בעניין: - המשיבהחלטה1. לפני בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (להלן – מזונות זמניים) שהגישה נ' ג' (להלן – המבקשת) נגד ד' נ' (להלן – המשיב).העובדות הרלבנטיות לבקשה2. א. המבקשת כבת 74 והמשיב כבן 88 (להלן – הצדדים).ב. המבקשת היתה ידועתו ...

 
בעניין: - המשיבהחלטה1. לפני בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (להלן – מזונות זמניים) שהגישה נ' ג' (להלן – המבקשת) נגד ד' נ' (להלן – המשיב).העובדות הרלבנטיות לבקשה2. א. המבקשת כבת 74 והמשיב כבן 88 (להלן – הצדדים).ב. המבקשת היתה ידועתו ...



52616/08 בשא     16/06/2008



תיקים נוספים על בעניין:
תיקים נוספים על המשיבהחלטה1. לפני בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (להלן – מזונות זמניים) שהגישה נ' ג' (להלן – המבקשת) נגד ד' נ' (להלן – המשיב).העובדות הרלבנטיות לבקשה2. א. המבקשת כבת 74 והמשיב כבן 88 (להלן – הצדדים).ב. המבקשת היתה ידועתו ...




בשא 52616/08 נ' ג' נ' ד' נ'




בעניין:
נ' ג'

ע"י ב"כ עו"ד
זיוה פוקס

המבקשת

נ ג ד
ד' נ'

ע"י ב"כ עו"ד
יעקב עוזיאל

המשיב

החלטה

1. לפני בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (להלן – מזונות זמניים) שהגישה נ' ג'
(להלן – המבקשת) נגד ד' נ'
(להלן – המשיב).

העובדות הרלבנטיות לבקשה
2. א. המבקשת כבת 74 והמשיב כבן 88 (להלן – הצדדים).
ב. המבקשת היתה ידועתו בציבור של המשיב (פרוטוקול מיום א' בכסלו התשס"ח 11.11.07 ע' 1 ש' 16-15).
ג. ביום י' שבט התש"ס 17.1.2000 חתמו הצדדים על הסכם המסדיר את יחסיהם. ביום יז' טבת התשס"ז 7.1.2007 נערכו בהסכם תיקונים בשל טעות סופר (להלן - ההסכם).
ד. המבקשת חדלה להתגורר בבית המשיב בחודש 3/2007 (להלן – מועד הפירוד).
ה. ביום י"א אייר התשס"ז 29.4.07 הגישה המבקשת תביעה למזונות ומדור (תמ"ש 9270/07), וביום י' סיון התשס"ז 27.5.07 הוגשה תביעה שכנגד. כשנה לאחר הגשת התביעה, ביום כ"ה אדר ב' התשס"ח 1.4.08, הוגשה בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (בש"א 52616/08), זו הבקשה שלפני.

טענות המבקשת
3. א. הצדדים חיו כידועים בציבור מ-1998 ועד אמצע 3/07 (להלן – החיים המשותפים), בדירת המשיב ברח'.... בירושלים (להלן – הדירה ברח' .....).
ב. במהלך החיים המשותפים המשיב כלכל וזן את המבקשת. המשיב נתן למבקשת מדי חודש 6,000 ₪ להוצאות כלכלת הבית והוצאות אישיות, ובנוסף נשא בהוצאות הבאות: אחזקת שוטפת של הדירה ברח' בלפור, הוצאות בריאות במסגרת פרטית; חופשות בארץ ובחו"ל; מנוי לתיאטרון; עיתונים; מגזינים; מסעדות; הוצאות נסיעה לכנסים בחו"ל, הוצאות מיוחדות כגון פרסום מחקרים, תרגום והוצאה לאור של ספר שירה.
ג. בהסכם התחייב המשיב למזונות המבקשת גם לאחר אריכות ימיו, באמצעות חתימה על הוראה בלתי חוזרת לפיה היא מוטבת בפנסיות שלו. מכאן יש ללמוד באנלוגיה, כי המשיב התחייב לזון את המבקשת גם לאחר פרידה חד צדדית.
ד. התלות המלאה שפיתחה המבקשת במשיב, בעידודו, מטילה עליו אחריות לכלכלה לתמיד, ובמיוחד לאחר הפירוד וכאשר בין הצדדים פערי הכנסה משמעותיים: הכנסות המבקשת כ-2,950 ₪ והכנסות המשיב כ-18,800 ₪.
ה. המבקשת זכאית למזונות למשך כל חייה מכח ההסכם, או מכח הסכם מכללא, עקרון תום הלב, דיני היושר ומשיקולי הגינות, מוסר וצדק. המבקשת זכאית למזונות גם מכח אינטרסים לבר חוזיים ובהתבסס על עקרון ההסתמכות, בצורך בהגנה על חלשים ובעקרון השוויון.
ו. למשיב יש את יכולת לשאת במזונות המבקשת. לכן, יש לפסוק, החל ממועד הגשת התביעה, 7,300 ₪ לחודש לפי הפירוט שלהלן: מזון – 1,800 ₪; ביגוד והנעלה – 1,200 ₪; תרבות וחופשה – 1,500 ₪; קוסמטיקה ומספרה – 1,200 ₪; טלפון נייד – 350 ₪; נסיעות – 1,000 ₪; חוג התעלמות – 250 ₪. בנוסף יש לפסוק למבקשת הוצאות אחזקה שוטפת של מגורים בדירתה בעיר ב'.

טענות המשיב
4. א. הצדדים היו ידועים בציבור כ-7 שנים.
ב. הזכות למזונות אינה חלה על ידועים בציבור, ובייחוד אינה חלה על מי שלא היתה מניעה על פי ההלכה היהודית למסד את מערכת היחסים. המבקשת הסכימה לחיות כידועה בציבור, ומכך יש ללמוד על הסכמתה כי המשיב ישא בהוצאות כל עוד הצדדים חיים יחד.
ג. פסיקת מזונות למבקשת תעמיד אותה במקום טוב מזה של אישה שנישאה כדת וכדין, שעם קבלת הגט מסתיים חיוב המזונות.
ד. תשלום מזונות משקמים הוא פונקציה של הנסיבות. חיובו של המשיב לפרנס את הבית המשותף הגיע לכלל סיום עת נפרדו הצדדים.
ה. הקשר בין הצדדים החל לאחר שכל אחד מהצדדים מימש את הפוטנציאל האישי שלו ולכל אחד דירה משלו. אין במקרה דנן תלות כלכלית, שכן אין מדובר במקרה שבו צד אחד ויתר על התפתחותו התעסוקתית בשל מערכת היחסים בין הצדדים.
ו. אין לדבר על הסכם מכללא שעה שבין הצדדים ישנו הסכם מפורש, שאינו כולל זכות למזונות לאחר סיום החיים המשותפים.
ז. גם אם קמה זכות עקרונית למזונות לידועה בציבור, הזכות קמה מכח דיני החוזים, וחוזה שנכרת מגיע לסיומו תוך זמן סביר מעת שאחד הצדדים החליט להביאו לידי סיום.
ח. לחילופין, יש להתחשב בהכנסותיה של המבקשת ובנכסיה. המבקשת מכרה את דירתה בעיר ג'. בשנת 2001 תמורת 400,000 דולר. בנוסף, למבקשת שתי דירות, אחת בעיר ב' ואחת בעיר ד', כאשר האחרונה אינה מושכרת, דבר המעיד על יכולת כלכלית.
ט. לחילופין, אין זה ראוי לפסוק למבקשת מזונות זמניים בטרם התבררו מלוא העבודות, ובפרט שהזכות למזונות שיקום היא תלוית נסיבות.
י. משהוכח כי למבקשת אמצעי קיום, עליהם נמנעה מלדווח, אין לפסוק מזונות זמניים.

המסגרת המשפטית
מזונות לידועה בציבור
5. א. הצדדים שניהם יהודים. הצדדים מעולם לא נישאו. לפיכך, אין חובה על המשיב לשאת במזונות המבקשת מכח הדין האישי.
ב. חרף זאת, נראה כי התגבשה הלכה לפיה אין מניעה לבסס חיוב של מזונות למי שהיתה ידועה בציבור לאחר הפירוד מכח הסכם מפורש, ואף הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה בנסיבות העניין (רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני (פ"ד נח(2) 213; ע"א 805/82 ורסנו נ' כהן פ"ד לז(1) 529 דברי השופט ברק בסעיף 15).
ג. יחד עם זאת, השאלה האם חיי שיתוף בין ידועים בציבור מבססים הסכם מכללא לתשלום מזונות במקרה של פירוד הושארה בצריך עיון: ע"א 805/82 ורסנו, לעיל; ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית פ"ד נה(1) 12.
ד. על השיקולים שראוי לשקול בעת פסיקת מזונות קבועים עמד המלומד שחר ליפשיץ בספרו הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, ע' 171 (נבו הוצאות לאור בע"מ, 2005):
"... ההצדקה האמיתית להטלה של חובת מזונות בין ידועים בציבור לאחר פרידתם נעוצה באינטרסים חוץ חוזיים, ובמיוחד בעיקרון ההסתמכות, בצורך בהגנה על צדדים חלשים ובעיקרון השוויון ... הייתי מצפה שבית המשפט יתמקד לא בהסכמים פיקטיביים בין הצדדים, אלא בדפוס היחסים בפועל, במשך היחסים, בתלות הכלכלית שנוצרה, בקיומם של ילדים, בהפסדים ורווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני הזוג עקב הקשר וכדומה...".

ה. במקרים הבודדים שבהם נפסקו בפועל מזונות קבועים לידועים בציבור, הוגבל בדרך כלל משך המזונות על ידי בתי המשפט לתקופה קצרה יחסית: שם, ליפשיץ, לעיל בע' 170.
ו. לאחרונה ניתנו פסקי דין על ידי בתי המשפט בהם נפסקו לידועה בציבור מזונות זמניים (או בשמם האחר מזונות משקמים): בש"א 2021/07 ד.ה. נ' א.ג. (לא פורסם, ניתן ביום 14.2.08) מפי השופטת גליק; בש"א (ת"א) 14694/07 ל.ד. נ' ב.י.ח (לא פורסם, ניתן ביום 29.4.08) מפי השופט שטרק. השופט שטרק סבר כי ניתן להחליף את תורת ההסכם מכללא בעיקרון תום הלב, המשלים חסר בהסכם בין הצדדים, מקום שרצונם הסוביקטיבי של הצדדים לא הובהר: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים פ"ד מ(2) 265. באותו מקרה נפסקו מזונות זמניים ומדור בשיעור של 2,750 ₪ לחודש לתקופה של 24 חודשים או עד לסיום ההליכים, המוקדם מבין השניים.

דיון
6. לאחר ששקלתי בעניין הגעתי לידי מסקנה כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים שלהלן:
א. בידי המבקשת הכנסה של כ-3,000 ₪ לחודש.
ב. המבקשת הגישה את בקשתה למעלה משנה ממועד הפירוד, כאשר בתקופה זו נטען כי המשיב לא שילם דבר והאישה לא מצאה להקדים ולפנות לבית המשפט. מסיבה זו איני מוצא כל דחיפות להעניק למבקשת את הסעד המבוקש כבר עתה, בטרם תידון התביעה לגופו של עניין.
ג. בעניין זה ראה גם את דבריו של המלומד ליפשיץ, לעיל, בעמוד 170:
"... באופן כללי, מודל המזונות המסתמך בפסיקה העוסקת בידועים בציבור תואם את המודל של מזונות משקמים. כך בעניין ורסנו, בעת שהציג השופט ברק את האפשרות לחייב ידועים בציבור במזונות, הוא הבהיר כי המזונות הללו קשורים בצורך ליתן תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד שבין הצדדים...".

ד. התברר כי המבקשת מכרה את דירת הוריה ורכשה דירה אחרת (ע' 18 ש' 2 ע' 3 ש' 15), וזאת בנוסף לדירה נוספת שיש לה בתל אביב. המבקשת לא גילתה פרטים אלה מיוזמתה לבית המשפט.
ה. ככל שמדובר במזונות זמניים לאישה וילדים, לגביהם החיוב הוא על פי דין ואינו שנוי במחלוקת, סוטים מהכלל שאין נעתרים לבקשה לסעד זמני ככל שהסעד הזמני הוא הסעד העיקרי. במקרה זה יש מחלוקת לגבי עצם החיוב, ולכן אני מוצא כי יש להחיל את הכלל הרגיל לפיו בית המשפט לא ימהר להעניק סעד זמני אשר כמוהו כסעד המלא הנדרש בתביעה העיקרית. לפי כלל זה, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בשיקול הדעת ולהימנע מלהעניק הסעד הזמני, אלא לאחר שישתכנע שלכאורה קיימת עילה לכך, הן מבחינת הזכות הסובסטנטיבית, אשר מבקש הסעד טוען לה בתובענתו, והן מבחינת השיקול, כי יגרם לו נזק בל יתוקן אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש (רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, עמ' 228-229).
ו. ההכרעה בזכות הסובסטנטיבית של המבקשת, קרי, בזכאותה למזונות לאחר פירוד הצדדים, היא שאלה כבדת משקל, ועליה להתברר בהליך העיקרי, לאחר שמיעת ראיות.
ז. בנוסף, לא השתכנעתי כי הבקשה עומדת במבחנים הקבועים בפסיקה בעניין מתן סעדים זמניים, קרי, בנסיבות המקרה מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, באופן המצדיק העתרות לבקשה או כי יגרם למבקשת נזק בל יתוקן אם לא יינתן הזמני המבוקש.
ח. לפיכך, הבקשה נדחית.

ט. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ח (16 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

פיליפ מרכוס
, שופט
1
בתי המשפט
בדלתיים סגורות

בית משפט לענייני משפחה ירושלים
בש"א 052616/08
תמ"ש 9270/07
בפני
:
כב' השופט פיליפ מרכוס
16/06/2008








בשא בית המשפט לענייני משפחה 52616/08 נ' ג' נ' ד' נ' (פורסם ב-ֽ 16/06/2008)











תיקים נוספים על בעניין:
תיקים נוספים על המשיבהחלטה1. לפני בקשה למזונות זמניים – דמי שיקום (להלן – מזונות זמניים) שהגישה נ' ג' (להלן – המבקשת) נגד ד' נ' (להלן – המשיב).העובדות הרלבנטיות לבקשה2. א. המבקשת כבת 74 והמשיב כבן 88 (להלן – הצדדים).ב. המבקשת היתה ידועתו ...




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט