ש.י סימון אחזקות בע"מ - חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה

 
ש.י סימון אחזקות בע"מ - חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה
תיקים נוספים על ש.י סימון אחזקות בע"מ | תיקים נוספים על חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה

7507/04 בשא     01/12/2004




בשא 7507/04 ש.י סימון אחזקות בע"מ נ' חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
בשא007507/04


לפני:
כב' השופט ר' כרמל


01/12/2004




בעניין:
ש.י סימון אחזקות בע"מ


המבקשת









נ
ג
ד






1. חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ

2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

3. המשרד לקליטת עליה










המשיבות








החלטה



בקשה לצו מניעה זמני

1.
בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני לפיו ימנעו המשיבות מלפעול להארכת תוקפו של הסכם המכונה "הסכם עמידר", להימנע מלפעול למימוש האופציה הקבועה בהסכם עמידר להארכת תקופתה, ולמנוע מהמשיבות מלהתקשר ביניהן בכל עסקה שהמבקשת אינו צד ולפיה יוענקו זכויות בדירות מסוימות השייכות למבקשת, לאחר יום 30.10.04.


2.
רקע:

המבקשת הינה חברה העוסקת בניהול, אחזקה והפעלה של יחידות דיור. המשיבה מס' 1 (להלן: "חי-טל"), עוסקת בהשכרת דירות, המשיבה מס' 2 (להלן: "עמידר") הינה חברה ממשלתית ופועלת לעניין מקבצי דיור כשלוחתה של המשיבה 3. בשנת 1999 זכתה חי טל במכרז מטעם משרד הקליטה להשכרת מקבץ של 85 דירות בפרוייקט באשדוד. לאחר הזכייה במכרז נחתם הסכם, המכונה הסכם עמידר, בין חי טל ולבין מדינת ישראל באמצעות עמידר, להשכרת הדירות. ההסכם נחתם ביום 5.8.99 (נספח א' לכתב התביעה). מאחר שבבעלות חברת חי טל
לא היה מלאי מספיק של דירות לצורך ביצוע ההתחייבויות שע"פ הסכם עמידר, ולקראת קיום התחייבויותיה בהתאם להסכם עמידר, התקשרה חי טל עם המבקשת בהסכם שבמסגרתו העמידה המבקשת 50 דירות בפרוייקט "אשדוד ביץ'" שבאשדוד לרשות חי טל ולרשות הסכם עמידר (9 דירות הינן בבעלות המבקשת ואת יתרתן היא שוכרת מצדדים שלישיים). ההסכם בין המבקשת ולבין חי טל נחתם ביום 25.7.99, דהיינו עובר לחתימתו של הסכם עמידר.

3.
המחלוקת בין המבקשת ולבין המשיבים מקורה בהוראות סעיף 4 להסכם עמידר הקובע, לעניין תקופת ההסכם: "תקופת חוזה זה הנה 60 חודשים מיום 1.11.99 ועד ליום 30.10.99" ובהמשך נאמר "לעמידר תהא האופציה להאריך את תקופת החוזה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 חודשים לפי בחירתה", והמשך ההוראה קובע: "וזאת על ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב לאחר תום 48 חודשים מיום כניסת החוזה לתוקף ולכל המאוחר 10 חודשים לפני תום תקופת החוזה". תנאי זה, לגרסת המבקשת לא קויים, הודעה לא ניתנה, ולפיכך האופציה לא מומשה ואיננה ניתנת למימוש. מכאן, כך לגרסת המבקשת, התחיבויותיה של המבקשת, החל מיום 30.10.04 בטלות ומבוטלות, הסכם עמידר פקע ואין המבקשת חבה במאומה למי מהמשיבים.

4.
עוד טוענת המבקשת כי מאחר שלא התקבלה הודעה בדבר מימוש אופציה פנתה המבקשת (באמצעות בא כוחה), במכתב מיום 25.8.04 בו הודיעה המבקשת כי מאחר שלא נמסרה הודעה בדבר מימוש האופציה במועד וכמוסכם, רואה המבקשת את הסכם חי טל כבא לסיומו ביום 30.10.04. כמו כן, כך נאמר באותו מכתב, תסכים המבקשת לנהל משא ומתן עם עמידר להתקשרות ישירה. כפי שיובהר, להלן, אמירה זו, שבאה בסעיף 5 למכתב הנ"ל, טומנת בחובה את העוקץ למחלוקת שבין הצדדים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בתביעת חי טל מיום 7.9.04 לפיה המבקשת ערה זה מכבר למימוש האופציה איננה נכונה, המשיבות החלו לנהוג עימה ב"חמקמקות" והמבקשת הודיעה בשנית, במכתב מיום 30.8.04, על נכונותה להתקשרות ישירה עם עמידר.

5.
בסעיף 17 לבקשה נטען כי ברקע להגשת הבקשה והתביעה, עומד סכסוך כספי ממושך בין המבקשת לבין חי טל לפיו, כך נטען, חייבת חי טל סכומי כסף גדולים למבקשת, התנהלו בין הצדדים הליכים בבית משפט השלום באשדוד וניתן פס"ד באותו הליך אשר הסדיר את אופן גביית הכספים וחלוקתם בין הצדדים (פסה"ד ניתן ביום 30.1.03). באותו הליך, חי טל הייתה התובעת ובין היתר עתרה למתן צו שימנע את פינוי הדיירים מהדירות כפי שהיה בדעת המבקשת (הנתבעת שם) לעשות. כן פסק בית המשפט השלום באשדוד, באותו הליך, בנושאים נוספים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, וביניהם נושא העמלות, דמי ניהול, הוצאות מיוחדות, והתמנה רואה חשבון אשר החליף את הכונס שהתמנה בשלב ביניים. רואה החשבון קיבל לידיו את כספי השכירות שהתקבלו מעמידר, והוא חילקם לצדדים (המבקשת וחי טל) על פי הוראות ההסכם שבין הצדדים והעקרונות לפיהם פעל הכונס. דרך זו מיושמת עד היום והיא אמורה להסיר מראש כל מכשול ומוקש ביחסים שבין הצדדים באשר למחלוקת הרווחים ותשלום הוצאות.

6.
לגרסת המבקשת (סעיף 21 לבקשה) יש לראות במערכת היחסים הנבנית על הסכם עמידר, וההסכם שבין המבקשת לבין חי טל, כיוצרת זכויות למבקשת על פי הסכם עמידר, וחי טל אינה רשאית לנקוט כל ויתור שהוא בשם המבקשת, ביחסים שבין המבקשת לבין עמידר, יחסים משפטיים הקיימים לגרסת המבקשת.

7.
בחינת הוראות הסכם עמידר, שהוא כזכור הסכם שבין חי טל ולבין עמידר, מעלה כי אין באותו הסכם כל אחיזה ויתד למבקשת. אפשרות מימוש האופציה לתקופה של 60 חודשים מוענקת לעמידר, וזאת ביחסים שבינה לבין חי טל. בהסכם שבין המבקשת ולבין חי טל, נאמר (בסעיף 2 להסכם) כי "הצדדים נוטלים על עצמם ומתחייבים למלא את כל הוראות המכרז לחוזה מקבצי על נספחיהם בדיור (כך במקור ר.כ.) ככתביהם וכלשונם"
. . . ובהצהרות לאותו הסכם נאמר כי הצדדים מבקשים לשתף פעולה לצורך הפעלת מקבץ הדירות. גם הוראות הסכם זה אינן מקימות למבקשת עילה להתערבות ביחסים החוזיים שבין המבקשת לבין עמידר.

8.
הטענה העיקרית בסיכומיה של המבקשת הנה הטענה לפיה מדובר ב"זכות קניין" הראויה להגנה. זכות המבקשת, הבעלים של הקניין, לקבוע מה ייעשה בקניינה, ועל כן, מאחר שצו המניעה מתבקש לצורך הגנה על זכות קניינית, מצומצם מרחב שיקול הדעת העומד לפני בית המשפט. מכאן, כך טוענת המבקשת, אין מדובר בנזק הניתן לפיצוי כספי, לאור אופיה הקנייני של הפגיעה, מאחר שאי מתן הצו יגרום לחורבנה הכלכלי של המבקשת. עוד נטען על ידי המבקשת כי לא חל שיהוי בפני
יתה לבית המשפט ואף לא התקיימו התנאים המקימים בסיס לטענה זו, שכן המבקשת לא יצרה מצג של השלמה עם מימוש האופציה והמשיבות לא הסתמכו על מצג של השלמה, ולפיכך מצבן לא השתנה לרעה. נקודה מרכזית נוספת שהודגשה על ידי המבקשת, בסיכומיה, מתמקדת באופציה ובאי מימושה תוך הפנייה להתכתבות שבין הצדדים כגון, מכתב מטעם עמידר מיום 4.5.04 בו נאמר: "הצדדים נמצאים במו"מ, במגמה חיובית על מנת להגיע לסיכום ב דבר המשך ההתקשרות".

9.
כפי שנרמז על כך לעיל, מדבריו של מנהל המבקשת מר סימון יוסף, יצא המרצע מן השק, שעה שנחקר על תצהירו. בחקירה זו אישר מר סימון כי הוא מוכן ומעוניין בהתקשרות ישירה עם עמידר. בדרך זו תחסוך המבקשת את הרווח בשעור 1% אותו נוטלת חי טל ע"פ הוראת סעיף 5 להסכם שבין המבקשת לבין חי טל. וכן- כאשר נשאל מר סימון מדוע לא פנה לבית המשפט בסוף שנת 2003 שעה שכבר ידע, לגרסתו, כי מתגבש מבחינתו נזק בלתי הפיך, השיב מר סימון: "לא פניתי, אין לי הסבר". כאשר נשאל מר סימון מהו הנזק הבלתי הפיך השיב: "שאני לא מתוגמל כמו שצריך להיות עבור השכירות של הדירות . . . אין לי שליטה על הכספים". יחד עם זאת אישר מר סימון כי בקשר עם
טענה זו, לפיה אין מועברים אליו מלוא הכספים, התקיים ההליך בבית המשפט באשדוד שהוזכר לעיל, ועל מנת למנוע אי הבנות התמנה כונס נכסים. מר סימון גם אישר קיומם של הליכי הבוררות בין הצדדים. בנוסף, אישר מנהל המבקשת כי המבקשת כבר גבתה כספים מהדיירים עד לחודש פברואר 2005, דהיינו אל תוך תקופת האופציה. על כן, נראה כי יש טעם בטענת המשיבה 1 בסיכומיה כי המניע העומד מאחורי ההליך הוא ניסיון המבקשת להשיל מעליה את החיובים שהוטלו עליה במסגרת ההליך שבבית משפט השלום באשדוד (בת.א 2592/02) ומחיובים הנובעים מפסק בוררות שניתן במסגרת ההתגוששות שבין הצדדים,

פסק דין
שאושר על ידי בית המשפט, כאשר מנהל המבקשת אישר, בהקשר זה, כי המבקשת נאותה להמשיך ולהעמיד את הדירות לרשות הדיירים אך אם יבוטלו החיובים הכספיים שהוטלו על המבקשת, חיובים שאושרו ע"י בית המשפט העליון (ראה ההחלטות כפי שצורפו לתגובת המשיבה 1). ועוד – חי טל, בתשובתה לבקשה, גילתה את אשר הסתירה המבקשת והיא התחייבות בלתי חוזרת שניתנה מטעם המבקשת כלפי חי טל, התחייבות מיום 2.8.99, בה נאמר, בין היתר: "התחייבות זו תקיפה ללא הגבלת זמן, וידוע לנו כי מדובר על שכירות לתקופות ארוכות, בהתאם לתנאי המכרז". אין בהתחייבות זו דבר באשר לאופציה כלשהי ולדרכי מימושה וההתחיבות הבלתי חוזרת, כאמור בה, הנה ל"להעמיד לרשות חי טל.... בתוך 30 יום מיום שתודיע על כך, את כל הדירות...". גם אם התחייבות זו באה בקשר עם ההסכם שבין המבקשת לבין חי טל ולא מעבר לכך, מחובתה של המבקשת היה לגלות דבר קיומה של התחיבות זו תוך פירוט טענותיה. למעשה, מהסכם המקבץ עולה כי אין חובה בדבר מתן הודעה בדבר מימוש האופציה או קבלת הודעה כזו מעמידר. ועוד: בתצהיר התומך בבקשה נאמר כי המבקשת סבורה כי חי טל לא שילמה תשלומי מע"מ בהם היא חבה בגין הסכם עמידר, ומאחר שאין אבחנה בהסכם בין סכומים המגיעים למבקשת ואלו המגיעים לחי טל, חובה של חי טל למע"מ חושף את המבקשת לעיקולים שיוטלו מהרשויות על כספים המגיעים מעמידר. אולם מנספח י"ד לתשובת המשיבה עולה כי נכון ליום 26.9.04 לא קיימת יתרת חוב למע"מ.

10.
המסקנה מהאמור לעיל הינה כי מדובר, הלכה למעשה, בסכסוך על רקע כספי, חשבונאי, אשר אין בינו ובין זכות קניין מאומה. לכך יש לצרף את העובדה שהסכסוכים הכספיים שהתגלעו בין הצדדים הוסדרו בהליכים אחרים שהגיעו עד לפתחי בית המשפט העליון. (ראה החלטת כב' השופטת דורנר ברע"א 319/02 בקשר עם החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שניתנה בעקבות החלטת בית המשפט השלום באשדוד וכפי שהוזכרה לעיל), והרושם הוא, אם כי אין זה המקום לפתח נקודה זו או להכריע בה, כי מדובר בניסיון נוסף לעקוף אותן החלטות. כיום מתבצעת חלוקת הכספים על-פי עקרונות שהותוו ע"י בית משפט בפיקוח רואה חשבון, לרשות המבקשת מוזרמת הכנסה חודשית, אין צד מסויים ממונה על הקופה, באופן בלעדי וקיים סימן שאלה בדבר זכותה של המבקשת לינוק מהיחסים החוזיים שבין המשיבות לבין עצמן. כל אלה, מוליכים כאמור למסקנה כי מדובר במחלוקת כספית, המבקשת גבתה כספים אל תוך ומתוך תקופת האופציה והיא יכולה לעשות כך ללא קושי בעתיד. שאלת חלוקת הכספים תתברר בבוא העת כמו יתר המחלוקות הכספיות שבין הצדדים, ולמרות טיעוני המבקשת, אין לנו עניין בזכויות קנייניות ובפגיעה בקניין. עוד יש להוסיף לכך כי מדבריו של מנהל המבקשת בחקירתו עולה כי המבקשת הייתה ערה עוד בסוף שנת 2003, כלומר כמעט לפני כשנה, כי לאור עמדת המשיבות מתחיל להיווצר נזק בלתי הפיך, ועל אף זאת, הוא לא פנה באותו מועד לבית משפט ולא היה בפיו כל הסבר לכך: "לא פניתי, אין לי הסבר" דהיינו, גם מכשול השיהוי ניצב בפני
המבקשת. גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת שכן היעתרות לבקשה פירושה פינויים מהדירות של כל הדיירים, בתוך ימים ספורים, כאשר נזקה של המבקשת ניתן, כאמור, לפיצוי כספי. מצב דברים זה של מאזן הנוחות מצטרף לשאלת השיהוי. (וראה לעניין מתן סעד זמני והנזק העלול במתן הסעד להיגרם לאדם שאינו צד לתובענה ולמידת הפגיעה שייצור הסעד: רע"א, 1767/04 טוויל נ' סולל בונה בע"מ, פדאור 04 (4) 53, וכן ר' רע"א 5240/92, חלמיש חברה ממשלתית עירונית נ' אשרז עיבוד נתונים, פ"ד מ"ז (1) 45). מכאן, ומאחר שההסכם ממשיך להתבצע, כספים מוזרמים גם לכיסי המבקשת, אין מקום להיעתר לבקשה לצו מניעה כמבוקש ע"י המבקשת, וההלכות בעניין זה ידועות: כאשר נזקו של התובע ניתן להטבה בכסף, יש בכך שיקול לאי מתן צו זמני ר' ע"א 238/73 שרעבי נ' חמצני פ"ד
כ"ח
(1) 85, 91, ולעניין היחס בין מאזן הנוחות ולבין הזכות הלכאורית ר' רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529.

התוצאה היא שהבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה מס' 1 ובשכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ ובאותו סכום תישא המבקשת גם כלפי המשיבות 2 ו- 3 (ביחד).

ניתנה היום י"ח בכסלו, תשס"ה (1 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים
המזכירות

תשלח עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.


ר' כרמל
, שופט



קלדנית: מאיה כהו






בשא בית משפט מחוזי 7507/04 ש.י סימון אחזקות בע"מ נ' חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה (פורסם ב-ֽ 01/12/2004)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על ש.י סימון אחזקות בע"מ      דוח מידע משפטי על חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות מידע עסקי על ש.י סימון אחזקות בע"מ      דוחות מידע עסקי על חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, המשרד לקליטת עליה


להסרת פסק דין זה לחץ כאן