המצפה התת ימי ים סוף בע''מ - מנהל הארנונה של עיריית אילת
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
המצפה התת ימי ים סוף בע"מ




המצפה התת ימי ים סוף בע''מ - מנהל הארנונה של עיריית אילת

בקשת רשות מנהלית 5557/06     02/01/2007 (ברמ)



תיקים נוספים על המצפה התת ימי ים סוף בע"מ
תיקים נוספים על מנהל הארנונה של עיריית אילת




ברמ 5557/06 המצפה התת ימי ים סוף בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית אילת






בבית המשפט העליון

בר"ם 5557/06

בפני
:
כבוד השופטת מ' נאור


המבקשת:
מצפה תת ימי ים סוף בע"מ



נ ג ד

המשיבה:
מנהל הארנונה של עיריית אילת


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ב-עת"מ 16/05 מיום 23.5.2006 שניתן על ידי כב' סגנית נשיא השופטת ר' אבידע

בשם המבקשת: עו"ד אריה סער
, עו"ד תהילה גלעד


החלטה


1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ר' אבידע, סגנית -נשיא), בעמ"נ (באר-שבע) 16/05.

העובדות

2. מצפה תת ימי ים סוף בע"מ
(להלן: המבקשת) מחזיקה ומפעילה את המצפה התת-ימי באילת בשטח המוכרז כשמורת טבע. בשטח עצמו בנתה המבקשת "אקוואריומים ענקיים, בריכות שחיה, האכלה וליטוף של בריות הים השונות ... סימולטור לדימויי חוויות הצלילה, מסעדות, מרכז קניות, פינת יצירה לילדים ועוד". מנהל הארנונה של עיריית אילת
(להלן: המשיב) הטיל ארנונה על כל שטחה של המבקשת, שאינו חניה ודרכי גישה, בהתאם לסיווג של "קרקע תפוסה". המבקשת הגישה ערר על ההחלטה. ועדת הערר, לאחר שערכה סיור בשטח, קיבלה את טענות המבקשת באופן חלקי וקבעה כי הסיווג של "קרקע תפוסה" יישאר "לגבי כל השטחים אשר עברו פיתוח קרי, גינון, בטון וכד'", בעוד בשטחים "אשר לא עברו פיתוח (לדוגמא רצועת החוף שבין הגדר המזרחית הצומחת לבין קו המים)", יסווגו כ"קרקע תפוסה בגנים לאומיים, שמורת טבע", ששיעור הארנונה שנקבע בו נמוך יותר. המבקשת הגישה ערעור על ההחלטה.

פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים

3. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת הערר מנומקת, על יסוד בחינת "השימוש בחלקיו השונים של המצפה התת ימי, המהווים יחידה אינטגרלית למהותו". בית המשפט קבע גם כי איזכור המונח "פיתוח" על ידי הוועדה נועד אך לשם תיאור השוני בין סוגי השטחים שבתוך המצפה. עוד קבע כי מסקנתה של הוועדה, בהחילה את קריטריון השימוש, היתה כי בשל השימושים בשטח המבקשת אשר "עבר פיתוח", יש להותיר את הסיווג של אותו שטח כ"קרקע תפוסה". לפיכך דחה את טענת המבקשת כי השטחים סווגו לפי "קריטריון הפיתוח". עוד קבע כי מאחר ומדובר בקביעה עובדתית באשר לאופיו של השימוש בשטחים מסוימים, אין להתערב בה. בית המשפט קבע כי העובדה ששטח המבקשת שסווג כ"קרקע תפוסה" נמצא בתוך שמורת טבע, אינה מעלה ואינה מורידה, אלא הסיווג נקבע על פי מבחן השימוש.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

בקשת רשות הערעור

4. המבקשת טוענת בבקשתה כי יש לקבוע שבמקום בו קיים סיווג ייחודי ספציפי בצו ארנונה יש ליישמו. מאחר ובצו הארנונה של המשיבה קיימים תתי סיווגים בתעריפים שונים לסוגים שונים של קרקע תפוסה בהתאם למיקום הקרקע, ואין מחלוקת כי המצפה התת ימי נמצא על קרקע תפוסה באתר שהוכרז כשמורת טבע, יש להחיל עליה את הסיווג הספציפי: "קרקע תפוסה בגנים לאומיים, שמורת טבע". לטענתה, מסקנה זו מתיישבת גם עם הוראת סעיף 1 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), תש"ס – 2000, הקובעת "סיווג נכס" – קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בו ו"תת סיווג" – סיווג משנה של סוג נכס, לרבות בשל מקומו". לאמור, הסיווג הנכון נגזר הן מהשימוש והן מהמיקום. אכן, במבנים שבשטח המצפה נעשים שימושים שונים ומגוונים המחויבים בנפרד, אולם ענייננו עוסק אך ורק בקרקע ולא במבנים, בה לא נעשה כל שימוש. לטענת המבקשת, התכלית שביסוד העדפת הסיווג הכללי של "קרקע תפוסה" היא כלכלית גרידא הפוגעת בזכות הקניין שלה, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד טוענת היא כי קריטריון הפיתוח שקבעה הוועדה הוא קריטריון חיצוני, חדש, יציר כפיה של ועדת הערר, שאין לו מקום.

תשובת המשיב

5. בהתאם להחלטתי הגיש המשיב תשובה לבקשה. לדעת המשיב הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות לערער. לדעתו, הסוגיות "העקרוניות" לכאורה, שאותן מעלה המבקשת, כלל אינן שנויות במחלוקת: אין חולק כי הסיווג אליו הפנתה המבקשת – "קרקע תפוסה בגנים לאומיים ובשמורות טבע" הוא סיווג ספציפי ביחס לסיווג הכללי של "קרקע תפוסה", אולם הן ועדת הערר והן בית המשפט קמא סברו כי הסיווג הספציפי אינו מתאים לנכס המוחזק על ידי המבקשת. המשיב מציין כי כלל לא התעוררה מחלוקת בעניין חוקיות צו הארנונה, לרבות לעניין דיני ההקפאה. אף הטענה בדבר יצירת קריטריון חדש על ידי וועדת הערר נדחתה על ידי בית המשפט קמא. המשיב סומך את ידיו על החלטת ועדת הערר, אשר יישמה את ההלכה הפסוקה בדבר סיווג על פי השימוש בפועל בנכס, במשולב עם הלכת "מתקן רב תכליתי", וקבעה כי בנסיבות העניין יש מקום להפרדה בין חלקים שונים של הקרקע התפוסה. המשיב מסכים כי הנכס מצוי בתוך מתחם אשר הוכרז כ"שמורת טבע", אלא שהשימוש העיקרי שנעשה בו הוא מסחרי ונועד לתיירות, מסחר ושירותים, השונה משימושים אחרים שנעשים בחלקות אחרות במתחם "שמורת הטבע". אף הפיתוח שבוצע בנכס אינו בגדר "טיפוח שמורת הטבע" כטענת המבקשת, אלא חלק בלתי נפרד מהשימוש המסחרי שנעשה בנכס. המשיב טוען גם כי אין מקום לטענה לפיה הסיווג "קרקע תפוסה בשמורת טבע" אין עניינו בשימוש בקרקע אלא במיקום.

דיון

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אכן, המצפה התת ימי ממוקם בשטח המוכרז כשמורת טבע, ועל כך אין חולק. עם זאת, ההלכה הפסוקה באשר לסיווג נכסים לצורך חיוב בארנונה קובעת כי יש לסווג את הנכס בהתאם לשימוש שנעשה בו. עוד נקבע כי כאשר מדובר במתקן רב-תכליתי רחב מימדים, בעל שימושים מגוונים, אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים, יעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד (בג"ץ 1985,1437/90 ,764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1) 793, 816; ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין נ' עירית ראשון (לא פורסם)).

הוועדה בחנה את השימוש בחלקיו השונים של המצפה התת ימי, ואף ערכה ביקור במקום. הוועדה מצאה לנכון להבחין בין חלקים שונים של הקרקע התפוסה בנכס בהתאם לשימוש בשטח אשר "עבר פיתוח" - לאמור: גינון, בטון וכו', לעומת השימוש בשטח שלא עבר פיתוח, כאמור, בתוך המצפה התת ימי, שהוא אתר מסחרי לכל דבר ועניין. מדובר ביישום עובדתי של קריטריון השימוש שבית המשפט קמא אישר אותו. בית משפט זה, בשבתו כערכאה שלישית אינו נוטה להתערב בממצאים שבעובדה שהוכרעו על ידי הערכאות הדיוניות. לא מצאתי מקום להתערב באופן שבו יישמו הוועדה ובית המשפט קמא את קריטריון השימוש. לפיכך, באין כל שאלה שאינה שאלה-בעובדה הדורשת ליבון אין אני רואה עילה ליתן רשות ערעור (השוו: בר"ם 7298/06 קדושני קאפי מוסה נ' מנהל הארנונה של עירית רחובות (לא פורסם).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ב טבת, תשס"ז (2.1.2007).


ש ו פ ט ת


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06055570_c04.doc עע
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









ברמ בית המשפט העליון 5557/06 המצפה התת ימי ים סוף בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית אילת (פורסם ב-ֽ 02/01/2007)











תיקים נוספים על המצפה התת ימי ים סוף בע"מ
תיקים נוספים על מנהל הארנונה של עיריית אילת




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט