סטרטולט אלכסנדר - רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ

 
סטרטולט אלכסנדר - רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ
123108/01 א     12/10/2006




א 123108/01 סטרטולט אלכסנדר נ' רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט
א 123108/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
12/10/2006

כב' השופט דוד גלדשטין

בפני
:

התובע
סטרטולט אלכסנדר

בעניין:
נ ג ד
הנתבעים
1 . רוני גל בע"מ

2 . א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ

3 . סהר חברה לביטוח בע"מ
נגד

1. בר חסון חברה קבלנית לבנין בע"מ
2. חב' אביר הבנאים בע"מ
צדדי ג'
פסק-דין

1. התובע יליד 20/7/57 עבד אצל הנתבעת 1, בפרוייקט הקמת בניני דירות בשכונת סיטי באשקלון, פרוייקט שהוקם ע"י הנתבעת 2, שעסקה בייזום בנייה והייתה גם הקבלן הראשי של הפרויקט.

הנתבעת מס' 1, הינה מעבידתו של התובע ושימשה גם כקבלן משנה של הנתבעת 2.

הנתבעת 3, הינה חברת ביטוח אשר הוציאה פוליסה פוליסת חבות מעבידים וצדדים שלישיים בגין חבותן של הנתבעות 1 ו- 2.

ביום 28/10/99 בעת הקמת שלד של אחד המבנים בפרויקט, עסקו מספר עובדים, ביניהם התובע, בפינוי פסולת בניה בקומה השלישית וזאת על ידי כך שאספו את הפסולת בדליים אותם היה עליהם להביא לקצה המשטח הקומתי שהיה לאחר יציקה שסופו מוחזק על-ידי משטחים המונחים על גבי פיגומים, ולהשליך את תוכן הדליים למטה.
בשעה שהתובע עמד על אחד המשטחים שעל הפיגומים הצמודים לקצה יציקת רצפת הקומה והשליך את הפסולת למטה, התמוטט לפתע המשטח שהיה על הפיגום והתובע נפל עמו ארצה ונפגע בכל חלקי גופו.

מסתבר, שתוך כדי עבודתו של התובע בקומה השלישית, פירקו פועלים אחרים את רגלי הפיגומים בקומה למטה וכתוצאה מכך המשטח על גבי הפיגום לא היה יציב והתמוטט עת דרך עליו התובע.

התובע טוען כי לא הוזהר להימנע מלדרוך על משטח הפיגום והוא לא ידע שמפרקים את רגלי הפיגומים.

התובע טוען כי בנוסף לכך לא היה גידור בקצה שלד הבניין, אשר יכול היה למנוע את נפילתו ומשום כך, בשל רשלנות הנתבעות 1 ו-2 ותוך הפרת חובות חקוקות הקבועות בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, בכך שלא הציבו שילוט אזהרה, לא הדריכו את העובדים ביניהם התובע, לא מינו מנהל עבודה מוסמך וְלא דאגו לאמצעי מיגון, גרמו לפציעתו של התובע.

התובע פונה לבית החולים ברזילי באשקלון, שם אובחן כסובל מפגיעות בכל חלקי גופו, חזה אוויר-דם, שברים מרוסקים בצלעות, דבר שהביא להחדרת נקז ואינטובאציה. מבית חולים ברזילי הועבר התובע לבית חולים הדסה בירושלים להמשך טיפול, שם שכב במשך 9 ימים, תוך שבחלק מן הזמן הוא מונשם.

לאחר מכן היו לתובע אישפוזים נוספים, האחד מיום 6/12/99 ועד יום 13/12/99 והשני אשפוז של יום ב-17/4/00.
התובע טוען כי הוא סובל מקשיי נשימה הגוברים בעת מאמץ, שיעול רב, המלווה לעיתים בגניחת דם, קושי בהליכה ובכיפוף וכן בעיות אורולוגיות וקושי בתפקוד המיני.

מאז התאונה טוען התובע כי לא חזר לעבודתו הקודמת והיה מצוי בתקופת אי כושר ארוכה ביותר.

2. בתמיכה לתביעה, צירף התובע חוות דעת של האורטופד ד"ר א. אריאלי, אשר העניק לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% בגין נקע בעצם הבריח בכתף שמאל ו- 15% בגין הגבלה בתנועות בפרק כתף ימין וכן הפעיל המומחה את תקנה 15 לתקנות המל"ל בשל מקצועו של התובע. סך הכל העניק לתובע נכות משוקללת בשיעור של 30%.

בתחום הריאות המציא התובע חוות דעת של פרופסור מ. טופילסקי, אשר קבע כי לתובע נכות בגין פגיעה בריאה הימנית בשיעור של 30% ובגין הפגיעה בריאה השמאלית נכות בשיעור של 20% ובסה"כ 44% נכות, וכן הפעיל את תקנה 15 במלואה והעניק לתובע נכות משוקללת בשיעור של 66%.

לאור האמור לעיל, התובע טוען לנכות משוקללת של 76.2%.

3. התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה אינו יכול יותר לעסוק במקצועו הבנייה ואינו יכול לפרנס את אשתו ובנו כפי שפירנסם קודם. במיוחד בהתחשב בכך שאינו יודע היטב את השפה העברית ועבודתו אליה הוכשר הייתה עבודה פיזית קשה.

התובע טוען לנזקים מיוחדים בשל הפסדי השתכרות, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות ועזרת צדדי ג' וכן בגין נזק לעתיד ובשל נזק לא ממוני.

4. הנתבעת 1 טוענת בכתב הגנתה כי הנתבעת 2 קיבלה על עצמה לבצע את כל עבודות הבנייה בפרויקט עבור חברת קו-רקיע בע"מ, אשר הייתה היזמית של הפרויקט. הנתבעת 2 התקשרה בהסכם עם חברת בר-חסון בע"מ - צד ג' 1, אותה העסיקה בעבודות בניית השלד והוסכם בין בר-חסון והנתבעת 2, כי שתיהן תהיינה שותפות מלאות בביצוע העבודות באופן שהוצאות והכנסות העבודה יחולקו ביניהם בחלקים שווים וכי הנתבעת 2 התחייבה לדאוג לכיסוי ביטוחי מלא ולהנפקת פוליסת ביטוח מתאימה לרבות כיסוי ביטוחי לתאונות ונזקים של העובדים, לרבות עובדי הנתבעת 1.
בהסתמך על התחייבות זו של הנתבעת 2, לא דאגה הנתבעת 1 לכיסוי ביטוחי נפרד. הנתבעת 1 טוענת כי התובע אשם בפציעתו, באשר לא התייחס להוראות ולאזהרות בדבר פירוק רגלי הפיגום, התעלם מכללי הבטיחות ולא השתמש באמצעי הבטיחות אשר סופקו ,לו ולא נהג כפי שפועל סביר היה נוהג בנסיבות המקרה.

הנתבעת מס' 1 שלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעות 2 ו-3, וכן נגד בר-חסון חברה קבלנית לבניין בע"מ ונגד חב' אביר הבנאים בע"מ, בה חוזרת היא על טענותיה שבכתב ההגנה וכן טוענת טענות בגין הכיסוי הביטוחי הקיים או בגין הפרת ההתחייבות לכיסוי ביטוחי.
עוד טוענת הנתבעת 1 כי הנתבעת 2 התקשרה עם חברת אביר הבנאים בע"מ, לביצוע עבודות הבניה "עד המפתח" ולאחר שאביר הבנאים בע"מ התמהמה בעבודתה התקשרה הנתבעת 2 עם בר-חסון בע"מ לביצוע עבודות השלד, כאשר אביר הבנאים בע"מ נותרת בתמונה.

מנהלי העבודה המורשים באתר היו מטעם אביר הבנאים בע"מ.

5. הנתבעות 2-3, טוענות כי הנתבעת 1 הייתה מעבידתו של התובע וכי בין הנתבעת 1 ובין הנתבעת 2 לא התקיימו כל קשרי עבודה, או קשרים חוזיים, וכן כי הנתבעת 1 לא שימשה קבלן משנה של הנתבעת 2.

כמו כן טוענת הנתבעת 2 כי פוליסת הביטוח הנטענת אינה מכסה את חבותה של הנתבעת 1 כקבלן משנה וכמעבידתו של התובע.
באשר לאירוע עצמו, טוענת הנתבעות כי התובע התעלם מהוראות ואזהרות שהוזהר כי רגלי הפיגום עליו עמד פורקו והוא נהג בחוסר זהירות, בניגוד לכללי הבטיחות אשר הובאו לידיעתו, לא שעה לממוניו ולא נהג כפי שפועל סביר היה פועל בנסיבות המקרה ולכן ארעה התאונה בשל אשמו הבלעדי או המכריע .

6. הנתבעות 2-3, שלחו הודעת צד שלישי כנגד הנתבעת 1 ובהודעתן טוענות כי אין עליהן חבות וכי הצד השלישי חב בגין פגיעתו של התובע באשר במחדלי ומעשי הצד השלישי, הם הביאו לפציעתו בהתקנת פיגום בלתי יציב. כמו כן לא סופק לתובע ציוד מגן אישי, לא הדריכו את התובע ולא הציבו שלטי אזהרה, לא מינו מנהל עבודה ולא פיקחו על דרך ביצוע העבודה תוך הפרת אותן חובות חקוקות, אשר ציין התובע בכתב תביעתו.

7. בסופו של יום, הודתה הנתבעת 3 כי היא המבטחת של הפרויקט והתייתר הדיון בהודעת צד ג'.

8. מטעם הנתבעות 2-3, הוגשה חוות דעת בתחום הריאות של פרופ' שמעון שפיצר, המציין בחוות דעתו כי כתוצאה מהנפילה מקומה שלישית סבל התובע מחזה דם אוויר בימין, שטופל על-ידי הכנסת נקז בין צלעי בצד ימין וכן אובחנו שברים בצלעות 2-10 עם חזה רופף ושבר של עצם השכם בצד ימין. לא היו שברים בצלעות משמאל, למרות שכאלה הוזכרו בטעות בסיכום מחלה אחד. התובע, לאחר אינטובציה הועבר לבית חולים הדסה בירושלים שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ ובמח' ניתוחי לב וחזה, הונשם במשך יומיים והנקז הורחק כעבור מספר ימים. כחודש וחצי מאוחר יותר אושפז בשל תפליט פלוירלי מימין, דימוי טומוגרפי ממוחשב הצביע על קיומו של תפליט מנותק. ב- 17/4/00 נבדק בגלל פליטת כיח דמי ובטומוגרפיה ממוחשבת של החזה מיום 24/7/01, אובחנו שברים ישנים של הצלעות ועצם השכם בימין ושינויים פלוריליים לאחר חבלה מימין, שינויים קלים בבסיס שתי הריאות ושינויים ברונכיאקטטיים בבסיס הריאה השמאלי והוא נמצא במעקב במרפאת הריאות. בעת בדיקתו מציין המומחה כי נדף מפיו של התובע ריח של אלכוהול ודיבורו היה בלתי ברור.

לתובע שקע קל באזור עצם השכם, התפשטות והתרוקנות בית החזה מלאה ומהירה, נשימה בועית מוחלשת ללא חרחורים או צפצופים.

בצילום חזה סרעפת ימנית מורמת במקצת, שברים ישנים בצלעות מימין עם תזוזה של קצות השברים ושקיעה קלה של הצלעות באזור השברים. שבר מאוּחה של עצם השכם מימין ואין סימנים לשברים בשמאל. בטומוגרפיה ממוחשבת משנת 2002, נצפה כי הפלויריה הסמוכה לצלעות בית החזה מימין מעובה בירידה קלה, קיימים סימני אמפיזמה בבסיסי הריאות וכמו חללי אוויר גדולים המתאימים לבולוט אמפיזמטיות בשמאל, יתכן גם ברונכיאקטזיות בודדות משמאל. בתפקודי ריאה מאוקטובר 2001 נפחי הריאה בגדר הנורמה, אין הפרעה חסימתית, הפחתה קלה בשיעורי הזרימה המאוחרים, עם שיפור קל לאחר מתן מרחיבי סימפונות בתרסיס.
מסקנת הבדיקה - הפרעה איוורורית חסימתית קלה והפיכה ואין סימני ניפוח יתר.

בדיון ובמסקנות, מציין המומחה כי החבלה גרמה לשברים מרובים בימין, לחזה דם אוויר ולקונטוזיה של הריאה הימנית, אולם לא הייתה חבלה ברורה בצד שמאל. השברים בצלעות התאחו עם קיצור קל והקטנה קלה של נפח בית החזה הימני, ללא שהדבר גורם לליקוי תפקודי הניתן למדידה. תפקודי הריאה שבוצעו מספר ימים לפני חוות הדעת של המומחה מטעם התובע, מראים כי אין הפרעה ביכולת ההתפשטות של בית החזה והליקוי החסימתי הקל הינו תוצאה של נזקי העישון. הממצאים במרקם הריאה שנצפו בטומוגרפיה הממוחשבת ואשר תוארו כאמפיזימה בבסיס שתי הריאות ויתכן ברונכואקסטזיות משמאל אינם קשורים לתאונה והינם תוצאה של נזקי עישון. אין זה הגיוני כי שינויים פתולוגיים מסוג זה ייווצרו בריאה שבכלל לא הייתה מעורבת בתאונה. גם בהנחה שהיו לו שברים בשתי צלעות משמאל, אין לשינויים הנראים בבדיקות ההדמיה כל קשר לחבלה. לאור האמור העריך המומחה את נכות התובע בשל העיוות האנטומי וההפרעה במערכת הנשימה בשיעור של 5% לפי סעיף 8 (1) א'-ב'.

האורטופד, פרופ' יואל אנגל, בחוות דעתו מטעם הנתבעים מציין כי קיימת פריקה אקרומאוקלויקלרית משמאל והוא לא מצא תלונות והגבלות בתנועת הכתף השמאלי. הכתף הימנית מוגבלת בתנועות הסיבוביות בלבד בעוד שהרמה, הרחקה והיישור תקינים. בשל האמור, העניק לתובע 5% לפי תקנה 39 (3) ו-10% בהתאמה על פי תקנה 41 (4) ג'.

9. הצדדים הסכימו להעמיד את שיעור נכותו הרפואית האורטופדית של התובע לפי הממוצע בין שתי חוות הדעת בתחום האורטופדי.
הצדדים הסכימו למנות מומחה בתחום הריאות, תוך שמירת זכותם להסתמך על חוות הדעת שהגישו.

10. בית המשפט מינה את ד"ר שבתאי ורסנו, כמומחה מטעמו בתחום הריאות, שבדק את התובע כשלוש שנים לאחר התאונה, כאשר מצב פגימותיו של התובע הינו סופי.
בחוות דעתו קבע ד"ר ורנסו כּי השינויים בבסיס הריאה השמאלית אינם כתוצאה מהחבלה שנחבל התובע אלא כתוצאה מעישון ממושך. נפחי הריאה גם הם כתוצאה מהעישון ולא החבלה. הצלעות המרוסקות של התובע, כמו גם הפגיעה בשלמת דופן החזה מביאים לכאבים קשים ונכותו בשל מקצועו מגעת כדי 20% לפי סעיף 7(4)ג' מותאם.

11. בחקירתו הנגדית מציין דר' ורסנו כי הוא נחשב מבין המחמירים בהתייחסותו לתפקודי ריאות וקיבולת חיונית שלהן, באשר לפי המקובל בספרות ירידה של בסביבות 20% מהערך הצפוי של תפקוד הריאות, עדיין נחשבת בתחום בנורמה, למרות שאין הרופאים יודעים במקרה הספציפי מהי הנורמה של אותו נבדק באשר אין בדיקת תפקודי ריאות קודמת לפגיעה להשוואה.
יש רופאים שמחמירים וטוענים שהקיבולת החיונית של הריאות, במקרה זה של התובע, שהיתה 78% בבדיקה האחרונה היא בעצם 22% פחות מהצפוי.
מחלה חסימתית מתעוררת בשל עישון באשר היא גורמת להגדלת נפח הריאות בשל היצרות הסימפונות ואזי יש כליאה של האוויר בריאה, ונפח בית החזה גדל. תופעה זו נקראת כליאת אוויר או לכידת אוויר. לעומת זאת בפגיעה שנפגע התובע בשל החבלה וְבשל עיוות דופן בית החזה, בין אם כתוצאה מפגיעה בקרומי הריאה ובין אם פגיעה אחרת, יש נטיה, בהתאם לחומרת החבלה, להקטין את נפחי הריאה. דר' ורסנו מציין בחוות דעתו כי תפקוד הריאות של התובע עדיין בתחום הנורמה. לעומת זאת, יש מי שיטען שלתובע קיימת הפרעה חסימתית קלה ולכן צפוי להגדלת נפח הריאות.
לדברי דר' ורסנו, לא ארעה להערכתו ירידה בנפחי הריאה שחרגה מתחום הנורמה.

דר' ורסנו מאשר כי קיימת לתובע דפורמציה של בית החזה אותה הוא הגדיר כקלה, והיא נגרמה כתוצאה מהעובדה שצלעותיו של התובע לא התאחו, לא רק שהן לא התאחו, הן גם פונות פנימה אל תוך רקמת הריאה עצמה ודפורמציה זו מקטינה את נפח החזה.
לשאלת בית-המשפט מדוע הדבר לא התבטא בבדיקת תפקודי הריאות מציין דר' ורסנו כי הסיבה לכך היא קומפנסציה של הריאה השניה שלא נפגעה.
לדברי דר' ורסנו אם היה בפני
ו נפגע בעל אותם ליקויים כפי שיש לתובע, שעובד בעבודה שאינה פיזית כגון עבודת שמירה, ישיבה, הוא היה ממליץ על נכות בשיעור של 5%.
לדברי דר' ורסנו, למרות שתפקוד הריאות לפי מבדקי המעבדה, הינם בתחום הנורמה, קיימת במקרה של התובע, דפורמציה בלתי הפיכה של בית החזה שאינו יכול לחזור למצבו קודם התאונה, ולכן התובע אינו יכול לחזור לעבודה פיזית באשר לא רק ששלמות בית החזה נפגעה, אלא בניגוד למקרים רבים בהם יש איחוי של הצלעות בזווית מסויימת, במקרהו של התובע, יש בליטה של הצלעות פנימה לתוך הריאה. צלע שנשברת , קיים סיכוי רב יותר שהעצבים וכלי הדם מתחתיה יפגעו, ובמקרה כזה של פגיעה בעצב הדבר יכול להיות מקור לכאבים חזקים.
צלע החודרת פנימה, לוחצת על קרום הריאה אשר מעוצבב ע"י עצב, ולחץ זה, בעיקר בעת פעילות פיזית, יכול לגרום לכאב. במקרהו של התובע שהינו טפסן בנין, הזעזועים בעבודה יכולים במאמץ פיזי לגרום לכאב. כאב המגביל את הנשימה באשר התגובה הטבעית של כאב, הינה עצירת הנשימה, והפסקת כניסת אוויר לתוך הריאה. התובע עצמו כאשר נבדק במעבדה, נבדק בתנאי מנוחה ולא בתנאי מאמץ.
לדברי דר' ורסנו סביר שהתובע יהיה מוגבל בפעילות פיזית הכרוכה בהפעלת בית החזה.
למקרהו של התובע התקנה הקרובה ביותר לתיאור פגימותיו בתקנות הבטוח הלאומי הינה המתייחסת לכריתת צלעות, ואילו אם היה פונה לסעיף 38 בתקנות הדן בבית החזה זה עדיין לא תיאור ספציפי של המצב. הדרגה המתאימה המותאמת הינה של 20% באשר הליקוי הינו בדרגה בינונית.
לדברי דר' ורסנו התובע, בעת מאמץ פיזי יהיה מוגבל בצורה בינונית והנכות המתאימה הינה בשיעור של 20%.

דר' ורסנו מציין כי עישון סיגריות פוגע בבריאות האדם, אולם אין השפעה של העישון לגבי מידת נכותו של התובע והידרדרות של פגיעתו.
דר' ורסנו מציין כי בפענוח צילומי הרנטגן גם הוא לא מצא שברים בצד שמאל בבית החזה, ואף אם היו שברים אין לכך כל משמעות תפקודית.
דר' ורסנו מציין כי רק רנטגנולוג אחד הצביע על שברים בצלעות 6 - 4 משמאל , אולם כל יתר הרנטגנולוגים והרופאים אינם מציינים קיומם של שברים בצד שמאל וגם הוא לא מצא כאלה. מאידך, בצד ימין: לא רק שהצלעות נשברו אלא שהיתה פגיעה ברקמה הריאתית והיה דימום בצד ימין.

לדברי דר' ורסנו לא סביר שהברונכיאקסטזיות העדינות שנמצאו אצל התובע לאחר התאונה קשורות לתאונה והכיח הדמי ממנו סובל התובע לפעמים סביר שקשור לברונכיאקסטזיות ואלה אינן קשורות לתאונה אלא לעישון או ברונכיטיס חריפה.

12. מר יעקב רויטמן מפקח בכיר אשר חקר את אירוע תאונת העבודה, מציין כי הגיע למקום התאונה כעבור כשעתיים וחצי מעת התרחשותה. הוא ערך דו"ח חקירה (ת/1), צילם את התמונות (ת/2) וְלדבריו שהה באתר הבניה כ-3 שעות.
התאונה ארעה בשעה שהתובע עמד על תקרה יצוקה של קומה 2 המהווה את הרצפה של קומה 3 ובאותה שעה שעבד הוציאו את התומכות מתחת ליציקה ואת הדיקטים שהיו דבוקים עדיין לתקרה, וברגע שהתובע ניקה את הפסולת ברצפת קומה 3, ולא היתה לו שוקת להשליך אליה את הפסולת, הוא דרך על דיקט שבלט החוצה מהיציקה, ומאחר שהוסרו התומכות מתחתיו, והדיקט עצמו נשאר עדיין דבוק, כתוצאה מדריכתו על לוח זה, השתחרר הלוח מהדבקתו לתקרה, והתובע נפל יחד עם הלוח.
אם היה התובע עומד על יציקת הבטון ולא היה צורך בגידור, היה לו משטח דריכה יציב.
בעדותו מציין המפקח:
"לדעתי, אין לעובד תרומת רשלנות, כי הוא לא קיבל הדרכה איך לעבוד בשטח, אז איזה רשלנות יש לו?
בהנחה שאמרו לו שמורידים את הטלסקופים - אני משיב - הוא היה צריך להמשיך או לעשות גידור או לתת לו חגור ולא סתם להגיד.
אם אמרו לו "אל תבוא לפה כי יש סכנה", אני אומר - זו לא הדרכה.
הדרכה כוללת: הדרכה בעל פה, הדרכה בכתב ממנהל העבודה על הסיכונים ואיך לעבוד כדי לא להפגע, לשים שילוט וזהו . ולא עשו כלום.
האחד זורק את האחריות על השני. שלושה אנשים שההודעות שלהם צורפו לדוח הם אלה שחקרתי במקום.
אם את אומרת לי שאין שאלה שלי ספציפית לגבי הדרכה - אני אומר - כתוב כאן, המהנדס אמר שהוא לא הדריך.
לגבי מר יוסף מסילתי - הוא אמר בהודעתו שההדרכה מתבצעת ע"י המהנדס מארק. אך מארק אמר שהוא לא הדריך. כל השלושה אומרים שלא הדריכו".

מאחר ומר מסילתי כתב וחתם שהוא אחראי על העובדים רואה בו המפקח כאחראי.

בּאתר העבודה היה צריך להקים שוקת או צינור על מנת להשליך את הפסולת דבר שלא נעשה. כתוצאה מכך, נאלץ התובע להתקרב לקצה המבנה והפיגום.
המפקח מציין כי בכל העדויות שגבה זרק כל אחד את האחריות על משנהו. אף אחד לא הדריך את התובע כיצד לעבוד, ובסיכום הדו"ח מציין הוא 11 סיבות להתרחשות התאונה.
עבודה בגובה שמעל 2 מטר חייבת להתבצע כאשר קיים גידור ואם לא ניתן לבצעו, צריכה להיות חגורת בטיחות או ברזנט, ודברים אלה לא נעשו באתר הבניה.
המפקח מציין כי הוא עצמו לא חקר את התובע, אולם מבחינת החוק נאסר על עובד להתחיל בעבודה בין אם הוא ותיק בין אם הוא חדש אם לא קיבל הדרכה באתר. מהדו"ח למד המפקח כי התובע היה עובד של חב' רוני-גל בע"מ, ומנהל העבודה מטעם רוני-גל היה מר יוסי מסילתי, אולם באופן רשמי לא היה מנהל עבודה באתר, כי לא הוצאה לו תעודה של מנהל עבודה ולא נשלחה הודעה על מינוי מנהל עבודה. ולכן ציין המפקח בדו"ח כי לא היה באתר מנהל עבודה. לדברי המפקח השטח היה מוזנח לחלוטין מבחינה בטיחותית, לא היו כל אמצעי הגנה לעובדים, לא היתה הדרכה ואף אם היה מנהל עבודה בשטח, לא היה מוסיף הוא מאומה לאור המצב בשטח. כל העובדים בשטח לא חבשו קסדות בטיחות ולחלק ניכר לא היו נעלי עבודה.

לדברי התובע מנהל העבודה היה אסעד שהיה מקבל הוראות ומעבירן הלאה לתובע. אסעד היה ראש הצוות.
עוד העיד התובע כי, הדיקט בלט מהיציקה כ-80 ס"מ עד מטר וזאת לאורך כל היציקה. מתחת לדיקט היו רגליים. לדברי התובע היה צריך מישהו לומר לעובדים כך:

"פה אסור כי שם מפרקים. התובע הכיר את העבודה גם קודם ותמיד היו מודיעים לעובדים 'את זה לפרק בסוף'. וכאשר המנהל עולה למעלה ומזהיר אנשים, הוא נותן לנו הוראות לפרק.
לשאלת ביהמ"ש:
אני כבר כמה פעמים דרכתי באותו יום על אותו דיקט. אנחנו לא ידענו את קצב העבודה של אלה שהסירו את הרגליים בקומה למטה, אנחנו הלכנו לעבודה, אמרו לנו מה לנקות ומה לעשות. מה שהיה למטה לא עניין אותנו".

13. יש הבדל בין הסרת התמוכות מתחת לריצפה היצוקה עליה דרך התובע שהיא התקרה של הקומה שבה הוסרו התמוכות לבין הסרת התמוכות והלוחות בקטעים הבולטים מקו הבנין ואשר על קטע שכזה דרך התובע ובשל הסרת התמוכות באותו קטע, נפל התובע כתוצאה מכך. לא היה גידור אשר יכול היה למנוע את התאונה ולא היתה שוקת לשפיכת הפסולת לתוכה, שוקת שהיתה יכולה להגיע למקום בו היה התובע עומד על משטח בטון יציב ולא היה צריך לדרוך על לוחות הנשענים על תמוכות.
גם אם ידע התובע כי בקומה למטה מפרקים פיגומים הרי מכיוון שמדובר במשטח גדול אשר ברובו הינו משטח בטון יצוק אשר אין חשש כי יתמוטט בשל הסרת התמוכות, לא הובאה כל הוכחה כי התובע ידע כי גם קצות המשטח היצוק והלוחות הבולטים ממנו כבר אינם נתמכים ע"י תומכות. מעבר לכך, לא הובאה ראיה שמנהל העבודה אסר על העבודה במשטח ובקומה בו שהה התובע. או שהיה דאג כי יוסרו כל התומכות שאינן מפריעות לעבודה בקומה למעלה, או כשהגיעו להסרת המשטחים במקום שבו עבד התובע הלכה לעצור ולומר לתובע להפסיק העבודה, עד אשר יוסרו אותן תומכות ויוסרו הלוחות.
לא הובאה כל ראיה כי בשעה הסמוכה לתאונה הזהיר מישהו את התובע על הסרת התומכות. הגם שהנתבעים טוענים כי היה מי שנתן הוראות לתובע כפי שהוא העיד, לא הובאה כל ראיה כי מדובר במנהל עבודה או מי שכשיר להיות מנהל עבודה, ויכול שמדובר בראש צוות עובדים. בכל מקרה, הנטל היה על הנתבעות להוכיח מיהו אותו אחד ואת כישוריו והסמכתו להיות מנהל עבודה. בנטל זה לא עמדו הנתבעים ולכן קובע אני, כי הרישום של החוקר מטעם משרד העבודה שלא היה במקום מנהל עבודה מוסמך, מתחזק בהעדר ראיות מטעם הנתבעות.
יש לציין כי, מנהלי העבודה מטעם הנתבעים השונים לא הובאו לעדות.

לאור האמור, לא מצאתי כל רשלנות תורמת מצידו של התובע.

14. דר' מרק קפלון רופא המשפחה של התובע מציין כי לתובע הפרעות בתפקודי כבד, ויש לו שתי מחלות שיכולות להשפיע על תפקודי הכבד , האחת אבנים בכיס המרה והשניה היפטיטיס c אולם האחרונה זו אינה פעילה וכיום הוא ברמיסיה מסויימת.
לפי הרישום ב-11.11.02 כותב דר' מרזייב, שהיה רופא המשפחה של התובע קודם לדר' קפלון, שהתובע אלכהוליסט מזה שנים ובנוסף מופיע שהוא סובל מהיפטיטיס c .

לשאלת ביהמ"ש מדוע רופא בשנת 2003 מעוניין לבדוק אם הוא היה אלכוהוליסט בשנת 99', מציין ד"ר קפלון כי את הברור הזה עשה בשל פניה אליו שביקשה להוכיח שהתובע לא היה אלכהוליסט. את המכתב משנת 2003 בו מציין הרופא שהתובע לא היה אלכהוליסט, כּתב לפי בקשת המטופל.

לא הוכח בפני
כי בשעת הארוע היה התובע שיכור, ואף אם היה אלכוהוליסט אין הדבר אומר כי לא היה כשיר לעבודה, באשר לא הובאה כל עדות לגבי עברו התעסוקתי של התובע, כי בשעת העבודה התנהג כשיכור התנדנד או איבד מדי פעם שיווי משקל ולא היה יכול לבצע את מטלותיו.

15. התובע בעדותו מציין כי הוא מטופל במרפאת ריאות וכאב בבית חולים ברזילי והוא עדיין במעקב שם . הוא פונה לביקורת כל כחצי שנה.
התובע כאשר מופנה לדו"ח חדר מיון מיום 3.6.99 שם מסופר שנחבל בפני
ו כתוצאה מנפילה, לעניין זה מציין התובע כי, לאחר יום עבודה חזר מיום הולדת של חברים לאחר ששתה קצת ואז מעד, החליק ונחבל בפני
ו.
התובע מציין בעדותו כי מחודש דצמבר 2003 עובד הוא כשומר בכניסה לקניון לב אשקלון. עבודתו הינה פעם בשבוע משעה 08:00 עד שעה 15:00 אחה"צ או במשמרת אחה"צ עד הערב. התובע מציין כי במהלך 3 שנים האחרונות אשתו עבדה.
השכלתו של התובע הינה של 10 שנות לימוד וְיש לו תעודה של טכנאי מנועים מרוסיה, אך מעולם לא עבד בשטח זה.נסיונו בעבודת בניה למעלה מְ-20 שנה.
מלפני התאונה עישן כחפיסת סיגריות ליום ואף יותר מזה, ואילו כיום מעשן הוא כ-6-7 סיגריות ליום.
התובע אינו שולט בעברית וזו מהווה מגבלה תעסוקתית. בעת עדותו הוא עובד בשמירה פעם בשבוע, הוא מקבל קצבה מבטוח לאומי בשיעור של - 1,199 ₪ ועם הבטחת הכנסה מגיע לסכום מעט מעל - 2,000 ₪.
לדבריו אלמלא התאונה היתה משכורתו קרוב ל-8,000 ₪.

התובע מתגורר באשקלון וכאשר נשאל מדוע אינו מחפש עבודה באזור תל אביב מציין הוא שדמי הנסיעה הלוך וחזור הינם כ-50 ₪ ליום וכן יש אובדן של שעות הנסיעה.
לפני התאונה עבד עד שעות מאוחרות בלילה, את עבודות משק הבית עשתה אשתו. לאחר התאונה נעזר הוא באשתו ועד היום חייב הוא להעזר בה על מנת לבצע פעולות מסויימות וכן נעזר בבנו.
לדבריו סובל הוא מכאבים בעת חילופי מזג אוויר ונוטל כדורים על מנת להתמודד עם הכאבים. פנייתו לרופא קופת חולים הינה פעם בשבוע. אין הוא מסוגל לרכוש כדורים לחודש שלם, בשל חסרון כיס. וְאין הוא מודע לכך שיכול הוא לקבל מבטוח לאומי החזר בגין הוצאות התרופות והנסיעות.

16. באשר לטענה כי תוחלת חייו של התובע קצרה בשל מחלותיו או כי התרשל בשל היותו מכור לטיפה המרה רופאו של התובע, דר' קפלון, אשר הוזמן להעיד העיד (עמ' 4 לפרוטוקול מישיבת 24.3.05) כי, לפני התאונה לא מופיע בכרטיסו הרפואי של התובע רישום על אלכוהוליזם אלא רק מנובמבר 2002 ולדעתו כנראה בשל מחלת צהבת שאינה פעילה סבר מאן דהוא כי הדבר נובע מאלכהוליזם.
בבית החולים בו אושפז התובע מיד לאחר קרוב התאונה לא אובחן התובע כנתון להשפעת משקה משכר.
מכאן, שהנתבעים לא הוכיחו קיצור תוחלת חיים.

17. מהראיות שהוצגו בפני
בית-המשפט למדים כּי, הנתבעת 1, שהיתה מעבידתו של התובע (ת/16), לא סיפקה לו מקום עבודה מוגן, ואילו הנתבעת 2, שהיתה הקבלן הראשי, לא מינתה מנהל עבודה, לא פיקחה על העבודה ולא הדריכה את התובע כיצד לבצעה (ת/3-ת/4 ופוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת 3).

לאור האמור, חבים הנתבעים בנזקי התובע יחד ולחוד.

נזקיו של התובע
18. התובע הינו עולה חדש שהגיע לישראל מספר שנים לפני התאונה ועבד כתפסן בנין, עבד במספר מקומות עבודה ושבוע לפני התאונה החל לעבוד אצל הנתבעת 1. התלושים שהוגשו לביהמ"ש הינם ת/8 מהשנים 95'-97' המצביעים על משכורת חודשית של עד כ- 5,000 ₪ לחודש.
המל"ל חישב את משכורתו של התובע לרבעון האחרון לפי ממוצע של 4,141 ₪.
בסעיף 14 לתצהירו מציין התובע כי קיים מחסור חמור בפועלי בנין כדוגמתו, והוא יכול היה להשתכר בעת עריכת התצהיר בשנת 2002 יותר מ6,000 ₪ לחודש, וזאת מאחר ונאסר על עובדים פלסטינאיים לעבוד בישראל.
לפי הירחון הסטטיסטי לענף קבלנות הבנין, השכר של עובד כדוגמתו, עמד על כ-7,560 ₪ לחודש.
מצאתי כי התובע בויתקו היה מגיע למשכורת של 6000 ₪ לחודש.

התובע בעדותו ביוני 2005 מציין כי הוא פוטר מעבודתו בשמירה בנובמבר 2004 ומאז הוא מחפש עבודה. הפיטורין נעשו מאחר והוא עבד כ-11 חודש ואין מעוניינים להעניק לו קביעות במקום העבודה ולשלם פיצויים. לכן מעדיפים בוגרי צבא נושאי נשק, שעבודתם זמנית. לדבריו, לשכת העבודה הפנתה אותו לעבוד במטבח, אך הוא הראה להם את העצם הבולטת בכתף שמאל וכי אין הוא יכול לשאת משאות כבדים ויש לו בעיות בכיפוף ולכן לא קיבלו אותו לעבודה במטבח.
בשל אי ידיעת השפה המוסד לבטוח לאומי אינו מפנה אותו לשיקום מקצועי.

התובע מציין כי הצליח הוא למצוא עבודה כשומר בקניון לב אשקלון, בכניסה בה הקהל מועט למשך יום בשבוע, ולעיתים מחליף הוא עובדים בימים אחרים. לדבריו נרשם בלשכת העבודה (עמ' 41 לפרוטוקול) ועצם העובדה שהוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מצביעה על כך שחיפש עבודה והתייצב בלשכת העבודה.
לפי ת/20 שכרו הממוצע של התובע בעבודת השמירה מגיע לכ-1,000 ₪ לחודש אולם מנובמבר 2004 השתנה המצב והוא פוטר כאמור בת/21. הפיטורין נבעו מכך שתקופת עבודתו הגיעה לכדי 10 חודשים והמעבידים אינם רוצים להיות מחוייבים בפיצויי פיטורין ורק אחרי תקופת צינון של מספר חודשים מוכנים הם לקבל את העובדים חזרה אולם כעת מבקשים בוגרי צבא עם נשק, ולכן ויתרו על שרותיו.

19. בתחום האורטופדי הוסכם בין הצדדים כי הנכות הרפואית הממוצעת בין המומחה מטעם התובע לבין המומחה מטעם הנתבעים היא הנכות הרפואית הקובעת, ומכאן, שהממוצע בין 14.5% לפי מומחה הנתבעות לבין 19.25% המומחה מטעם התובע הינה 16.87%.
בתחום הריאות נכותו הרפואית של התובע במקצועו מגיעה כדי 20% ואילו אם היה עובד עבודה שאינה פיזית נכותו מגיעה כדי 5%.
מקבל אני כי המחלה החסימתית שיש לתובע בריאה השמאלית אינה קשורה לתאונה ולענין זה עומדות חוות הדעת של פרופ' שפיצר מטעם הנתבעות ושל דר' ורסנו מטעם בית-המשפט.

מחד אין התובע יכול לעבוד עבודה פיזית הגם שכישוריו הינם בעיקר לעסוק בעבודה שכזו, ולכן נכותו התפקודית מגיעה במקצועו לכדי 20%.
במצב דברים זה אין לביהמ"ש אלא לקבוע כי נכותו של התובע בתחום הריאתי מגיעה תפקודית לכדי 20%.

נכותו המשוקללת של התובע הינה (20% בתחום הריאות, בצירוף 16.87% בתחום האורטופדי מגיעה כדי 33.496% ובמעוגל לכדי 33.5%.

לא הוגשה חוות דעת המצביעה על כך כי ההיפטיטיס c (צהבת נגיפית) גורמת לקיצור תוחלת חייו של התובע וגם לא כי ניתוחי הבקע המפשעתי שעבר התובע מונעים ממנו לעבוד עבודה פיזית, וכמו כן לא הובאה חוות דעת כי העישון היה מקצר את משך התקופה שבה יכול היה התובע לעבוד.

לעומת זאת, לא סביר שהתובע היה עובד עבודות פיזיות קשות בענף הבנין עד גיל 67 וסביר יותר שאת עבודה הפיזית הקשה היה מסיים בגיל 60.

20. במועד התאונה (אוקטובר 99) התובע היה כבן 42. ושכרו היה 3,414 ₪ לחודש, ובשיערוך להיום מגיע כדי 3,835 ₪.

על פי ת/7 השכר הממוצע לעובדי בניה הינו 6,169 ₪, וסביר ביותר כי התובע היה מגיע לשכר קרוב לזה.

הנזק
21. הנכות התפקודית וחישוב הפסדי ההשתכרות
(א) כאמור, נכותו הרפואית המשוקללת של התובע עומדת על 35% נכות והיא מורכבת מנכות האורטופדית וריאתית. לעובדה שמדובר בנכויות בשני תחומים ואף הנכות בתחום האורטופדי מערבת את שתי הכתפיים יש השפעה של ממש על שיעור הנכות התפקודית.

(ב) ד"ר ורסנו בחוות-דעתו ובחקירתו הבהיר כי קביעת הנכות בשיעור 20% בתחום הריאות הביאה בחשבון את עיסוקו של התובע עובר לתאונה, שהינו עיסוק מאומץ פיזית.

(ג) אם נוסיף לכך את העובדה כי התובע נעדר השכלה, כל חייו עבד בעבודות פיזיות קשות, עוד עובד לעלייתו ארצה, והשפה העברית עד היום לא שגורה בפיו, נמצא כי יכולתו למצוא עבודה מצומצמת מאֹד. יחד עם זאת, התרשמתי כי התובע לא עשה מאמצים רציניים למצוא עבודה במגבלותיו ונראה לי כי התובע יכול היה למצוא תעסוקה אשר בה ירוויח כ-3000 ₪ בחודש.

(ד) מכאן, ששיעור ההפסד החודשי של התובע עומד על 3000 ₪ לאור קביעתי כי שיעור שכרו הצפוי בעבודתו בבניין היה מגיע לכדי 6000 ₪.

(ה) גם אם נלך בדרך של קביעת נכות תפקודית וגזירתה מן השכר הצפוי הרי שנכות תפקודית בשיעור 50% הינה נכות סבירה במכלול הנתונים של התובע.

(ו) לצורך חישוב הפסדי עבר בתקופת אי הכושר ומשך שנה וחצי נוספות, ראיתי להביא בחשבון את שיעור השתכרותו עובר לתאונה כשהוא צמוד להיום היינו 4700 ₪. לאחר מכן ראיתי להניח כי שכרו של התובע היה משביח ומגיע לשכר של 6000 ₪ כמפורט לעיל.

22. הפסד השתכרות בעבר
(א) לאור דברי שלעיל יש לחשב הפסדי עבר כדלקמן:
(1) בתקופת אי הכושר המלא במשך 6 חודשים: 6 x4,700 = 28,200 ₪. ובצירוף רביית מאמצע תקופה (28.1.00) סך של 37,940 ₪.
(2) בתקופה של שנה וחצי נוספות (ממאי 2000 ועד אוקטובר 2001) לפי נכות תפקודית של 50%: 4,700 x 50% x 18 חודשים = 42,300 ₪. בצירוף ריבית מאמצע תקופה (28.1.00) סך של 53,711 ₪.
(3) בתקופה שמתום שנתיים מהתאונה ועד היום (מנובמבר 2001 ועד היום) לפי שער של 6,000 ₪ והפסד של 3,000 ₪ בחודש: 3,000 x 57.5 חודשים = 172,500 ₪. בצירוף ריבית מאמצע תקופה (1.4.04) סך של 190,572 ₪.

(ב) סה"כ הפסדי עבר עומדים על 281,523 ₪.
23. הפסד כושר השתכרות בעתיד
התובע היום בן 49 שנים. ראיתי לחשב את שיעור השתכרותו בבניה רק עד גיל 60 וזאת לאור אופי העבודה שמחייב עבודה פיזית מאומצת. מכאן, שיש לערוך היוון של הפסדי התובע למשך 11 שנים: 3,000 x 112.3120 = 336,936 ₪.
לאחר מכן היה התבוע צפוי לחפש עבודות כמו אלה שהוא כשיר לעשות היום.

24. הפסדי פנסיה
התובע טוען להפסדי הפרשות לפנסיה. מאחר ולא הופרשו לתובע כספים כלשהם לקרן פנסיה במהלך עבודתו עבור לתאונה, לא ראיתי כי התובע עמד בדרישות הפסיקה לצורך קבלת פיצוי באב נזק זה.

25. הוצאות נסיעה עבר ועתיד
(א) הגם שהתובע לא נפגע בגפיו התחתונות אני מקבל שהוא יתקשה בנסיעה בתחבורה ציבורית או בהליכה ממושכת וזאת נוכח הפגיעה בכתפיו וקשיי הנשימה. לאור הפגיעה בבית החזה ישנו סיכון בנסיעה בעמידה באוטובוס מחשש לנפילה בעת עצירה.

(ב) על כן, ראיתי להביא בחשבון מעבר להוצאות נסיעה מוגברות בתקופת הטיפולים הרפואיים גם הוצאות נסיעה מוגברות לעתיד בסך גלובלי של 25,000 ₪.

26. הוצאות רפואיות עבר ועתיד
(א) התובע טוען כי חרף היות התאונה תאונת עבודה נאלץ התובע מידי פעם לרכוש תרופות וכן לשלם את דמי השתתפות בעלות ביקור רופא במסגרת קופת-חולים.

(ב) הנתבעות טוענת כי, צורך זה לא הוכח שכן התובע לא צירף כל קבלה על הוצאות ומכל מקום השברים בצלעות התאחו, אם כי לא בצורה טובה, אבל אין היום כל טיפול רפואי שהתובע נדרש לו בגין הפגיעה בתאונה. זאת מעבר לטענתן כי כל הוצאותיו של התובע אמורות להיות מכוסות על ידי המל"ל ו/או על-ידי קופת החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

(ג) לאור חומרת הפגיעה ולאור העובדה שהתובע לא ידע על זכויותיו לפנות למל"ל בנושאים שונים, נראה לי כי יש מקום לפצות את התובע בסכום גלובלי בראש נזק זה אשר יכלול הוצאות עבר ועתיד על ההשתתפות העצמית ברכישת התרופות נוגדות הכאב וביקור אצל רופא מקצועי בסך של 3,000 ₪.

27. עזרת הזולת עבר ועתיד
(א) אין מחלוקת כי בסמוך לתאונה במשך מספר חודשים נדרש התובע לעזרה אישית מעבר לעזרה המצופה מבני משפחה. התובע העיד כי עזרה זו ניתנה לו בעיקר על-ידי אשתו.

(ב) אמנם, עובר לתאונה נהג התובע לעבוד שעות ארוכות ועל כן העזרה שנתן בעבודות משק הבית היתה מטבע הדברים מועטה, הרי שאין ספק שיכולתו זו נפגעה כתוצאה מן הפגיעה בתאונה. הקושי של התובע להתכופף ולסחוב דברים כבדים מגביל אותו מאד בעבודות משק הבית לרבות סחיבת סלי מצרכים וכו'.

(ג) בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי לעבר ולעתיד גלובלית על סך 40,000 ₪.
28. החלפת דירה
התובע טוען כי בשל הפגיעה הוא נדרש להחלפת דירתו, שכן הוא מתגורר בקומה הרביעית בבנין והעליה במדרגות קשה עליו. לא ראיתי לקבל הטענה. התובע לא נפגע בגפיו התחתונות. גם אם קיים קושי מסויים במאמץ מבחינת תפקודי הריאות, הרי שאין נכותו זו מצדיק הפיצוי בגין החלפת דיור. בל נשכח כי פרופ' ורסנו ציין כי רק מחמת אופי עבודתו של התובע קבע לו נכות גבוהה בתחום הריאה ואילו היה עובד כפקיד, נכותו היתה נמוכה יותר. מכאן אני למד כי הקושי בעליה במסגרות מספר פעמים מועט ביום אינו משמעותי.

29. כאב וסבל
התובע מבקש לפסוק לו סך של 400,000 ₪ בראש נזק זה. הנתבעות מציעות סך של 50,000 ₪.

לתובע נכות רפואית בשיעור של 35%, נכות אשר שינתה את מהלך חייו ואשר גורמת לו כאב וסבל מעצם טיבה. התובע אף היה מאושפז במשך 16 ימים. בשוקלי כל אלה, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך 250,000 ₪.

סה"כ הנזק לתובע לפני ניכויים עומד על 936,459 = 936,460.

30. ניכויים
(א) מאחר ומדובר בתאונת עבודה יש לנכות את תגמולי המל"ל אשר שולמו וישולמו לתובע מחמרת הפגיעה. המל"ל קבע נכות בשיעור של 35%.

(ב) חוות הדעת האקטוארית של שי ספיר מיום 8.9.04 מציינת כי הסכום המהוון של קצבת נכות מהעבודה לתובע נכון ליום 31.8.04 מגיעה כדי 237,852 ₪ בהנחה שיעבוד עד גיל 67. קצבאות נכות ששולמו עד 31.8.04 כולל דמי פגיעה וכולל פיצויי הלנה מגיעים כדי 71,259 ₪ ובצרוף תוספת הצמדה לתשלומי העבר מגיע הסך הכולל ששולם וישולם לכדי 311,154 ₪.

על-פי חוות-הדעת של האקטואר, שי ספיר, עומדים תגמולי המל"ל, נכון למועד עריכת חוות-דעתו, על 311,1545 ₪ וכשהם משוערכים סך של 319,505 ₪ כפי שמופיע בסיכומי הנתבעות. התובע הגיש סיכומי תשובה ולא התייחס לסכומים אלו ועל כן ראיתי לקבלם כנכונים.

(ג) הנתבעות מבקשות לנכות אף את קצבת הבטחת הכנסה שמקבלים התובע ואשתו ואשר מגיעה לסך של 91,105 ₪ משוערך. מאחר ובכל תקופת העבר השתכר התובע פחות ממה שהבאתי בחשבון כשיעור ההשתכרות האפשרי מבחינתו, איני סבור כי יש לנכות את סכומי הבטחת ההכנסה שקבלו הוא ואשתו. התובע השתכר פחות מ-2000 ₪ לחודש, כאשר חישוב ההפסד נעשה על פי 50% משכרו עובר לתאונה, או שכרו הצפוי אילולא התאונה. שכרו שלאחר התאונה ביחד עם הסכומים שקיבל מהבטחת הכנסה לא הגיעו כדי מחצית שכרו שעובר לתאונה.

(ד) כאמור, לא ראיתי לקבוע אשם תורם מצד התובע לקרות התאונה.

(ה) על כן סה"כ הסכום לניכוי עומד על 319,505 ₪.

31. סה"כ הסכום לפיצוי לאחר ניכויים עומד על 616,955 ₪.
העולה מן המוטעם כי הנתבעים ישלמו לתובע יחד ולחוד את הסך 616,955 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל וכן את שכ"ט העדים והמומחים בגינם שילם התובע את שכרם לפי החשבוניות/קבלות שיציג והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד התשלום המלא בפועל ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק-דיני זה למשרדי ב"כ הצדדים.

נִיתן היום, 12 אוקטובר 2006, כ' תשרי תשס"ז, בּלשכתי, בּהעדר הצדדים.

_______________
דוד גלדשטין
, שופט









א בית משפט שלום 123108/01 סטרטולט אלכסנדר נ' רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/10/2006)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על סטרטולט אלכסנדר      דוח מידע משפטי על רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על סטרטולט אלכסנדר      דוחות מידע עסקי על רוני גל בע"מ, א.י.מ.ב.ל. ייזום פרויקטים והשקעות (1990) בע"מ, סהר חברה לביטוח בע"מ