עשה אל ויקי, עשה אל בטי, קליין אורית ואח' - אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ, אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, דינה עמר אדרכלית ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עשה אל ויקי עשה אל בטי קליין אורית אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ אשל הירדן יזום ובנין בע"מ דינה עמר אדרכלית
 
עשה אל ויקי, עשה אל בטי, קליין אורית ואח' - אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ, אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, דינה עמר אדרכלית ואח'
תיקים נוספים על עשה אל ויקי | תיקים נוספים על עשה אל בטי | תיקים נוספים על קליין אורית | תיקים נוספים על אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ | תיקים נוספים על אשל הירדן יזום ובנין בע"מ | תיקים נוספים על דינה עמר אדרכלית |

343069
23033/00 א     22/03/2005




א 23033/00 עשה אל ויקי, עשה אל בטי, קליין אורית ואח' נ' אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ, אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, דינה עמר אדרכלית ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
א
023033/00


בפני
:
כב' השופט א. גנון
תאריך:
22/03/2005




בעניין
:
1. עשה אל ויקי

2. עשה אל בטי
3. קליין אורית
4. קליין זולטן


ע"י ב"כ עו"ד
א. הכהן ואח'

התובעים


נ
ג
ד


1. אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ

2. אשל הירדן יזום ובנין בע"מ
3. דינה עמר אדרכלית
4. קוריאל אברהם
5. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
6. ירון קריסי מהנדס
7. מהנדס חיים עדוי


ע"י ב"כ עו"ד
1,2,6. ש. פרדמן ושות'

3,4,7. ח. קליר ואח'
5. פרקליטות מחוז חיפה
הנתבעים




פסק דין

1.
תביעת פיצויים בגין ליקויי בניה ואי התאמות שהגישו התובעים שרכשו דירותיהם. התובעים 2-1 (עשהאל) חתמו ביום 6.8.96 על הסכם עם חברת בניוגר ישראל (1994) בע"מ שלימים שינתה שמה לשם הנתבעת מס' 1, והתובעים 4-3 (קליין) חתמו על הסכם רכישת דירתם מאת אשל הירדן ביום 16.5.96.

2.
ביחס לנתבע 6 – נטען שפיקח על הבניה ונושא באחריות לליקויים. ואילו ביחס לנתבעים 4-3 נטען כי תכננו הדירות וחלה עליהם חבות בגין הליקוי הנובע מן התכנון הלקוי וכן מכוח פיקוחם על הבנייה, הם שטיפלו במכרזים לבניה ונתנו הוראות בנייה. ביחס לנתבעת מס' 5 זו ביצעה הפיקוח על עבודות הפיתוח ונטען כי היא אחראית לליקויים בקירות התומכים (סעיף 16 לכתב התביעה המתוקן). מדובר בקיר תומך בגבול החלקה. לגבי נתבע 7 נטען שהוא מהנדס הקונסטרוקציה ואחראי לנזקים אף הוא.

3.
בהסדרים דיוניים שהוגשו לבית המשפט, בין התובעים לנתבע 7 ובין התובעים לנתבעת 5 הוסדר כל נושא התביעה לעניין הקיר התומך, והוסכם כי עניין זה שנדון
בת.א. 1436/98 בבית המשפט המחוזי חיפה, בתביעה דומה שהוגשה ע"י דיירים אחרים בפרויקט, יוכרע על פי פסיקת בית המשפט המחוזי בתיק הנ"ל. הסדרי פשרה בכתב הוגשו בעניין זה וניתן להם תוקף של

פסק דין
-חלקי.

4.
התביעה הוגשה לסכומים גבוהים ביותר על בסיס חוות דעת של המומחה מר שטיינר, התביעה היא ע"ס 386,000 ₪. יש לציין מיד כי לאחר שכל הראיות הוגשו ולאחר שמומחה בית המשפט הגיש חוות דעתו, נתחוור ההיקף הראוי של התביעה הרחוק מאוד מסיכומי התביעה.


בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעתם של 20 דיירים אחרים לליקויי בנייה באותו פרויקט, והתובעים דנן שרצו להצטרף לאותה תביעה נדחו ועל כן הגישו התביעה בנפרד בבית משפט זה. מציין ב"כ הנתבעים 1,2,6 כי בהסדר שנעשה בתביעה שבבית המשפט המחוזי נקבע כי אשל הירדן תבצע את תיקון הליקויים בדירות התובעים, תחת פיקוח מוסכם, ואילו בענייננו, מתנגדים התובעים דנן להסדר כזה והם עומדים על תביעה כספית נפרדת.

5.
מר ברוקנר, המומחה מטעם בית המשפט, בדק את הדירות והגיש חו"ד וכן השיב לשאלות הבהרה, המומחה ביקר פעם נוספת בנכס והשלים חוות דעתו על פי קביעת בית המשפט.

6.
בטרם אעבור לפרטי הנזקים ולשאלת תיקונם ו/או הזכות לפיצוי, יש לומר שהתביעה נגד הנתבעת מס' 2 אין לה יסוד וכי התובעים אינם מגלים כלפיה כל עילה. מדובר בחברה אחרת ושלא הונח כל יסוד עובדתי או משפטי להטיל עליה חיובי הנתבעת מס' 1 – המניע לתביעתה לא ברור, אולם גם אם יש לתובעים טעם כלכלי כל שהוא לתבוע גם חברה זו, אין כלפיה כל עילה – והתביעה נגדה נדחית. אני מקבל את טיעוני ב"כ בנדון.


הוא הדין ביחס לנתבע מס' 6. העובדה כשלעצמה שהוא משמש כמנהל אצל הנתבעת 1, אינה מטילה עליו חבות אישית בגין ליקויי הבניה. כדי להטיל חבות אישית עליו בין כמנהל, בין כמפקח ובין כמעורב אישית בפעולות הבניה ובפעילות שגרמה את הליקויים, חובה על התובעים להניח תשתית ראייתית מנימלית וזו לא קיימת במקרה דנן. אין התובעים יוצאים כדי חובתם בהעלאת טענות בעלמא או בהצביעם על כך שהנתבע היה מפקח הבניה.

7.
חוות דעתו של מר ברוקנר מקובלת בעיני וסבירה, היא מאוזנת ועדיפה על פני חוות הדעת מטעם התובעים וזו מטעם הנתבעים. חוות דעת מטעם התובעים מנופחת מאוד, עוסקת לעיתים בקטנות של ממש, יש בה מגמתיות בולטת לכל אורכה ורוחבה. ב"כ התובעים ביקש שלא אקבל את קביעת ברוקנר בלא בדיקה, אלא שהתייחס לחו"ד קרמר ושטיינר והמומחה מטעם הנתבעים – ואכן בית המשפט עשה כן שקל את הנתונים והמסקנות הן כפי שנקבע ב

פסק דין
זה.

8.
לפי חוה"ד של מר ברוקנר, הליקויים בדירת עשהאל מסתכמים בסך של 27,665 ₪ עד 28,665 ₪ כאשר בנושאים אחדים נרשמה הערתו בדבר הצורך בפיצוי בגין ליקוי על פי קביעת בית המשפט.


מעיר ב"כ הנתבעים ובצדק, כי קיימת טעות סופר בטבלת הסיכום של המומחה, משום שחלק מן הסעיפים בטבלה כלל לא מוזכרים בגוף חוות הדעת – הכוונה לסעיפים 10.1.2 עד 11.5, סה"כ התיקונים בסעיפים אלה הוא 5,350 ₪. מסתבר שהמומחה לא פירט בעניינים אלה דבר בגוף חוה"ד ואין בה איזכור לליקוי ולמהותו ולכן מדובר במספרים סתמיים למדי. איש מן הצדדים לא שאל את המומחה לפשר הדבר. בנסיבות אלה ובהעדר בירור עם המומחה ובשים לב לתוכן חוות הדעת עצמה, אין כל הצדקה לאשר את הסכומים או את הליקויים שנועדו לתקן ליקוי שאינו ברור לבית המשפט.


הסיכום בגין דירת עשהאל הוא אפוא (5,350 – 28,665) = 23,315 ₪.


המחירים הנ"ל הם לקבלן לפני מע"מ ונכונים ל- 12/2001. משך זמן התיקונים 3 שבועות וניתן להתגורר בנכס בזמן הביצוע.

9.
בקשר לדירת קליין, המומחה מסכם את הליקויי השונים בסכו כולל של 13,950 ₪
עד 14,350 ₪ (כאשר ההפרש בסך 400 ₪ נוגע לאופציות ציפוי או החלפת כנפי דלתות).


גם כאן מדובר במחירים לקבלן, במחירי 12/2001, ונדרשת תקופה של שבועיים לביצוע התיקונים, כאשר ניתן להתגורר בנכס בזמן התיקון.

10.
המומחה סבר כי מאחר ושוק ביצוע השיפוצים הוא שוק בלתי מוסדר ויש בו פערי מחירים ניכרים, ובהערכה זהירה העריך שיש צורך בעלות נוספת של 30% בממוצע בין ביצוע עצמי ע"י הדייר, לבין ביצוע ע"י הקבלן.

11.
נתייחס לעניינים ספציפיים שעלו בכל אחת מן הדירות.

בדירת עשהאל

:

א.
רוחב מבואה/פרוזדור: רוחבו בפועל 93-91 ס"מ. מדובר בחלל מבואה שאינו בדיוק פרוזדור, ולכן טיעוני התובעת בנדון בלתי רלבנטיים במידה מסויימת. הטענה היא שרוחב מינימום חייב להיות 100 ס"מ, ואכן תקנה 2.05 קובעת זאת - ביחס למבואת כניסה לדירה. המומחה הסביר כי "פרוזדור" אינו מונח שבתקנות, ומאחר ועסקינן במבואה שעומק החלל הוא 60 ס"מ בלבד זוהי מבואה ולא פרוזדור. סבורני שהמומחה צודק וכי יהיה זה מלאכותי וקטנוני ליחס למבואה זו מעמד של פרוזדור, ועל כן התקנה אינה חלה בה ואין זה הולם את הנסיבות להחיל את הוראות התקנה על מבואה מסוג זה. הרוחב הקיים פונקציונאלי, ומספק ביחס למיקומה ותפקידה של המבואה. כדי לשנות המצב הקיים יש צורך בהרס קירות בעלות של 4,000 ₪. אין מקום לפיצוי בגין עניין זה גם לא על דרך אומדנה.

ב.
חלון מטבח/גובה: התובעים טוענים לפיצוי 12,500 ₪ ומזמינים את בית המשפט "שלא לשעות לדברי המומחה אשר מכוונים לזילות התקנה 2.21 הכוללת דרישה חד משמעית שגובה סף עליון בחלון מטבח יהיה 2 מ' לפחות".


בענייננו מדובר אכן בפער בגובה, ואין מקום לטענת הנתבעים כי תיקון הליקוי יפעל לרעת התובעים. הפיצוי הראוי לנזק זה הוא כאמור 2,500 ₪ נכון להיום. מדובר בליקוי תכנוני.

ג.
חיפוי קרמיקה: בדיקת הקשה אינה בדיקה אמינה במיוחד, וקיים גם תקן לבדיקות מסוג זה – בדיקה שלא עשו המומחים – כולם. נמצאו 12 אריחים חלולים והמומחה העריך הנזק ב- 480 ₪ (סעיף 9.1). אין לקבל טענת התובעים שיש להעניק להם פיצוי בגובה החלפת כל החיפוי כולו. צורת תיקון כזו אינה סבירה והמומחה הסביר הדבר הסבר היטב – דבריו מניחים דעתי והם סבירים – ואילו עמדת התובעים נגועה בקטנוניות משהו - שלא לומר יותר מכך.

ד.
קירות חוץ - פסיפס:


תחילה קבע המומחה 1,200 ₪ (סעיף 9.4). לאחר שבדק שנית ומדד השטחים, לאחר שהיתה פניה לבית המשפט ולאחריה הוגשה חו"ד משלימה. ב"כ התובעים חישב כי לפי חוה"ד המשלימה מדובר בפיצוי עבור 74.2 מ"ר לפי 150 ₪ למ"ר שהם 11,130 ₪.


אכן קיימים מספר ליקויים בלוחות הפסיפס שיש לתקנם. שינוי הציפוי או שינוי צורתו אינו מסור לשיקול התובעים, הברירה לבחירת הפסיפס או החיפוי נקבעה בהסכם שבין הצדדים, והעניין נמסר


להחלטת המוכר בלבד. בחירה לחוד, וליקויים לחוד. המוכר חייב אפוא התיקון של ליקוי ולא בשינוי הפסיפס מטעמים אסטטיים, למשל.

בענייננו, המומחה חישב את שטחי הקירות החיצוניים לבקשת ב"כ התובעים, אולם השימוש שהוא עושה בתשובת המומחה, הוא מטעה ביותר. המומחה מעולם לא קבע כי היה צורך לבצע החיפוי בכל שטחי הקירות כולם. לא מצאתי יסוד לטענה שהיתה באי ביצוע חיפוי על כל הקירות משום הפרת החוזה, החיפוי בוצע לפי התוכנית האדריכלית המאושרת, ואין התובעים יכולים כיום להעלות טענה שציפוי קירות החוץ חייב היה להיעשות בציפוי זה או בציפוי אחר.

ה.
גג: הליקויים כולל עניין העדר סולם לעלייה לגג הם ליקויים נדרשים גם לפי תשובות המומחה ועל כן אני קובע כי קיום הליקויים האמורים בגין האיטום (500 ₪) בגין רגלי דוד שמש (100 ₪) וסולם (850 ₪) סה"כ
1,450 ₪.

ו.
ליקויים נוספים: אין חולק על זכות המומחה לציין ליקויים נוספים שראה בדירה גם אם אינם מופיעים בחו"ד מטעם התובעים – השאלה אם יש לפצות בגין ליקוי זה מסורה לבית המשפט. בענייננו נטען שיש לזכות התובעים בפיצוי בסך 2,300 ₪ עבור שיש למטבח ו- 3,000 ₪ בגין ארונות המטבח. אולם, יש בתביעה זו (לשיש) משום עזות מצח מצד התובעים. התובעים טוענים בפני
המומחה, בשאלת הבהרה, כי הקבלן לא סיפק להם את השיש למרות שילמו עבורו ונדרש החזר כספי בגינו, ושואלים, מהו הערך הכספי להחזר? הנתבעים טענו בהגנתם שהחזירו לתובעים את כספם עבור השיש במטבח, ולכן הניסיון לתבוע הסכום פעם נוספת אינו בתום לב (והנתבעת צרפה העתק החשבונות בסך 1,152 ₪).


ובאשר למטבח, אין בפי הנתבעת תשובה עניינית מספקת, ועומדת זכות התובעים לפיצוי בגין המטבח בסך 5,000 ₪ נכון להיום.

ז.
ליקויים מותנים: כמופיע בחו"ד המומחה – אין מקום לפסוק עבור דלת שהדייר החליף בינתיים ואין ראיה על ליקוי בדלת הקודמת, וכן גם אין הצדקה לפיצוי המותנה הנוסף בסך 400 ₪ לדלת המדרגות.
12.
דירת קליין:

א.
רוחב יציאה: דלת היציאה המשנית היתה במקום דלת למחסן שמשפחת קליין ביקשה לבטל. השינוי נעשה לדרישת הדייר שביקש שלא יבנו לו מחסן. רוחב הדלת כדלת למחסן תקין, אך לא ברוחב הנדרש לדלת משנית לדירה. בנסיבות אלה אין התובעים יכולים להישמע בטענה שיש ליקוי תכנוני או אחר כאשר הם שדרשו אותו וידעו היטב שהם אמורים להשתמש בדלת כדלת לכניסה מקום שהיא נועדה למטרה אחרת שהם ביקשו לבטלה. השינוי נעשה אפוא לבקשתם, כפי שהם ביקשוהו תוך ידיעה שהדלת במידות כפי שהן.

ב.
ציפוי פסיפס: הגעתי לאותה מסקנה שפורטה לעיל ביחס לדירת עשהאל.

ג.
חלון מטבח:ראה בדירת עשהאל. הפיצוי הראוי הוא 2,500 ₪ נכון להיום.

ד.
סף מעברים: ביציאה למרפסות בשני מקומות קיים הפרש גובה של 12-10 ס"מ, מה שמהווה פגם ומפגע. הטיעון שהדבר נועד למנוע חדירת מים אינו סביר. לניקוז מים יש פתרונות ראויים אחרים ואין הצדקה למכשול כה בולט ברצף השטח שבין הדירה למרפסות. המומחה אומד את עלות התיקון ב- 1,000 ₪, סכום זה סביר ואני מאשרו.

ה.
רטיבות: אכן נדרשים תיקוני רטיבות בדירה זו שעלותם אני קובע בסך 2,000 ₪ נכון להיום על יסוד תשובות המומחה.
ו.
ליקויים נוספים: מספר פריטים נמצאו לקויים מעבר ללקויים שנטענו בקורם, חלקם זהים לאלה שאצל דירת עשהאל, אני קובעם כלהלן:


ממ"ד שקעים
-
300 ₪

תריס
-
150 ₪

מרזבים
-
70 ₪

סולם לגג
-
850 ₪

מנוע תריס חשמל
-
600 ₪

סה"כ
1,970 ₪

=====

13.
בנושא שטח דירת קליין התעוררה מחלוקת. התובעים מסתמכים על פרוספקט שהוצג להם עובר לחתימת החוזה לדבריהם חסר בדירה שטח 6.7 מ"ר ועל כן תובעים פיצוי 20,000 ₪. בפרוספקט הופיע שטח של 135.7 מ"ר ואילו בפועל השטח הוא 129 מ"ר.


מומחה בית המשפט נדרש לעניין זה ומדד את הדירה והשווה אותה למפרטים הטכניים ולתוכנית הדירה לפי ההסכם. נמצא כי הדירה בנויה בדיוק על פי המידות הפנימיות המופיעות בתוכנית המכר החתומה ע"י הצדדים.


לתביעה זו, שטיעוניה מופיעים באופן לאקוני וקצר בסיכומי התובעים, אין כל בסיס. ב"כ הנתבעים השיב לעניין זה באריכות רבה ובפירוט רב, לרבות ציטוט ההלכות המוכרות והידועות לעניין מעמדו של הפרוספקט ביחסי הקונה והמוכר – ואני מסכים עם ניתוחו ומסקנותיו. אוסיף מילה אחת. התובעים חיפשו עילה כזו מקום שאינה קיימת. אין המקרה מתאים להסתמכות על פרוספקט לא רק משום שהפרוספקט לא היה לחלק ממערכת ההתקשרות החוזית, אלא משום שבחוזה שנכרת לבסוף, נקבעו דברים ברורים בעניין השטח. מדוע צריך הקונה לחפש את האמור בפרוספקט שפורסם לפני הקניה שעה שבהסכם שחתם נקבע השטח, וצורפו מפות מדויקות? כאשר "המקור" היחידי לעניין קביעת שטח הממכר הוא בפרוספקט ואין נתונים אחרים, יוכל הקונה להישמע, בנתון לתנאים נוספים, כי מה שפורט בפרוספקט עשוי לחייב את המוכר. לתובעים דנן נמסר הסכם מכר לו צורף מפרט ברור ותוכנית כדין על כל אלה חתמו התובעים באופן מיוחד. בתוכנית מידות אורך ורוחב וחישוב השטח נתון ונגזר מכך.


לפיכך התביעה לפיצוי נדחית מדעיקרא. ואשר לטענת ב"כ התובעים כי "הנזק הנטען מוכח מתמטית בהתאם לקביעת המומחה" – זו היא טענה חסרת שחר. ממילא לא יפסוק בית המשפט פיצוי בגין הפרש בשטח הדירה בלא שתונח בפני
ו כל תשתית ראיתית – העניין אינו מתמטי כלל ועיקר אלא עניין שמאי מובהק, שיתכן והחישוב המתמטי יילקח בו בחשבון אולם שומה זו רחוקה מאוד מלהיות עניין אריטמטי גרידא.

14.
הנזקים הלא ממוניים בתיק זה יכללו גם את אי הנוחות הנגרמת לתובעים בזמן ביצוע התיקונים, אף שאין צורך לפנות את הדירה, שכן פרקי הזמן שנקבעו לצורך התיקונים יכבידו ויפריעו את שגרת החיים ויעמיסו על התובעים אי נוחות ויציאה מן השגרה.

15.
הנתבעים 1,2,6 טענו כי התובעים אינם זכאים לפיצוי כספי וכי יש לאפשר להם את ביצוע התיקונים. התובעים לא נתנו בידם הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים וכן טענו כי הם ביצעו בדירות הנ"ל תיקוני בדק בהתאם לתלונות הדיירים. תיקונים שבוצעו לשביעות רצונם. התובעים לא הודיעו לנתבעים, פרט להגשת התביעה לבית המשפט, על אי התאמות והליקויים שהם טוענים להם בתביעה זו וזאת תוך זמן סביר מיום גילוין.


באתי למסקנה כי התובעים זכאים לתיקון הליקויים אולם יש לשמור גם על זכותה של הנתבעת לתקן בעצמה את הליקויים. נסיבות המקרה מצדיקות ומחייבות לאפשר לנתבעת מס' 1 לבצע את כל התיקונים הדרושים ושלא לשלם לתובעים פיצוי כספי לפי עלות התיקון. נראה לי שחפצם של התובעים בפיצוי כספי גדול מרצונם בעצם תיקון הליקוי, אם שגיתי בכך, ורצונם האמיתי הוא בהסרת הליקויים, הינה כי כן יש להטיל את החובה על הנתבעת – הקבלן, אשר בנסיבות המקרה זכאית על פי דין לבצעם – הנתבעת מס' 1 הודיעה וחזרה על כך מספר פעמים כי היא מוכנה לבצע את כל התיקונים הדרושים, והתובעים הם אלה שעומדים על פיצוי כספי, ודחו את אופציית התיקון העומדת לזכות הקבלן. לא רק שהתובעים לא הסכימו להסדר שנעשה עם שאר 20 דיירי הנכס שתבעו יחדיו בבית המשפט המחוזי, ואשר שם הוסכם על תיקון ע"י הקבלן, אלא שמלכתחילה היו התובעים דנן מעוניינים בפיצוי ולא אפשרו לנתבעת תיקון. כך הם ניהלו את מערכת היחסים עם הקבלן, וגמרו בדעתם לתבוע רק סעד כספי. בנסיבות כאלה רשאי בית המשפט לדחות התביעה כליל, אולם החלטתי שלא לעשות כך ולהורות על ביצוע התיקונים.


גם על פי סעיף 4 ב' לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, חייב הקונה לתת למוכר הודעה והזדמנות נאותה לתקן כל ליקוי או אי התאמה יסודית. יש לפרש את הזכות האמורה הנובעת מחוק המכר (דירות) ביחד עם חוק החוזים חלק כללי, וחוק החוזים תרופות, אין הוראות חוק המכר דירות מוציאות את זכויות הקונה לפי דיני החוזים אלא יש לאפשר את קיומם של דינים אלה יחדיו. המחוקק חייב את הקונה להודיע למוכר על ליקויים ולאפשר לו תיקונם, תוך מתן "הזדמנות נאותה". התובעים דנן ביקשו חו"ד שצורפה לתביעתם, זו נערכה בשנת 1998 ועד להגשת התביעה לא הציגוה לנתבעים תוך דרישה לביצוע, לא כל שכן לאפשר לנתבעת לבדוק את כל הרשימה הארוכה של ליקויים שלהם נטען. שנת הבדק רק הסתיימה לקראת סוף 1998 (נוב' 98) ומאז עד לחודש מאי 2000 (חודשים אחדים טרם הוגשה התביעה לבית המשפט) לא טענו התובעים לליקויים. תלונה אחת במאי 2000 טופלה ע"י הנתבעות, כך נטען, ואין בפני
ראיה לסתור טענה זו – מה גם שהתובעים מש' עשהאל חתמו על ביצוע התיקון. באשר לתובעים מש' קליין, הרי שחוות הדעת מטעמם הוכנה אף מאוחר יותר מאשר זו שהוכנה עבור מש' עשהאל, קרי ביולי 2000 ולא היתה מצידם כל דרישה לבצע התיקונים כפי שהמומחה שלהם דרש. בשני המקרים ניכר כי התובעים תיכננו היטב את מהלכיהם שנועדו להכנת תביעה משפטית כספית בגין ליקויים – שלא ביקשו מן הנתבעת לתקנם.

16.
זה ועוד, חוות הדעת של המומחים מטעם התובעים הצביעו על היקף עצום של ליקויים אשר בסופו של דבר נמצא שלא היה לו בסיס, בדירת עשה אל מצא המומחה ליקויים בשווי כ-137,000 ₪ וכך גם בדירת קליין, בעוד שמומחה הנתבעת קבע את שווי הליקויים אצל משפחת עשהאל בסך 18,000 ₪ ובדירת קליין כ- 10,000 ₪, ואכן גם המספרים והנתונים שקבעם מומחה בית המשפט ביחס לאותם ליקויים נמוכים יחסית. יתכן וחוות הדעת שהוכנה עבור התובעים, ואותה שמרו באמתחתם כדי להגיש את התביעה, נתנה בליבם "תיאבון" רב, אולם בכל מקרה הוברר כי דו"חות המומחים מטעמם היו בלתי מציאותיים.


בד"כ אינני חסיד של הגישה המאפשרת כבדרך שגרתית לאפשר לקבלן לבצע את התיקון גם אחרי תביעה משפטית, והמציאות מוכיחה כי לעיתים, גורמת פסיקה ברוח זו ליצירת סכסוך מתמשך, וכי מערכת היחסים העכורה בין הצדדים אינה "כר" נוח לפתרון כאמור, אולם, במקרה דנן איני רואה כל מניעה, על פי כלל הנסיבות, לאפשר לנתבעת לממש את זכותה לבצע את התיקונים כפי שקבע מומחה בית המשפט, היא הביעה נכונות מלאה לעשות כן, ומוכנה לבצע תיקונים כאלה (כנראה) בדירות רבות אחרות של המבנה במסגרת תיק משפטי אחר המתנהל. אין גם יסוד לחשש שקיים חוסר אמון מוחלט בין הצדדים, או מערכת יחסים עכורה, שעשויה להכשיל ביצוע התיקונים, רצוני להאמין שהתובעים אכן מעוניינים בסילוק הליקויים הקיימים.

17.
מסקנתי היא אפוא שיש לאפשר לקבלן לבצע את כל תיקון הליקויים על פי חו"ד המומחה מטעם בית המשפט, וכי הם יזכו לפיצוי בגין אותם ליקויים ואי התאמות שבגינם פסקתי להם פיצוי בפסק הדין. מאחר והתביעה נגד נתבעות 2 ו- 6 נדחתה, התיקון יבוצע ע"י הנתבעת מס' 1. בתיקון לא נכללים כמובן התיקונים ו/או פיצוי ביחס לקירות התומכים בהתאם להסדר הדיוני.


באשר למתכננים, הנתבעים 3,4, אלה אחראים אך ורק לליקויים שנובעים מן התכנון – אולם מאחר והחיוב לפי פסק הדין הוא לביצוע התיקון בפועל, ובהעדר הודעה לצד ג' איני מורה דבר ביחסיהם של הקבלן והמתכנן, ומותר לי רק להניח שיפעלו ברוח
פסק הדין בנוגע לעלות התיקון של אותם פריטים שמקורם בתכנון. בכל מקרה כלפי התובעים, אין מקום לחייב את המתכנן לבצע את התיקון, אני מחייב את המתכננים רק לבצע ולהכין לנתבעים תוכניות עבודה שתהיינה דרושות לשם ביצוע התיקונים.

18.
אני מחייב הנתבעת 1, לבצע כל התיקונים בהתאם ל

פסק דין
זה כולל מספר תיקונים שפורטו ואינם כלולים במקור בחוה"ד של מר ברוקנר. התיקון יבצע על ידה ועל חשבונה. התיקון יבוצע ויסתיים תוך 4 חודשים מהיום תוך תיאום עם משפחות התובעים, כל מהלכי התיקון יבוצעו בפיקוח צמוד ומלא של המומחה מטעם בית המשפט מר רן ברוקנר, ועל פי הוראותיו והנחיותיו. שכרו של המומחה בגין עבודתו זו ישולם ע"י הנתבעת מס' 1. משך תקופת התיקונים יהיה מצומצם ככל שניתן ויתנהל גם בקצב ובמועדים שיקבע המומחה. הנתבעים 3,4, יכינו וימסרו על פי דרישת המומחה כל תוכנית או תשריט שיידרש לשם כך. בסיום התיקונים יאשר מר ברוקנר בכתב שבוצעו כהלכה לשביעות רצונו.

19.
כמו כן אני מחייב את הנתבעים המפורטים מטה לשלם לתובעים הסכומים והפיצויים כמפורט להלן.


לתובעים 1,2 משפחת עשהאל: (יחד ולחוד)

א.
ישלמו הנתבעים 3,4 2,500 ₪ שהינו פגם תכנוני, הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין.

ב.
תשלם הנתבעת מס' 1 סך 5,000 ₪ (המטבח) נכון ליום פסק הדין.

ג.
תשלם הנתבעת מס' 1 פיצוי עבור עוגמת נפש, טרדה ואי נוחות בסכום גלובלי של 8,000 ₪ נכון ליום פסק הדין וכן חלקם בהוצאות המומחה מטעם בית המשפט בשכר טרחתו עבור חוות הדעת כפי ששילמו לו, ההשבה בשערוך ליום פסק הדין לפי ריבית והפרשי הצמדה כחוק, וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ.

ד.
כל הסכומים ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד לתשלום.

לתובעים 3,4 משפחת קליין

: (יחד ולחוד)

א.
תשלם הנתבעת מס' 1 פיצוי עבור עוגמת נפש, טרדה ואי נוחות סך של 3,500 ₪ נכון ליום פסק הדין, וכן השבת שכ"ט למומחה בית המשפט ששילמו עבור חוות דעתו כפי ששילמו לו והשכר בשערוך ליום פסק הדין, לפי ריבית והפרשי הצמדה כחוק, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ.

ב.
ישלמו הנתבעות 3,4 יחד ולחוד סך של 2,500 ₪ נכון ליום פסק הדין.

ג.
כל הסכומים הנ"ל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד התשלום.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין
לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"א
באדר ב, תשס"ה (22 במרץ 2005).

א. גנון
, שופט

קלדנית: רחל מ.







א בית משפט שלום 23033/00 עשה אל ויקי, עשה אל בטי, קליין אורית ואח' נ' אשל הירדן בניה ופתוח בע"מ, אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, דינה עמר אדרכלית ואח' (פורסם ב-ֽ 22/03/2005)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן