עמיעד הראל - מס שבח מקרקעין ירושלים
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
עמיעד הראל מס שבח מקרקעין ירושלים




עמיעד הראל - מס שבח מקרקעין ירושלים

ערעור משפחה 129/99     20/08/2002 (עמש)



תיקים נוספים על עמיעד הראל
תיקים נוספים על מס שבח מקרקעין ירושלים




עמש 129/99 עמיעד הראל נ' מס שבח מקרקעין ירושלים




1
בתי המשפט
עמ"ש 129/99
בית המשפט המחוזי בירושלים
בפני
: ועדת ערר: מס שבח מקרקעין
בראשות כב' השופטת דליה קובל
עמיעד הראל
(בן מאיר)
בעניין:
המערער
רוניה רובינשטיין

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
מס שבח מקרקעין ירושלים
המשיב
מפרקליטות מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עוה"ד
פסק - דין

א. העובדות הצריכות לערר זה אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים וכאמור בהודעת ב"כ המשיב בשם שני הצדדים מיום 18.1.00 בכפוף להמצאת תעודת נישואין וחוזה מכר (בהתייחס לסעיף 7 לכתב הערר) - התשתית העובדתית הינה כמתואר בערר.

להלן איפוא העובדות:
- העורר וגב' רונית הראל נישאו זל"ז ביום 26.12.96.
- במועד הנישואין היתה רונית הראל בעלת דירה ברח' בובליק בירושלים אותה רכשה ביום 25.8.93.
- העורר עצמו היה במועד הנישואין הבעלים של דירה ברח' טוניק אותה רכש ביום 7.7.91.
- רונית הראל מכרה את הדירה שברח' בובליק ביום 30.7.97, היינו כ-7 חודשים לאחר נישואיה לעורר.
- באותו יום היינו ביום 30.7.97 חתמו העורר ורונית הראל על הסכם לרכישת דירה ברח' המעלות בגבעתיים. כוונת הצדדים היתה להתאים את הדירה בגבעתיים לטעמם ולצרכיהם, כאשר דירה זו אמורה היתה להפוך לדירת המשפחה היחידה שלהם.
- שנה לאחר מכן, ביום 5.7.98, מכר העורר את הדירה שברח' טוניק.
- בין כה ובין כה עד למכירתה של הדירה חל משבר בחיי הנישואין של העורר ורונית הראל, משבר שהוביל בסופו של דבר לגירושין. העורר עזב את בית המגורים המשותף לו ולרונית הראל חודשיים לאחר מכירת הדירה שברח' טוניק ובסופו של דבר פנו הצדדים לבית הדין הרבני בתל-אביב בבקשה לאישור הסכם גירושין שנחתם ביניהם ביום 23.12.98 .
בני הזוג התגרשו בפועל ביום 8.3.99.
- - העורר ביקש פטור ממס השבח בגין מכירת הדירה שברח' טוניק בנימוק שיש למסותו בנפרד מרונית הראל ואין לראות אותו ואת רונית הראל כמוכר אחד לענין חיובו במס שבח.
- - בהחלטתו בהשגה קבע המשיב כי לא ניתן להחיל את הפטור לפי סעיף 49(ה) לחוק מס שבח מקרקעין התשכ"ג-1963 (להלן - החוק) על המקרה דנן מאחר ואין מחלוקת כי המדובר במכירת שתי דירות, בהיות הצדדים בגדר תא משפחתי אחד, בטרם עבור 4 שנים בין מכירה אחת למכירה השניה.
המשיב הסתמך בתשובתו על קביעת החוק כי בתקופת הנישואין יחשב התא המשפחתי כ"מוכר", כל עוד בני הזוג חיים דרך קבע ביחד, ואין נפקא מינה באם מדובר בדירות שלפני תא הנישואין או אחריהם.

הערר שבפני
נו נסב על החלטת המנהל מיום 7.6.99.

ב. עניינו של ערר זה הינו איפוא שאלת פרשנותו של סעיף 49(ב) לחוק שזו לשונו:

"49. (ב) לענין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים - כמוכר אחד".

אנו למדים כי המחוקק ראה כמוכר אחד את כל בני התא המשפחתי.

כרקע נכיר לענין תולדות הפטור במכירת דירת מגורים כי החוק נתן ביטוי לגישה המבחינה בין דירת המגורים לבין זכות אחרת במקרקעין וכפי שנאמר בספרו של המלומד פרופ' יצחק הדרי - מיסוי מקרקעין - כרך א' מהדורה שניה בעמ' 419 ואילך, עשוי הפטור ממס בעת מכירת דירת מגורים להשתלב במסגרת של מדיניות מס כוללת, המכוונת להגשים יעדים חברתיים כלכליים ולאומיים כאשר ניתנת עדיפות למכירה של דירת מגורים על מכירה של נכסי הון אחרים. הרי בדרך כלל כספי התמורה ממכירת דירת המגורים משמשים בידי המוכר למימון רכישה של דירה אחרת והכל בהתייחס לצרכי המשפחה, לרצון בשיפור תנאי הדיור ולעיתים על רקע החלפת מקום עבודה.

מטרתה של הוראת סעיף 49(ב) היא למנוע הערמה על החוק בדרך של רישום דירות על שמות בני משפחה שונים מתוך מטרה שכל אחד מבני המשפחה יחשב לבעל דירה יחידה ובעת מכירתה יהנה מפטור ממס.

ג.
1) ב"כ העוררת התייחסה בסיכומי הטענות לתכליתו של סעיף 49(ב) וגם ב"כ המשיב שם דגש בטיעוניו על עקרון התא המשפחתי כאמצעי למניעת ניצול פטורים. התא המשפחתי שהוא מוכר אחד עפ"י החוק ולא היחידים המרכיבים את התא, נקבע כיחידת המס הרלוונטי לצורך מתן הפטור לדירת מגורים, חזר וטען ב"כ המשיב תוך שהוא מפרט מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 49(ב) לחוק.
ההסתמכות על 'התא המשפחתי' כמוכר עוברת כחוט השני בטענות ב"כ המשיב.
אמנם, צודק ב"כ המשיב כי הפטור ניתן ל'תא משפחתי' והוא ניתן אחת לארבע שנים, אלא שבנסיבות המיוחדות נשוא הערר יש לבחון אם יהא זה צודק לקבוע כי במועד מכירת הדירה ברח' טוניק, ביום 5.7.98, היה העורר כ'מוכר' חלק מ'תא משפחתי' אשר טרם חלפו ארבע שנים ממכירת הדירה הקודמת של אותו 'תא משפחתי' כאשר חודשיים לאחר מכן כבר עזב העורר את מקום מגוריו עם רונית הראל.

2) כאמור לעיל, ב"כ הצדדים הסכימו לעובדות כמתואר בכתב הערר. נזכיר לעצמנו את העובדות הבאות המובאות בכתב הערר:
עד למכירתה של הדירה ברח' טוניק נבקעו בקיעים בחיי הנישואין של העורר וגב' הראל אשר הובילו לפירוד בני הזוג ולגירושין (סעיף 9) וכי עקב הליכי הגירושין פסקו העורר וגב' הראל להשקיע את הסכומים הנוספים בבית בגבעתיים ונמנעו מלשפצו (סעיף 10); ואמנם לכתב הערר צורף נספח ח' המעיד על ביטול הזמנות לקרמיקה והחזר כספים באמצעות ויזה בדצמבר 1998.
3) כאשר מדובר בנכסים שנרכשו לפני הנישואין, טוענת ב"כ העורר, הרי שחזקת ה'תא המשפחתי' הנקובה בסעיף 49(ב) כפרשנותה ע"י ב"כ המשיב, נוגדת את חוק יחסי ממון בין בני זוג. ועוד נטען, כי מיסוי דירתו של העורר כאילו היא דירתה של רונית הראל, נוגד את חוק יחסי ממון בין בני הזוג ופוגע בקניינו של העורר בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ראה מאמרם של עו"ד זיו שרון ועו"ד הלנה בן ברוך "על היחס שבין הסכמי ממון בין בני זוג לחוק מיסוי מקרקעין (מיסיםטו/5 אוקטובר 2001 עמ' א-47 ואילך).

עקרון התא המשפחתי המאוחד בחוק כחזקה הניתנת לסתירה, איננו עקרון מוחלט, הסיקו עורכי הדין שרון ובן-ברוך מן הפסיקה החדשה יחסית. עקרון זה נסוג במקרים מסויימים מפני כוונתם המפורשת והכנה של בני הזוג ליצור הפרדה בנכסיהם כפי שעולה מהוראות הסכם הממון עליו חתמו בני הזוג ומהתנהגותם בפועל.
לענייננו, רלוונטית התנהגותם בפועל של העורר ורונית הראל כמפורט להלן.

בפסק הדין בעניין דינה מור נ' מנהל מס שבח באר-שבע (ע"ש 2979/97 מסים יב/5 אוקטובר 1998 ה-292), נדונה השאלה אם אשה נשואה שמכרה את דירתה ובעלה שמכר את דירתו בהיותו רווק נחשבים לצורך החוק למוכר אחד. נקבע כי פטור שניתן לבעל בשל מכירת דירתו לפני הנישואין לא ימנע את האשה מלקבל פטור בשל דירתה מלפני הנישואין שאותה היא מוכרת לאחר הנישואין.

הרחבת עמדה זו באה לידי ביטוי בפסיקה מאוחרת בעמ"ש 5958/98 אן מרי עברי נ' מנהל מס שבח (מסים יג/3 יוני 1999 ה-35).

גם כאן נדונה השאלה אם הוראת סעיף 49(ב) לחוק גוברת על הוראות הסכם ממון שעשו בני הזוג ונקבע כי אן מרי עברי זכאית לפטור ממס שבח במכירת דירת המגורים שרכשה לפני נישואיה מאחר ולא הוכחו נסיבות המצדיקות את החלת חזקת השיתוף לגבי דירת המגורים שרכשה לפני נישואיה.

4) בנסיבות הענין שבפני
נו, אין אמנם הסכם ממון בין בני הזוג. אולם, דווקא החלת הפיקציה של 'התא המשפחתי' כמוכר אחד בעת מכירת הדירה, כפי שנעשתה על ידי המנהל, יוצרת למעשה פיקציה כאילו ביולי 1998 במועד מכירת הדירה שברח' טוניק, היה מדובר ב'תא משפחתי' אחד ומאוחד. הרי כל מטרת הוראת סעיף 49(ב) הנ"ל היא למנוע ניצול פטורים על ידי יחידי תא משפחתי אחד ומאוחד. גם אם היתה בלב העורר ורונית הראל כוונה במועד כלשהו לאחד משאבים לצורך קניית בית ההולם את צרכי התא המשפחתי ההולך ומוקם, הרי שסוף מעשה מעיד כמאה עדים על אי מימוש כוונותיהם ויקשה מאוד לקבוע מהו המועד המדויק שבו הפך 'התא המשפחתי' המאוחד ל'תא משפחתי' מפורק אף טרם פירוקו הרשמי באקט הגירושין.

כאשר מדבר המחוקק במגורי קבע של בני זוג לצורך החלת הפיקציה של 'מוכר אחד, לא ראה לנגד עיניו בני זוג שמגוריהם - למועד מכירת הדירה - הינם זמניים בלבד.
הפער בלוח הזמנים של חודשים בודדים בין מכירת הדירה והסכם הגירושין שנחתם כבר בדצמבר 1998, וכאילו נולד ההסכם גירושין מיום אחד לשני בלי רקע משברי קודם, הופך לבלתי צודק את חוסר הסימטריה בין רונית הראל לעורר לענין קבלת פטור ממס על מכירת דירה. הרי רונית הראל קיבלה פטור ממס על מכירת הדירה ביולי 1997, דירה אותה רכשה לפני נישואיה ואילו לעורר לא ניתן הפטור על מכירת דירה ביולי 1998 אותה רכש לפני נישואיו בשל פיקציית ה'תא המשפחתי'. אין מדובר בפער זמנים המצדיק ראיית הגירושין של בני הזוג כ'גירושין מאוחרים' שאין בהם כדי לאיין את מעמדם כמוכר אחד, כאמור בהחלטת המנהל בהשגה.
בהיות הוראת סעיף 49(ב) בגדר פיקציה, יש להתחשב במטרתה בבואנו לקבוע אם אכן זכאי העורר לפטור אם לאו.

נראה לנו כי צודקת ב"כ העורר בטיעוניה כי מסוי העורר בנסיבות הקיימות לא יהא צודק.

אנו מקבלים איפוא את הערר ופטורים את העורר מתשלום מס שבח בגין מכירת הדירה שברח' טוניק ומורים על השבת המס ששולם.

בנסיבות הענין, לא מצאנו לנכון לראות את עמדת המשיב כמחייבת הטלת הוצאות לחובתו ועל כן לא ינתן צו להוצאות.

ניתן היום ................ בהעדר הצדדים.
אריאלה אקשטיין, חברה

שלמה מדהלה, חבר

דליה קובל
, יו"ר








עמש ועדת ערר מס שבח 129/99 עמיעד הראל נ' מס שבח מקרקעין ירושלים (פורסם ב-ֽ 20/08/2002)











תיקים נוספים על עמיעד הראל
תיקים נוספים על מס שבח מקרקעין ירושלים




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט