נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ, שלומי בן ישי - אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ שלומי בן ישי אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ
 
נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ, שלומי בן ישי - אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ
תיקים נוספים על נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ | תיקים נוספים על שלומי בן ישי | תיקים נוספים על אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ

343831
9476/04 בשא     30/12/2004




בשא 9476/04 נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ, שלומי בן ישי נ' אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא
009476/04

בתיק עיקרי: א
013130/04

לפני
כב' הרשמת תמר נמרודי
תאריך:
30/12/2004




בענין:
1. נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ

2. שלומי בן ישי




המבקשים

נ ג ד


אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ





המשיבה
החלטה

1.
ביום 24/11/2004 הגישו המבקשים נגד המשיבה תביעה בסד"מ לתשלום הסך של 1,785,502 ש"ח .

במקביל הגישו בקשה למתן צו עיקול על נכסי המשיבה וצו כזה ניתן ביום 5/12/2004.
2.
ביום 8/12/2004 הגישה המשיבה בקשה לביטול העיקול (בשא' 9211/04) .

ביום 14/12/2004 התקיים דיון בבקשה לביטול עיקול. המצהירים מטעם שני הצדדים נחקרו על תצהיריהם והוסכם על הגשת סיכומים בכתב.

ביום 15/12/2004 הוגשה בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בבקשה, זאת הבקשה שלפני. הבקשה נתמכה בתצהירו
של המבקש 2.
3.
בבקשה לפסילה טען המבקש, כי טרם התחיל הדיון בבקשה ובטרם נשמעו עדים, פנה בית המשפט לב"כ המבקשים, שלא בנוכחותו של המבקש, והבהיר לב"כ המבקשים עמדתו, באופן ברור ונחרץ, לפיה אין הוא מוצא מקום להותיר את העיקול שניתן במעמד צד אחד על כנו.
עמדתו של בית המשפט, כפי שהוצגה, טרם שמיעת העדים, לא היתה בגדר "המלצה" ו/או "הצגת הסיכויים" כפי שהדבר נעשה מדי יום ביומו ע"י בתי המשפט, אלא היתה בה משום עמדה נחרצת, אשר מקורה, ככל הנראה , בדעה קדומה, בלתי ברורה ובלתי מנומקת, ואף לשיטת בית המשפט, אינה ניתנת לשינוי ו/או שכנוע, גם אם יתנהל דיון לגופו של ענין.

נוכח התעקשות ב"כ המבקשים, התקיים דיון. מאופן ניהול הדיון היתה ברורה עמדתו העוינת של בית המשפט. בית המשפט איפשר למבקש לענות בהן או לא, מבלי לאפשר למבקש להבהיר תשובותיו.

ביהמ"ש אף מנע מב"כ המבקשים לשאול את המצהיר מטעם המשיבה שאלות, לרבות מידע שעליו הצהיר בתצהירו בשאלת ההכבדה.

בית המשפט התנגד לשאלות שהועלו ע"י ב"כ המבקשים ורק אח"כ הצטרף ב"כ המשיבה להתנגדויות שהועלו ע"י ביהמ"ש עצמו.

ביהמ"ש אף הבהיר מפורשות, מבלי שדבריו נרשמו בפרוטוקול, כי אם תוגש ע"י המבקשים בקשה לפסילה, בית המשפט יעתר לה.

המבקש טען גם, כי בדיון נכחו עמו שני אנשים, אשר התרשמו אף הם, כי דעתו של בית המשפט נעולה.
4.
ב"כ המשיבה טען בתגובה, כי הבקשה לפסילה רצופה אי דיוקים . לטענתו, ביהמ"ש פנה בתחילת הדיון לעורכי הדין של הצדדים, ולאחר שהצדדים עצמם יצאו מהאולם, והבהיר לב"כ המבקשים כי הנטל על המבקשים להראות הצדקה להטלת העיקול, כאשר באותו שלב, ובית המשפט הדגיש זאת,
לא היו די ראיות.

לטענת ב"כ המשיבה, טענת המבקשים כי עמדת בית המשפט היתה נעולה וסגורה טרם הדיון, אינה סבירה, שכן ימים ספורים קודם לכן, נתן ביהמ"ש צו עיקול לבקשת המבקשים במעמד צד אחד.

ב"כ המבקשים טען כי חקירת העדים תספק את הראיות המתאימות וביהמ"ש הורה לקרוא לצדדים ולהתחיל בדיון.

במהלך חקירת הצדדים בית המשפט הנחה את העדים להשיב על השאלות ולא להוסיף מיזמתם הסברים וענינים נוספים. השאלות וההתנגדויות לשאלות נרשמו בפרוטוקול כסדרם. ההתנגדויות לא הועלו ע"י ביהמ"ש, אלא ע"י ב"כ המשיבה.
5.
בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, נקבע
"שופט לא ישב בדין אם מצא מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

בתקנה 471א לתקנות סד"א נקבע כי טענת פסלות יש להעלות בתחילת הדיון בתובענה ולפני כל טענה אחרת, או מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסילה.
6.
המועד להעלאת טענת הפסלות

טענת פסלות ניתן להעלות לפני כל טענה אחרת, מיד לאחר שנודעה למבקש טענת הפסלות. עפ"י הפסיקה, צד אינו יכול לשמור בלבו טענת פסלות ולהעלותה כשיראה לו נוח לעשות כן. הגיונה של ההוראה הוא שטענת פסלות אינה בגדר "נשק סודי" הנצור בידי בעל דין לשעת רצון: אם לפסילת שופט שסר חינו מלפני אותו בעל דין ואם לדחיה "סתם" של ההליך. ראה ע"א 2879/98 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב (2) 529.

ביהמ"ש העלה את הצעתו בתחילת הדיון לפני ב"כ הצדדים בלבד. ההמלצה נמסרה לב"כ הצדדים שלא בנוכחות הצדדים, מן הטעם שאם לא תתקבל המלצת בית המשפט, לא יהיה בכך כדי להשפיע על העדויות. כך אף נמסר לב"כ הצדדים והם הסכימו לשמוע את הצעת בית המשפט .
ב"כ הצדדים יצאו מן האולם ע"מ לשוחח עם הצדדים בדבר המלצת בית המשפט. באותו שלב לא העלה ב"כ המבקשים טענה כלשהי בדבר פסלות ביהמ"ש. גם לאחר שהמבקש שמע מפי בא-כוחו את הצעת בית המשפט וסרב לה, לא הועלתה טענה בדבר פסלות. גם במהלך הדיון, אשר לגבי אופן ניהולו הועלו טענות, לא הוגשה בקשה לפסילה. רק יום לאחר שהסתיים הדיון
"נזכר" ב"כ המבקשים לטעון לפסלות בית המשפט.
בבקשה עצמה טען ב"כ המבקשים, כי הבקשה הוגשה יום לאחר שהסתיים הדיון , לאחר שהמבקשים נתנו לסערת הרגשות לשקוע. למרות שהטענה מתיחסת ל"רגשות" המבקשים כסיבה להגשת הבקשה במועד בו הוגשה , לא נזכר דבר בענין זה בתצהירו של המבקש ועם כל הכבוד הראוי, ב"כ המבקשים אינו יכול להעיד בשמם. בנוסף, "סערת רגשות" כזו או אחרת אינה מהווה עילה להגשת הבקשה יום לאחר שהסתיים הדיון.
מהאמור עולה כי הבקשה לפסילה לא הוגשה מיד עם היוודע עילת הפסלות. לכן יש מקום לדחות את הבקשה על הסף.

עילת הפסלות

כאמור לעיל, המבחן
לפסילת שופט הוא החשש הממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

בהסתמך על החומר שבתיק, העלה בית המשפט בתחילת הדיון הצעה לפשרה, לפיה יבוטלו העיקולים, ללא חיוב המבקשים בהוצאות. ביהמ"ש הסביר מהו הנטל המוטל על כל צד בבקשות מסוג זה והסביר מדוע נראה לו כי לכאורה המבקשים לא עמדו בנטל להראות הכבדה אפשרית על ביצוע פסק הדין. לא היה בהצעת בית המשפט דבר שהעיד כי דעתו של בית המשפט נחרצת ו"נעולה". ביהמ"ש הביע דעתו המוקדמת, אך בהחלט לא דעה קדומה.

בענין זה יש לציין, כי המבקש התיחס בתצהירו ל"עמדת" בית המשפט, שנאמרה טרם קיום הדיון, שלא בנוכחותו, תוך הסתמכות על דברי בא-כוחו ותוך התיחסות למה שנעשה מדי יום ביומו בבתי משפט.

המבקש אינו יכול להצהיר בשם בא-כוחו וב"כ המבקשים לא הגיש תצהיר בענין זה.
לכן יש לדחות את הטענות לגבי דברים שנאמרו למבקש מפי השמועה.
בנוסף ובהערת אגב, יש לציין, כי לא ברורה טענת המבקש בענין הנוהג בבתי משפט שונים ולא ברור האם הוא מעיד כ"עד מומחה" לגבי מה שנעשה בבתי משפט מדי יום ביומו.

לגופו של ענין, העלאת הצעת פשרה ואף נסיון לשכנע את הצדדים במשפט להסכים להצעת הפשרה, אינם מבססים עילה לפסילתו של השופט
היושב בדין. פשרה ראויה עשויה להטיב עם שני הצדדים, לחסוך מזמנם וממשאביהם, ולסייע לניצול יעיל יותר של המשאבים השיפוטיים. עילת פסילה תתקיים רק אם חרגו דברי בית המשפט מדברי שכנוע או מהבעת דעה לכאורית ועלו כדי דברים היוצרים חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט, עד שההליך הפך ל"משחק מכור".

ראה ע"א 3867/98 דב אשד נ. רקורד תעשיות תוכנה בע"מ, פ"ד נב(4) 650 וכן ע"א 5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים נ. רונן, פ"ד נב(1) 90.
ברע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ. סמיר עבדל ראזק סליימה, פ"ד מד(3) 758, נקבע כי מטבעה של פשרה, שלעתים קרובות אין היא מושגת אלא בעזרתו של בית-המשפט. בהבאת בעלי הדין לכלל פשרה יש שבית המשפט נותן ביטוי לתחושותיו הלכאוריות בהסבר, ולעתים אף בשכנוע, לפשרה המומלצת על- ידיו. ומעשים בכל יום, שתוך כדי הצעת פשרה ועשייתה מביע בית המשפט דעה זו או אחרת על סיכויי התביעה וההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי. הבעת עמדה כזו על-ידי השופט, בסגנון זהיר, אין בה כדי לפוסלו מלהמשיך בדיון, משהצעת הפשרה לא עלתה יפה. ברור, כי בשלב מקדמי זה אין השופט מגבש עמדה סופית בעניין, וכשופט מקצועי, האמון על מלאכת השפיטה, חזקה עליו, שבטרם נסתיימו כל הליכי הדיון לא יבוא לכלל הכרעה סופית בדין ודברים שלפניו.
מכל האמור עולה כי ביהמ"ש נהג כדין ואין עילה לפסלות. בית משפט זה יתן החלטה מנומקת בבקשה לביטול עיקול ואם למבקשים תהא השגה על האמור באותה החלטה, ברור כי הם יהיו רשאים לערער עליה.
לגבי אופן ניהול הדיון – המבקש טוען כי בית המשפט לא איפשר לו , במסגרת חקירתו, למסור הסברים לשאלות שנשאל.
במסגרת חקירה נגדית על הנחקר להשיב על השאלות שנשאל. החקירה לא נועדה לאפשר לנחקר להתחמק מתשובות על השאלות, תוך מסירת אינפורמציה עליה לא נשאל כלל. החקירה גם לא נועדה לסייע לצד זה או אחר לבצע "מקצה שיפורים" ולהוסיף לתצהיר את שאין בו. כך נמסר לכ"א מהצדדים בתחילת חקירתו.
יתרה מכך, כאשר נשאלו שאלות שב"כ המשיבה התנגד להן, נרשמו הן השאלות והן התשובות וניתנה החלטה לגבי כל התנגדות.
מכל האמור עולה כי המבקשים לא הראו עילה לפסלות.
בהערת אגב יש לציין, כי המבקש טען שבית המשפט הבהיר למבקשים מפורשות, מבלי שדבריו נרשמו בפרוטוקול, כי "אם תוגש בקשה לפסילה, יעתר לבקשה ויפסול עצמו מלדון בבקשה".
תמוהה טענה זו. בית המשפט אינו ממליץ לצדדים לבקש לפסלו, בעיקר בעילה של "משוא פנים", שכן לכאורה בעשותו כן ביהמ"ש מודה כי נהג במשוא פנים.
יתרה מכך, אם ביהמ"ש היה סבור כי אינו ראוי להמשיך לדון בתיק, הוא היה עושה כן, מבלי להמליץ לצדדים להגיש בקשה לפסילתו.
נוכח כל האמור לעיל, בית המשפט מתרשם כי הבקשה הוגשה רק ע"מ לעכב את הדיון בתיק, בשל חוסר שביעות רצונם של המבקשים מהמלצת ביהמ"ש ומהחלטות הביניים שנתן, החלטות עליהן ניתן כאמור לערער.
7.
לאור האמור הנני קובעת כדלקמן:

א.
אני דוחה את הבקשה לפסילת בית המשפט.
ב.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ , כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ללא קשר לתוצאות הסופיות. סכום זה לא יגבה עד למתן

פסק דין
סופי בתיק.
ניתנה היום, יח' בטבת התשס"ה (30 בדצמבר 2004), בהעדר הצדדים.
תמר נמרודי
, רשמת








בשא בית משפט שלום 9476/04 נדל"ן פלוס השקעות (97) בע"מ, שלומי בן ישי נ' אפיקי הירדן ייזום והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/12/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן