הולנדר בנאי נכסים (1995) בע''מ ח.פ 512109661 - פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע''מ




הולנדר בנאי נכסים (1995) בע''מ ח.פ 512109661 - פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע''מ

בקשות שונות אזרחי 5156/01     21/08/2002 (בשא)



תיקים נוספים על הולנדר בנאי נכסים (1995) בע"מ ח.פ 512109661
תיקים נוספים על פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע"מ




בשא 5156/01 הולנדר בנאי נכסים (1995) בע"מ ח.פ 512109661 נ' פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע"מ




בעניין:
1. הולנדר בנאי נכסים (1995) בע"מ ח.פ 512109661

2. הולנדר בנאי בע"מ, ח.פ 511216061
3. יפתח בנאי
4. חיים הולנדר
המבקשים

-נגד-
1. פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע"מ

2. א.א. הס אחזקות וניהול בע"מ
3. צבעון חברה לשירותי רכב בע"מ
4. אלי סלומון
המשיבים

החלטה
1. המשיבים (להלן - "התובעים") הגישו לבית משפט זה את התובענה שבת"א 1184/00 כנגד המבקשים (להלן - "הנתבעים") ובה עתרו לחייבם לשלם להם, יחד ולחוד, סך של 6,175,000 ש"ח. בשלב מאוחר יותר תוקנה התביעה והסעד המבוקש בה הועמד על סך של 1,500,000 ש"ח.

בבקשה שלפני עותרים הנתבעים לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין שהיה ובשל כך שלטענתם מנועים התובעים מלהגיש כל תביעה כנגדם.

2. התביעה

א. התובעים פרסו בתביעתם עסקה מורכבת לשותפות בינם לבין הנתבעים בנכס הממוקם במפרץ חיפה (להלן - "הנכס"). זאת, באמצעות חברה אשר מניותיה יתחלקו בין הצדדים.

התובעים טענו בתביעתם כי על מנת להשיג מימון בנקאי בשיעור גבוה נדרשו הצדדים להגדיל את התשואה הנחזית על הנכס, ולשם כך תכננו לאכלס את הנכס בעיקר באמצעות חברות שבבעלותם, ובין השאר סוכנות רכב אשר בבעלות משותפת של התובע מס' 1 (להלן - "התובע") (בכתב התביעה המקורי צויין התובע כתובע מס' 1 ואילו בכתב התביעה המתוקן צויין התובע כתובע מס' 4. הואיל וכתב התביעה המתוקן הפנה, למעשה, לכתב התביעה המקורי, ולא שינה את הטיעון ואת סדר הטיעון בו, אתייחס להלן למספרי התובעים על פי כתב התביעה המקורי).

התובעים הוסיפו וטענו כי לאחר שהנכס אוכלס בחברות התובעות מס' 2, 3 ו- 4, נסוגו הנתבעים מן העסקה ונמנעו מלבקש את המימון הבנקאי לשם השלמתה.

ב. התובעים הוסיפו וטענו בתביעתם כי הנתבעים הגדילו לעשות בכך שלא זו בלבד שהביאו לכשלון העסקה, אלא דרשו מאת התובעים לשלם דמי שכירות עבור איכלוס הנכס, למרות שסוכם כי החוזים נועדו ליצירת מצג כלפי הבנקים.

התובעים טענו כי בשלב מאוחר יותר הגיעו הצדדים להסכמה כי במידה שהתובע ימצא קונה לנכס ימחק חובם של התובעים לדמי שכירות. ואולם, כך נטען, הנתבעים הכשילו גם יוזמה זו מטעמים השמורים עימם.

ג. עוד טענו התובעים כי בשלב מאוחר יותר פנו הנתבעים לחברה יצואנית הרכב, שמולה חתמה סוכנות הרכב אשר בבעלות התובע על הסכם ההפצה, ופעלו וגרמו להפסקת הסכם ההפצה האמור.

ד. כמו כן טענו התובעים כי הנתבעים פרסמו דברי לשון הרע כנגד התובע וגרמו לו עקב כך להשפלה, נזקים ועוגמת נפש.

התובעים טענו כי בשל התנהגותם של הנתבעים לאורך כל הפרשה הנדונה בכתב התביעה נגרמו לתובעים נזקים כבדים. בעקבות כך ירד התובע מנכסיו והוא נמצא כיום במצב כלכלי קשה מאוד כאשר חלק מהשלכות מצב כלכלי זה באו לידי ביטוי בעליית נישואיו על שרטון ובבעיות בריאותיות חמורות.

ה. על שום כך עתרו התובעים, בכתב תביעתם המקורי שבת"א 1184/00, לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 6,175,000 ש"ח כפיצוי לפי ראשי הנזק שלהלן:

"א. הפסדים כתוצאה מההתקשרות עם סוכנות הרכב מוערכים בסך קרן של 725,000 ש"ח (כולל דמי השכירות לשטח אולם התצוגה).

ב. פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך של 300,000 ש"ח.

ג. פיצוי בגין הפסד רווחים מהנכס בסך של כ- 1,000,000$ ארה"ב, שכן במידה והנתבעים היו נוהגים בתום לב ומקיימים התחייבויותיהם בנוגע לרכישת הנכס, בחלוף 15 שנה (תקופת ההלוואה שהצדדים התעתדו לקחת) לתובע 1 היו 49% מהזכויות בנכס.

ד. פיצוי בגין הפסד הכנסה בסך של לפחות 400,000 ש"ח, שכן עקב פרשת התביעה נפגעה הכנסתו של התובע 1 בצורה קשה, שכן בשלוש השנים האחרונות הפנה הוא את כל מרצו ומשאביו לצורך מימוש רכישת הנכס ולאחר מכן להתגוננות ולהתעסקות בספיחים של פרשת התביעה.

ה. פיצוי בגין עוגמת הנפש והנזקים שאינם ממוניים בסך של 750,000 ש"ח, שכן עקב פרשת התביעה התובע 1 סובל בין היתר מבעיות בחייו האישיים (גירושין מאשתו) ומבעיות רפואיות (לרבות חחש להתקף לב)".

ו. בשלב מאוחר יותר תוקנה התביעה והסעד המבוקש בה הועמד על סך של 1,500,000 ש"ח (ראו החלטה בבש"א 15722/00).

3. פירוט ההליכים המשפטיים שקדמו לתביעה הנוכחית

א. ביום 29/06/99 הגישה המבקשת מס' 1 (להלן - "הנתבעת מס' 1"), לבית משפט השלום בעכו, את התובענה שבת"א 3618/99, בסדר דין מקוצר, כנגד התובע והתובעת מס' 4.

בתביעה זו עתרה הנתבעת מס' 1 להורות על פינוי היחידה מס' 1 שבנכס ולחייב את הנתבעים באותה תביעה לשלם לה סך של 206,568 ש"ח בגין דמי שכירות שהגיעו לה, לטענתה.

ב. ביום 29/06/99 הגישה הנתבעת מס' 1, לבית משפט השלום בעכו, את התובענה שבת"א 3620/99, בסדר דין מקוצר, כנגד התובע, התובעת מס' 2 וכנגד מר אלי הופמן.

בתביעה זו עתרה הנתבעת מס' 1 להורות על פינוי היחידה מס' 5 שבנכס ולחייב את הנתבעים באותה תביעה לשלם לה סך של 58,688 ש"ח בגין דמי שכירות שהגיעו לה, לטענתה.

ג. ביום 29/06/99 הגישה הנתבעת מס' 1, לבית משפט השלום בעכו, את התובענה שבת"א 3619/99, בסדר דין מקוצר, כנגד התובע והתובעת מס' 3.

בתביעה זו עתרה הנתבעת מס' 1 להורות על פינוי היחידה מס' 7 שבנכס ולחייב את הנתבעים באותה תביעה לשלם לה סך של 88,248 ש"ח בגין דמי שכירות שהגיעו לה, לטענתה.

ד. ביום 08/07/99 הגישו התובע וחברת צ.א.א. פיננסים והשקעות בע"מ (שהיא חברה שהתובע הינו מנהלה ובעל מניות שבה) לבית המשפט המחוזי בחיפה את התובענה שבת"א 845/99 כנגד הנתבעים.

בתביעתם שבת"א 845/99 עתרו התובעים האמורים לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם להם סך של 2,400,000 ש"ח כפיצוי על נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בגין מעשי הנתבעים שפורטו באותה תביעה.

ה. במסגרת התובענות האמורות שהוגשו על ידי הנתבעת מס' 1, היא עתרה גם להטלת עיקולים זמניים. הנתבעים באותם הליכים הגישו בקשות לביטול העיקולים וביום 26/07/99 התקיים בעניין זה דיון בפני
כבוד השופט עמית, בבית משפט השלום בעכו. באותו דיון הושגה בין הצדדים פשרה בדבר פינוי הנכסים שהוחזקו על ידי התובעות 2, 3 ו- 4 ובעקבות הסכמת הצדדים נתן בית משפט השלום "החלטה ו

פסק דין
חלקי" שכללו פסק של פינוי וכן החלטה שבה הורה כבוד השופט עמית לאמור:

"1. אני מעביר הסכסוך בין הצדדים, על כל התביעות ההדדיות שביניהם וכל הטענות שביניהם, הן אלו שעולים כעת מכתבי הטענות והן אלה שלא עלו עדיין מכתבי הטענות, לבוררות בפני
עו"ד אדם פיש (...).

2. הבורר ינסה להגיע להסכמה עם הצדדים על נוהלי הבוררות ובהעדר הסכמה יחולו הוראות חוק הבוררות והתוספת לחוק. הצדדים יפנו לבורר תוך 48 שעות מהיום בצירוף העתק החלטה זו ואם יתן הבורר הסכמתו יעבירו לו מייד כתבי הטענות ויפעלו בהתאם להנחיותיו (...)".

ו. ביום 04/08/99 התקיימה ישיבת הבוררות הראשונה בפני
עו"ד אדם פיש.

הצדדים שהתייצבו לבוררות בפני
עו"ד פיש היו הנתבעת מס' 1 (שכונתה בפי הבורר "התובעת") וארבעת התובעים בתובענה שלפני (שכונו בפי הבורר "הנתבעים").

במסגרת הישיבה האמורה הסכימו הצדדים על "נוהל קיום הבוררות" שבו הוסכם, בין היתר, כדלקמן:

"עו"ד גזאוי (שייצג בהליך הבוררות את הנתבעים דשם, התובעים דכאן. ע.ג.) יהיה רשאי לכלול את כל תביעות מרשיו בתצהירים שיגיש בבוררות זו והתביעות תתבררנה בלא הליכים פורמליים של כתב תביעה וכתב הגנה".

ז. התובע חתם ביום 16/08/99 על תצהיר שהוגש בפני
הבורר (נספח כ"ב לבקשה שלפני). בתצהירו האמור פרס התובע את כל הטענות שפורטו בתביעתם הנוכחית של התובעים ובין היתר כתב כי -

"אני מצהיר כי התנהגותם של המשיבים גרמו לי (כך במקור! ע.ג.) לנזקים כבדים המוערכים לפי תביעתי נשוא ת"א 845/99 לבית המשפט המחוזי ומסומנת באות ו'".

ח. בעקבות ההליכים הנ"ל הגיש עו"ד גזאוי לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ת"א 845/99 הנ"ל ובש"א 7010/99, "בקשה למחיקת תביעה ובש"א ללא צו להוצאות".

עו"ד גזאוי כתב בבקשתו (שהוגשה "בשם הצדדים ובהסכמתם") כדלקמן:

"כבוד בית המשפט מתבקש בזה להואיל ולמחוק את התביעה וכן את הבש"א וזאת בשל העובדה כי כל הסכסוכים המשפטיים מתבררים כיום במסגרת בוררות בפני
כבוד הבורר עו"ד אדם פיש.

לאור האמור יתבקש כבוד בית המשפט להעתר לבקשה".

בעקבות כך הורה בית משפט זה (כבוד סגן הנשיא ד"ר ביין), ביום 31/10/99, על מחיקת התובענה שבת"א 845/99.

ט. ביום 18/01/00 נתן הבורר עו"ד אדם פיש פסק ביניים שבו קבע את ממצאיו ובו הורה לנתבעת מס' 1 דכאן (התובעת דשם) "להכין חשבון על בסיס קביעותי דלעיל ולהעבירו אלי תוך 3 ימים (...)". הבורר גם הורה על הגשת תגובה לחשבון על ידי עו"ד גזאוי.

ביום 31/01/00 נתן הבורר פסק סופי שבו, בפרק ה"סיכום", הורה כדלקמן:

"1. נתבעת מס' 3, צבעון (היינו, התובעת מס' 3 בתביעה שלפני. ע.ג.) תשלם לתובעת (היינו, לנתבעת מס' 1 בתובענה שלפני. ע.ג.) סך 148,020 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

2. נתבעת מס' 1, פ.א.ל. (היינו, התובעת מס' 4 בהליך שלפני. ע.ג.) תשלם לתובעת סך 484,193 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

3. נתבע מס' 4, סלמון (היינו, התובע שלפני. ע.ג.) ישלם ביחד ולחוד עם הנתבעות 1 ו- 3 סך 573,814 ש"ח המהווה את הסכום הכולל בו חוייבו הנתבעות 1 ו- 3 בקיזוז סך 58,399 ש"ח בגין היתרה לזכות נתבעת מס' 2, א.א.הס (היינו, התובעת מס' 2 בתובענה שלפני. ע.ג.).

4. (...)".

י. הנתבעת מס' 1 בהליך שלפני הגישה לבית משפט השלום בעכו בקשה לאישור פסק הבורר הנ"ל. התובעים בהליך שלפני הגישו בקשה לביטול פסק הבורר.

בית משפט השלום בעכו דן בשתי הבקשות האמורות וביום 30/06/00 דחה את הבקשה לביטול פסק הבורר והורה על אישורו.

יא. ביום 04/09/00 הגישו התובעים את התביעה שלפני (ת"א 1184/00) שאותה מבקשים הנתבעים לסלק על הסף.

4. טענות הנתבעים במסגרת הבקשה שלפני

הנתבעים טוענים שקיים מעשה בית דין בין הצדדים כך שהתובעים מנועים מלהגיש את תביעתם, בשל הטעמים שלהלן:

ראשית, בשל הסכמת הצדדים מיום 26/07/99 שבעקבותיה ניתנה החלטתו המצוטטת לעיל של כבוד השופט עמית על דבר העברת הסכסוך בין הצדדים על כל התביעות ההדדיות שביניהם להכרעתו של בורר.

טענתם של הנתבעים היא כי בהליך הבוררות האמור "מוצו תביעות הצדדים ופסק הבוררות מהווה מעשה בית דין ביניהם בכל הנוגע למבנה, לשכירות המבנה ולמו"מ שהתנהל לרכישתו";

שנית, בשל כך שהתובעים ביקשו, במסגרת התובענה שבת"א 845/99, למחוק את התביעה "בשל העובדה כי כל הסכסוכים המשפטיים מתבררים כיום במסגרת בוררות";

שלישית, בשל זהות העילה בתביעה הנדונה ובתביעה נשוא הליך הבוררות, בתביעה הנגדית שהוגשה על ידי התובעים, שנדונה והוכרעה בהליך הבוררות.

5. טענות התובעים במסגרת הבקשה שלפני

התובעים טענו כי מן הדין לדחות את הבקשה בשל הטעמים שלהלן:

א. בשל כך שהצדדים לתביעה הנוכחית אינם זהים לצדדים שלקחו חלק בהליך הבוררות. זאת, הואיל והנתבעים 2, 3 ו- 4 לא היו כלל צדדים להליכי הבוררות;

ב. בשל כך שכעולה מן הדברים שנכתבו בפסק הביניים של הבורר אדם פיש, הבורר ראה את עצמו כעוסק בתביעות שהוגשו לבית משפט השלום בעכו, בסדר דין מקוצר, במסגרת התביעות שבת"א 3618/99, ת"א 3619/99 ות"א 3620/99.

כך גם עולה, לטענת התובעים, מתיאור "העובדות הצריכות לעניין", בפסק דינו של כבוד השופט עמית מיום 30/06/00 שבו אישר את פסק הבורר.

ג. בשל כך שהתביעה שהוגשה על ידי צ.א.א. פיננסים והשקעות בע"מ והתובע, לבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק אזרחי 845/99) נמחקה על פי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד גזאוי.

התובעים טענו כי במכתב ששלח עו"ד גזאוי לתובע, הודיעו עו"ד גזאוי כי מחיקת התביעה נועדה "להקפיא" את התביעה עד לסיום הליכי הבוררות מתוך כוונה לשוב ולהחיותה ולהמשיך בה לאחר סיום הליכי הבוררות האמורים.

ד. התובעים הוסיפו וטענו כי ניתוח פסק הבורר מלמד כי הבוררות התנהלה ביחס לתביעות בעניין דמי שכירות בלבד כשבמסגרתן נלקחו בחשבון גם ההוצאות שנגרמו לתובעים בגין המושכרים.

לעומת זאת, התביעה הנדונה כאן, מתייחסת לעילות ולראשי נזק שונים ואחרים ובהם הפרות הסכמים ביחס לרכישת הנכס; הטעיה; ניהול מו"מ והתנהגות בחוסר תום לב; פרסום לשון הרע.

התובעים טענו כי אין בין הנזקים הנתבעים על ידם לבין הסכסוך שנדון בבוררות ולא כלום.

ה. התובעים הוסיפו וטענו כי המבחן לקביעת השאלה אם קיים מעשה בית דין אם לאו הוא מבחן זהות העילה ולא מבחן זהות הסעד.

6. דיון

א. לאחר עיון בסיכומי טענותיהם של באי-כוח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה.

ב. אדון תחילה בעילת התביעה בדבר פרסום לשון הרע, בבחינת "מן הקל אל הכבד".

לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהעילה בדבר פרסום לשון הרע על התובע, לא נכללה במסגרת העניינים שנדונו בפני
הבורר. עיון בפסק הבורר מלמד כי הבורר לא דן ולא הכריע בעילה בדבר פרסום לשון הרע.

מכאן שלא ניתן לומר כי נוצר מעשה בית דין בין הצדדים באשר לעילה זו וממילא לא ניתן לדחותה על הסף כמבוקש.

ג. כאן המקום לציין שכלליות החלטתו של בית משפט השלום, שבה הורה על העברת "הסכסוך בין הצדדים, על כל התביעות ההדדיות שביניהם וכל הטענות שביניהם, הן אלו שעולים כעת מכתבי הטענות והן אלה שלא עלו עדיין מכתבי הטענות (...)", היא עצמה, אינה יוצרת מעשה בית דין.

גם אם אתייחס להחלטה בנוסחה האמור כאל הסכם בוררות (והעניין אינו נקי מספקות, שכן איש מן הצדדים לא הציג בפני
הסכם בוררות. כך גם לא הוצגה בפני
הסכמה שנרשמה על גבי פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום), הרי שבסופו של דבר לא הסכם הבוררות יוצר מעשה בית דין. פסק הבורר הוא שעושה כן: סעיף 21 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן- "חוק הבוררות"). וראו בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, "בוררות דין ונוהל", מהדורה שלישית מורחבת, בעמ' 382-386.

ד. כאמור לעיל, הורה בית משפט השלום על העברת "כל התביעות ההדדיות" שבין הצדדים להכרעתו של הבורר.

בישיבה הראשונה שהתקיימה בפני
הבורר, הסכימו הצדדים על "נוהל קיום הבוררות". הצדדים להליך הבוררות הסכימו, שם, כי "תביעות" הצדדים תוגשנה באמצעות תצהירים בלווית מסמכים "בלא הליכים פורמליים של כתב תביעה וכתב הגנה".

בעקבות האמור לעיל הגישו התובעים בפני
הבורר את תצהירו של התובע, מר אלי סלומון, מיום 16.8.99 (נספח כב' לבקשה). בין היתר הפנה המצהיר, במסגרת תצהירו האמור, על דרך האיזכור, לכתב התביעה שהוגש על ידו ועל ידי צ.א.א. פיננסים והשקעות בע"מ לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.א. 845/99. המצהיר אף צירף את כתב התביעה האמור כנספח ו' לתצהיר.

עיון בתצהיר האמור ובכתב התביעה שבת.א. 845/99 הנ"ל מלמד כי התובעים אומנם חזרו בהם על מסגרתו של "סיפור המעשה", כנטען בכתב התביעה שלפני. ואולם, התובעים עשו כן, הלכה למעשה, כמתגוננים כנגד טענות הנתבעים. הם לא עתרו, שם, לסעד מן הסעדים המפורטים בכתב התביעה הנוכחי. התובעים אף לא טענו, בשני המסמכים האמורים, את עילות התביעה המפורטות בתביעה הנוכחית.

ממילא, על כן, לא נוצר במקרה זה מעשה בית דין על דרך של "השתק עילה" המונע את התובעים מלהגיש את תביעתם הנוכחית על העילות המפורטות בה.

ה. אכן, אין פסול בכך שהצדדים יסכימו, במסגרת הליכי בוררות, על הגשת תצהירים במקום כתב תביעה וכתב הגנה. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שבנסיבות הענין, לאור נוסח החלטתו של בית משפט השלום שהעבירה את הסכסוך בפני
הבורר, חלה התוספת לחוק הבוררות על הליך הבוררות. על שום כך, לאור הוראת סעיף יד' לתוספת, הבורר ממילא אינו קשור בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.

ואולם בענייננו, דעתי היא כי דווקא העובדה שהצדדים הסכימו לוותר על הגשת כתב תביעה וכתב הגנה גרמה לתחושתם של הנתבעים כי אנו מצויים ב"מהדורה חוזרת" (כלשונו של עו"ד בן שושן בסיכומיו) של ההליכים שהתקיימו בין הצדדים כמפורט לעיל. אילו היו הצדדים טוענים את טענותיהם בדרך המקובלת של כתב תביעה וכתב הגנה, היה קל יותר, הן לצדדים והן לבית המשפט, לזהות את עילות התביעה שנדונו והוכרעו.

בענייננו, דעתי היא כי למרות שהבורר כתב בפסק הביניים כי "הנושאים העומדים לדיון הינם תביעות כספיות הדדיות של הצדדים", הרי שבסופו של דבר תביעותיהם של התובעים, כמפורט בכתב התביעה הנוכחי, לא נדונו ולא הוכרעו בהליכים שהתקיימו בפני
הבורר. ממילא, על כן, לא נוצר מעשה בית דין בין הצדדים המונע בעדם מלהגיש את תביעתם הנוכחית.

ו. לא נעלמה מעיני העובדה שהתובעים בת.א. 845/99 של בית משפט זה מחקו את תביעתם "בשל העובדה כי כל הסכסוכים המשפטיים מתבררים כיום במסגרת בוררות (...)".

אכן, לכאורה יש באמירה זו כדי לתמוך בטענותיהם של הנתבעים. ואולם, לדידי, לא עצם האמירה על כך ש"כל הסכסוכים מתבררים כיום בבוררות" קובע, אלא הנושאים שנדונו במסגרת הבוררות בפועל, הם הקובעים.

וכאמור, בדיקת הנושאים שנדונו במסגרת הבוררות מעלה כי עילות התביעה שנדונו במסגרת הבוררות אינן זהות לעילות המפורטות בכתב התביעה הנוכחי. כך גם אין לומר כי הפלוגתאות העומדות לדיון במסגרת התובענה הנוכחית זהות לפלוגתאות שעמדו לדיון במסגרת הבוררות.

ו. בא כוחם המלומד של הנתבעים, עו"ד אורי בן שושן, טען בסיכומיו כי גם אם יוכח שלא היה מעשה בית דין בין הצדדים, הרי "משנקבע בהחלטה (היינו, החלטתו הנ"ל של כבוד השופט עמית על העברת הסכסוך לבוררות. ע.ג.) שהצדדים יתדיינו בכל תביעותיהם בהליך הבוררות הרי שהם מנועים מלהגיש תביעה נוספת".

אין בידי לקבל טענה זו.

לכל היותר ניתן להתייחס להחלטתו האמורה של בית משפט השלום כאל הסכם בוררות שנקשר בין הצדדים (וכאמור לעיל, העניין אינו נקי מספקות). ואם כך הדבר הרי שהנתבעים יכולים היו לעתור, עקב קיומו של הסכם הבוררות, לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח1968-. זאת, לאור טענתם על כך שהחלטת בית משפט השלום על דבר העברת כל סכסוכיהם של הצדדים לבוררות חלה גם על הסכסוך המפורט בכתב התביעה. (למותר לציין כי באומרי כן איני מביע עמדה באשר לשאלה אם טענה כאמור היתה מתקבלת אם לאו). ואולם, הנתבעים לא עתרו לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות ועל שום כך אינני רואה, בנסיבות העניין, כל סיבה לקבוע כי התובעים מנועים מלהגיש את תביעתם הנוכחית לבית משפט זה.

7. אחרית דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקשים (הנתבעים) ישלמו למשיבים (לתובעים) הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

פיסקה 7 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד עינב כהן ב"כ התובעים ועו"ד גב' דפנה שני בן-שושן ב"כ המבקשים (הנתבעים).

ניתן היום י"ג באלול תשס"ב, 21 באוגוסט 2002 בהעדר הצדדים.

עודד גרשון
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי בחיפה
חנה אוחנה / h005156012.1
12
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בחיפה

בשא 005156/01
בתיק עיקרי: ת.א 1184/00

בפני

כבוד הרשם עודד גרשון








בשא בית משפט מחוזי 5156/01 הולנדר בנאי נכסים (1995) בע"מ ח.פ 512109661 נ' פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/08/2002)











תיקים נוספים על הולנדר בנאי נכסים (1995) בע"מ ח.פ 512109661
תיקים נוספים על פ.א.ל. החברה הצפונית למכוניות בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט