המערערים; ר' שטיין - בשם המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ''בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע''י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת''א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו''ר ... - המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ''בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע''י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת''א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו''ר ועדת בוררים על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה




המערערים; ר' שטיין - בשם המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ''בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע''י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת''א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו''ר ... - המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ''בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע''י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת''א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו''ר ועדת בוררים על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה

53/71     13/02/1972 ()



תיקים נוספים על המערערים; ר' שטיין - בשם המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי "בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע"י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת"א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו"ר ...
תיקים נוספים על המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי "בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע"י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת"א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו"ר ועדת בוררים על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה




דבע 4-5/לא ההסתדרות הכללית – הסתדרות פועלים החקלאיים ואח' נ' התאחדות האכרים בישראל




בבית-הדין הארצי לעבודה דיון מס' לא/5-4
1. ההסתדרות הכללית - הסתדרות פועלים החקלאיים
2. מועצת פועלי פתח תקווה
3. שמואל איזקסון ה מ ע ר ע ר י ם
1. התאחדות האכרים בישראל

2. פרדס מזיא בע"מ ופרדס אליהו בע"מ ה מ ש י ב י ם
לפני: נשיא בית הדין (בר ניב), סגן נשיא בית הדין (לוין
),
השופט קובובי
, נציגי העובדים (אברמוב ופלכסר) ונציגי
המעבידים (ארדינסט וארליך).
י' גיל
- בשם המערערים; ר' שטיין
- בשם המשיבים.
ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ן

i. ההליך

1. בפני
בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי "בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע"י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת"א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו"ר ועדת בוררים על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז, בסכסוך העבודה בין המבקשים למשיבים".

2. ועדת הבוררים מונתה על ידי הממונה הראשי על יחסי העבודה; העניין שעמד לדיון ושבו היה על הוועדה לפסוק היה, כעולה מ"פסק הבוררים", "דמי מחלה ופיצויי פיטורין", כשעצם פיטוריו של מר שמואל איזקסון על ידי מעבידיו "פרדס מזיא בע"מ ופרדס אליהו בע"מ" לא היו שנויים במחלוקת.

3. השתלשלות העניינים שבעקבותיה בא העניין בפני
"ועדת הבוררים" היא:

(א) מר שמואל איזקסון עבד בחברת פרדס מזיא בע"מ ובחברת פרדס אליהו בע"מ כמנהל פרדסים במשך עשרות בשנים, ופוטר מעבודתו ביום 21.9.70; כאמור, לא היו עצם הפיטורים שנויים למעשה במחלוקת או נושא להתדיינות.

(ב) בין מר שמואל איזקסון ובין מעבידיו היו חילוקי דעות בגין התשלומים המגיעים עקב הפיטורים, ומשלא יושבו הדעות, "הודיעו הצדדים (להליך זה) לממונה האזורי על יחסי עבודה... על הסכמתם לבוררות, עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז; לאחר מכן מונתה "ועדת בוררים" כאמור בסעיף 2 דלעיל.

(ג) בפנותם לממונה על יחסי עבודה בבקשה "לקיים בוררות, עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז, סברו הצדדים שהם פועלים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות מיום 1 בנובמבר 1970, החל על הצדדים (להלן ההסכם הקיבוצי); לא נחתם "הסכם בוררות" לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

(ד) "ועדת הבוררים" נתנה "פסק בוררין (לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957)" (להלן פסק "ועדת הבוררים"), והוא נשוא הדיון בערעור זה.

4. להלן סעיפי ההסכם הקיבוצי הצריכים לעניין: -

"47. דרכים ליישוב חילוקי דעות וסכסוכים. בתקופת תקפו של ההסכם הזה, ינהגו הצדדים לצורך יישוב חילוקי דעות והסכסוכים ביניהם, הקשורים בביצוע ההסכם ו/או פירושו, בדרך מפורטת להלן:

א. תוקם על ידי הצדדים ועדה פריטטית מרכזית, שמתפקידה לטפל, לברר וליישב כל חילוקי דעות שיתעוררו בין הגורמים, שהסכם זה נוגע להם, והנובעים מביצוע הסכם זה ו/או פירושו. מקום מושבה של הועדה הפריטטית המרכזית יהיה בתל אביב.

ב. במקומות (לפי החלטת הועדה הפריטטית המרכזית) תוקמנה ועדות פריטטיות מקומיות, שמתפקידן לטפל, לברר וליישב חילוקי דעות כנ"ל.

ג. החלטות הועדות הפריטטיות תתקבלנה בהסכמת שני הצדדים, ללא ערעור או דיחוי.

ד. הועדות הפריטטיות המקומיות תתכנסנה עפ"י בקשת אחד הצדדים, תוך 48 שעות מזמן הבקשה.

ה. לא הצליחה ועדה פריטטית מקומית להסדיר חילוקי דעות תוך שבוע ימים, יעבור העניין לדיון בועדה הפריטטית המרכזית.

ו. כל חילוקי הדעות שהתעוררו בין הצדדים בתקופת הסכם זה, ואשר שימשו נושא לדיון בועדה פריטטית מקומית ו/או הועדה הפריטטית המרכזית, ולא מצאו פתרונם על ידה במשך שבועיים ימים, יועברו להכרעת בוררות בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957. הבוררות תתקיים בפני
ועדת בוררות בהתאם להוראות החוק הנ"ל ובהסכמת הצדדים, בפני
בורר יחיד שיתמנה על ידי הממונה הראשי על יחסי עבודה.

ז.

פסק דין
כנ"ל מחייב את שני הצדדים לסכסוך, ללא זכות ערעור והחלטות בוררות הנוגעות להסכם זה ו/או פירושו יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

ח. הוצאות הבוררות במידה שתהיינה, תשולמנה ע"י שני הצדדים שווה בשווה.

48. א. כפוף לסעיף 47 בהסכם הקיבוצי מוסכם בין הצדדים להסכם כי הוראות סעיף 47 הנ"ל חלות על הצדדים להסכם ועל היחידים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי ותנאיו, ועל הגורמים הפועלים בשמם או מטעמם".

5. להלן סעיפי חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957 הצריכים לעניין: -

"2. לעניין חוק זה סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

(1) כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
(2) קביעת תנאי עבודה;
(3) קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו או סיום עבודתו;
(4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד".

"15. ואלה העניינים לבוררות לפי חוק זה:

(1) כל סכסוך עבודה שהצדדים הסכימו בכתב למסרו לבוררות לפי חוק זה;

(2) כל סכסוך עבודה אשר לפי הסכם קיבוצי שנערך או הוארך לאחר תחילת חוק זה יש למסרו לבוררות מסויימת כקבוע בהסכם ולא נקבעו הבורר או הבוררים או אופן מינויים או שנקבע אופן המינוי ולא נתמנו תוך זמן סביר, או שנתמנו ולא סיימו הבוררות תוך זמן סביר; וכל טענה לסתור אחת העובדות האלה תוכרע אף היא בבוררות לפי חוק זה".

"31. (א) תקופת תקפו של פסק בוררים בעניין תנאי עבודה, הוא שנה מיום נתינתו, אם לא נקבעה בה תקופה קצרה יותר.

(ב) תחילתו של פסק בוררים היא מיום נתינתו, אם לא נקבעו בו לכך תאריך מוקדם יותר או מאוחר יותר.

(ג) דינו של פסק בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי העניין; פסק בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי".

"33. פסק בוררים הוא סופי, ואין עליו ערעור".

6. בעתירתו המקורית ביקש בא כוח המבקשים שבית דין זה ישנה את פסק ועדת הבוררים ו"יתקנו", או לחילופין, שיחזירו לועדת הבוררים על מנת שזאת "תחזור ותידון בפיצויי הפיטורים" המגיעים בעד פרק זמן שבגינו לא נפסקו הפיצויים.

7. בא כוח המבקשים טען, בכתב הבי דין שהגיש - בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי - כי הדיון בפני
ועדת הבוררים היה מכוח החוק ליישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, בקשר להסכם קיבוצי כללי ועל כן, בהתאם לאמור בסעיף 31 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, "דינו כדין אותו הסכם קיבוצי". ומשדינו של פסק ועדת הבוררים כדין הסכם קיבוצי כללי, כך טען, הסמכות לבית הדין הארצי, מכוח הוראות סעיף 25 לחוק בית הדין לעבודה לדון בבקשה אשר הוגשה על ידיו. כן ראה בא כוח המבקשים יסוד לסמכותו של בית דין זה לדון בעניין, בהוראות סעיף 28 לחוק בית הדין, ובכך נקט לכאורה עמדה שפסק הבוררים מהווה פסק בוררים לפי חוק הבוררות, עמדה חילופית לעמדה שפסק ועדת הבוררים, הוא הסכם קיבוצי כללי.

9. לגופו של עניין, טען בא כוח המבקשים, כי פסק ועדת הבוררים מוכיח בעיקר טעות חמורה הבולטת על פני הפסק, וכי ועדת הבוררים חרגה מתחומי סמכותה, פירשה שלא כהלכה את ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים ואת החוקים החלים.

10. בתשובה שהוגשה על ידי המשיבים בהתאם לתקנות בדבר סדר הדין בסכסוך קיבוצי, ביקש בא כוחם לדחות את הבקשה על הסף, ועיקר נימוקו היה, כי אין בית הדין מוסמך לדון בעניין, לאור האמור בסעיפים 33 ו-37 לחוק יישוב סכסוכי עבודה ובסעיף 47 להסכם הקיבוצי.

לגופו של עניין טען בא כוח המשיבים כי ועדת הבוררים פסקה כדין כפי שפסקה ועל כן, ביקש, לחילופין, שבית הדין ישאיר "את פס"ד הבוררין על כנו", ויצהיר "כי הינו סופי ומהווה מעשה בית דין בין כל הצדדים לבוררות נשוא בקשת המבקשים".

לעניין המחיקה על הסף בשל הנימוקים המפורטים לעיל, הוגשה גם בקשה מיוחדת.

11. במסגרת סמכויותיו לפי סעיף 18 (ד) לחוק בית הדין לעבודה, זימן נשיא בית הדין את באי כוח הצדדים לשם הכנת הדיון.

להלן ההחלטה שנתקבלה בנוכחות באי כוח הצדדים:
"בא כוח המבקשים יגיש, תוך 20 יום, סיכומים בכתב לכל הטענות המוקדמות וישלח ישירות העתק לבא כוח המשיבים; בא כוח המשיבים יגיש תשובתו תוך 15 יום, עם העתק לבא כוח המבקשים, ובא כוח המבקשים יהא רשאי להגיב על תשובת בא כוח המשיבים תוך 7 ימים, עם העתק לבא כוח המשיבה.

הטענות המוקדמות, כפי שהועלו על ידי באי כוח הצדדים, והשאלות שהעלה נשיא בית הדין וביקש מהצדדים להתייחס להן הן: -

(א) האם לבית הדין הארצי הסמכות להזדקק לעתירת המבקשים; בשאלה זאת יתייחסו גם לסעיף 33 לחוק יישוב סכסוכי עבודה.

(ב) האם נשוא הבוררות כלול בחוק יישוב סכסוכי עבודה.

(ג) האם הבוררות היתה על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, על פי ההסכם הקיבוצי או על פי שניהם כאחד - וההשלכות של כל אחד מאלה".

12. באי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב, כפי שנדרשו בהחלטה האמורה בסעיף 11 דלעיל; בא כוח המשיבים ביקש "רשות תגובה לכתב תשובת המבקשים לסיכומי המשיבים, בא כוח המבקשת התנגד למבוקש, והמבקש לא ניתן.

13. בא כוח המבקשים, בסיכומיו המקיפים והממצים טען ש"הצדדים הלכו (אפוא) לתומם אל הבוררות (בוררות זו) שנחזתה בעיניהם להיות עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה, מבלי שנתנו דעתם אם אכן יאה החוק האמור לסכסוך (זה) שביניהם", אך משהועלתה על ידי נשיא בית הדין, במסגרת "הכנת הדיון", "השאלה הקרדינלית אם אמנם נושא הבוררות (שלפנינו) הוא ממין סכסוכי העבודה אשר חוק יישוב סכסוכי עבודה חל עליהם", "הרהיב עוז" לטעון "את אשר... הולם את הדיון מעיקרא", ועל כן להשיב בשלילה לשאלה "האם נושא הבוררות דנן כלול בחוק יישוב סכסוכי עבודה", היא השאלה השנייה שעליה נתבקשו להשיב באי כוח הצדדים, בהחלטה האמורה בסעיף 11 דלעיל.

בתשובתו טענתו זו סמך בא כוח המבקשים על כך שבין הצדדים לא נחתם "הסכם בוררות" (שטר בוררין), ו"נשוא הבוררות", כעולה מפסק הדין, אינו מהעניינים שהם בגדר "סכסוך עבודה" לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה, כפי שהמונח "סכסוך עבודה" הוגדר בסעיף 2 לחוק.

בא כוח המבקשים ביקש לראות בסכסוך "סכסוך משפטי" ולא "סכסוך כלכלי", "סכסוך למימוש זכויות" ולא "סכסוך לקביעת זכויות" - ועל כן סכסוך שאינו מעניינו של החוק ליישוב סכסוכי עבודה. לעניין טענה זאת הופנתה תשומת לב בית הדין, בין היתר, לאמור בדברי ההסבר להצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה ("הצעות חוק" תשט"ז-1957, עמ' 58), לדברי שרת העבודה עת הביאה את הצעת החוק לקריאה ראשונה (דברי הכנסת, כרך 21, עמ' 1080), לפסק הדין בג"ץ 140/58 (פד"י, כרך י"ג, עמ' 48) ולסעיף 31 לחוק יישוב סכסוכי עבודה.

בא כוח המבקשים ביקש ללמוד על מהותו של "סכסוך עבודה" לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה גם מהתוצאות של הפעלת המנגנונים שבהם מדובר באותו חוק.

לשאלה "אם הבוררות היתה על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה ועל פי ההסכם הקיבוצי, או על פי שניהם כאחד - וההשלכות של כל אחד מאלה" השיב בא כוח המבקשים כי סעיף 47 להסכם הקיבוצי אינו סעיף בוררות במובן המקובל, "אינו חי כנושא עצמו, אלא הריהו בבחינת צינור המזקיק את הצדדים לבוררות הסטטוטורית של חוק יישוב סכסוכי עבודה, כאמור בו".

לעניין סמכותו של בית הדין לדון בעניין, טען בא כוח המבקשים, כי נתונה הסמכות לבית הדין "שהרי על פניו לפנינו פסק בורר עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה שכמוהו כ"הסכם קיבוצי" מכוח סעיף 31 לחוק יישוב סכסוכי עבודה", והוא ממשיך להיות בבחינת "הסכם קיבוצי" "כל עוד לא נפסק אחרת בבית הדין לעבודה". בית הדין לעבודה המוסמך הוא, לפי אותה טענה, בית הדין הארצי מכוח הסמכויות שהוענקו לו בסעיף 25 (1) לחוק בית הדין לעבודה כי הרי ה"פסק" ניתן "בקשר להסכם קיבוצי בר תוקף ודינו כדין ההסכם עצמו, היינו "הסכם קיבוצי כללי".

בסיכום טיעונו הדגיש בא כוח המבקשים כי "בוררות רגילה לפי חוק הבוררות", ודאי לא התקיימה.

14. בעקבות הטענות האמורות עתר בא כוח המבקשים לבית דין זה, כי "יצהיר" או "יקבע" "שפסק הבורר דנן, המתחזה להיות פסק בורר עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה, משמע הסכם קיבוצי כללי, איננו כזה כלל ועיקר וכי הוא, כבוררות גופא 'אולטרה וירס' לחוק יישוב סכסוכי עבודה ולכן בטלים ומבוטלים".

15. עיקר טענתו של בא כוח המשיבים, שאף סיכומיו מקיפים וממצים, היה לחוסר סמכות לבית דין זה לדון בעניין. לטענתו "אין דין פסק הבוררים (במקרה שלנו) כדין ההסכם הקיבוצי אלא כדין חוזה בין הצדדים לבוררות" ועל כן אין בסעיף 25 לחוק בית הדין לעבודה כדי להקנות לו סמכות לדון בעניין, אך "גם אם דין פסק הבוררים (במקרה שלנו) כדין ההסכם הקיבוצי אין הדבר סותר את סופיותו של פסק הבוררים עפ"י סע' 33 לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, המוציאו מסמכות כל בית משפט (זולת בג"ץ - עפ"י ההלכה הפסוקה)".

בא כוח המשיבים טען שאף בסעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה אין כדי להקנות סמכות לבית דין זה לדון בעניין, כי אותו סעיף מתייחס לבוררות עפ"י חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, וחוק הבוררות אינו חל על בוררות עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה (הכוונה היא להוראה שבסעיף 37 לחוק יישוב סכסוכי עבודה).

על השאלה "האם נושא הבוררות כלול בחוק יישוב סכסוכי עבודה", השיב בא כוח המשיבים, בחיוב. את ה"סכסוך" ביקש בא כוח המשיבים לראות כ"סכסוך הרבים", וסמך בכך על פסק הדין בבג"ץ 140/58 (פד"י כרך י"ג, עמ' 48), ש"נושאו העיקרי היה סיום עבודתו של מר שמואל איזקסון וקביעת הזכויות הנובעות מכך, בהתחשב בנסיבות הנובעות מכך, בהתחשב בנסיבות בהן פוטר מר שמואל איזקסון, והצדדים לסכסוך עבודה זה היו שתי המבקשות הראשונות שהנן אירגוני עובדים והמשיבות מס' 2 שהיו מעסיקותיו של שמואל איזקסון". בא כוח המשיבים טען, איפוא, כי ה"סכסוך" הוא "סכסוך עבודה" כמשמעותו בחוק יישוב סכסוכי עבודה. לטענותיו של בא כוח המבקשים כי ההליכים בפני
"ועדת הבוררים" היו פגומים, השיב בא כוח המשיבים כי "ההלכה הפסוקה היא: שביהמ"ש לא ייתפס לטענות של פגמים פורמליים בהליכי בוררות, בעיקר כשהתנהגות הצד המבקש להסתמך על טענות מסוג זה מורה על כך שהוא ויתר למעשה על טענות כנ"ל במהלך הבוררות, ועורר אותן לראשונה לאחר שנודעו לו תוצאות פסק הדין שאינו לטובתו. משלא העלו טענותיהם במועדן נמצאו מרפאים את הפגם". לדבריו אלה הביא בא כוח המשיבים סימוכין משני פסקי דין של בית המשפט העליון "שאמנם מתייחסים לבוררות רגילה, אולם עשויים לשמש (לנו) כמנחים עקרונית לגבי ענייננו".

על השאלה "האם הבוררות היתה על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה או על פי ההסכם הקיבוצי או על פי שניהם כאחד - וההשלכות של כל אחד מאלה", השיב בא כוח המשיבים: "הבוררות (היתה) עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה, מבחינת עניינה ותכנה", וכי סעיף 47 (1) להסכם הקיבוצי חייב את הצדדים להזדקק לבוררות עפ"י חוק יישוב סכסוכי עבודה, ולא הותיר בידם אמצעי אחר לפתרון הסכסוך".

16. פסק הדין שלהלן ניתן על סמך הסיכומים שהכתב שהוגשו על ידי באי כוח הצדדים, והוא על דעת רוב חברי המותב. אחד מחברי המותב היה בדעה שיש לדחות את התביעה על אתר, בשל חוסר סמכות, ולהלן נימוקיו:

(א) זוהי בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי, שעתירתה לבטל או לתקן פסק בוררים שניתן על ידי ועדת בוררים שהתיימרה לפעול בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, (להלן החוק הנ"ל), מכוח הוראות הסכם קיבוצי כללי בענף החקלאות. לאחר שבהכנת הדיון לפי סעיף 18 (ד) לחוק בית הדין לעבודה הועמדה בין היתר השאלה "אם נושא הבוררות כלול בחוק יישוב סכסוכי עבודה", חלה תפנית חדה בחזית המבקשים ו"בטענות המבקשים לגבי הפלוגתות שבין הצדדים", טרח בא כוחם להראות באותות ובמופתים שבהליכה לבוררות לפי החוק הנ"ל היה מקח טעות ושהמדובר במימוש זכויות של עובד, והוא "סכסוך היחיד" המוצא במפורש מהגדרת "סכסוך עבודה" שבסעיף 2 לחוק הנ"ל. עתירתו העיקרית עתה היא (בעמ' 14 לטענותיו) להצהיר או לקבוע שפסק הבורר דנן, המתחזה להיות פסק בורר על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, משמע הסכם קיבוצי כללי, איננו כזה כלל ועיקר, וכי הוא, כבוררות גופא, "אולטרה וירס" לחוק יישוב סכסוכי עבודה, ולכן בטל ומבוטל".

(ב) על פי הטענות האלה של בא כוח המבקשים עצמו אין להחיל את הוראות סעיף 31 (ג) לחוק הנ"ל, ואין דינו של פסק הבוררים הנדון כדין הסכם קיבוצי. התוצאה היא שבקשת המבקשים אינה יכולה לבוא בתוך ד' אמות סעיף 25 (1) לחוק בית הדין לעבודה, ואין לבית הדין הארצי לעבודה סמכות לדון בה.

(ג) כיוון שאין נושא הבוררות "עניין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית", אין הבקשה יכולה לבוא בפני
בית דין זה אף מכוח סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה.

(ד) מכאן שהצדק עם בא כוח המשיבים המבקש לדחות את העתירה על הסף, ויש להיענות לבקשתו.

ii. פ ס ק - ד י ן

1. השאלה הראשונה שבה חייב בית הדין לפסוק בדיון זה היא שאלת הסמכות, ואין המדובר בסמכות מבחינת הסעד המבוקש, כי אם בסמכות העניינית - בסמכות להזדקק לעניין מבחינת נושא הדיון לאור סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

סמכותו העניינית של בית דין זה באה לו, לענייננו, מסעיף 25 (1) לחוק בית הדין לעבודה, ואת התשובה לשאלה יש ליתן לגופו של הסעיף ויישומו לנתונים של המקרה.

2. סעיף 25 (1) לחוק בית הדין לעבודה מתנה את סמכותו של בית הדין הארצי באלה: 1) שיהיו בפני
ו שני צדדים, 2) שיהא סכסוך בין השניים, 3) שהשניים יהיו צדדים להסכם קיבוצי, 4) שהסכסוך לא יהא בסמכותו של בית דין אזורי כאמור בסעיף 24 (א) (2) לחוק, 5) שהסכסוך יהא בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם או בכל עניין אחר הנובע מאותו הסכם. אין להרבות בדברים על כך שמתקיימים התנאים 1 - 4 דלעיל. בפני
בית הדין תובענה לדון בסכסוך בין המרכז החקלאי ובין התאחדות האכרים ושני אירגונים אלה הם "צדדים להסכם קיבוצי כללי". אף התנאי החמישי מתקיים. לדיון עומד עניין פירושו או ביצועו של ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות שבין הצדדים להליך, וליתר דיוק - עניין פירושו וביצועו של סעיף 47 להסכם הקיבוצי, ועל כל פנים ברור שהסכסוך העומד לדיון הוא "בעניין הנובע" מאותו הסכם קיבוצי, כי הרי במרכזו השאלה מהי הנפקות המשפטית של הפעלת סעיף 47 להסכם הקיבוצי ובעקבותיו "בוררות" לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, על המקרה שהביא להליך זה.

3. בטרם יידרש בית הדין לשאלות שבהן עליו לפסוק בדיון זה, וכתנאי לכך שיוכל לעשות כן, חייב בית הדין ליתן דעתו לסווג של סכסוכים בתחום העבודה, כמקובל במשפט העבודה. בית הדין יעשה כן, לא מפני שבסווג עצמו פתרון לבעיות, אלא מפני שבהתעלמות ממנו, אחד משורשי השיבושים במשפט העבודה וביחסי העבודה; סיווג נכון, אף אם אינו משמש מפתח לפתרון נאות בכל הנסיבות, יש בו כדי לשמש מצפן ומורה דרך לכיוון הנכון.

4. ומהו סיווג זה, ואילו הם הסוגים של סכסוכים בתחום העבודה. סוגי הסכסוכים הם בשני מישורים ונקבעים הם על פי שני מבחנים: המישור האחד - ענייני, והמישור השני - אישי, ארגוני; המבחן האחד ישיב על השאלה מהו נושא הסכסוך, והמבחן השני ישיב על השאלה עניינו של מי הוא נושא הסכסוך.

שניים הם סוגי הסכסוכים במישור הראשון, והם: "סכסוך כלכלי" או "סכסוך בדבר אינטרסים" ("סכסוך בדבר קביעת זכויות") מזה, מול "סכסוך משפטי", סכסוך בדבר מימוש זכויות, מזה. מכנים אותם במונחים שונים:
economic disputes, disputes of interest, conflits economiques,
interssenstreitgkeiten.,
legal disputes, disputes as to rights, conflits juridique, recht-streitigkeiten,
אך תוכנם ומשמעותם זהים בעקרונות.

שניים הם סוגי הסכסוכים במישור השני והם: "סכסוך קיבוצי" מזה, מול "סכסוך היחיד" מזה.

collective disputes, conflits collectif - individual disputes, conflits individuels.


5. הסיווג כאמור מוכר והוא משמעותי הן ביבשת אירופה והן באנגליה ובארצות הברית, אם כי משמעותו שונה ומשתנה עם השוני במערכת משפט העבודה ויחסי העבודה.

המכנה המשותף להגדרות הרבות של "סכסוך כלכלי", "סכסוך בדבר קביעת זכויות" מול "סכסוך משפטי", "סכסוך בדבר מימוש זכויות" הוא שהסכסוך, עניינו קביעת כלל חדש, תנאים חדשים, נורמה חדשה, שיחולו על העתיד ושבדרך כלל יהוו תוכנו של הסדר קיבוצי לעתיד, בעוד ש"הסכסוך המשפטי" עניינו יישוב או פירוש של נורמות קיימות, של תנאים קיימים ומחייבים.

והמכנה המשותף להגדרות הרבות של "סכסוך קיבוצי" מול "סכסוך היחיד" הוא ש"בסכסוך הקיבוצי" מעורבת "קבוצה", וקיים "אינטרס קבוצתי" בנושא הסכסוך. מכאן שעצם "אימוץ" של סכסוך על ידי הקבוצה לא יביאו למסגרת "הסכסוך הקיבוצי", אם הנושא מוגבל ליחיד.
o. kahn-freund, labor law and social security in american enterprise in the european common market, the university of michigan, law school ann arbor, 1960, pp 421,417, 418;
p. durand, conciliation and mediation in collective industrial disputes, 10 international social science bulltemn (unsco) (1958), p. 545-61;
helen sinay, la greve, tr?it? de droit du travail, camrlynck ed., t. 6, p. 174;
a. sollner, arbeitsrecht, 1969, p. 96;
hueck nipperdey, grundriss des arbeitsrechts, 1968, p. 262-63.

6. הסיווג של סכסוכים בתחום העבודה ל"סכסוכים כלכליים" ו"סכסוכים משפטיים", ל"סכסוכים קיבוציים" ול"סכסוכי היחיד" הוא, כדברי פרופ' kahn-freund מיסודו של משפט העבודה הן בארצות הברית והן ביבשת אירופה, אם כי שונה לעתים המשמעות המעשית של הסיווג.

כך במדינות אחרות, ומה המצב בישראל? אף בישראל ניתן לזהות סיווג זה, וניתן לזהותו בהקשר לחקיקת הכנסת בתחום משפט העבודה.

7. על היות המחוקק הישראלי מודע לסיווג האמור ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, מדברי שרת העבודה עת הביאה את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת, מדברי יושב ראש ועדת העבודה עת הביאה את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת, וכמובן, בראש וראשונה, מהחוק עצמו.

8. בדברי ההסבר להצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה קוראים אנו: "החוק המוצע בא להתקין כלים ליישוב סכסוכי עבודה בין עובדים לבין מעבידים, להוציא סכסוך שבין עובד יחיד לבין מעבידו. עניינו של החוק המוצע הוא יישוב " ס כ ס ו כ י ם כ ל כ ל י י ם" ולא "ס כ ס ו כ י ם מ ש פ ט י י ם" (ההדגשה לא במקור), היינו סכסוכים בדבר קביעת זכויות, ולא בדבר מימושן, שהוא מעניינם של בתי משפט, בין שהם כלליים ובין שהם מיוחדים לענייני עבודה" (הצעות חוק, תשט"ז, עמ' 58, בעמ' 62).

9. בהביאה את הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה בפני
הכנסת לקריאה ראשונה, אמרה שרת העבודה דאז, הגב' גולדה מאירסון: "חוק זה, יחד עם חוק ההסכמים הקיבוציים, שכבר עבר לקריאה ראשונה ונמצא בוועדת העבודה, יהוו את המסגרת להסדרת היחסים הקולקטיביים בין עובדים לבין מעבידים. ההסדר על פי שני חוקים אלה ילווה את יחסי העבודה, החל מהמשא ומתן בקשר לכריתת הסכם קיבוצי, דרך קביעת יסודותיו ומעמדו של ההסכם הקיבוצי ועד ליישוב ס כ ס ו כ י ם כ ל כ ל י י ם ק י ב ו צ י י ם (ההדגשה לא במקור)... בבואי עתה לנתח את עיקרי החוק המוצע חייבת אני, ראשית כל, להבהיר את המושג היסודי שהוא ציר החוק המוצע; כוונתי לעצם המושג "סכסוך עבודה", בדרך כלל מסייגים (צ"ל מסווגים) את הסכסוכים בין עובדים למעבידים לסכסוכים אינדיבידואליים ולסכסוכים קולקטיביים... ענייננו של החוק המוצע הוא, בעיקר, ס כ ס ו ך ע ב ו ד ה ק י ב ו צ י שתכנו כלכלי-חברתי, ושתפקידו לסייע ביישובם של סכסוכים אלה (דברי הכנסת, כרך 19, עמ' 906-7).

10. ובהביאו את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, אומר יושב ראש ועדת העבודה: "בשעת הקריאה הראשונה עוררו מספר חברי כנסת את שאלת סכסוך העבודה הנוגע ליחיד, היינו ס כ ס ו ך ש א י נ נ ו ק ו ל ק ט י ב י - כ ל כ ל י , אלא א י ש י - מ ש פ ט י (ההדגשה לא במקור). שאלה זו התעוררה גם בוועדת העבודה, ואם כי היה ברור לחברי הוועדה שסכסוך היחיד, כאמור, אינו מעניינו של החוק המוצע, היינו סבורים שיש למצוא מסגרת לטיפול בסכסוכים כאלה. ושרת העבודה הודיעה בכתב לוועדה, כי משרד העבודה ימשיך לעשות בסכסוך היחיד בדרכים בהן עשה בסכסוכים מעין אלה עד עתה כל עוד לא ייקבע בחוק הסדר חדש, הן בדרך בתי דין לעניין עבודה, אם תובא הצעת חוק על בתי דין לענייני עבודה, והן בדרך אחרת". (דברי הכנסת, כרך 21, עמ' 1079).

11. בסיכום ניתן לומר כי ער ומודע היה המחוקק הישראלי לסיווג של הסכסוכים בתחום העבודה, כמקובל בהלכה של משפט העבודה, ואף הזדקק למונחים המקובלים. ומההלכה המשפטית - למעשה החקיקה, למשמעות של אותו סיווג לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה - לשאלת מהות הסכסוכים או סוג הסכסוכים של "יישובם" בא חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957 העומד במרכזו של דיון זה.

על השאלה שהוצגה ניתן להשיב מלשון החוק עצמו, מהלשון שבה נקט המחוקק בסעיף 2 לחוק, ממטרת החוק ומהתוצאות המשפטיות של יישומו של החוק לסכסוך מסויים.

12. הסכסוכים שהחוק בא ליתן כלים ליישובם מוגדרים בסעיף 2 לחוק לפי שני מבחנים: המבחן האחד - הנושא, היינו צריך שיהא הסכסוך "באחד הנושאים המנויים" באותו סעיף, והמבחן השני - הצדדים, היינו צריך שיהא זה סכסוך שנתגלע בין "אלה המנויים באותו סעיף". עיון בפירוט שבסעיף לעניין הנושא מלמד ברורות שהמדובר הוא ב"סכסוך כלכלי", סכסוך שעניינו קביעת זכויות לעתיד, ולעניין הצדדים מלמד העיון שהמדובר הוא בסכסוך קיבוצי. המבחן על פי הנושא מוגדר באורח חיובי על ידי פירוט, והמבחן על פי הצדדים מוגדר תחילה באורח חיובי "בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון עובדים או בין מעבידים לארגון עובדים", אך מאחר ופירוט זה יכול ויתפרש ככולל סכסוך היחיד, נאמר במפורש "להוציא סכסוך היחיד".

המבחנים ל"סכסוך עבודה" לעניין החוק הם, איפוא, שניים, ובמצטבר. אין די בכך שהסכסוך הוא "כלכלי", היינו לקביעת תנאים לעתיד, צריך שגם יהיה "קיבוצי", ואין זה די שהוא "קיבוצי", כולל סכסוך שבמרכזו הפרט ואומץ על ידי אירגון עובדים - צריך שיהא "כלכלי" ולא "משפטי", לא למימוש זכויות.

13. משמודעים למושגי יסוד ולמבחנים המשמשים בסיווג סכסוכים בתחום העבודה, ברור שבפירוט אשר בסעיף 2 מדובר בעניינים שלעתיד, עניינים תחום הסכסוכים בדבר קביעת זכויות, ואף הנושא "קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו או סיום עבודתו" מכוון לקביעת תנאים לעתיד, בדבר הדרכים לקבלת עובדים, כגון ל"מרכז פנימי", ול"מרכז חיצוני", הזדקקות ללשכת עבודה, כשאין חובת זיקה ללשכת עבודה (אגב, החוק בא לפני שנחקק חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 ולעניין זה היתה חשיבות ממדרגה ראשונה בהסדרת יחסי עבודה קיבוציים), קבלתם או אי קבלתם לעבודה של "עובדים בלתי מאורגנים" union shop או closed shop וכל הקשור בדרכי הפיטורים, כגון התייעצויות בוועד העובדים, ו"תור הפיטורים". כל אלה נושאים, שבאין סכסוך מוסדרים הם בהסכם קיבוצי, ולענייננו נקט אמנם המחוקק בלשון זהה בחוק הסכמים קיבוציים (סעיף 1 לחוק).

14. רק "סכסוך עבודה" כמוגדר בסעיף 2 לחוק, כפי שפורש לעיל, יכול להיות נושא לתיווך בהתאם לפרק השני בחוק, ורק "סכסוך עבודה" כאמור יכול להיות נושא ל"בוררות" בהתאם לפרק השלישי שבחוק. לענייננו ראוי לציין שבבואו לפרט את "העניינים לבוררות לפי חוק זה", מזדקק המחוקק בסעיף 15 בפסקה (2) לדיבור "סכסוך עבודה" ובסעיף 2 לחוק נאמר שההגדרה של "סכסוך עבודה" שבאותו סעיף היא "לעניין חוק זה" היינו לעניין החוק כולו.

15. עד כאן לשאלת מהות הסכסוכים או סוג הסכסוכים של "יישובם" באו הכלים וההליכים שבחוק יישוב סכסוכי עבודה, כעולה מלשון החוק. בסעיף 9 דלעיל נאמר שניתן ללמוד לאותו עניין גם ממטרת החוק, ומהתוצאות המשפטיות של יישומו לסכסוך מסויים.

בדברי ההסבר להצעת החוק שהובאו בסעיף 6 דלעיל נאמר כי "עניינו של החוק המוצע הוא יישוב 'סכסוכים כלכליים' ולא 'סכסוכים משפטיים', היינו סכסוכים בדבר קביעת זכויות, ולא בדבר מימושן שהוא מעניינם של בתי המשפט, בין שהם כלליים ובין שהם מיוחדים לענייני עבודה", ובדבריה בכנסת, עת הביאה את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אמרה שרת העבודה כי חוק יישוב סכסוכי עבודה יחד עם חוק ההסכמים הקיבוציים "יהוו את המסגרת להסדרת היחסים הקולקטיביים בין עובדים לבין מעבידים. ההסדר על פי שני חוקים אלה, ילווה את יחסי העבודה... עד ליישוב סכסוכים כלכליים קיבוציים" (ראה סעיף 7 דלעיל). האמור משקף נאמנה את המהות של "תיווך ובוררות" ביחסי עבודה - בהקשר לסכסוכים כלכליים קיבוציים. ביסודם של יחסי עבודה קיבוציים הוא ההסדר המוסכם: ה"תיווך" בא לסייע לצדדים להגיע להסכם, וה"בוררות" - כמשמעותה ומהותה המיוחדת בסכסוכים כאמור - באה כתחליף לצדדים ביצירת ההסכם.

16. בכך תוסבר גם התוצאה המשפטית של ה"בוררות" לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, להבחין מ"בוררות" במשמעות הרגילה.

בעוד שפסק בוררות בבוררות רגילה, בוררות בהתאם לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 דינו, משאושר, כדין

פסק דין
של בית משפט ורואים אותו כמעשה בית דין (הסעיפים 21 ו-23 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968), הרי דינו של "פסק בוררים" לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה כדין חוזה בין הצדדים לבוררות (הכוונה למקרה שלצדדים לבוררות חסרה כשרות להיות צדדים להסכם קיבוצי) או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי העניין, ופסק בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי (סעיף 31 לחוק יישוב סכסוכי עבודה). האמור בסעיף 31 לחוק אינו אלא פועל יוצא הגיוני וחיוני ממהות הבוררות בסכסוך עבודה כלכלי קיבוצי. הפועל היוצא השני, שאף הוא הכרחי למהות אותה בוררות הוא ש"פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי חוק זה" (סעיף 37 לחוק יישוב סכסוכי עבודה).

17. "בוררות" במשמעותה הרגילה היא מוסד משפטי המעוגן בחוק המדינה, ושעניינו הליך שסופו כסופו של הליך משפטי, היינו

פסק דין
. הליך שעליו נאמר כי תוצאותיו "חוזה" או "הסכם קיבוצי", ואין חוק הבוררות חל עליו, אינו "בוררות" במשמעות הרגילה. על כן אומר פרופ' kahn-freund כי המונח "בוררות" הוא דו משמעי ומשתמשים בו (בארצות הברית) ללא הבחנה לציון הליכים שונים לחלוטין זה מזה (לאור נושא המאמר אמורים הדברים בארצות הברית, אך נכונותם אינה מוגבלת לארצות הברית).

)o. kahn-freund, american enterprise in the european common market, p. 421).
18. מכאן שאף לאור התוצאות של הפעלת ההליכים הקבועים בחוק יישוב סכסוכי עבודה ברור שלסכסוך כלכלי קיבוצי מכוון החוק, לסכסוך שעניינו קביעת זכויות לעתיד והוא קיבוצי, ולא לסכסוך למימוש זכויות, הוא מכוון; לא ייתכן הרי שלעניין מימוש זכויות בתחום העבודה תיסגר הדרך לרשות השיפוטית על ידי נישול בית המשפט מסמכויותיו (ousting jurisdiction of the court) כשהיא פתוחה, מעיקרו של שלטון החוק, לכל זכות אחרת.

19. מכאן לטענה, שההליך בפני
"ועדת הבוררים" תתקיים מכוח הוראה שבהסכם הקיבוצי החל על הצדדים (סעיף 47 להסכם המובא בסעיף 4 שהחלק i דלעיל).

לא יהא זה נכון שבית דין זה ינקוט עמדה לשאלה אם יש למקום ל"סעיף בוררות" בהסכמים קיבוציים - וכידוע מוסדרים תנאי העבודה של רוב רובם של העובדים במדינה על ידי הסכמים קיבוציים, המחייבים בוררות בעניינים של מימוש זכויות הפרט להבדיל מיישוב "סכסוכים כלכליים קיבוציים" - לאחר שהוקמה מערכת בתי הדין לעבודה, מערכת שיפוטית שבשל המבנה שלה ובשל סדרי הדין הנהוגים בה יש בה גם משום פיצוי הרצוי שבבוררות. כן לא עמדה לדיון השאלה באיזו מידה מחייב סעיף כאמור את הפרט, ובאיזו מידה יכול מימוש זכות המוקנית בחוק ושאין להתנות עליה בהסכם, לשמש נושא לבוררות, כשבחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, בסעיף 3, נאמר: "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים".

20. אשר בית דין זה חייב לפסוק בו הוא דבר הנפקות המשפטית של סעיף 47 להסכם הקיבוצי האמור בסעיף זה הוסכם על "בוררות בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957".

יצויין ששונה הסעיף מ"סעיף הבוררות" המצוי בהסכמים הקיבוציים לענפי המשק האחרים - במידה וניתן היה לבית הדין ללמוד באלה על כך מהקובץ הבלתי רשמי של הסכמים קיבוציים שפורסם - והם: ההסכם הבסיסי (כללים מוסכמים) ליישוב חילוקי דעות שבין התאחדות בעלי התעשייה ובין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (המחלקה לאיגוד מקצועי - המדור לפועלי התעשייה), בהסכם הבסיסי (ס' ד (3)), בהסכם לענף הטכסטיל (ס' 38), בהסכם לענף הפלסטיקה (ס' 37), בהסכם לענף הבניין (פרק י"ג, ס' 1, ח - י), ההסכם לענף המתכת (ס' 38). בכל אלה כלול סעיף המחייב בוררות, אך באף אחד מהם לא מדובר ב"בוררות בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957" אלא ב"בוררות" סתם, היינו בבוררות שחוק הבוררות חל עליה, על כל המשתמע מכך לעניין הבטחת זכויות ופיקוח הרשות השיפוטית.

21. נכון, אין פסול בכך שהצדדים להסכם יתחייבו לבוררות כך שהבורר ימונה על ידי פלוני הנקוב בשם או על ידי הנושא בתפקיד מסויים, כגון ממונה על יחסי עבודה, או ש"גוף" מסויים ישמש כבורר, ולא מזמן פסק בית המשפט העליון כי נוהג הוא שבתי הדין הרבניים ישמשו גם בבוררות. במה דברים אמורים? בשלושה: שאותו גוף לא הוקם בחוק והחוק הגדיר וחתם את סמכותו ומהות פעולתו, שבהזדקקות לאותו גוף אין כדי לפגוע בכללי היסוד של המשפט לשמירת הזכות להזדקק לרשות השיפוטית הוא אחד מהם, ושנחתם "הסכם בוררות" לעניין חוק הבוררות, ולא הוסכם שממנו עולה כי "חוק הבוררות" אינו חל.

בסעיף 47 להסכם הקיבוצי אין כדי לענות גם על אחד התנאים האמורים. במידה ובסעיף 47 להסכם הקיבוצי התיימרו הצדדים לשנות את חוק יישוב סכסוכי עבודה, כך שיחול גם על סכסוך או דין ודברים שאינו "סכסוך עבודה", כמוגדר בחוק, כאילו קבעו שהסכסוך יוכרע ב"בוררות בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959", או שסכסוך בין הקרן הקיימת לישראל ובין מושב עובדים יוכרע בבוררות בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957; במידה וכתוצאה מהוראות סעיף 47 להסכם הקיבוצי נחסמה הדרך בפני
צד לחוזה לפנות לבית הדין בכל עניין הקשור בחוזה - דינו כדין כל חוזה שיש בו משום "נישול בית המשפט מסמכויותיו", ובמידה וסעיף 47 להסכם הקיבוצי הוא "סעיף בוררות" האומר שסכסוך יוכרע בדרך בוררות שחוק הבוררות אינו חל עליה - וודאי לא עשו כלום.

22. משהוברר כי לא כל סכסוך או דין ודברים בתחום העבודה, הוא "סכסוך עבודה" לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה, ואין הדבר יכול להיות אחרת, נותרת שאלת שיבוצו של "הסכסוך" שבו מדובר במסגרת הסיווג שנקבע לעיל. אין הדבר קשה כלל נובע הוא מהפסוק האחרון שבפרק "העובדות" אשר בפסק הבוררין, ובו נאמר: התביעה היא לתשלום דמי מחלה ופיצויי פיטורין מוגדלים, וזאת נוסף לפנסיה החלקית שזכאי לקבל מקרן ביטוח לפועלים חקלאיים משנת 1957", ומהאמור ב"פסק הבוררין" לפני אותו פסוק עולה כי המדובר הוא בתביעה של מר איזקסון נגד מעבידיו. למעשה אין לדבר כלל על סכסוך במובן של dispute אלא על תביעה במובן של claim. על כל פנים ברור שהמדובר הוא ב"סכסוך משפטי", בסכסוך שעניינו מימוש זכות, ולא בסכסוך שעניינו קביעת זכות מדובר.

23. ושמא תאמר שאלה פעלו כבוררים במסגרת חוק הבוררות, התשובה היא כי לא כן היה הדבר; לומדים על כך מכלל ההליך, וכל שקדם לו, וגם מ"פסק הבוררים" עצמו שבו נאמר כי הוא ניתן "לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957", לאחר שהצדדים חתמו "על הסכמה לבוררות לפיה הסכימו למסור את סכסוך העבודה האמור לוועדת בוררים לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957". ברור, איפוא, שלא התקיימה כלל "בוררות" במשמעות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. במידה ונשוא ההתדיינות בין מר איזקסון ובין מעבידיו היה בין היתר "פיצויי פיטורין מוגדלים", ותודגש המלה "מוגדלים", יכול היה העניין להיות נושא לבוררות לפי חוק הבוררות. המוצא מתחום הבוררות רק עניין שאינו יכול "לשמש נושא להסכם בין הצדדים", ובתחומנו זכויות שהחוק מעניק ואין לוותר עליהן בהסכם, אך לא קוימו התנאים לבוררות לפי חוק הבוררות, וכאמור גם לא התיימרו לקיימם.

24. סיכומו של דבר; בפני
בית דין זה עמד אמנם לדיון "עניין הנובע" מההסכם הקיבוצי הכללי מיום 1 בנובמבר 1970, שבין המרכז החקלאי ובין התאחדות האיכרים, אך אין בפני
ו הסכם קיבוצי כללי מכוח סעיף 31 (ג) לחוק ליישוב סכסוכי עבודה, כתוצאה מ"פסק הבוררין". על כן אין לבית הדין הסמכות ליתן את הסעד המבוקש בעתירתו המקורית של בא כוח המבקשים, אך אין בפני
ו גם "פסק בוררים" מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה, כפי שטען בא כוח המשיבים, שלפי ס' 33 לאותו חוק "הו סופי, ואין עליו ערעור".

הצדדים עלו מלכתחילה על מסלול שאינו מיועד למטרתם ועל כן לא הגיעו למטרתם - ואמנם דרכם היתה לשווא; אשר עשו כאילו לא עשו כלום ואין לו נפקות משפטית.

בשים לב לטעות הבסיסית בכל הקשור בהליך זה ובמה שקדם לו - אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ח בשבט, תשל"ב, 13 בפברואר, 1972.
____________________ ____________________ ____________________
צ' בר-ניב
- נשיא י' לוין
- סגן הנשיא ד"ר ש' קובובי
- שופט

___________________________ _____________________________
י' אברמוב - נציג העובדים ח' פלכסר - נציג העובדים

___________________________ _______________________________
ז' ארדינסט - נציג המעבידים א' ארליך - נציג המעבידים








דבע בית הדין הארצי לעבודה 4-5/לא ההסתדרות הכללית – הסתדרות פועלים החקלאיים ואח' נ' התאחדות האכרים בישראל (פורסם ב-ֽ 13/02/1972)











תיקים נוספים על המערערים; ר' שטיין - בשם המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי "בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע"י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת"א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו"ר ...
תיקים נוספים על המשיבים.ה ה ל י ך ו פ ס ק - ד י ןi. ההליך1. בפני בית דין זה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי "בעניין פסק בוררין מס' 53/71 שניתן ע"י הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה בת"א (מר מ' ברקוביץ) בשבתו כיו"ר ועדת בוררים על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט