מוגרבי זיאד - מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
מוגרבי זיאד מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ
 
מוגרבי זיאד - מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ
תיקים נוספים על מוגרבי זיאד | תיקים נוספים על מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ

853/06 בשא     11/03/2007




בשא 853/06 מוגרבי זיאד נ' מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ





בית הדין הארצי לעבודה



בשא000853/06
11/03/2007


המבקש

מוגרבי זיאד

בעניין:


נ ג ד


המשיבה
מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ



החלטה

1. 1. בפני
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת(עב 1176/04; דמ 1421/04).
2. 2. העובדות הדרושות להכרעה בבקשה:
2.1. 2.1. פסק הדין הומצא לב"כ המבקש ביום 30.8.2006, ולפיכך המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 3.10.2006.
2.2. 2.2. הודעת הערעור נתקבלה בבית הדין ביום 4.10.2006, ועקב האיחור לא נתקבלה לרישום.
2.3. 2.3. ביום 14.10.2006 הודיעה מזכירות בית הדין לב"כ המבקש כי הערעור הוגש באיחור, וכי עליו לשלוח בקשה להארכת מועד + אגרה בולי הכנסה על סך של
59 ₪.
2.4. 2.4. ביום 6.11.2006 נתקבלה בקשה להארכת מועד, אולם ללא אגרה. לפיכך, הבקשה לא נתקבלה לרישום. ביום 7.11.2006 הודיעה מזכירות בית הדין לב"כ המבקש כי עליו לשלם אגרה, וכי עד למועד תשלום האגרה לא ייפתח תיק בקשה.
2.5. 2.5. אגרה שולמה ביום 21.11.2006, ואז נפתח תיק בקשה להארכת מועד.
3. 3. נימוקי הבקשה הם:
3.1. 3.1. מתמחה ממשרדו של ב"כ המבקש קיבל את פסק הדין ביום 30.8.2006, אולם שכח אותו ברכבו, ומסר אותו למזכירת ב"כ המבקש רק ביום 15.9.2006, ללא שציין כי פסק הדין התקבל ביום 30.8.2006. עקב כך, ב"כ המבקש סבר כי פסק הדין נתקבל ביום 15.9.2006, ומכאן נבע האיחור בהגשת הערעור.
3.2. 3.2. סיכויי הערעור גבוהים.
4. 4. המשיבה התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:
4.1. 4.1. כבר ביום 14.10.2006 הודע לב"כ המבקש כי הערעור הוגש באיחור, ובקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.11.2006. לא ניתן כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד.
4.2. 4.2. סיכויי הערעור נמוכים, לנוכח העובדה כי פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים ועל האמון שנתן בית הדין בגרסת המשיבה.
5. 5. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". לאחר בחינת טיעוני הצדדים, פסק הדין מושא הבקשה והודעת הערעור, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
6. 6. לטענת המבקש, האיחור בהגשת הערעור נבע מהתנהלות שגויה של מתמחה ממשרדו, אשר לא מסר את פסק הדין למזכירת ב"כ המבקש או לב"כ המבקש במועד בו הומצא פסק הדין למשרד ב"כ המבקש, אלא רק ביום 15.9.2006, ללא ציון העובדה כי פסק הדין נתקבל כבר ביום 30.8.2006. גם אם אקבל כי טעות זו מהווה טעם מיוחד שהיה מצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, במיוחד כשהאיחור היה בן יום אחד בלבד, דין הבקשה להידחות, מנימוקים אלה:
6.1. 6.1. השיהוי בהגשת הבקשה: כעולה מהחומר שבתיק, כבר ביום 14.10.2006 נשלח בפקסימיליה מכתב מבית הדין לב"כ המבקש, בו הובהר לו כי עליו להגיש בקשה להארכת מועד בצירוף אגרה בסך של 59 ₪. למרות האמור, בקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 6.11.2006, ללא ששולמה אגרה. ביום 7.11.2006 נשלחה מבית הדין בפקסימיליה הודעה לב"כ המבקש כי עליו לשלם אגרה, אולם האגרה שולמה רק ביום 21.11.2006. כפועל יוצא מכך, בקשה להארכת מועד נתקבלה לרישום רק ביום 21.11.2006. ב"כ המבקש לא הביא שום נימוק בבקשתו לשיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד. בהתאם לפסיקה,
טעם מיוחד שהיה קיים יכול שיפוג, אם לא הזדרז המבקש ולא ביקש הארכת מועד תוך זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה אותו לפעול..."
דב"ע נב/ 147 – 13 אילן קנדל נ' אינטרנשיונל גנרקיס ואח', פד"ע כה 104.
משב"כ המבקש לא הביא שום נימוק לשיהוי בהגשת הבקשה, הרי גם אם היה טעם מיוחד לאיחור המקורי, "פג תוקפו" עד למועד בו הגיש המבקש את הבקשה להארכת מועד.
6.2. 6.2. סיכויי הערעור: שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הערעור. בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 21.8.2005). עיון בפסק הדין מושא הבקשה מעלה כי בית הדין העדיף חד משמעית את עדותם של עדי המשיבה על פני עדות המבקש, וקבע על יסוד עדותם של עדי המשיבה, שהיתה מהימנה בעיניו, כי המבקש התפטר מעבודתו ולא פוטר, כי המבקש לא הוכיח זכאות לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות ובשבתות, כי המבקש לא נתן הודעה מוקדמת להתפטרותו, וכי שולמו למבקש תשלומים ביתר בעד דמי חופשה ודמי הבראה. עיון בהודעת הערעור מעלה כי מעבר לטענות כלליות כי לא היה מקום להעדיף את גרסת עדי המשיבה, לנוכח העובדה כי מנהל המשיבה שולט בעדים שליטה מוחלטת, וכי המבקש "הציג ראיות חותכות שמעידות כאלף עדים על כך שהוא פוטר מעבודתו ולא התפטר כטענת הנתבעת וכי הוא זכאי לכל התשלומים שהוא תבע", לא הצביע המבקש על טעויות שנפלו בפסק דינו של בית הדין קמא כגון – סתירה בולטת בין קביעותיו העובדתיות לבין חומר הראיות שהיה בפני
בית הדין, קביעה בלתי סבירה בעליל לנוכח חומר הראיות וכו'. בנסיבות אלה, חל הכלל כי ערכאת הערעור לא תתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה, וסיכויי הערעור נמוכים. לפיכך, גם בהיבט זה אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור.
7. 7. סוף דבר – הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקש החלטה זו, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א באדר התשס"ז, 11 במרץ 2007, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן
, רשמת











בשא בית הדין הארצי לעבודה 853/06 מוגרבי זיאד נ' מסיעי העמק – מאיר לוי בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/03/2007)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן