אבו ליל נאסר - ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים

 
אבו ליל נאסר - ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים
2422/04 עב     02/01/2006




עב 2422/04 אבו ליל נאסר נ' ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
עב 002422/04


בפני
:
כב' הרשמת דורית פיינשטיין



02/01/2006




בעניין:
אבו ליל נאסר



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שעבאני עמאד

תובע

נ
ג
ד


ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים






נתבע


פסק דין

1.
בפני
תביעה לשכר עבודה ולפיצויי הלנת שכר. בעוד התובע טוען כי הנתבעת חייבת לו הפרשי שכר, טוענת הנתבעת כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד, ואין היא חייבת לתובע דבר.

2.
הרקע העובדתי :
א. התובע הוא מהנדס במקצועו, והועסק על ידי הנתבעת בפיקוח על בניית מתנ"ס באזור בית חנינה.
ב. הנתבעת הינה חברה למתן שירותים הנדסאיים והיא התקשרה עם החברה הארצית למתנס"ים, בהסכם למתן שירותי ניהול ופיקוח על בנית המתנ"ס.
ג. בין הצדדים הוסכם כי התמורה לה זכאי התובע היא 1% מהסכום שיאושר לקבלן המבצע, בתוספת מע"מ.
ד. הנתבעת שילמה לתובע 5 תשלומים שונים, והתובע הוציא כנגד תשלומים אלו חשבוניות שנשאו את שמו.
ה. התובע היה אחראי על העברת תשלומים למע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה, בגין הכנסותיו.

3.
המחלוקות:
א. האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, כפי שטוען התובע, או שהתובע היה קבלן עצמאי כטענת הנתבעת.
ב. ככל שיקבע כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, האם נותרו הפרשי שכר לתשלום. התובע טוען כי לקבלן המבצע אושרו תשלומים שונים אך לא הועברה אליו התמורה שסוכמה בין הצדדים בגין תשלומים אלו. הנתבעת טוענת כי התשלומים שאושרו לקבלן לא היו בגין עבודות שהתובע פיקח עליהן.

4.
דיון והכרעה:

אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הנסיבות הקונקרטיות של ההתקשרות בין הצדדים אני קובעת כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

המבחן הדומיננטי לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד הוא מבחן ההשתלבות, על הפן החיובי והשלילי
שבו. ( עע (ארצי) 370/03 עבד אלפתאח עבדלקאדר נ' נתי המרכז לאיטום ובידוד בע"מ ניתן ביום 8.8.05 - לא פורסם ). הפן החיובי בוחן האם הנתבעת היא מפעל שניתן להשתלב בו, האם הפעולה שהתובע ביצע בו מבוצעת לצורך הפעילות הרגילה של המפעל, והאם התובע הוא חלק מן המערך האירגוני הרגיל של המפעל. הפן השלילי בוחן האם היה לתובע עסק משלו.

הנתבעת היא בעלת משרד של מהנדסים העוסקים בפיקוח על בניה והתובע הוא עצמו מהנדס והועסק על ידי הנתבעת בפיקוח. הנתבעת אף הסבירה כי היא נדרשה לשירותי התובע, לא בשל חסר מקצועי שלה, אלא כי התובע הוא ערבי והיה יכול להכנס ולצאת מבית חנינה גם בתקופת האינתיפדה השניה. אחד הביטויים לפן החיובי של מבחן ההשתלבות היא שהרחקתו של מי שבו מדובר תפגע בפעילות הרגילה, היום יומית והשוטפת של המפעל או השירות (דב"ע לד/9-3 עוזר אדמון נ' מדינת ישראל פד"ע ה' 169). הנתבעת התקשרה עם החברה למתנ"סים בכדי לפקח על הבניה בבית חנינה, אלמלא שכרה את שירותי התובע, היתה נזקקת לעשות זאת באמצעות עובדיה הקבועים או שותפיה. עבודת הפיקוח של התובע היתה בדיוק אותה עבודה שהנתבעת הסכימה ונדרשה לעשות על פי ההתקשרות עם החברה למתנ"סים ומשכך מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
כפי שאראה להלן, הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, לא מתקיים והוא גובר על הפן החיובי. כאמור התובע נתן לנתבעת חשבוניות, והוגדר כעצמאי ברשויות המס. כבר בדיון המוקדם הבהיר התובע כי, הוא עבד בפרויקטים אחרים, והיו לו לקוחות נוספים ללא קשר לנתבעת. כמוסכמה אף נקבע כי התובע עבד במקביל לפרויקט של מתנ"ס בית חנינה על פרויקטים נוספים של לקוחות אחרים. התובע גם מעולם לא טען כי הנתבעת היתה הלקוחה המרכזית או העיקרית שלו. מכאן שלתובע היה "מפעל" לפיקוח הנדסי משלו.


גם ההיכרות שנוצרה בין התובע לנתבעת היתה באמצעות אדריכל שהתובע עובד עימו, ומכיר את כישוריו המקצועיים, מכאן שהתובע ניהל עסק עצמאי, והשקיע ויזם בקבלת לקוחות . ממצאים אלו שונים מן הממצאים שנקבעו למשל בדב"ע נב/158-3 רות יאיר נ' אהרון גלוברמן, פד"ע כ"ה 31
או בבג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ(4), 628, בהם לא ניהלו התובעים עסק עצמאי.
סימן היכר נוסף לעסק עצמאי טמון בתשובה לשאלה מי נהנה מייעול העבודה ומהחיסכון בהוצאות (דב"ע לג/177-0 מושקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', פד"ע ה', 79). ברור כי ככל שהתובע היה יכול לייעל את עבודתו, ולקצר את זמן הפיקוח על העבודות במתנ"ס, או להגיע בתדירות נמוכה למתנ"ס הרי שהוא היה נהנה מפירות הייעול ולא הנתבעת, שכן שכרו של התובע היה באחוז קבוע מהתשלום לקבלן.
לפיכך אני קובעת כי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לא התקיים, וכי לתובע היה עסק עצמאי משלו.

מבחן נוסף התומך במסקנתי כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, הוא מבחן הפיקוח. מבחן זה איננו מבחן דומיננטי ומרכזי כמבחן ההשתלבות, אך הוא מהווה מבחן עזר. עדי הנתבעת העידו שניהם כי התובע לא נדרש לעבוד בשעות מסוימות או בתדירות מסוימת אלא רק נדרש לפקח על הקבלן המבצע ולאשר, או לא לאשר, חשבונות של הקבלן המבצע על פי התקדמות העבודה בפועל. על פי עדות התובע עצמו, נציג הנתבעת מעולם לא הגיע למתנ"ס ולא בחן את טיב עבודתו, והתובע היה חופשי לחלק את זמנו בין הנתבעת לבין לקוחותיו האחרים כראות עיניו. מובן כי התובע מעולם לא ביקש ימי חופש אלא חילק את עבודתו על פי המועדים הנוחים לו.

לבסוף אתייחס גם לכך שההתקשרות בין התובע לנתבעת לא היתה ארוכת שנים, אלא קצרת מועד ולמעשה כללה פיקוח על פרויקט אחד בלבד. מכאן שבניגוד לאמור ב

פסק דין
עבדלקאדר או בדב"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל –גלי צה"ל פד"ע לו 625, התובע לא פיתח תלות כלכלית ארוכת שנים בנתבעת.

משכך אני קובעת כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ובית הדין אינו האכסניה המוסמכת לבירור המחלוקת שבין התובע לנתבעת.
התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום ב' בטבת, תשס"ו (2 בינואר 2006) בהעדר הצדדים




דורית פיינשטיין
, רשמת










עב בית דין אזורי לעבודה 2422/04 אבו ליל נאסר נ' ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים (פורסם ב-ֽ 02/01/2006)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על אבו ליל נאסר      דוח מידע משפטי על ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על אבו ליל נאסר      דוחות בדיקת רקע על ארד הנדסה - תכנון וניהול פרויקטים