גשר הירדן בע"מ - מדינת ישראל/משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
גשר הירדן בע"מ
 
גשר הירדן בע"מ - מדינת ישראל/משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
תיקים נוספים על גשר הירדן בע"מ | תיקים נוספים על מדינת ישראל/משרד התעשיה | תיקים נוספים על המסחר והתעסוקה |

291504
8914/05 בשא     25/12/2005




בשא 8914/05 גשר הירדן בע"מ נ' מדינת ישראל/משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
בשא008914/05


בפני
:
כב' השופטת אהובה עציון
תאריך:
25/12/2005





גשר הירדן בע"מ

בעניין
:

ע"י ב"כ עוה"ד
דוד מנע
ו/או הורביץ רונית
ו/או כהן שמוליק

המבקשת


נ
ג
ד


מדינת ישראל/משרד התעשיה
, המסחר והתעסוקה



ע"י נציגי הלשכה המשפטית
המשיבה

החלטה
לפני בקשה לביטול או הפחתה של קנס מינהלי אשר הוטל ביום 16/2/05 על המבקשת בגין עבירה על סעיף 3 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

הקנס הוטל על פי סעיף 8(א) לחוק העבירות המינהליות תשמ"ו – 1985 ותקנות העבירות המינהליות.

בהתאם למפורט בבקשה על נספחיה, הוטל הקנס על המבקשת שהיא חברה למתן שירותי כח אדם, בגין העסקת עובד זר (מתאילנד) במשק חקיקת דן בשדה יצחק, בתאריך 13/1/04.


לטענת המבקשת, הודעת הקנס לא הגיעה לידיה מעולם, ורק כאשר הגיעה לידיה אזהרה בדבר הטלת עיקולים בגין אי תשלום הקנס, היא פנתה ביום 13/11/05 אל המשיבה בבקשה לבטל את הקנס מאחר שמשק חקיקת דן נקנס בגין אותה עבירה ושילם את הקנס.
עוד מצויין בבקשה כי בדיעבד התברר למבקשת שאין מדובר באותו קנס, אולם פניותיה אל המשיבה בבקשה לבטל את הקנס או לאפשר לה להישפט – נדחו ע"י המשיבה.

המבקשת מציינת בבקשתה ובתצהיר שמסר מנהלה, כי בידיה "טענות מוצקות ואיתנות לגופו של עניין ולגבי הקנס המינהלי אשר הוטל עליה" – אך אינה מפרטת מה הן הטענות האמורות.


5.
א.
המשיבה, בתגובתה לבקשה, טענה כי הודעת הקנס המקורית נשלחה לכתובתה של המבקשת, המופיעה ברישומי רשם החברות ואל אותה כתובת נשלחה גם דרישת-התשלום מהמרכז לגביית קנסות, ואישור המסירה הוחזר בציון כי המסירה כבוצעה לידי הנמען הרשום, ביום 21/2/05.
עוד נאמר בתגובת המשיבה כי הכתובת האמורה אף נמסרה ע"י מנהל המבקשת בהודעה שמסר ביום 18/5/04 למפקחים מטעם משרד התמ"ת.

ב.
עוד נטען בתגובת המשיבה כי הבקשה לביטול הקנס המינהלי נשלחה אל המשיבה ביום 13/11/05 דהיינו לאחר שחלף המועד החוקי להגשת בקשה זו, ומטעם זה היא נדחתה.
ביום 20/11/05 הוגשה הבקשה דהכא לבית הדין, שאינו מוסמך כלל ועיקר לדון בה, עפ"י הוראות סעיף 8א' לחוק העבירות המינהליות.

ג.
המשיבה טוענת כי אין בבקשה הנמקה עניינית לפיה קיימת עילה מוצדקת לביטול הקנס המינהלי ועל כן יש לדחות הבקשה שלפני.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה, אני מחליטה כדלקמן:

א.
בהתאם להוראות סעיף 8א.(א) לחוק העבירות המינהליות רשאי מי שקיבל הודעת-קנס להגיש לתובע שהוסמך ע"י היועץ המשפטי לממשלה, בקשה לביטול הודעת הקנס, וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת הודעת הקנס למבקש.
בהתאם לסעיף 8א.(ד) הרי שהגשת בקשה לביטול הודעת קנס אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.
מן האמור לעיל עולה שהמסלול שקבע המחוקק להליכי ביטול הקנס המינהלי – הינו מסלול מינהלי ולא בדרך של פניה לערכאות. מכאן נגזרת גם הקביעה שבית הדין אינו מוסמך לבטל קנס מינהלי כאמור, אלא רק התובע שהוסמך כאמור בסעיף 8א.(א) לחוק הנ"ל.

ב.
מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה קיבלה המבקשת את הודעת הקנס ביום 21/2/05, ומכאן שאילו חפצה לבקש את ביטולו, היה עליה לפנות אל התובע תוך 30 יום ממועד זה.
על-פי הבקשה, פנתה המבקשת לראשונה אל המשיבה רק ביום 13/11/05, לאחר שביום 16/10/05 קיבלה אזהרת-עיקול בגין אי תשלום הקנס.
מאחר שהוכח כי המבקשת קיבלה בחודש 2/05 את הודעת הקנס, ממילא השיהוי בפני
יתה אל התובע היה ניכר ביותר ובדין נדחתה בקשתה.
זאת ועוד: בפני
יתה הראשונה אל התובע טענה המבקשת כי המעסיק-בפועל כבר שילם את הקנס שהושת עליה בגין העסקת אותו עובד זר – ומאוחר יותר (ולפחות בבקשה שלפני) הודתה המבקשת שטיעון זה לא היה נכון.

ג.
לאור העובדות שפורטו לעיל, לא היתה עילה מוצדקת לתובע לבטל את הקנס המינהלי, עקב השיהוי הרב והבלתי מוצדק בעתירת המבקשת לביטולו של הקנס, ואין לבית הדין סמכות לבטל את הקנס המינהלי האמור.

ד.
המבקשת ציינת בסעיף 22 לבקשה (אך לא בכותרת הבקשה ובפירוט הסעדים המתבקשים) כי אם לא יתקבלו טענותיה לעניין ביטול הקנס המינהלי, "יש לאפשר למבקשת להודיע על כוונתה להישפט בגין הקנס כאמור, וזאת בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה בבקשת הביטול".
לבקשה "מובלעת" זו אין כל בסיס משפטי: לא זו בלבד שאת הבקשה להישפט יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת הודעת-הקנס המינהלי, ואת ההודעה יש למסור בכתב "למי שהטיל את הקנס", אלא שהמבקשת כלל לא עתרה במועד החוקי אל המשיבה בבקשה להישפט או בבקשה להארכת המועד לבקשה כאמור.
ממילא לא עומדת בפני
כיום בקשה להישפט, ואפילו עמדה בקשה כזו, אין טעמים מיוחדים ומוצדקים, ולמעשה אין טעמים כלשהם – להיעתר לבקשה שכזו. (ראה ע"א 1004/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל – לא פורסם).
גם על פי תיקון תשס"ג לחוק העבירות המינהליות, נדרש בית המשפט לפרט נימוקים שיירשמו, לקיום משפט כאשר בקשת הנקנס להישפט מוגשת באיחור.
כאמור, אין בפני
בקשה מפורשת שכזו, ואפילו היתה, אין בפני
נימוקים מיוחדים ונסיבות שאינן תלויות במבקשת, בגינם לא הוגשה בקשה להישפט במועד הקבוע בחוק.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה על כל רכיביה וכל הסעדים המבוקשים בה.


ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ו (25 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.





אהובה עציון
, שופטת




















קלדנית: רחל רוזבן






בשא בית דין אזורי לעבודה 8914/05 גשר הירדן בע"מ נ' מדינת ישראל/משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה (פורסם ב-ֽ 25/12/2005)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן