אופרשיאן וואינה - מונדי שירותי כח אדם בע"מ,מליבו ישראל בע"מ,ב.ס. שחק נכסים בע"מ,מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אופרשיאן וואינה מונדי שירותי כח אדם בע"מ מליבו ישראל בע"מ ב.ס. שחק נכסים בע"מ מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ
 
אופרשיאן וואינה - מונדי שירותי כח אדם בע"מ,מליבו ישראל בע"מ,ב.ס. שחק נכסים בע"מ,מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ



347/03 עע     08/09/2005



תיקים נוספים על אופרשיאן וואינה
תיקים נוספים על מונדי שירותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על מליבו ישראל בע"מ
תיקים נוספים על ב.ס. שחק נכסים בע"מ
תיקים נוספים על מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ




עע 347/03 אופרשיאן וואינה נ' מונדי שירותי כח אדם בע"מ,מליבו ישראל בע"מ,ב.ס. שחק נכסים בע"מ,מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




עע 000347/03




אופרשיאן וואינה
מס' דרכון 41130
המערער

-

1. מונדי שירותי כח אדם בע"מ
2. מליבו ישראל בע"מ
3. ב.ס. שחק נכסים בע"מ
4. מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ

המשיבות


לפני: הנשיא סטיב אדלר
, סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
, השופטת ורדה וירט-ליבנה
נציג עובדים מר עוזר כרמי, נציגת מעבידים הגב' אמירה גלין

בשם המערער - עו"ד זאב גיא
בשם המשיבות - עו"ד ערן לאופמן


פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

:


ערעור זה על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב
[1]

המשיבות
- ככל העולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, עוסקות המשיבות 1, 3 ו- 4 בהספקת שירותי כח אדם, בעוד חברת מליבו היא חברה קבלנית. לפי שטענו באי כח הצדדים, המשיבה 1 - מונדי שירותי כח אדם בע"מ
איננה פעילה מזה שנתיים ימים; המשיבה 4 - מונדי כח אדם יעיל 1996 בע"מ הפכה בשלב מסוים בשנת 1997 לחברת ב.ס. שחק נכסים בע"מ
, היא המשיבה 3 לפנינו.

הסכם העסקתו של המערער נחתם בינו לבין חברת "מונדי" כח אדם בינלאומי", חברה שלטענת בא כח המערער אינה קיימת. תלושי שכרו הוצאו תחילה על שם המשיבה 4 - מונדי כ"א יעיל 1996 בע"מ
(עד ליום 31.5.1997) ובהמשך על ידי המשיבה 3 - ב.ס. שחק נכסים ובניין בע"מ.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו

[3] התביעה בבית הדין האזורי הוגשה תחילה נגד המשיבה מס' 1, אולם תוקנה לאחר מכן על ידי הוספת המשיבות 2, 3 ו- 4.

[1]



לטעמי, חברה קבלנית המקבלת אשרה להעסקת עובד זר, אינה יכולה ל"השתחרר" מחובותיה החוקיות בגין תקופת העסקתו באמצעות העסקה פורמאלית על ידי חברת כח אדם. החברה הקבלנית בענייננו היא המשתמשת בשירותיו של המערער, היא הנותנת לו את הוראות הביצוע, ומעל לכל, היא בלבד בעלת אשרת העבודה להעסקתו בישראל. לעניין זה ניתן ללמוד ואף להחיל את שנפסק בפסק הדין א. דורי
[1]
, בה חויב קבלן ראשי, שהיה "המשתמש", בתשלום שכר העובדים ונקבע כי על הקבלן הראשי מוטלת חובה לוודא את תשלום שכרם של עובדי קבלן המשנה. לדידי, הלכה זו יפה וראויה ליישום גם במקרה דנן.

לאור האמור, אנו קובעים כי יש לראות גם במשיבות 1 ו- 2 כמעסיקות במשותף של המערער וכאחראיות לתשלום מלוא זכויותיו ביחד ולחוד עם יתר המשיבות.

פיצויי פיטורים - התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי

[8] המערער אינו טוען לזכאות לפיצויי פיטורים על פי סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. טענתו הינה כי הפסיק לעבוד בפועל עקב תאונה בעבודה והוא תובע, לפיכך, פיצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק, שזה לשונו:

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".


בעניינו של המערער השבר בידו, שנגרם עקב תאונת העבודה, מנע ממנו לעסוק בעבודות בניה מספר חודשים לאחר מכן. על פי עדות המערער בפני
בית הדין האזורי, ממועד התאונה היתה ידו חבושה בגבס משך תקופה בת תשעה חודשים. על כך תעיד גם סריקת
mri
של שורש כף היד שנערכה למערער ב - 13 לאוגוסט 1998, כחצי שנה לאחר ה"תאונה", ובה ממצא של "שבר של הסקפואיד אוסטאו-נכרוזיס". יתר על כן, המערער המציא לבית הדין אישורי "אי כושר" לתקופה של ששה חודשים מיום התאונה ועד ליום 23.8.1998 (ראו: תעודות רפואיות לנפגע בעבודה).

אכן, נציג המעסיקות פנה למערער בבקשה לחזור לעבודה, אבל לטענתו הוא לא היה מסוגל לעשות כן בשל השבר בידו. על כך אמר בעדותו: "אין זה נכון שבאוגוסט ביקשתי לחזור ולעבוד. אני לא פניתי והודעתי באוגוסט שאני יכול לעבוד...לא יכולתי לעבוד לאחר התאונה ולכן לא עבדתי אף שסילביהו [האחראי מטעם מונדי - ס.א] פנה אלי וביקש ממני לעבוד...". לאחר מכן חזר המערער למולדתו.

יתכנו מקרים בהם מצב הבריאות כשלעצמו יהא בגדר סיבה מספקת להתפטרות. הדבר תלוי בסוג הליקוי הבריאותי ובאפשרות להמשיך לעבוד במפעל בו מדובר במצב בריאותו של העובד.

[1]


לאור האמור לעיל באתי לכלל מסקנה, כי המערער זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

תקופת התשלום

[9] תקופת עבודתו של המערער לצורך חישוב פיצויי פיטורים כוללת ללא ספק את
התקופה שמתחילת עבודתו (22.2.1997) ועד להפסקת עבודתו בפועל בשל התאונה
(22.2.1998). השאלה הנשאלת במקרה זה היא, האם יש לכלול בתקופת הזכאות לפיצויי פיטורים גם את התקופה שבין סיום עבודתו בפועל, לבין יום ה -
22.8.1998 (להלן: התקופה הנוספת). בתקופה זו קבל המערער דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והמשיך להתגורר במגורים שהועמדו לרשותו מטעם מעסיקותיו.

בית הדין קמא דחה התביעה לתשלום פיצויי פיטורים לתקופה הנוספת ובדין עשה כן. רצונן הטוב של המעסיקות, אשר הניחו למערער להמשיך להתגורר במגורים שהעמידו לרשותו, אינה בבחינת ראיה המצביעה על המשך עבודה בפועל. על פי תקנה 10(4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, לצורך חישוב פיצויי פיטורים אין לכלול תקופה בה העובד אינו מועסק בפועל עקב מחלה ממושכת. תקנה זו עוסקת בהפסקות עבודה, שאינן באות במניין לצורך תשלום פיצויי פיטורים וקובעת כדלקמן:

"הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה".

מכאן, כי בדין נדחתה טענת המערער לזכאות לפיצויי פיטורים עבור התקופה הנוספת.

מטעמים אלה, המערער אף אינו זכאי לתשלומי חופשה והבראה בגין מחצית השנה "הנוספת" שבין 22.2.1998 לבין 22.8.1998.

התוצאה היא איפוא, כי המשיבות ישלמו למערער פיצויי פיטורים בעד שנת עבודה אחת מיום 22.2.1997 ועד ליום 22.2.1998.

דמי חג

[10] כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בפני
נו, חברת מליבו חברה בארגון הקבלנים. לפיכך, ומשקבענו כי מליבו היא מעסיקתו של המערער, חלות על העסקתו הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים בענף הבנייה.

טענתם של המשיבים להעדר תחולת ההסכם הקיבוצי על עובד בשכר ולא
במשכורות, דינה להידחות. הגדרת "עובד" בסעיף 1 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף הבניין ועבודות ציבוריות, כוללת עובדים לפי תעריף שכר עבודה יומי, חודשי וקבלני.

סעיף 15 להסכם הקיבוצי בענף הבניין קובע זכאות לתשלום בעד 10 ימי חג בשנה, לאחר השלמת תקופת עבודה בת שלושה חודשים. זאת, להוציא ימי חג החלים בשבת. בסעיף 15.1 להסכם נקבע, כי הזכאות לתשלום בעד ימי חג חלה על "עובד המועסק על בסיס התקשרות שאינו חודשי", כפי העניין שבפני
נו. ימי החג היהודיים על פי סעיף זה הם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי חג הסוכות, שני ימי חג הפסח, יום העצמאות, חג השבועות וכן הראשון במאי. גם בהתאם להוראות צו ההרחבה להסכם המסגרת לקיצור שבוע העבודה, זכאי המערער לשכר בעד ימי חג לאחר שלושה חודשי עבודה.

טענת המשיבים, כי המערער לא הוכיח שעבד ביום הסמוך לפני החג ולאחריו כדרישת סעיף 15 להסכם הקיבוצי, דינה להידחות. משאין חולק כי המערער עבד ברציפות במשך שנה, בהיקף של משרה מלאה, נטל הראיה להוכיח את ימי ההיעדרות לפני החג ולאחר החג מוטל על המעביד.

[1]


השופטת חנה בן-יוסף; עב 300073/99.

פסק דין
מיום 19.8.2003.
[1]



המערער פנה לבית הדין האזורי ביום 7.1.1999 בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, השבת כספים אשר נוכו משכרו לטעמו שלא כדין, דמי הבראה, פדיון חופשה ודמי חגים. התביעה הופנתה באותה עת רק כנגד המשיבה 1. בעקבות טענתה של המשיבה 1 להעדר יחסי עבודה בין הצדדים, פנה המערער לבית הדין האזורי בבקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 201890/99) על ידי צירופן של שלוש נתבעות נוספות, הן המשיבות 2,3,4 לפנינו. הבקשה התקבלה בהחלטת הרשמת דייגי מיום 8.11.1999. בקשה נוספת מאוחרת יותר לתיקון כתב התביעה, כך שיוספו לו עילות תביעה חדשות, נדחתה (החלטה מיום 5.9.2001).

[1]


עע 1218/02 קסיו - א. דורי, פד"ע לח 650.
[1]


דב"ע לו/13-3 אתא בע"מ - בן חדר, לא פורסם

[1]


דב"ע מג3-91/ מולה נוהד נ' חברת אל –וו בע"מ , פד"ע טו' 163






עע בית הדין הארצי לעבודה 347/03 אופרשיאן וואינה נ' מונדי שירותי כח אדם בע"מ,מליבו ישראל בע"מ,ב.ס. שחק נכסים בע"מ,מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/09/2005)











תיקים נוספים על אופרשיאן וואינה
תיקים נוספים על מונדי שירותי כח אדם בע"מ
תיקים נוספים על מליבו ישראל בע"מ
תיקים נוספים על ב.ס. שחק נכסים בע"מ
תיקים נוספים על מונדי כח אדם יעיל (1996) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט