לקייה, וכן מר סלימאן אלבדור - מזכיר המועצה. מעדותם עולה, כי התובעת לא נשלחה על ידי המועצה לעבוד כממלאת מקום של סייעת לגננת בגן בשכונה 8.
כעולה מעדויות הנתבעת 1, הגננת בגן - הגב' אלסענע כרימה הינה אחותה של התובעת. מאחר והמועצה מקפידה שלא תהיה כפיפות מקצועית בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה בעבודתם במועצה, כאשר יצאה העוזרת גננת מי לחופשת לידה, שלחה המועצה עובדת בשם אבודעדה סמיהאן לעבוד בגן 8, אולם היא סולקה משם על ידי הגננת, התובעת או מי מהן.

התובעת לא קיבלה אישור המועצה לעבוד בתקופה הנטענת בגן, למרות זאת החליטה התובעת ואחותה הגננת,לכפות על המועצה את העסקתה.

ראה:
סעיפים 4-3 לתצהירי עדות הראשית של עדי הנתבעת 1.
עדות ראג'י אבו מאחרב, עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 18-22.

21. עדי הנתבעת 1 הסבירו בעדותם, כי בכל גן במועצה המקומית לקייה נמצאות שתי עובדות: האחת היא הגננת אשר הינה עובדת משרד החינוך, כאשר למועצה אין אחריות לגביה, לא לעניין הפיקוח ולא לעניין התשלום. השנייה - היא הסייעת לגננת, אשר המועצה אחראית על תשלום שכרה או שכרה של ממלאת מקומה.

הנתבעת הוכיחה באמצעות העדויות מטעמה, כי כאשר הסייעת הקבועה אינה מגיעה לעבודתה בגן, עליה ועל הגננת מוטלת האחריות להודיע על כך לרכז הגנים אשר הוא בלבד הינו הגורם המחליט ומאשר מי תחליף את הסייעת מתוך מאגר ממלאי המקום שבידי המועצה.
ביחס לאישור עבודתן של ממלאות המקום, הוכח על ידי הנתבעת, כי בסוף כל חודש עבודה, על מנת לאשר את שכרן של ממלאות המקום, על העובדות לדאוג לכך כי רכז הגנים יאשר את ביצוע העבודה בפועל, הכל על גבי טופס דיווח הנוכחות הידני אשר הינו טופס קבוע. הנתבעת אף צירפה לתצהירי עדיה את טפסי הדיווח המאושרים של התובעת (נספח ג' לתצהירי הנתבעת), מהם עולה, כי במועדים בהם עמדה התובעת בנהלים הקבועים והידועים לה, דיווחה על עבודתה ועבודתה אושרה על ידי האורגנים במועצה, הרי שהנתבעת שילמה לה את שכרה על פי טפסי דיווח אלה. מנספח ג' עולה, כי התובעת עבדה 29 ימים במועצה חמש וחצי שעות בכל יום עבודה, ושכרה שולם במלואו, כמפורט בתלושי שכר 4/04, 5/04.
הנתבעת 1 הוכיחה, כי אין כל אפשרות שסייעת לגננת תקבל אישור על עבודתה שלא על גבי טופס הדיווח הידני הקבוע, ולפיכך, אין לראות ברישום אשר צורף לתצהיר התובעת כאישור לביצוע העבודה.

22. מיד יודגש, כחיזוק לגרסה זו של הנתבעת, לפיה השכר של סייעות לגננות משולם אך ורק לפי טופס דיווח נוכחות ידני קבוע אשר על העובדות למלא ובאחריותן להחתים על גביו הן את הגננת והן את רכז הגנים, העידה העדה מטעם התובעת - הגננת כרימה, כדלקמן:

"ש: אני מפנה אותך לנספח ג' לתצהירים שלנו, שזה הדוחות הידניים, תסבירי לי מי ממלא אותם?
ת: העוזרת שלי מביאה את הדוחות שלי מהמועצה היא ממלאת אותם, אני חותמת למטה וגם ראג'י חותם. אם אני לא חותמת או ראג'י לא חותם אז לא מאשרים את זה ולא מקבלים שכר.
...
ש: למה אין דיווחים שלך, על התקופה שהתובעת עבדה?
ת: זה לא אני דואגת לזה, זה העוזרת דואגת לזה, (התובעת), היא צריכה להביא את זה מהמועצה.
ש: כלומר שלטענתך מי שאחראי שהדו"ח ימולא ויהיה חתום על ידך ועל ידי ראג'י זה התובעת וגם ראג'י?
ת: כן, העוזרת וגם ראג'י..
לשאלת בית הדין האם אני צריכה לחתום על הדוחות?
ת: אני חייבת לחתום על הדוחות".

עדות כרימה אלסענע עמ' 11 לפרוטוקול ש' 20-3.

23. הנתבעת מפנה, בענייננו לסעיפים 193(א) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א - 1950, בשילוב עם הוראת סעיף 34 א' לפקודת המועצות המקומיות (המכילים מס' סעיפים של פקודת העיריות [נוסח חדש] וביניהם סעיפים 142 ג' ו-203), הקובעים הוראה מפורשת, כי חוזה, כתב התחייבות או תעודה אחרת שיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה לא יחייבו את המועצה בהעדר אישור וחתימות הגורמים המוסמכים לכך על פי דין.

כבר נפסק כי "מאחר שלא עמדו הצדדים בדרישות הצורה שהציב המחוקק, כאילו לא עשו דבר. לא בכדי השתמש המחוקק במלים "לא יחייבוה" שמשמעותן, כי חוזה, שאין עליו החתימות הדרושות מטעם העירייה, חסר נפקות משפטית..." -

"הדרישות הללו נועדו להבטיח שימוש זהיר ומבוקר בכספי ציבור, ולכן חשיבות רבה יש בשמירה עליהן. לפיכך הקפיד בית-משפט זה שלא לתת תוקף להסכם שאינו עומד בדרישות סעיף 203 הנ"ל, גם במקרים בהם נוצר לכאורה עיוות-דין בשל כך."

ראה:
ע"א 739/86 ארי שם אור נ' עיריית קרית גת, פד"י מד (2) 562).

סבור אני, כי דברים אלה יפים ביתר תוקף בענייננו, בהתחשב בעובדה כי מדובר בכפיפות מקצועית בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. במקרה כזה יש להבטיח שימוש זהיר ומבוקר בכספי ציבור, ולכן יש חשיבות רבתי למילוי טפסי הדיווח, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

24. לעניין שעות העבודה - הנתבעת הוכיחה באמצעות עדיה אשר נתמכו בדוחות סיכום חודשיים ביחס לתובעת, אשר צורפו לתצהירו של העד מטעם הנתבעת 2, מר יצחק אבוהאן, כי עבודתה של התובעת החלה מהשעה 8:00 ועד השעה 13:30 וכי התובעת עבדה משך חמש וחצי שעות ביום.

ראה:
עדות רכז הגנים מר ראג'י אבו מאחרב - ע' 18 לפרוטוקול, ש' 13-5.
עדות מזכיר המועצה - עמ' 22, ש' 20-19.

25. שוכנעתי, כי אחות התובעת, הגננת - כרימה אלסענע אשר הינה עובדת משרד החינוך ולא עובדת המועצה, עשתה בגן כבשלה, זימנה את התובעת מעת עת לעבוד בגן, וזאת על דעתה בלבד, מבלי שקיבלה את אישור המועצה ולא בהתאם לנהלים הנוהגים בנתבעת.

"ש: בכל הפעמים התקשרת לאחותך התובעת לשמש כמחליפה?
ת: רוב הפעמים כן.
....
ש: למה אין דיווחים שלך, על התקופה שהתובעת עבדה?
ת: זה לא אני דואגת לזה, זה העוזרת דואגת לזה (התובעת), היא צריכה להביא את זה מהמועצה."


ראה:
עדות כרימה אלסענע עמ' 11 ש' 14-1.

26. כאן המקום לציין, כי עדותה של התובעת לא הייתה מהימנה עליי, וכך גם עדותה של העדה מטעמה. העדה מטעם התובעת שהינה אחותה, נהגה והעידה כמי שמעוניינת מאוד לסייע לתובעת, ולפיכך עדותה אינה מהימנה עליי.

מעדותה של הגב' כרימה עולה, כי דיווחה בצורה לא מהימנה על ימי עבודתה.
חרף העובדה שהעדה נכחה בדיון המוקדם אשר התקיים בבית הדין ביום 20/3/06, לא דיווחה למעסיקתה - משרד החינוך, על היעדרותה ביום זה.

ראה:
נספח ד' 2 לתצהירי עדי הנתבעת.

וכך עולים הדברים מחקירתה הנגדית של עדת התביעה:

"ש: ב-20/3/06 את נכחת בדיון שהתקיים בבית הדין?
ת: כן.
ש: האם דווח למשרד החינוך שאת נעדרת באותו יום מהעבודה?
ת: אני לא דיווחתי, אבל אני זוכרת שרשמתי בדוח שלי שאני רשמתי בכתב ידי.
ש: אני מפנה אותך למסמך שצורף לתצהיר מטעמנו (נספח ד'2, י.כ.), האם זה נכון שלא מופיע בו שנעדרת במהלך כל חודש מרץ 2006 מעבודתך?
...
ת: כן, אני רואה שלא מופיע מי החליפה אותי"

ראה:
עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 23 -
עמ' 13 לפרוטוקול ש' 8.

מחד טענה העדה מטעם התובעת, כי את טפסי הדיווח הידני הייתה מביאה התובעת מהמועצה, (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 17-3), ומאידך העידה:

"את הטפסים היו מביאים לי המועצה"
(עמ' 13 לפרוטוקול ש' 25).

27. מיד יודגש, רק במהלך שמיעת ההוכחות התברר כי הגננת אשר התובעת סומכת יתדותיה על עדותה, הינה לא אחרת מאשר אחותה של התובעת. עובדה זו אשר יש לה חשיבות רבה, לא הוזכרה בכתב התביעה או בתצהירי עדות התובעת.

אליבא דתובעת מעולם לא מילאה את טפסי הדיווח הידני ואף פעם הגננת לא מילאה עבורה טפסים אלה.

ראה:
עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 28-26.
עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 3-1.

חרף עדותה זו של התובעת מעיון בנספח ג' לתצהירי עדי הנתבעת, ניתן לראות כי קיימים טפסי דיווח החתומים על ידי הגננת. מסמך זה סותר מניה וביה את גרסת התובעת לפיה מעולם לא מולאו לה טפסי דיווח על ידי הגננת.

28. בתמיכה לטענה, כי עבדה 27 ימים נוספים, צירפה התובעת לתצהירה דף כתוב בשפה הערבית בכתב ידה ובו רשימת תאריכים בה לטענתה עבדה כמחליפה בימים בודדים.
אולם, כפי שיפורט להלן, אין בדף זה כדי להרים את נטל ההוכחה הרובץ על התובעת.

ראשית, מסמך זה אינו מאושר על ידי אורגנים של המועצה (רכז הגנים / מזכיר המועצה) ולפיכך אין לראות בו ראיה להוכחת עבודה בימים הנטענים.

שנית, מעיון בדף הנ"ל עולה, כי ישנם מועדים אשר בהם החליפה התובעת את אחותה הגננת כרימה, (בימים 13/11/03, 6/11/03), כאשר הוכח מעדויות הנתבעת, כי אין באפשרות התובעת להחליף את כרימה ולקבל שכר במקומה מהנתבעת, שכן כרימה הינה עובדת משרד החינוך.

כך גם נקבה התובעת בדף שצירפה, במועדים נוספים בהם לא עבדו בגני המועצה, כגון יום האדמה (30/3/04), מועדים בהם הייתה שביתה בבתי הספר (12/2/04 - 8/2/04) ועוד.

29. סוף דבר, התובעת לא השכילה להרים את נטל ההוכחה הרובץ על כתפיה, ולפיכך דין תביעתה להידחות.

30. משנדחתה התביעה, תשלם התובעת לכל אחת מהנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

31. ערעור על פסק הדין ברשות בלבד, בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצד המבקש לערער.

32. המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.



ניתן היום כ"ו באב, תשס"ו (20 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.


יוחנן כהן
- רשם

קלדנית: רות רחמים.








דמ בית דין אזורי לעבודה 3476/05 אלסענה עאליה נ' המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/08/2006)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על אלסענה עאליה      דוח מידע משפטי על המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על אלסענה עאליה      דוחות מידע עסקי על המועצה המקומית לקייה , ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ