שיא אחזקות בע"מ - בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
שיא אחזקות בע"מ בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
 
שיא אחזקות בע"מ - בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
תיקים נוספים על שיא אחזקות בע"מ | תיקים נוספים על בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

22427
1975/01 א     25/12/2002




א 1975/01 שיא אחזקות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ




בית משפט מחוזי תל אביב-יפו א 001975/01

בפני
: כב' הרשם ד"ר עדי אזר
תאריך: 25/12/2002

בעניין: שיא אחזקות בע"מ

רוזובסקי אייל תובע
נגד

בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

עו"ד גפני ישראל נתבע
נוכחים: ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד עו"ד רוזובסקי ועו"ד דוד
ב"כ הנתבע והתובע שכנגד עו"ד גפני ועו"ד מזרחי
פרוטוקול
עו"ד רוזובסקי: יש בקשה. התובע חתם על כתב ערבות הערבות לפי כתב הטענה פגה. הנתבע הגיש תביעה שכנגד לתשלום מכוח אותה ערבות.
כתב הערבות מופיע בנספח א' בתביעה שכנגד. יש לסלקו על הסף. נספח א' לכתב התביעה שכנגד. מדובר במכתב שכותב החייב לבנק דיסקונט משכנתאות בע"מ. מפנה לסעיף 7 במכתב. מצטט. החייב לא צד כאן. מצוין במפורש שיש לקחת תחילה את המשכנתא. אנו חתמנו בסופו שלה מסמך כערבים על פי המפורט במסמך.
הבנק הסכים לכך. אין מחלוקת שהמשכנתא לא מומשה. עדין לא נוצרה לפי זה יתרת החוב. סעיף זה מאשר שהבנק חייב לממש המשכנתא תחילה.
חברי לא מימש המשכנתא ולא מכר הנכס. הגשנו בקשה לסילוק על הסף. העילה תקום רק ברגע שיווצר חוב לאחר מימוש המשכנתא כאמור בסעיף 7.

עו"ד גפני: מדובר ב50- מליון ש"ח. החברה שיא החזקות מחזיקה במאה אחוזים ושולטת בחייבת העיקרים.
מגישה שיא הערבה תביעה אזרחית לבימ"ש לסעד הצהרתי. הוגשה תביעה להצהיר שהערבות פקעה. עצם הטענה הזו מחדשת דבר בישראל. מה אומר הערב שהוא ערב להתחייבויות אך ברגע שהחייב לא משלם ופונים אל הערב הערבות פוגעת.
במסגרת התביעה שכנגד ביקשנו לחייב את הערבה בתשלום של 17 ומשהו מליון ש"ח. לעצם הטענה, עילת התביעה מבקרה זה מאד ברורה.
החוב של גוין נכסים הוא חוב של 50 מליון ש"ח. חוב שלא מוכחש. חוב שמופיע במאזנים.
גוין נכסים היא חברה שהפסיקה פעילותה. לבנק יש נכס מסויים בראשון לציון. הערכה לגבי שוויו בין 10 ל20- מליון ש"ח. מדובר בקניון. החברה לא טוענת שיותר. בגין יתרת החוב ישנו חוב החייב העיקרי וחוב הערב שהוא חב' האם.
לעצם הבקשה למחיקה על הסף. יש חוב, התחייבות, ערבות. לפי ההלכות שבימ"ש נוהג לפיהן לסילוק על הסף אין לי בעיה מבחינת העילה.
אותו סעיף 7 שחברי ציטט אינו חלק מעילת התביעה. זה יכול לשמש כטענת הערב מדוע אולי אני מקדים תביעתי. זה נושא שאמור להתברר במסגרת ההליכים בתיק. יש לי טענות למכביר לגבי סעיף 7.
הסעיף הזה לכל היותר יש בו כדי להשליך על גובה התביעה לא תבענו 30 מליון ש"ח מהערבה.
הבנק פעל למימוש המשכנתא. הבנק פעל. מינה כונס נכסים. הליכי מימוש זה בקשה לבימ"ש למימוש ומינוי כונס נכסים. פרטנו בבקשה מדוע אנו חושבים שאנו צריכים לתובע עתה.
כולם אמורים להתברר במשפט עצמו. טענה שהעלנו שאנו סבורים שנקטנו בהליך מימוש. עיקר הבסיס בסעיף 7 הוא למנוע מצב שבו תובעים הערבים במקום שיש אפשרות להפרע מהנכס ואנו תובעים הערבים. היום ברור שלא יהיה במימוש לסלק החוב. אין טעם להמתין תקופה ארוכה לפני התביעה.
טענות מניעות. מי שמנע את מכירת הקניון עד היום זו הערבה. הערבה היא זו שביקשה לאפשר לה לאחר מינוי הכנוס למכור הקניון. תקופה ארוכה הבנק איפשר להם זאת. לעשות הפעולות בעצמם.
עקב הפעולות של המשיבה נשלל רישוי של הקניון והמשיבה לא דאגה להשלים הרישוי וזה גורם לקושי למכור. המשיבה דורשת לא למכור עתה כדי לא לגרום לה נזק. אי אפשר להגיד היום אל תמכור, לא לתבוע ולא לשלם תשלומים איטיים.
טענה שהוא לא ערב היא לא טענה לסילוק על הסף.
הוא טוען שאינו ערב כי היה ויתור על 2 מליון ש"ח וברגע שהבנק העמיד החוב לפרעון הערבות פקעה. בכתב הערבות כתוב בסעיף 4 שהויתור מותנה עם כל התשלומים ומה יש לעשות אם הערבויות לא תשולמנה.
היות ובימ"ש ביקש לדעת עוד טענות לנושא הביקוש.
חב' שיא החזקות תלויה על בלימה.
מפנה לשתי אסמכתאות. תיק אזרחי 1131/01 רוטמן נ' לובין, שם היךתה התחיבות בין הצדדים שצד אחד לא יתבע. צד שכנגד טען שצריך למחוק התביעה על הסף ובימ"ש לא קיבל זאת. זו טענת הגנה.
גם במקרה שלנו הטענה שהבנק צריך קודם לעשות פעולות אחרות ולכן הם פטורים מחבותם זו טענת הגנה.
בימ"ש עושה אבחנה בין עילות.
מפנה לספרו של גורן עמ' 139. שם חתם תובע לטובת נתבע כתב ויתור על העדר תביעות. הוגשה בקשה למחוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה. בימ"ש קבע שאין בכך כדי למחוק התביעה.
מתיחס לפס"ד פיינשטיין.
אפשרות להפרע מהנכס ואנו תובעים הערבים. היום ברור שלא יהיה במימוש לסלק החוב. אין טעם להמתין תקופה ארוכה לפני התביעה.
טענות מניעות. מי שמנע את מכירת הקניון עד היום זו הערבה. הערבה היא זו שביקשה לאפשר לה לאחר מינוי הכנוס למכור הקניון. תקופה ארוכה הבנק איפשר להם זאת. לעשות הפעולות בעצמם.
עקב הפעולות של המשיבה שלל רישוי של הקניון והמשיבה לא דאגה להשלים הרישוי וזה גורם לקושי למכור. המשיבה דורשת לא למכור עתה כדי לא לגרום לה נזק. אי אפשר להגיד היום אל תמכור, לא לתבוע ולא לשלם תשלומים איטיים.
טענה שהוא לא ערב היא לא טענה לסילוק על הסף.
הוא טוען שאינו ערב כי היה ויתור על 2 מליון ש"ח וברגע שהבנק העמיד החוב לפרעון הערבות פקעה. בכתב הערבות כתוב בסעיף 4 שהויתור מותנה עם כל התשלומים ומה יש לעשות אם הערבויות לא תשולמנה.
היות ובימ"ש ביקש לדעת עוד טענות לנושא הביקוש.
חב' שיא החזקות תלויה על בלימה.
מפנה לשתי אסמכתאות. תיק אזרחי 1131/01 רוטמן נ' לובין, שם היתה התחיבות בין הצדדים שצד אחד לא יתבע. צד שכנגד טען שצריך למחוק התביעה על הסף ובימ"ש לא קיבל זאת. זו טענת הגנה.
גם במקרה שלנו הטענה שהבנק צריך קודם לעשות פעולות אחרות ולכן הם פטורים מחבותם זו טענת הגנה.
בימ"ש עושה אבחנה בין עילות.
מפנה לספרו של גורן עמ' 139. שם חתם תובע לטובת נתבע כתב ויתור על העדר תביעות. הוגשה בקשה למחוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה בימ"ש קבע שיאן בכך כדי למחוק התביעה.
מתיחס לפס"ד פיינשטיין.
צרי לראות את סעיף 7 במשמעותו הנכונה. למנוע מצב שבו פועלים לשוא נגד הערב. אנו לא תבענו על 30 מליון. הסכום של 17 מליון ש"ח שנקצב זה סכום התשלומים שלא נפרעו במועדם. סעיף 7 לא חל לגבי תשלומים שלא שולמו במועדם אלא לענין סילוק החוב.
כוונת הצדדים או מדעת הצדדים צריכים להתברר בתביעה.
הלכות לענין סעד על הסף ניתן באופן מצמצם. בימ"ש שישמע התיק יקבל טענה של מניעות. טענה שניה נושא של פרשנות. אולי אוכיח שמימוש זה בהתחלת ההליך ולא סופו.
במצב שבו ברור שלא יהיה במימוש לכסות הפער אין סיבה למנוע ממני לקיים התביעה. מעבר לכך מאחר שזו תביעה שכנגד התיק ימשך בתביעתו של חברי. אין מקום לפצל הדיון.
מסיבות אלה יש לדחות סילוק התביעה על הסף.
החלטה

בפני
בקשה למחיקה על הסף ל תביעה שכנגד. התביעה העיקרית היא בקשת ערב להצהיר על כך שערבותו פקעה. זאת מאחר שהיו לטענתו שינויים מסויימים המצדיקים זאת. מנגד, הנושה, הגיש באותו תיק תביעה שכנגד נגד הערב. לטענת הערב יש הצדקה למחוק תביעה זו על הסף מאחר והיא מוקדמת מידי.
טענתו מתבססת על סעיף 7 לכתב הערבות למעשה סעיף 7 להתחייבות שמסרה גואי נכסים שבגינה נמסרה הערבות.

בסעיף 7 נאמר כי הבנק יפעל ראשית למימוש המשכנתא. רק לאחר מכן אם לא יהיה די במימוש כדי לסלק את החוב, יפעל הבנק נגד הערבים.
מבחינה עובדתית אין מחלוקת כי החלו הליכי מימוש אולם הנכס טרם נמכר.
כונס הנכסים עו"ד גפני הסביר בטענותיו כי לפי בדיקתו הנכס לא יניב אפילו מחצית החוב העומד על כ50- מליון ש"ח ואילו הנכס שווה להערכת עו"ד גפני לא יותר מ20- מליון ש"ח. לפיכך, נוצר חשש כי בתקופת הביניים עד אשר יסתיים המימוש, עלול לקרות דבר מה אשר ימנע לאחר מכן אפשרות מעשית לגביית החוב מהערבה.
כתבתי הערבה אולם יש מחלוקת בשאלה האם אומנם הערבות בתוקף שהרי הוגשה תביעה כדי להצהיר שהערבות פקעה.
היות שטרם מומשה המשכנתא טוען ב"כ התובעת עו"ד רוזובסקי כי יש הצדקה למחיקת התביעה על הסף וזאת לפי לשונו הברורה של סעיף 7.
עו"ד גפני טוען ראשית טענת מניעות. הואיל והתובעת מתנגדת למימוש הנכס, יש הצדקה למנוע ממנה כל טענה הבאה להסתמך על סעיף 7 כלומר, אין הצדקה שאדם הטוען נגד מימוש נכס ישתמש באותו אי מימוש כטענה למחיקת התביעה נגדו.
אכן, על פי כללי היושר, אין אדם יכול לטעון דבר והיפוכו באותו משפט אימרה אנגלית ידועה היא "שאין אדם רשאי לנשוף חם וקר בו זמנית" אולם כללי היושר הללו אינם ממין הענין במקרה הנוכחי.
אין להם תחולה כללית בכל מקרה ועל פי הכללים הנוהגים במשפט האזרחי בדרך כלל, ניתן לבדוק האם יש אפשרות לייחס לתובעת חוסר תום לב בפעולותיה.
אינני סבור שכך המצב.

התובעת רשאית להתנגד למימוש הנכס אם היא סבורה שמימוש מיידי עלול לפגוע בזכויותיה. פעולה כזו אינה חסרת תום לב והיא לתועלת כל הצדדים לרבות הנושה. מכירה מהירה מידי בזמנים קשים של נכס יקר במיוחד, עלולה לגרום נזק כבד לא רק לערב אלא גם לנושים. לפיכך, שמיעת דעתו של הערב בהקשר זה, היא פעולה מועילה שלא ניתן לראותה כפעולה חסרת תום לב.
מנגד, זכאי אדם לעמוד על זכותו העולה מהחוזה כפי שנפסק בפרשות שונות ומוכרות כגון למשל בענין: רוט נ' ישופה, או בענין ג'רבי נ' בן דוד, או בהלכות נוספות אדם זכאי לעמוד על זכותו העולה מהחוזה והמידע אפילו דווקני על זכותו של אדם כפי שהיא קבועה בחוזה, אינה מתפרשת כחוסר תום לב.
במקרים קיצוניים ומיוחדים פירשו לעיתים חוסר תום לב כאשר אדם עומד על זכות שאין לה או בצידה כל תועלת עבורו רק כדי לפגוע בצד שכנגד.
במקרים כאלה בית המשפט מפעיל לעיתים את עיקרון תום הלב כדי לחסום טענות פוגעות ובלתי הוגנות. לא זה המצב בענייננו אלא מדובר בערב העומד על זכותו לא להתבע לפני הזמן ולהנות מהוראות שנקבעו לטובתו בחוזה.
בענין זה ממשיך וטוען עו"ד גפני את טענתו הנוספת.

טענה זו נסמכת על כללי הפרשנות. לטענת עו"ד גני יש אפשרות שבמשפט עצמו יפרשו את הביטוי מימוש המשכנתא כך שהוא כולל גם פתיחה בהליכי מימוש ולאו דווקא מימוש בפועל. לפי גישה זו, תתכן פרשנות תכליתית הבאה לבחו את מטרת ההוראה והיא הבטחת החוב על ידי הערב ולפיכך, יש הצדקה לפתוח בתביעה נגד הערב, במקביל לתחילת הליכי מימוש המשכנתא ובמקביל לניהולם כדי להבטיח כי החוב אומנם ישולם.
לפי גישה זו אומנם אין גובים עדין דבר מהערב כל זמן שלא מומשה המשכנתא במלואה, אולם אם יתברר לאחר המימוש כי אין די כספים כדי לספק את תביעת הנושה, יש הצדקה להמשיך במקרה זה בהליך נגד הערב.
היות שאין מוחקים תביעה, אלא במקרים ברורים וחד משמעיים, ובמקרים אחרים יש להתיר בירור המחלוקת בראיות של ממש, טוען עו"ד גפני כי מקרה זה הוא המקרה המתאים לכך.

אין באפשרותי לקבל טענה זו.

נוסח סעיף 7 אינו מאפשר פירוש החורב מהמילים הברורות שנרשמו בו. כללי הפרשנות התכליתית אין פירושם כי בית המפשט רשאי לסתור מהמילים הברורות שנרשמו בחוזה. דוגמאות לנושא זה קיימות למכביר. הנשיא ברק מביא בספרו "דיני הפרשנות" את הדוגמא המפורסמת של המשפט האמריקאי שלפיה נקבע בחוק מסויים כי לא יכנסו כלי רכב לפארק מסויים והמחלוקת היתה האם בהעמדת כלי רכב ללא גלגלים וללא מנוע כאמצעי קידום מכירות יש משום הכנסת כלי רכב לפארק.
כלי רכב הא כלי רכב וכל מידה של פרשנות אינה יכולה להפוך את אותו אמצעי קידום מכירות לכלי רכב.
כלי רכב דורש מנוע וגלגלים וכל מידה של ראיות לא תוכל לשנות. ברוח זו פירסם לאחרונה פרופ' דניאל פרידמן את מאמרו החשוב בענין פרשנות כללי הפרשנות בבטאון האחרון של המכללה למינהל.
במאמר זה מסביר פרופ' פרידמן, על סמך אסמכתאות רבות, כי לעיתים נתקל הפרשן גם בתקופתנו בענין שהוא ברור על פניו ואינו דורש ראיות נוספות. ניתן לציין כי גם בפרשה המפורסמת ביותר, של הפרשנות התכליתית היא פרשת אפרוטין לא התיר בימ"ש בסופו של דבר להביא ראיות כלשהן לפירוש החוזה ולא נשמעו שם כלל עדים. לפיכך, כאשר אני חוזר למסמך שבפני
אני מוצא בו את המילים הברורות "רק לאחר מכן...‎‎ יפעל הבנק...‎‎"

רק לאחר מכן הכוונה לפי הנאמר באותו סעיף אם המימוש לא יהיה בו די.
לא הגענו עדין לשלב זה ואיננו יודעים אם יהיה די במימוש.

אומנם, בידי עו"ד גפני ראיות כי לא יהיה די במימוש אולם עדיין לא הסתיים הליך זה ובשוק המקרקעין יכולות לחול תנודות חדות במיוחד באזורנו בתקופה זו.
אין לדעת כיצד יגיב שוק זה לאירועים העומדים לחול בתקופה הקרובה אשר גם ללא רוח נבואה ניתן לשער שתהיה להן השפעה רצינית על התנהגות שווקים שונים.
מכל מקום החוזה שבין הצדדים מבטיח לערב כי הבנק לא יפעל נגדו עד אשר יסתיימו הליכי המימוש.
הסעיף הלא מאפשר לפרש מימוש כהתחלת מימוש כפי שהציע עו"ד גפני היות שנאמר כפי שציינתי כי רק אם המימוש לא יהיה בו די כלומר, רק אם לאחר שנדע כמה כסף יתקבל מהמימוש ניתן יהיה לדעת אם יש אומנם צורך לקבוע אם יש אומנם צורך לתבוע את הערב.

מנימוקים אלה אני מחליט למחוק את התביעה שכנגד על הסף.

לגבי הוצאות, אני סבור כי יש הצדקה מלאה לא להטיל הוצאות בשלב זה היות ויש אפשרות שהתביעה תוגש שוב ויהיה צורך במימוש.
במקרה כזה ניתן לקבוע כי ההוצאות יהיו כלולות בהוצאות התיק העיקרי ואין הצדקה לפסול כיום הוצאות.
עם זאת, עו"ד רוזובסקי ביקש לטעון בענין הוצאות ולכן אינני מחליט בענין זה באופן סופי אלא הצדדים רשאים להגיש אם ירצו בכך טיעונים בכתב שאורכם עד 2 עמודים לכל צד ולצרף אסמכתאות בנושא ההוצאות.

לוח הזמנים הוא 10 ימים לכל צד.

ניתנה היום כ' בטבת, תשס"ג (25 בדצמבר 2002) במעמד הצדדים.
ד"ר עדי אזר
, שופט
רשם בימ"ש מחוזי
תל-אביב








א בית משפט מחוזי 1975/01 שיא אחזקות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/12/2002)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן