עיריית ירושלים - רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע''מ, חנה רפלד
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ חנה רפלד

מידע על חנה רפלד   



עיריית ירושלים - רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע''מ, חנה רפלד

תיק אזרחי 706527/02     31/12/2006 (א)



תיקים נוספים על עיריית ירושלים
תיקים נוספים על רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ
תיקים נוספים על חנה רפלד




א 706527/02 עיריית ירושלים נ' רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ, חנה רפלד




1
בתי המשפט

ת.א. 706527/02
בית משפט השלום ירושלים
31/12/2006

כב' השופט א. רומנוב

בפני
:
עיריית ירושלים

בענין:
התובעת
נ ג ד
1. רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ

2. חנה רפלד
הנתבעות
ב"כ התובעת: עו"ד ע. גרינבוים

ב"כ הנתבעת מס' 1: עו"ד ע. אלדד

ב"כ הנתבעת מס' 2: עו"ד ע. ג'יניאו
פסק דין
1. הנתבעת מס' 1 בנתה בשכונת רמות בירושלים מספר בתי מגורים, ובהם בית דו-משפחתי, אשר בו שתי דירות. הבית נמצא ברחוב משעול הדקלים. לכל אחת מהדירות גינה, ובשטחה של כל גינה יש בריכה קטנה. בתקופה הרלבנטית לתביעה זו, החזיקה הנתבעת מס' 1 באחת הדירות, ועשתה בה שימוש כ"דירה לדוגמא". הדירה האחרת נמכרה לנתבעת מס' 2 ולבעלה המנוח. דא עקא, שהבעל המנוח נפטר זמן קצר לאחר רכישת הדירה, ועוד בטרם הנתבעת מס' 1 מסרה לרוכשים את החזקה בה. בעקבות פטירתו הפתאומית של הבעל, השתנו תוכניותיה של הנתבעת מס' 2, והיא החליטה שלא לעבור ולהתגורר בדירה. יוצא, אפוא, שבתקופה הרלבנטית לענייננו, שתי הדירות לא היו מאוכלסות.

2. התביעה שהוגשה בתיק זה על ידי התובעת, היא תביעה בגין צריכה, נטענת, של מים. מחומר הראיות שהובא בפני
י עולה, כי בתקופה הרלבנטית לענייננו - מאמצע פברואר ועד לתחילת חודש נובמבר 1998 - היה צינור מים אחד שסיפק מים לשתי הדירות, ועל צינור זה הורכב שעון מים אחד. משמעות הדבר היא, שקריאת המונה בשעון המים התייחסה לשתי הדירות, מבלי שניתן היה לקבוע איזה כמות של מים סופקה לכל אחת מהדירות, אם בכלל.

3. התובעת טוענת, כי קריאת שעון המים מצביעה על כך, שבתקופה הרלבנטית לענייננו היא סיפקה באמצעות צינור זה, מים בעלות של 9,652 ₪. התובעת אינה יודעת בוודאות איזו מבין הדירות צרכה את המים, ולכן היא הגישה את התביעה נגד שתי הנתבעות. עם זאת, התובעת נוטה לסברה, כי הנתבעת מס' 1 היא זו שצרכה את המים, כאשר לסברתה של התובעת, הנתבעת מס' 1 השתמשה במים, בין היתר, כדי להשקות את הגינה של דירת נתבעת מס' 2.

4. כל אחת מהנתבעות דוחה את הטענות שמפנה אליה התובעת וטוענת, כי יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדה.

5. בתחילה נדמה היה, כי אין מחלוקת לגבי היקף צריכת המים הנטענת על ידי התובעת, וכי השאלה היחידה שיש להכריע בה היא, מי מבין שתי הנתבעות צרכה את המים. דא עקא, שבמהלך שמיעת הראיות, הועמדה שאלת היקף הצריכה בסימן שאלה רציני. הטעם לכך הוא, שהנתונים אותם מסרה התובעת לגבי היקף צריכת המים לה היא טוענת, הינם חריגים ביותר ובלתי עקביים. אבאר את דברי;

6. מעדות המצהירה מטעם התובעת, הגב' דליה בן-שמשון, עולה, כי הצריכה הממוצעת של משפחה בת 5 נפשות, שאין בדירתה גינה, היא, 15 קוב לחודש. גב' בן-שמשון בדקה ומצאה, כי משפחת רוז, אשר לימים שכרה את דירתה של הנתבעת מס' 2 (אשר, כזכור, מוקפת גינה ויש בה בריכה), צרכה כמויות מים שנעו בין 42.5 ל-79.5 קוב לחודש, היינו כמות ממוצעת של 61 קוב לחודש לערך (עמ' 21 לפרט'). והנה מסתבר, כי כמויות צריכת המים שנרשמו על ידי התובעת בתקופה הרלבנטית לענייננו, רחוקים מאד מלהיות כמויות ממוצעות של צריכה. שכן מדברי גב' בן-שמשון, בעמ' 23 לפרט', עולים הנתונים הבאים:

מיום 16.2.98 ועד ליום 1.7.98, היינו במשך תקופה של 4.5 חודשים לערך, נצרכה כמו של קוב אחד בלבד (להלן: "התקופה הראשונה").

מיום 1.7.98 ועד ליום 19.8.98, היינו במשך תקופה של חודש וחצי לערך, נצרכה כמות של 247 קוב (להלן: "התקופה השנייה").

מיום 19.8.98 ועד ליום 27.10.98, היינו במשך תקופה של חודשיים ו-8 ימים, נצרכה כמות של 1,383 קוב (להלן: "התקופה השלישית").

ומיום 27.10.98 ועד ליום 2.11.98, היינו במשך 7 ימים, נצרכה כמות של 7 קוב (להלן: "התקופה הרביעית").

7. אם נתייחס אל הצריכה הממוצעת של משפחת רוז - 61 קוב לחודש - כאל מישור התייחסות, הרי שמהנתונים אותם מסרה התובעת עולה, שבתקופות השונות לגביהן הוגשה תביעה זו, נרשמו צריכות חריגות ביותר של מים, לכאן ולכאן. מצד אחד, בתקופה הראשונה נרשמה צריכה של פחות מרבע קוב לחודש. ואולם מצד שני, בתקופה השלישית נרשמה צריכה של 592 קוב לחודש, היינו כמעט פי 10 מהצריכה הממוצעת של משפחת רוז, שהיא עצמה, צורכת קרוב לפי ארבע ממשפחה ממוצעת, ללא גינה.

8. כיצד ניתן להסביר את הנתונים עליהם מבססת התובעת את תביעתה? אילו היה מדובר בצריכת מים גבוהה מהממוצע, ואפילו גבוהה מאד מהממוצע, אך עקבית - ניחא. ואולם, כפי שעולה מהנתונים שהתובעת הציגה, בתקופות מסויימות נרשמו צריכות גבוהות וחריגות מאד של מים, ואולם מצד שני, בתקופה אחרת כמעט שלא נרשמה צריכת מים כלשהי במשך למעלה מארבעה חודשים. כיצד ניתן להסביר את הדבר?

9. נדמה, כי לאיש מבעלי הדין אין תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה שבפני
ננו. התחושה היא, שהחידה נותרה בלתי מפוענחת. לכאורה, ניתן להציע מספר הסברים לנתונים שהוצגו:

ההסבר האחד הוא, שהנתבעת מס' 1 עשתה שימוש במים לצורך עבודות בנייה הנוגעות לבתים אחרים שבנתה באזור. ואולם, הקושי הטמון בהסבר זה הוא, שלא הוכח בפני
י, כי בתקופה הרלבנטית, או בחלק ממנה, הייתה הנתבעת מס' 1 עסוקה בביצוע עבודות שלד בבתים אחרים שבנתה באזור, וגם לא הוכח בפני
י מה צריכת המים הממוצעת לצורך עבודות בנייה.

ההסבר השני הוא, שהנתבעת מס' 1 עשתה שימוש במים כדי להשקות את הגינות של שתי הדירות, וכדי למלא את הבריכות, בנפח של 21 קוב כל אחת, הנמצאות בגינות של שתי הדירות. דא עקא, שהסבר זה עדיין לא יכול להסביר צריכת מים של 592 קוב לחודש.

ההסבר השלישי הוא, שגורם שלישי, אלמוני, התחבר לצינור שהוביל מים לשתי הדירות, ועשה שימוש במים לצרכיו הפרטיים. הקושי הטמון בהסבר זה הוא, שאין כל ראיה או אינדיקציה לאפשרות כזו, מה גם שאין בה כדי להסביר את צריכות המים הגבוהות.

ההסבר הרביעי הוא, שארע פיצוץ באחד מצינורות המים של נתבעת מס' 1 או של נתבעת מס' 2. דא עקא, שאם היה פיצוץ כזה בתוך הדירה, יש להניח שהיו קיימות ראיות על נזקי רטיבות. וגם אם הפיצוץ היה בגינה ולכן לא היו נזקי רטיבות, יש להניח שמי מהצדדים היא מביא לבית המשפט ראיה על כך שהתקלה תוקנה.

ההסבר החמישי הוא, שמאן דהו השאיר ברז פתוח בגינה של הנתבעת מס' 1 או בגינה של הנתבעת מס' 2, וכי נוכח העובדה שבתקופה הרלבנטית שתי הדירות לא היו מאוכלסות, חלף זמן רב מאד עד אשר מישהו הבחין בכך. הקושי הטמון בהסבר זה הוא, שאין בו כדי להסביר את השוני הקיים בהיקף צריכת המים בין התקופה השניה לשלישית, ובין שתיהן לתקופה הרביעית.
ההסבר השישי הוא, שמאן דהו פתח את אחד הברזים הנמצאים בתוך דירת הנתבעת מס' 1 או בתוך דירת הנתבעת מס' 2 ושכח לסגור אותו, וכי נוכח העובדה שהדירות לא היו מאוכלסות, הדבר התגלה רק כעבור זמן רב. הקושי הטמון בהסבר זה הוא, שהדעת נותנת, כי לאחר שהדבר התגלה, הברז נסגר, ועל כן ניתן היה לצפות לכך, שלא יירשמו עוד צריכות של מים.

ההסבר השביעי הוא, ששעון המים היה מקולקל. הקושי הטמון בהסבר זה הוא, ששעון המים לא נבדק ועל כן לא ניתן לאמת או להפריך הסבר זה.

10. ההסברים המתקבלים ביותר על הדעת בעיני הם, ארבעת האחרונים. ייתכן מאד שהסיבה לצריכות המים החריגות הייתה פיצוץ שארע באחד הצינורות, או העובדה שאחד הברזים הושאר פתוח. במקרה כזה, האחריות לשאת בתשלום מוטלת על הנתבעות. ואולם, באותה מידה, אפשר שההסבר לנתונים החריגים מאד שנרשמו על ידי התובעת, נעוץ בתקלה שארעה בשעון המים. במקרה כזה, האחריות מוטלת על התובעת.

11. אני סבור, כי ההסברים שמטילים את החיוב על הנתבעות שקולים, מבחינת הסתברותם, להסבר שמטיל את החיוב על התובעת. כיוון שלא נטען בפני
י כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעות, חל הכלל לפיו, "המוציא מחברו עליו הראיה". הואיל ולא עלה בידה של התובעת להביא ראיות שיהיה בהן כדי להטות את הכף לפי מבחן מאזן ההסתברויות - דין תביעתה להידחות, ואולם זאת בכפוף לחיובה של הנתבעת מס' 1 במה שהודתה בו - צריכת מים לצורך השקיית הגינה שלה. על דרך האומדן, אני מעריך את עלות צריכת המים בכל התקופה מושא תביעה זו בסכום של 1,000 ₪.

הואיל והנתבעת מס' 2 טוענת שכלל לא צרכה מים - לא אחייב אותה בדבר.

12. אני מחליט, אפוא, לקבל את התביעה ככל שמדובר בנתבעת מס' 1, ואני מחייב אותה לשלם לתובעת סכום של 1,000 ₪, כערכם היום. התביעה נגד נתבעת מס' 2 - נדחית. הואיל וההכרעה בתיק זה נפלה "על חודו של קול", וכיוון שיש יסוד לסברה שגם הגינה של הנתבעת מס' 2 הושקתה, לפחות בחלק מהתקופה, לא אחייב את התובעת בהוצאות המשפט שהיו לנתבעת מס' 2.
המזכירות תשלח לצדדים העתק מפסק הדין.
ניתן היום י' בטבת, תשס"ז (31 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.
אריה רומנוב, שופט








א בית משפט שלום 706527/02 עיריית ירושלים נ' רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ, חנה רפלד (פורסם ב-ֽ 31/12/2006)











תיקים נוספים על עיריית ירושלים
תיקים נוספים על רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ
תיקים נוספים על חנה רפלד




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט