אהרון גליננסקי - א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ

 
אהרון גליננסקי - א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ
תיקים נוספים על אהרון גליננסקי | תיקים נוספים על א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ

6817/03 עב     02/03/2006




עב 6817/03 אהרון גליננסקי נ' א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה ת"א – יפו
עב 006817/03
בשא 4657/04


בפני
:
כב' השופטת דינה אפרתי

מר נחום עמישדי, נ.צ. (ע)
גב' טל בירנפלד, נ.צ. (מ)
תאריך:
02/03/2006


בעניין:
אהרון גליננסקי



ע"י ב"כ
חנוך קינן

התובע

נ ג ד


1. 1. א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ


ו נ ג ד

2. 2. יובל בן ארי

3. 3. מרדכי ברנוביץ

4. 4. אריה ברנוביץ

5. 5. א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ








הנתבעים

החלטה

1. בפני
בקשה למחיקת התביעה על הסף מחוסר עילה, וזאת, בין השאר, מהנימוקים כדלקמן:-
1.1 הנתבעת 1 נמצאת בהקפחת הליכים ובחודש פברואר 2004 מונה רו"ח מר חיים קמיל כנאמן לנכסים החברה.

1.2 בהתייחס לנתבעים 2,3 4 ו-5, בינם לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, התובע הועסק על ידי הנתבעת 1, והיא זו שהתקשרה עימו, העסיקה אותו, שילמה לו את שכרו ובסופו של דבר פיטרה אותו, לבקשתו.

1.3 במקרה דנן אינם מתקיימים התנאים להרמת מסך ההתאגדות ולייחוס חובות הנתבעת 1 לנתבעים 2,3, 4.

1.4 בין התובע לנתבעת 5 לא היו יחסים ו/או קשרים כלשהם בכלל, ויחסי עובד ומעביד בפרט. הנתבעת 5 הינה חברה ריקה ללא כל פעילות והייתה כזו מיום הקמתה.

2. בתגובתו לבקשה טוען התובע, בין השאר, כדלקמן:-

2.1 משנכנסה הנתבעת 1 למצב של הקפאת הליכים, הנאמן ורק הנאמן רשאי לטעון בשמה, בעצמו או באמצעות באי כוחו. עמדת הנאמן הובאה בפני
בית הדין שהורה על עיכוב הליכים בתיק זה כנגד החברה.

2.2 כעולה מסעיפים 52(א) – 52(ה) וסעיף 53 לכתב התביעה, הטענות מופנהות באופן אישי כנגד הנתבעים 2,3,4 ו-5.

2.3 לא הוגש כל תצהיר מטעם הנתבעים כדי לתמוך בעובדות הנטענות בבקשה.

3. המסגרת המשפטית

3.1 תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן-תקנות בית הדין) קובעת כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין השאר, בנימוק שכתב התביעה אינו מגלה עילה.
תקנה 45 לתקנות בית הדין קובעת כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין השאר, בשל חוסר סמכות.

3.2 תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה קובעתת כי בכתב התביעה חייב התובע לפרט, בין השאר, את "העובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה".
על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה...אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה...במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה...". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383-384 והאסמכתאות שם).

3.3 סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או לחליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
כעולה מהאמור, סמכוו של בית הדין מוגבלת לתובענות שמתמלא בהן המבחן הכפול של זהות הצדדים (עובד או מעביד או חליפיהם) ושל מהות העילה (יחסי עובד ומעביד).
לדיבור "עילה" שתי משמעויות, האחת - מסכת העובדות שבהתקיימן מזכות את התובע בסעד לו הוא עותר והשנייה "עניין", "מכאן שאת הדיבור תובענות בין...עובד...ומעביד...שעילתן ביחסי עובד ומעביד יש לפרש כתובענות שבעניין שמיחסי עובד ומעביד, דהיינו מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות מהיחסים שבין אחד כעובד והשני כמעביד או מזכויות וחובות שמקורן חוק מתחום משפט העבודה". (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, עמ' 21 והאסמכתאות שם). עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי לא כל התקשרות בין שניים שמתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד, המביאה להתדיינות בבית משפט, מן ההכרח שבית המשפט המוסמך לדון בה יהיה בית הדין לעבודה, העילה צריכה, כאמור לנבוע מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות במסגרת היחסים החוזיים שין האחד כעובד והשני כמעביד או מזכויות וחובות שמקורן חוק מתחום משפט העבודה.

3.4 כלל יסוד בדיני חברות הוא כי "חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו" (דב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה – גלידות הבירה, פד"ע כ"ז 345, 350).
בצידו של כלל יסוד זה, קיימת דוקטרינה המאפשרת, בנסיבות מסויימות, להרים את המסך המפריד בין החברה לבין בעלי מניותיה, ולייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה. דוקטרינה זו של הרמת המסך היא חריג לכלל והיא תופעל במספר מצבים, ובמיוחד במקרים של שימוש לרעה במסך ההתאגדות לטובת בעלי העניין השולטים בחברה.
"בצד הגישה המקובלת, הרואה בהרמת המסך מהלך יוצא דופן וחריג, התפתחו בשנים האחרונות דוקטרינות משפטיות המרחיבות את מעגל המקרים והעילות להרמת המסך...עקרונות מדיני השליחות...מניעות, חובת הגילוי, תום הלב ושיקול צדק, חברו יחדו אל העילות המקובלות של שימוש לרעה במסך ההתאגדות, הגמישו אותן ואף הרחיבו את תחולתן... גישה זו מוצאת ביטוי כיום אף בחוק החברות תשנ"ט-1999, אשר בסעיף 6 שבו קיימת סמכות לבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות..." (ע"ע 001201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) – אילת בע"מ (לא פורסם) והאסמכתאות שם, ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (94), 35).
במקרים הראויים ירים בית הדין את "המסך" מעל זהותו של המעביד, תאגיד אשר מאחוריו מסתתרים בעלי מניות או מנהלים, אך זאת בזהירות הראויה, ובית הדין יעשה זאת שעה שתוכח תרמית, או פעילות שלא בתום לב בכוונה להונות את נושיו ועובדיו של התאגיד, וכן מקום שבו החברה המנהלת את העסק מתחלפת חדשות לבקרים, אך המנהל למעשה של העסק הוא אותו אדם, ושכרו של העובד משולם על ידי החברה שהיא בעלים של העסק באותה עת, אך ממנה לא ניתן לגבות את חוב שכר העבודה ופיצויי פיטורים המגיעים לעובד. (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, שער 14, עמ' 22 והאסמכתאות שם).
"העילה המובהקת להרמת המסך היא השימוש לרעה במסך ההתאגדות. מושג זה של "שמוש לרעה" הוא גמיש ומתפצל לעילות משנה מקובלות, לאמור -
'מכאן, שייסודה של חברה למטורת תרמית, ערבוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה, או התערבות בחיי החברה המונעת ממנה לתפקד כמוקד רווחים עצמאי, נחשבים ל"שמוש לרעה" במסך ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך. בכל המקרים האלה ובדומיהם הרימו בתי המשפט את מסך ההתאגדות, על מנת לאיין את הרווחים הצפונים ב"שימוש לרעה במסך ההתאגדות"' (ד"ר א. חביב סגל דיני חברות לאור חוק החברות החדש, בעמ' 253 והאסמכתאות שם וכן ראה דב"ע לח/52-3 ברגר ואח' אמיל, פד"ע י 435 - 441 442)
לצורך הרמת המסך אין צורך בהצטברות של כל העילות יחדיו, אלא די במקצתן או אף באחת מהן כדי להצדיק את המהלך". (ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (94) 35 בעמ' 11 לפסק הדין).

3.5 משכך הם פני הדברים, "בחינת קיומן של העילות היא, ביסודו של דבר, תולדה של תשתית עובדתית הנפרשת בפני
בין הדין אשר ממנה עולה תמונת מצב של שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה למטרות בעלי העניין בחברה, תוך ניצול וקיפוח הנושים ותוך פגיעה בעשיית הצדק..." (ע"ע 001201/00 שם בעמ' 6 לפסק הדין והאסמכתאות שם).

3.6 על פי ההלכה הפסוקה, בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף "אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין. כלל ידוע הוא כי סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית הדין לעבודה ביד קמוצה". (בר"ע 1241/01 סורג'ון משה ואח' נ' מוריס דהן (לא פורסם) והאסמכתאות שם).
עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי מחיקה על הסף היא סעד קיצוני ולכן בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בכתב התביעה וכל זאת - "על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים בירור העניין לגופו." (בר"ע 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ נ' יעקב אגם, לא פורסם והאסמכתאות שם).
כן נקבע כי: "זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר...כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הוא תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט היא צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק." (דברי כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 577,628), ו"הזכות לבירור התביעה גופא הוא פועל יוצר של זכות העל לגישה לערכאות ולפיכך ראוי שבית הדין ישאף לצמצם את גדר המקרים בהם תידחה תביעה על הסף וישתדל, ככל שהדבר ניתן, לברר תביעות הבאות בפני
ו לגופן: 'סעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר..'" (דברי כב' השופט שמואל צור ב- עע/001127/00 אויאן אורסץ' ואח' נ' דניה סיבוס ואח', טרם פורסם). ועל כן, "אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפני
ו בית המשפט את הדרך לברור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". (ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812).

4. מהכלל אל הפרט

4.1 בסעיף 2 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:-
"הנתבעים 2, 3 ו-4 הינם מראשי הנתבעת ומבעליה, וכפי שיפורט להלן נושאים באחריות אישית כלפי התובע, בגין מעשים ו/או מחדלים שביצעו ועוולו כלפיו".

4.2 בסעיף 3 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:-
"כמו כן, הנתבעים 2,3 ו-4 הינם מראשי ומבעלי חברות רבות מקבוצת א.צ. ברנוביץ, ומשמשים בתפקידים ניהוליים בהן או במי מהן. מידע זה מובא לצורך הדגשת הכוח שבידי הנתבעים לתמרן "תמרונים כספיים" בין החברות הרבות שבשליטתם, באופן שעלול לרוקן את הנתבעת 1 פיננסית, וקיים חשש מוחשי כי נעשו פעולות בכיוון זה...וככל היודע נעשה הדבר לצורך ייעוד תקבולים המגיעים לנתבעים או מי מהם, בגין פרוייקטים הקשורים לבניה, בהם עסקה ו/או עוסקת הנתבעת."

4.3 בסעיף 5 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:-

"יובהר כבר עתה – כי אי ביצוע התשלומים המפורטים לעיל, נוסע מהחלטות שרירותיות של קברניטי הנתבעת ומקביעת סדרי עדיפויות לביצוע תשלומים, ו/או משיקולים זרים, כגון הזרמת תקבולים לחברות אחרות מקבוצת א.צ. ברנוביץ לרבות חברת א.מ.י., באופן שהתשלומים המפורטים להלן, להם זכאי התובע כדין, נשללים ממנו."

4.4 בסעיף 52 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:-

"התובע יטען כי הנתבעים 2-4 אחראים כלפיו באחריות אישית, כולם יחדיו וכל אחד מהם לחוד, בשל כל אחת מהעילות המפורטות להלן, לא כל שכן בשל העילות במצטבר:
א. א. בשל שלילת הכספים המגיעים לתובע, באמצעות פעולות במסגרת חברות המשתייכות לקבוצת א.צ. ברנוביץ, בדרך זו או אחרת, לרבות על דרך ייסוד חברת א.מ.י ו/או כל תאגיד אחר, והזרמת תקבולים אשר מטבע הדברים היו מגיעים לנתבעת 1, לחברות ו/או גופים אחרים;
לכתב תביעה זה מצורפים נספחים יא'-1 – רשימת חברות מקבוצת א.א. ברנוביץ, ויא' –2- תדפיס רשם החברות בדבר חברת א.מ.י., המעידים על הכוח המניפולטיבי שבידי הנתבעים או מי מהם, כמו גם על ייסוד חברת א.מ.י., בעליה מניותיה ומנהליה – הנתבעים 2,3, ו-4.
ב. בשל מעורבותם האישית במגעים אשר הובילו לביטול פיטוריי התובע במסגרת הסכם הפשרה המותנה (כמתואר לעיל), בשעה שידעו, ולמצער צריכים היו לדעת, כי הנתבעת לא תוכל לקיים את הסכם הפשרה, גם לא לשלם לידי התובע את הדמים להם יהיה זכאי כדין, שעה שפיטוריו ייכנסו לתוקף;
בהקשר זהיצויין כי בסמוך למועד פיטוריו הראשונים של התובע, פוטרו בנתבעת עובדים נוספים, ולמיטב ידיעת התובע שולמו להם פיצויי פיטורין ותשלומים נוספים להם היו זכאים כדין.
במעשיהם ו/או במחדליהם, פגעו הנתבעים 2-4 ביכולתו של התובע לגבות את אשר מגיע לו מהנתבעת כדין, לרבות ובפרט (אך לא רק!) לעניין פיצויי הפיטורין, וגרמו לו נזק ממוני בדמות ההפרש שיווצר, אם וככל שיווצר, בין זכויותיו כדין לבין הגבייה בפועל;
ג. בשל מעורבותם האישית באי העברת הכספים לצדדים שלישיים: קופת פיצויים, קרן השתלמות וקופת גמל, ובשל כך, בחוסר תום לב הגובל במרמה (שלא לדבר עלגזילה של ממש), פגעו ביכולתו של התובע ליהנות מזכויות המגיעות לו כדין, ו/או ביכולתו לגבות את אשר מגיע לו כדין, וגרמו במו מעשיהם ו/או מחדליהם נזק ממוני בדמות ההפרש שיווצר, אם וככל שיווצר, בין זכויותיו כדין לבין הגבייה בפועל;
ד. בשל מעורבותם האישית בלקיחת החלטות בלתי חוקיות בעליל, הנוגדות בין היתר, חקיקת מגן בדיני העבודה וההסכמים הקיבוציים, בכל הנוגע לאי תשלום שכר עבודה במועד הקבוע בדין, לאי תשלום שעות נוספות בשיעור הקבוע בדין, בכל הנוגע לביצוע הפחתת שכר שלא כדין, ולאי תשלום תוספות השכר בגין טיול וכן בגין ביגוד.
ה. בשל התרשלותם בניהול החברה הנתבעת, ו/או בהצגת מצגי שווא בפני
התובע, באופן שהביא את הנתבעת, ככל שהביא, למצב בו איננה בעלת יכולת פירעון חיוביה כדין כלפי התובע.

4.5 לעניין אחריותה של הנתבעת 5 נאמר בסעיף 53 לכתב התביעה כדלקמן:-
"התובע יטען כי הנתבעת 5 אחראית כלפיו באחריות ישירה, בשל הניצול שלא כדין ובחוסר תום לב של מסך ההתאגדות, ובשל היותה כלי בידי הנתבעים או מי מהם, לצורך ביצוע "תימרונים פיננסיים" כמתואר לעיל".

5. כמתחייב מההלכה הפסוקה, על מנת שבית הדין יעשה שימוש בסמכותו, למחיקת כתב התביעה על הסף, עליו להיות בטוח ומשוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען לו – לא יועיל לו הדבר מאחר שאין במסכת העובדות כדי ליצור עילת תביעה. פגם זה של היעדר עילת תביעה אמור להתגלות מקריאת כתב התביעה עצמו ללא חקירה ודרישה בעובדות.
לאחר בחינת העובדות והטענות המועלות בכתב התביעה – לא שוכנענו, שברור ונעלה מכל ספק, שעל יסוד מסכת העובדות המתוארות בו לא יוכל התובע לזכות בסעדים שביקש.
בנסיבות אלה אין לסלק את התביעה על הסף ולחסום בפני
התובע את זכות הגישה לערכאות ואת יומו בבית הדין.

6. לאור כל האמור לעיל הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעים 2,3,4 ו-5 על הסף – נדחית.
המשיבים 2,3,4 ו-5 ישאו בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
התיק מועבר להמשך טיפול המנ"ת.



ניתנה היום כ"א ב אדר א, תשס"ה (2 במרץ 2005) בהעדר הצדדים


________________ ________________ ________________

דינה אפרתי
, שופטת נחום עמישדי נ.צ.(ע) טל בירנפלד, נ.צ. (מע)









עב בית דין אזורי לעבודה 6817/03 אהרון גליננסקי נ' א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/03/2006)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על אהרון גליננסקי      דוח מידע משפטי על א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על אהרון גליננסקי      דוחות מידע עסקי על א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ , יובל בן ארי , מרדכי ברנוביץ , אריה ברנוביץ , א.מ.י נס ציונה פרויקטים (2003) בע"מ


להסרת פסק דין זה לחץ כאן