ויקטוריה באדזוך - אושרי איפרגן , מינימרקט אפרגן בע"מ , מחסני מזון מגדל העמק בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ויקטוריה באדזוך אושרי איפרגן מינימרקט אפרגן בע"מ מחסני מזון מגדל העמק בע"מ
 
ויקטוריה באדזוך - אושרי איפרגן , מינימרקט אפרגן בע"מ , מחסני מזון מגדל העמק בע"מ
תיקים נוספים על ויקטוריה באדזוך | תיקים נוספים על אושרי איפרגן | תיקים נוספים על מינימרקט אפרגן בע"מ | תיקים נוספים על מחסני מזון מגדל העמק בע"מ |

1615/04 עב     10/09/2006




עב 1615/04 ויקטוריה באדזוך נ' אושרי איפרגן , מינימרקט אפרגן בע"מ , מחסני מזון מגדל העמק בע"מ




1



בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב' 1615/04






בפני

השופט: חיים ארמון



10/09/2006
בענין:
ויקטוריה באדזוך



ע"י עו"ד עוזי יוספזון

התובעת


נ ג ד



1. אושרי איפרגן

2. מינימרקט אפרגן בע"מ

3. מחסני מזון מגדל העמק בע"מ



ע"י מר יצחק איפרגן
הנתבעים



פ ס ק ד י ן



1. בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה.

בבסיס התביעה לפיצויי פיטורים, עמדה טענת התובעת על כך שהיא התפטרה מעבודתה אצל הנתבעים בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, בעקבות הלנת שכרה במהלך תקופת עבודתה וסירובם של הנתבעים לשלם לה שכר בהתאם להוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

2. הנתבעים הגישו כתב הגנה שבו הם הכחישו את טענותיה של התובעת ואת זכאותה לקבל דבר מה. לטענתם, הנתבעת התפטרה מרצונה החופשי והיא אף כתבה מכתב שבו היא מודה כי לנתבעים לא נותר כל חוב כלפיה. לטענת הנתבעים, הם זכאים אף לקזז חוב של התובעת כלפיהם, בגין רכישת כרטיסי טיסה לתובעת.

3. בתיק התקיים דיון מוקדם שבו פורטו המוסכמות והפלוגתאות, וניתנה החלטה בדבר הגשת העדויות הראשיות בתצהירים. במועד שנקבע להוכחות, הודיעו ב"כ הצדדים כי הם הגיעו להסכמה שלפיה הם מסמיכים אותי לפסוק לפשרה כך שלשם סילוק מלא וסופי של כל תביעות התובעת כנגד הנתבעים או מי מהם, ומבלי שכל צד מודה בטענות הצד שכנגד, יחוייבו הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום שלא יהיה נמוך מסכום רכיב התביעה של פיצויי פיטורים ולא גבוה יותר מסכום הקרן של מלוא התביעה עם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. עם זאת, ב"כ הצדדים הודיעו כי הם מבקשים שפסק הדין יינתן לאחר שתהיה אפשרות של הגשת תצהיר נוסף וכן - לאחר הגשת סיכומים בכתב.

4. הסכמתם האמורה של הצדדים קיבלה תוקף של החלטה. אולם, הנתבעים לא הגישו את סיכומיהם במשך זמן רב, כנראה בשל העובדה שעורך הדין שייצג אותם עם תחילת ההתדיינות - הושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין. בסופו של דבר, לאחר מספר הארכות מועד, הגישו הנתבעים את סיכומיהם בלא עו"ד.

5. אעיר כי הסמכות לפסוק לפשרה היא על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל גם בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.


השיקולים העיקריים שאותם שקלתי בעניין הפסיקה לפשרה

6. הזכאות לפיצויי פיטורים -

אין חולק כי התובעת התפטרה מעבודתה וכי היא עשתה זאת לאחר שצ'ק של נתבעת מס' 3 שנועד לתשלום שכר חודש ספטמבר 2003 - לא כובד. ההתפטרות נעשתה לאחר כתיבת מכתבו של ב"כ התובעת מיום 28/10/03, שבו הוא פירט את חובותיהם הנטענים של הנתבעים והתרה כי אם החוב לא ישולם תוך 21 ימים - התובעת תתפטר.


אמנם, הנתבעים מכחישים את קבלתו של המכתב האמור, אלא שהתובעת הצהירה על מסירתו של המכתב (שהגיע בפקסימיליה) ידנית אל נציג הנתבעות שהיה גם המצהיר מטעם הנתבעים, ותצהירו - לא כלל כל גרסה בענין זה, כך שההכחשה שנאמרה בעת הדיון המוקדם - אינה נסמכת על ראיה כלשהי. (אעיר כי התצהיר הוגש בשעה שהנתבעים היו עדיין מיוצגים על ידי מי שהיה אז עו"ד).

משנמצא לכאורה (כפי שעוד יפורט להלן) שיש ממש בדרישותיה של התובעת כפי שפורטו במכתב בא כחה מיום 28/10/03, ומשהדרישות הועלו בפני
הנתבעים ולא נענו - הרי שסביר להניח שאילו התובענה היתה נדונה לגופה - היה נמצא כי התובעת זכאית לפיצויי הפיטורים, ועל כן - בסכום הפשרה ניתן משקל מרבי לרכיב פיצויי הפיטורים.

7. גמול שעות נוספות -

אילו היתה התובענה נדונה לגופה, היתה התובעת אמורה להוכיח את טענותיה בענין השעות הנוספות שבהן היא טוענת שעבדה. גרסת התובעת על השעות הנוספות נתמכת בגרסת מצהירה נוספת מטעמה. גרסה זו - מפורטת, מתייחסת לשינויים שהיו בין העסקת התובעת אצל נתבעת מס' 2 לבין העסקתה אצל נתבעת מס' 3, והיא גם סבירה (שכן אין סבירות רבה בכך שיום העבודה של התובעת התחיל רק עם פתיחת החנות לקונים והסתיים מייד עם סגירתה).

לעומת זאת, גרסת הנתבעים, כעולה מתצהירו של מר יצחק איפרגן, מפורטת פחות וסבירה פחות. יתרה מכך, הנתבעים לא התייחסו כלל לטענת התובעת על כך שבעת עבודתה אצל נתבעת מס' 3, היה רישום של שעות עבודתה על פי העברת הכרטיס שלה בקופה, ולא הסבירו מדוע אין הם מציגים את דיווחי הקופה לשם סתירת גרסת התובעת.

לפיכך, אני סבור שאילו התובענה היתה נדונה לגופה, היה סיכוי משמעותי שהתובעת היתה מצליחה להוכיח כי היא עבדה בשעות נוספות וכי עקרונית היא זכאית לגמול שעות נוספות.

עם זאת, אני סבור שהתובעת היתה מתקשה להרים את הנטל שהיה מוטל עליה להראות מתי בדיוק היא עבדה בשעות נוספות. התובעת לא ערכה רישום על כך בזמן העבודה. התובעת אמנם פירטה את השעות הנוספות הנטענות בטבלה שצורפה לכתב התביעה, אלא שבחינת הטבלה והשוואתה לאמור בתצהיר התובעת - מעלה שהטבלה אינה יכולה להיות מדוייקת. על פי התצהיר, התובעת יצאה לחופשה שנתית בת 7 ימים ב"קיץ 2003". בחינת מספר ימי העבודה שנרשמו בטבלה בכל אחד מחודשי קיץ 2003, מעלה כי התובעת טוענת שהיא עבדה באופן מלא (כולל שעות נוספות) בכל אחד מאותם חודשים (ממאי עד ספטמבר 2003). על כן, ברור שהטבלה אינה משקפת את שעות העבודה האמיתיות של התובעת, אלא נעשתה על פי איזו הערכה כללית.

על כן, בשיקולי סכום הפשרה, אביא בחשבון את הסיכוי של התובעת להצליח להראות שהיא היתה זכאית גם לגמול שעות נוספות שלא שולם לה (ולכך יש השלכה גם על הזכאות לפיצויי פיטורים, כאמור לעיל), אך אביא בחשבון גם את ההערכה שהתובעת היתה מתקשה להוכיח את הסכום הנכון של גמול השעות הנוספות שהיא היתה זכאית לו.

8. תלושי המשכורת לתקופה שמספטמבר 1997 עד יולי 1998 -

בדיון המוקדם טענו הנתבעים כי "ייתכן" שבחודשים האמורים היה העסק היה סגור לרגל מחלת אביו של נתבע מס' 1. למרות זאת, בתצהיר מטעמם ובסיכומיהם שהוגשו מטעם הנתבעים, אין כל התייחסות לכך. לא נראה שכיום יש חולק על כך שעבדותה של התובעת היתה רצופה בתקופה שממרץ 1997 ועד יום 27/11/03. לפיכך, למעשה, התובעת זכאית לתלושי משכורת בגין התקופה האמורה, וטוב יהיה אם מי מהנתבעים ינפיק לה תלושים כאמור. אולם, מאחר שמדובר בפסיקה לפשרה, ובשל החשש שמא יהיה קשה כעת להוציא תלושים כשלא ברור מה היה השכר באותה עת, אני סבור שניתן להסתפק בהצהרה על כך שהתובעת עבדה באופן רצוף, כלומר - היא עבדה גם בחודשים שמספטמבר 1997 ועד יולי 1998, היתה זכאית לקבלת תלושי משכורת לאותה עת וזכאית שהנתבעים או מי מהם יבטח אותה אצל המוסד לביטוח לאומי.



9. החזר הוצאות נסיעה -

התובעת גרסה כי מאפריל 2000 ועד לסיום העבודה, היה עליה לנסוע בעצמה לעבודה, לאחר שהסדר ההסעה שהיה קודם לכן - הופסק. הנתבעים נסמכים על תצהירו של עובד שלהם על כך שהוא היה זה שהסיע את העובדים (לרבות התובעת), וכן על אישור מאת חברת מוניות על כך שהיה הסדר עמה להסיע את העובדים (בימים שאותו עובד לא עשה כך). אין חולק כי סכום הוצאות הנסיעה, אם התובעת זכאית לו, הוא בסך 110 ₪ לחודש. מאחר שאין באפשרותי לדעת גרסתו של איזה צד היא הנכונה, אביא בחשבון רק חלק מרכיב הנסיעות במסגרת סכום הפשרה.

10. טענת הנתבעים בענין הקיזוז - אין חולק שהנתבעים או מי מהם מימנו לתובעת ולבעלה רכישה של כרטיסי טיסה לטורקיה, אלא שלטענת התובעת - הדבר נעשה בגין חוב של דמי הבראה. בעניו זה הנתבעים טענו כי דמי ההבראה שולמו, כעולה מתלושי המשכורת, אלא שמשום מה הנתבעים לא הגישו תלוש משכורת המצביע על תשלום דמי ההבראה. לפיכך, סביר להניח שאילו התובענה היתה נדונה לגופה, היתה טענת הקיזוז - נדחית.

11. הבאתי בחשבון גם שיקולים של הפרשי הצמדה וריבית מיום 27/11/03 ועד היום. לא נתתי משקל ממשי לסיכויי התובעת לקבל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, וזאת נוכח העובדה שמדובר בהתפטרות, כך שסביר להניח שהנתבעים האמינו בכנות שהתובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים.


הפסיקה לפשרה

12. על סמך האמור לעיל, ולאור ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים, אני מחייב את הנתבעים, כולם יחד וכל אחד מהם לחוד, בפשרה, לשלם לתובעת את הסכומים האמור להלן:
א. פיצויי פיטורים בסך 22,000 ₪.
ב. גמול שעות נוספות, הפרשי שכר עבודה, והחזרי הוצאות נסיעה בסך 10,000 ₪.

אם הסכומים האמורים לעיל לא ישולמו עד יום 15/10/06, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/06 ועד התשלום בפועל.

תשלום סכומים אלה יהיה לסילוק מלא של כל תביעות התובעת נגד הנתבעים או מי מהם בגין כל תקופות עבודתה אצל מי מהם.

12. בנוסף לאמור לעיל, מוצהר בזה שהתובעת עבדה גם בחודשים שמספטמבר 1997 ועד יולי 1998, כי היא היתה זכאית לקבלת תלושי משכורת לאותה עת והיתה זכאית לכך שהנתבעים או מי מהם יבטח אותה אצל המוסד לביטוח לאומי בעבור אותה תקופה.

13. לאור הפשרה - אין צו להוצאות.

14. התובעת פטורה מתשלום האגרה הדחויה.

15. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.


ניתן היום, י"ז באלול תשס"ו, 10 בספטמבר 2006, בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
- שופט
ענבל









עב בית דין אזורי לעבודה 1615/04 ויקטוריה באדזוך נ' אושרי איפרגן , מינימרקט אפרגן בע"מ , מחסני מזון מגדל העמק בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/09/2006)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן