משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע''מ - משה סלמון, נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה

מידע על משה סלמון   



משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע''מ - משה סלמון, נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה

פשיטת רגל 1748/02     01/05/2003 (פשר)



תיקים נוספים על משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ
תיקים נוספים על משה סלמון
תיקים נוספים על נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה




פשר 1748/02 משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ נ' משה סלמון, נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה




הפקודה
חוק החברות, תשכ"ט - 1999
בעניין:

משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ

ןבענין:
המבקשת

המשיבים
עמילין שירותי מכס בע"מ,
ע"י ב"כ עו"ד גיל
ואח'
נ ג ד
1. משה סלמון
, נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה
.
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מונחת בפני
בקשתה של חברת עמילין שירותי מכס בע"מ (להלן: עמילין), כי אורה לנאמן בהקפאת ההליכים של חברת משב הנדסה בע"מ (להלן: הנאמן ומשב, בהתאמה), להימנע מביצוע פעולות במשלוח סחורות (להלן: הסחורה), עד לתשלום מלוא החוב כלפיה. זאת, בשל טענתה לזכות עכבון; לחליפין, מבקשת עמילין כי תוכר זכות העכבון שברשותה עד לגובה החוב בגין הסחורות נשוא הבקשה. הנאמן מתנגד לבקשה, וטוען כי לא קמה לעמילין זכות עכבון, ולחליפין כי זכות זו פקעה. לאחר שניתנה לצדדים זכות לטעון בהרחבה במסגרת כתבי-בי-דין, ולאחר שנוכחתי כי המחלוקות הרלוונטיות ביניהן הינן משפטיות בלבד, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, וליתן החלטה בהעדר הצדדים. וכך אני עושה.

עובדות המקרה
1. עסקיה של משב, אשר נמנתה על "קבוצת פלד-גבעוני" לא צלחו, וביום 7.8.02 ניתן כנגדה צו להקפאת הליכים.
2. עמילין, חברה אשר עיסוקה מתן שירותי עמילות מכס, היתה קשורה עם משב בקשרי עסקים, אשר נמשכו עד מתן צו ההקפאה. לטענת עמילין, עסקה בין היתר בשחרור מן המכס של סחורות שייבאה משב, ובאחסונן במחסני ערובה. במסגרת זו, שילמה מכספה עבור שחרור ואחסון הסחורות, ולאחר מכן זכתה להחזר ממשב, בתוספת עמלה. מאחר ולטענת עמילין, חבה לה משב כספים עם מתן צו ההקפאה (בסך של כ- 203,000 ₪), הגישה הוכחת חוב לנאמן.

3. חובה של משב לעמילין נוצר בשל שחרור סחורות, אשר תמורתן לא שולמה, כדלקמן:

א. שתי מכולות שסופקו על-ידי חברת "יורק איטליה", עבורן זכאית עמילין לטענתה לסך 46,000 ₪.
ב. שתי מכולות שסופקו על-ידי חברת "יורק אנגליה", עבורן זכאית עמילין לטענתה לסך 34,000 ₪.

טענותיה של עמילין
1. שחרור סחורות מהמכס או ממחסני הערובה, לרבות הסחורות נשוא הבקשה דנן, יכול להעשות אך ורק באמצעות הדוקומנטים המקוריים, המתאימים לכל אחד ואחד מתיקי הטיפול, אשר היו או הינם ברשותה או בשליטתה של עמילין, וביניהם שטרי מטען מקוריים. דוקומנטים אלו מוחזקים בידי עמילין.

2. לעמילין זכות עכבון על הדוקומנטים או על הסחורות, עד לתשלום מלוא החוב המגיע לה ממשב, ולמצער עד לתשלום החוב המגיע לעמילין בגין הסחורות נשוא בקשה זו.
3. המבקשת חוששת כי הנאמן ינסה לשחרר את הסחורות ממחסני הערובה בדרך אחרת, ככל הנראה באמצעות העתקים מהדוקומנטים, שלא כדין ותוך פגיעה בזכות העכבון של עמילין.

4. המבקשת שיתפה פעולה עם הנאמן בתום לב עד כה; בין היתר, העבירה לו, לפי בקשתו, את כל הדוקומנטים שהיו בידיה, המתייחסים לסחורות שיובאו על-ידי משב, וכאשר עמילין לא ביצעה כל תשלום בגין הטיפול בשחרורן. אלא, שמחליפת המכתבים בין הצדדים, עמדה המבקשת על זכות העכבון הקיימת לה.

תגובת הנאמן
1. המבקשת הינה מקורבת ובעלת עניין במשב; היא מיוצגת בידי משרד עו"ד גיל
לוי, שהחזיק במניות חברה בשליטת מר טל יגרמן, ומשמש אף כפרקליטו האישי של מר הבי. יש ליתן משקל לקשרים אלו בעת ההחלטה בבקשה, אשר מיועדת ליתן למבקשת יתרון על כלל נושי החברה.

2. החוב הנטען נשוא הסחורות הינו 81,000 ₪, ובגינו טוענת המבקשת לעכבון בגין החזקת דוקומנטים מקוריים, אשר בגינם הוגשה הבקשה. אין כל נימוק, הכיצד חורגת הבקשה מסכום זה, ונסובה על מלוא חוב החברה. עמילין אינה רשאית לטעון לעכבון בעבור חובות אשר אינם קשורים כלל ועיקר בסחורות המעוכבות. זאת, באשר הדוקומנטים אינם אלא, לכל היותר, מייצגים של פוטנציאל הזכויות הגלום בהן. לעניין זה, מפנה הנאמן להחלטה בפש"ר 1448/02 רונדולפסט נ' אמרפורד, שם נשלל קיומה של "עסקת מסגרת" ערטילאית - דבר אשר במקרה דנן כלל לא נטען.

3. שווי הסחורות המעוכבות הינו כ-1.1 מיליון ₪, והן נחוצות לחברה למען קיום פעילות שוטפת.
4. בהחלטה בפש"ר 1001/00 סדיטק, נקבע כי אין מעמד קנייני גורף לכל עכבון באשר הוא, אלא אך ורק ל"עכבון מיוחד", דבר אשר אושר אף בהחלטות מאוחרות יותר. זאת, בשל עקרון השיוויון בין הנושים, המצריך קשר מיוחד בין הנושה לנכס כדי להצדיק הכרה בעכבון בעת הליכי פירוק או הקפאת הליכים.

5. בנסיבות המקרה דנן, אין עכבון מיוחד ואף אין עכבון הסכמי בין הצדדים.

6. הגוף האמיתי המבצע את היבוא הינו חברת גלובל תובלה בינלאומית בע"מ (להלן: גלובל). המבקשת לא שימשה אלא "צינור" לצורך יבוא, ולא היה כל קשר מיוחד בינה לבין הנכסים, לא של השבחה ולא קשר אחר.

7. אף אם היתה למבקשת זכות עכבון, הרי שהיא פקעה: לאחר דין ודברים בין הצדדים, אשר נערך באוגוסט 2002, שלחה עמילין מכתב לחברה, ובו הודיעה בכתב כי נותר בידה אך ורק דוקומנט מספר 10, והיא פועלת להמצאתו. לאחר מכן נשלח מכתב נוסף, ובו הוצג כאילו נמסרו כל הדוקומנטים, והנאמן התבקש לאשר כי אין לו כל טענות בקשר אליהם.
מכאן עולה במפורש, כי המבקשת ויתרה על זכות העכבון, אם היתה לה כזו, באשר הציגה מצג כאילו החזירה את כל הדוקומנטים בלא יוצא מהכלל. אי לכך, חל גם סעיף 11(ד) לחוק המטלטלין, לפיו פוקע העכבון עם הוצאת הנכס נשוא הזכות משליטת הטוען לעכבון.

תגובת המבקשת לתגובת הנאמן
1. עו"ד לוי אכן החזיק את מניות חברתו של יגרמן, אולם אין בכך כדי ליצור קשרי "בעל עניין" בין המבקשת (אשר הינה גוף נפרד מפרקליטה!) לבין משב.

2. קמה למבקשת זכות עכבון עד לערך מלוא החוב, כאמור בבקשה.
3. דרישת הנאמן מן המבקשת היתה, כי המבקשת יועברו לו כל הדוקומנטים בגין סחורות שעמילין לא ביצעה כל תשלום בגין הטיפול בשחרורן. הסחורות דנן לא היו חלק מאותן סחורות, באשר עמילין שילמה את הוצאות שחרורן ואחסונן.

תגובה נוספת מעם הנאמן
1. מכתבו של עו"ד לוי הודיע במפורש, כי החזירה לידי הנאמן את כל הדוקומנטים שברשותה, ואף כאלו שלא נתבקשו, ואי לכך נותר בידי עמילין אך ורק דוקומנט אחד, והיא פועלת להמצאתו. במכתבו של עו"ד אבהרם לאחר מכן נאמר כי ניתנו כל הדוקומנטים הדרושים לצורך שחרור מהמכס.

2. יוצא, כי עמילין הציגה מצג לפיו החזירה את כל הדוקומנטים שברשותה, בתמורה להעדר טענות מצד הנאמן בעניין זה. זאת, בלא להזכיר את העכבון ולו במילה, ואף בלא להזכיר את חלוקת הדוקומנטים לשני סוגים, כנטען בכתב תשובתה. כמו כן, לא טרחה עמילין להתרות כי אין היא מוותרת על זכותה הנטענת (כעת) לעכבון בסחורות נשוא הבקשה.

עד כאן עובדות המקרה וטענת הצדדים;

1. עניין לנו במחלוקת הסבה סביב עכבון נטען של עמיל מכס; עכבון זה אין עניינו בנכסים בעלי הערך עצמם, אלא בדוקומנטים, המאפשרים את שחרורם ממחסן הערובה; אין לה, לעמילין, כל זכות קניינית בנכסים עצמם, ואף אין היא מחזיקה בהם (שהר אם לא כן, לא היה עליה להגיש בקשה למנוע מהנאמן לפעול למען קבלת הסחורה). לעניין הנכסים, לא שימשה עמילין אלא כשלוח של משב, אשר עשה בשמה פעולות נדרשות לשם שחרור הטובין מהמכס ואחסונם, וזאת בתמורה להחזר הוצאות ועמלה.
חרף זאת, טוענת עמילין, כי לרשותה עומד עכבון תקף, אף בהליכי חדלות פרעון, ועותרת
לחייב את הנאמן להימנע מכל פעולה שתפגע בזכותה זו.
2. טרם אכריע במחלוקת, אקדים ואעיר: אף אם צודק הנאמן בטענתו (אשר לא הוכחשה), לעניין קשר אישי אשר נרקם בין פרקליטה של עמילין לבין בעלי שליטה לשעבר בקבוצת פלד-גבעוני, (אשר חלקם חשודים במעשים שלא כדין אשר דרדרו את התשלובת אל סף קריסה), הרי אין בכך כדי לפגוע בזכות עכבון העומדת למבקשת, ככל שזו אכן עומדת לה. יתכן, והיה מקום להרהר בתוקף הזכות לו היתה עמילין עצמה חברה הקשורה באותם בעלי שליטה; במצב כזה, היה יכול הנאמן לנסות להוכיח, כי העכבון התגבש בחוסר-תום לב, או שימש ככלי להברחת נכסים וכספים. אלא, שבנסיבות המקרה דנן, לא הובאה ולו ראשית ראיה לכך. אין לקפח בעל דין ולשלול את זכותו, אך מפני שפרקליטו קשור עם בעלי השליטה של פלד-גבעוני. יוצא, כי דין טענותיו של הנאמן להדחות, ככל שהן קשורות ב"זיקה" המיוחדת בין פרקליטה של עמילין לבין בעלי השליטה בקבוצה.

3. טוען הנאמן, כי עמילין ויתרה על זכות העכבון בדוקומנטים, ככל שהיתה לה כזו, וזאת בשל כך שהשיבה את כל הדוקומנטים למשב; בעניין זה יאמר, כי זכות עכבון אכן מותנית בהחזקה של הנושה או שלוחו בנכס המעוכב. כאשר פוקעת החזקה זו, והנושה מחזיר את הנכס מרצונו לחייב, פוקע מאליו אף העכבון. זאת ואף זאת; אמנם, יתכנו מקרים בהם מוחזר הנכס לידי בעל התפקיד הממונה לנכסי גוף חייב וחדל-פרעון (בין אם לפי הסכם בין הצדדים או צו בית המשפט). זאת בתנאי מפורש כי החזרת הנכס לא תפגע בתוצאתו המשפטית של העכבון, קרי - מתן עדיפות ראשונית לנושה המעכב ליהנות מכספי הנכס. אלא, שהסכם כגון זה חייב להעשות במפורש, ואין די בתנייה עמומה וכללית של "בלא לפגוע בזכויות". נושה המבקש ליהנות מזכות העכבון באופן כה בלתי-שגרתי, חייב ראשית כל להבהיר במפורש לחייב את כוונתו; קרי, כי קיימת לו לדעתו זכות עכבון, והוא עומד על ההכרה בתוצאתה המשפטית כתנאי בל-יעבור להחזרת הנכס, וכך להעמיד את בעל התפקיד ואת הנושים על כך כי נדרשת הסכמתם להענקת קדימות בתמורת אותו נכס הספציפי. אם לא עשה כן, נחשב הוא כמי שויתר על העכבון, ואין לו להלין אלא על עצמו בלבד.
מכאן עולה, כי אין המשפט "בלא לפגוע בזכויות" מקים לעמילין טענת עכבון על נכסים שהוציאה מחזקתה ומסרה לנאמן. יוצא, כי אם היו הדוקומנטים הרלוונטיים בין המסמכים שהוחזרו, הרי אין לעמילין כל זכות עכבון עליהם. אלא, שכלל לא ברור מהמובאות שצירפו הצדדים, האם הדוקומנטים דנן אכן הוחזרו - נהפוך הוא. מבקשתה של עמילין עולה כי הדוקומנטים עודם בשליטתה.

4. לעניין זה, טוען הנאמן כי עמילין הציגה מצג במכתבי באי-כוחה, לפיה השיבה את כל הדוקומנטים, ולכן מנועה היא מלעכב חלק מהם כעת ברשותה. לכך עונה עמילין כי אין כוונתה אלא לדוקומנטים של סחורות שבשחרורן טרם טיפלה, אשר הם היו אלו אשר התבקשו על-ידי הנאמן.
המכתב הראשון, אשר נשלח על-ידי עו"ד אברהם אל הנאמן, מתייחס לרשימת הדוקומנטים שביקשה החברה, כדלקמן:

"כעולה מהמכתב, שתוקן על דעתו של מר שנהב, לאחר שנבדקו כל הדוקומנטים, נותר לכאורה בידי מרשתי אך ורק הדוקומנט מספר 10 על-פי רשימת שנהב, ומרשתי פועלת להמצאתו.
לתשומת ליבך, מרשתי העבירה לידי הנאמן אף דוקומנטים שטרם נתבקשו על-ידו, הנושאים את המספרים 17, 18 ברשימת משב" (ההדגשות שלי - ו'א').

ובמכתב שנשלח יום מאוחר יותר נכתב:

"מרשתי מעבירה בזאת לידך את כל הדוקומנטים הרצ"ב, לצורך שחרור הסחורות הנמצאות במכס, לרבות הדוקומנטים שנטען לגביהם כי הוסבו על-ידי מי מהחברות לחברת פלאפון" (ההדגשות אינן במקור - ו'א').

בהמשך, פורטה הרשימה והנאמן התבקש לאשר כי קיבל לידיו את כל הדוקומנטים הרצ"ב, לפי הרשימה - המתאימה לפי דברי עו"ד אברהם לרשימת משב.
5. חרף טענות הנאמן, לא שוכנעתי כי ממכתבים אלו עולה מצג חד-משמעי כי עמילין שחררה את כל הדוקומנטים שבידה, להבדיל מכל הדוקומנטים שביקשה משב באותו זמן, ואשר התייחסו לסחורות אשר עמילין טרם החלה בהליכי שחרורן, להבדיל מהסחורות נשוא הבקשה הנוכחית. אמנם, עמילין כתבה כי הועברו לידי הנאמן אף דוקומנטים שטרם ביקש, אולם ניסוח זה סובל אף פרשנות לגיטימית כי עסקינן בדוקומנטים נשוא סחורות שעמילין לא החלה בשחרורן, אשר מסיבה זו או אחרת לא נכללו ברשימה אותה ביקש הנאמן להעביר לידיו. אף לא במקום אחד בשני המכתבים דנן נאמר כי עמילין העבירה את כל הדוקומנטים המוחזקים בידיה. על רקע בקשת הנאמן, כפי שנוסחה אז, לא הוכח מצג מטעה ברמה כזו, אשר יכול היה להקים כנגד עמילין מניעות לטעון לעכבון על דוקומנטים שטרם העבירה, ולא היו ברשימת הנאמן דאז (ככל הנראה, מהסיבה כי עמילין החלה לשחרר סחורות אלו והוציאה הוצאות בעבורן).

6. כעת, מן הדין לבדוק את העכבון לגופו; ראשית, יאמר כי לא ירדתי כלל ועיקר לסוף דעתה של עמילין, כאשר טענה (בלא לנמק) כי העכבון הופך אותה לנושה מובטחת בגין מלוא חובה, להבדיל מהחוב נשוא הדוקומנטים המעוכבים. עסקינן ביחסי עבודה בין יבואן סחורה לעמיל-מכס, אשר כללו טיפול במשלוחי סחורה שונים, כאשר כל אחד מהם היה כרוך בתשלום עמלה. לעניין זה הזדמן לי להתייחס בעבר, בהחלטתי בפש"ר 1448/02 רונדולפסט נ' אמרפורד; שם נחלקו הדעות בשאלה אימתי יחשב רצף התקשרויות לעסקה אחת, ואימתי לעסקאות נפרדות, וכך הערתי באותו עניין:

"בשני המקרים עליהם מסתמכת המשיבה, התבטאה "עסקת המסגרת" בעסקה מוחשית בפועל, אשר היו לה גבולות ותכנים מוגדרים ומחייבים, כך למשל, עסקה להספקת כמות מסוימת של בגדי-ים על בסיס עונתי, או עסקה להספקת כמות מסוימת של חומר גלם, כאשר הכמות נקבע באופן מחייב מראש. משנחתם חוזה שכזה בין הצדדים, קבע בית המשפט העליון כי חלוקתו ל"משלוחי משנה" אינה משנה את מהותו כעסקה אחת, ואילו הליכה לפי משלוחי המשנה וסיווג כל אחד מהם כעצמאי הינו פרשנות מלאכותית ובלתי מוצדקת.

אלא, שנסיבות המקרה דנן, כפי שטוען המנהל המיוחד ובצדק, הינן שונות; כאן, אין עסקת מסגרת אחת, אלא לכל היותר אומד דעת כללי למספר בלתי מסויים ולא קבוע מראש של התקשרויות חוזיות שונות. אין כל התחייבות להתקשר במספר מסויים של חוזי משלוח, אם בכלל, ואין כל מסגרת זמן המתבנתת את ההתקשרות לכיוון של חוזה מסגרת אמיתי.

קבלת טענתה של המשיבה, כי מהתנהגות כגון זו עולה "עסקה אחת" היתה מרוקנת את מושג העסקה האחת והבחנתו מעסקאות מרובות מתוכן אמיתי, באשר ניתן היה לפרש בדרך זו כל מערכת יחסים מתמשכת, תהיה בלתי ספציפית ובלתי מחייבת כאשר תהיה כ"עסקה אחת". כמו כן, פרשנות זו היתה יוצרת סתירה פנימית בהלכתו הפסוקה של בית המשפט העליון, באשר היתה נוצרת סתירה בלתי ניתנת לישוב בין פסקי הדין שצוטטו לעיל לבין הלכת טל-ביר אותה ציטט המנהל המיוחד.

אין כל מקום לקבל פרשנות זו, אשר הינה מוקצנת ומלאכותית. מכאן, שיש לקבוע חד-משמעית, שכדי ליצור מסגרת שניתן יהיה לכנותה "עסקה אחת", יש צורך בחוזה מחייב, הקובע מסגרת זמן וכמות אשר צד אחד מתחייב לספק והצד השני מתחייב לקבל. לא אלו הן נסיבות המקרה דנן, באשר אין כאן, כפי שמודה אף המשיבה עצמה בחצי פה, אלא מסגרת רופפת שקבעה תנאים מסוימים ולא מספקים למספר לא ידוע מראש ולא קבוע של התקשרויות עתידיות, בלא כל קביעה לגבי מהותן ולא כל חיוב של אחד הצדדים להתקשר בהן. אי לכך, "עסקת מסגרת" אמיתית איין, ואין מנוס מלקבוע כי החוב נשוא הבקשה נובע מעסקאות שונות לחלוטין מאלו בגינן הגיע הנכס המעוכב לידי המשיבה. גם מסיבה זו, אין להכיר בזכותה לעכבון".
(ההדגשות אינן במקור - ו.א).

מסקנה זו נשוא עניין רונדופלסט יפה, מכוחו של קל וחומר, אף לגבי נסיבות המקרה דנן; עמילין לא הוכיחה, ולו לכאורה, קיום של עסקת מסגרת אמיתית ומהותית. כל שעולה מדבריה הינו קיום קשר עסקי בין הצדדים, אשר התגלם בשכירת שירותי המבקשת למגוון עסקאות שחרור טובין. לא הוכחה מסגרת התקשרות שקבעה תנאים אחידים, חייבה את משב להשתמש בשירותי עמילין לתקופה או כמות מוגדרת של סחורות, ולא כל אלמנט אחר, אשר יכול היה "לשדרג" את הקשר למסגרת ברורה. יתר על כן; בכתב התשובה הקצר והלקוני שהגישה עמילין, לא טרחה כלל ועיקר להתייחס לטענות הנאמן בעניין זה. מצב זה לא השתנה אף לאחר החלטת ביניים מפורשת של בית המשפט מיום 8.4.03, אשר הסב את תשומת ליבה של עמילין לכך כי נמנעה מליתן תגובה עניינית למרבית טיעוני הנאמן.
אי לכך, אין מנוס מלהסיק כי אף במידה שקיימת לעמילין זכות עכבון, הרי שהיא מוגבלת אך ורק לסכום חוב של 81,000 ₪, נשוא משלוחי הסחורה העומדים בעינה של הבקשה הנוכחית. לא היה כל מקום לטענה בעלמא לעכבון בסך העולה על 200,000 ₪, וזאת על חשבון יתרת נושי החברה, ובלא נימוק או צידוק כלשהם לגופו של עניין.

7. טוען הנאמן, כי העכבון העומד לרשות עמילין אינו עכבון מיוחד, ואי לכך אין ליתן לו תוקף אל מול נאמן בהקפאת הליכים; לעניין זה, מסתמך הנאמן על תקדימים מנחים מפורשים אשר דנו בסוגיה זו בהרחבה, וזאת בעניין רונדופלסט אשר נידון לעיל, וכן בפש"ר 1001/00 סדיטק, ופש"ר 1268/01, בעניין עובדי חברת רדגארד בע"מ.

עיקרן של החלטות אלו הינו פירוש המונח "עכבון" בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (החל בשינויים מחוייבים אף בפירוק והקפאת הליכים), כצר יותר בתוכנו מן המושג "עכבון" המופיע בדין הכללי, וכולל אך ורק סוגי עכבונות היוצרים "קשר מיוחד" (כגון קשר של השבחה) בין הנושה לנכס. מהותה המיוחדת של השבחה, הובהרה בעניין סדיטק כדלקמן:

"במקרה זה, בניגוד למקרים אחרים של עכבון, שלילת יתרונו של המעכב על פני הנושים האחרים מקים בעיה של עשיית עושר ולא במשפט, זאת משום שהנושים "התעשרו" מערכו המשופר של הנכס, אשר בא לו עקב עבודת הקבלן, בלא שישולם לו שכר עבודתו".

זאת כאמור, בניגוד למקרים אחרים, בהם החזקת הנכס הספציפי על-ידי הנושה הינה מקרית, ואין לו כל קשר מיוחד לנכס הספציפי, העולה על זה של נושים אחרים. במקרים אלו, החזקת הנכס על-ידי הנושה עשויה להיות לא יותר מאשר פרי מקרה בלבד. זאת ועוד; הכרה בנושה כזה כמובטח עשויה לעודד "מרוץ תפיסת נכסים" כאשר עומדת החברה על סף חדלות פרעון, תוצאה שמן הדין למנעה.

8. בקביעה, כי פרשנותו של המושג "עכבון" לעניין קדימות בחלוקת נכסי גוף חדל-פרעון שונה מפרשנותו בדין הכללי, נסמך בית המשפט המחוזי על הלכתו המחייבת של בית המשפט העליון בעניין סרוסי, הקבעה כי פרשנות מושגים נעשית לפי ההקשר ולפי עקרונות היסוד של השיטה, ואין פרשנותו של מושג פלוני (כגון "עובד", ובענייננו "עכבון") בחיקוק אחד זהה בהכרח למשמעותו בחיקוק אחר.

עקרונות היסוד של השיטה, בעיקר עקרון השוויון בין נושיו של גוף חדל פרעון ואינטרסים רבי-משקל אחרים העשויים להתקפח בשל הכרה גורפת בעכבונות בהליכי חדלות פרעון, מושכים לכיוון צמצום ההכרה בפן הקנייני של עכבון. אי לכך, נקבע בפסקי הדין שהוזכרו לעיל, כי אין כל עילה להפלות לטובה נושה רגיל אשר אין כל קשר מיוחד בינו לבין הנכס, וליתן לו מעמד מועדף על שאר הנושים. בפרשת סדיטק, הודגם עניין זה היטב לעניינו של עכבון נשוא סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), כדלקמן:

"הכרה במעמד בטוחתי של זכות עכבון לפי סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תיצור פגיעה חריפה בעקרון השיוויון; מן המפורסמות הוא כי נשיית חלק ניכר מנושי חייב פושט רגל או חברה בפירוק נוצרה, כולה או מקצתה, בשל הפרת חוזים מסוגים שונים עליהם חתמו החייב או החברה חדלי הפרעון. אין מקום ליצירת אפליה בין נושים אלו אך ורק בשל השאלה המקרית האם הגיע נכס של החייב לידיהם. זאת כיון שתוצאה כזו הינה בלתי רצויה, וחותרת תחת אושיות דיני פשיטת הרגל והפירוק.

לא זאת, אלא אף זאת; הכרה כזו תרוקן מתוכן במידה רבה את ההלכה, כי אין זכות עכבון כללית בשיטת המשפט הישראלית. כך למשל, מן המפורסמות הוא כי אין זכות עכבון לטובת משכיר, אלא שחובו של משכיר, אשר נובע בדרך הטבע מהפרה שהפר השוכר את הסכם השכירות, יזכה בזכות עכבון קניינית מניה וביה על דרך של הפעלת זכות עכבון לפי סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) עלול להיווצר מצב, בו שאלות כבדות משקל של קדימות בדיני פירוק ופשיטת רגל יופקרו ליד המקרה, והלבוש המשפטי בו יציגו הצדדים את עמדתם. מצב כזה הינו בלתי סביר".

9. עתה מן הדין היה, לכאורה, לבדוק האם העכבון שצמח לטובת עמילין הינו עכבון "רגיל", אשר איננו מזכה במעמד מועדף בהליכי חדלות-פרעון, או שמא עכבון מיוחד, נשוא קשר מיוחד בינה לבין הנכס. לעניין זה אשוב ואעיר, כי עמילין לא טרחה להתייחס כלל ועיקר לטענות הנאמן בעניין זה, ואף לא לפסיקה שצוטטה על-ידו בהרחבה, וחבל שכך.
לכאורה, ניתן היה לנסות ולטעון כי פועלה של עמילין בסחורה ובדוקומנטים יוצר קשר מסויים של השבחה; עמילין, אשר איננה ספק או בעלת קניין בסחורות, יתכן ויכולה היתה להיחשב למעין "בעל מקצוע" או "קבלן מכס", אשר עוסק בנכס של משב אשר עליו רובצות חבויות לצד ג' (רשויות המס), אשר מכבידות או מונעות את השימוש בו. בעבודתו, תוך שימוש בכשרונו המקצועי, "ממרק" עמיל המכס את הנכסים מאותן חבויות, מוציא הוצאות וזכאי להחזרן, בתוספת שכר עבודתו. לפי גישה זו, היה מקום להכיר בעכבון מיוחד של עמיל המכס, אלא אם ויתר עליו מרצונו על-ידי העברת שליטה בנכסים אל החייב. מאידך, תתכן אף פרשנות אחרת, אשר תראה בעמיל המכס שלוח גרידא של היבואן, אשר איננו יוצר קשר מיוחד עם הנכס ואיננו זכאי לעכבון מיוחד.

ההכרעה בין שתי החלופות דנן אינה פשוטה כלל ועיקר; אלא שבנסיבות המקרה, אין צורך להכריע בכך, ומן הראוי להשאיר את הסוגיה דנן בצריך עיון. זאת מדוע? אין בפני
בקשה של הנאמן, המבקש לאלץ בעל עכבון המחזיק בנכס לוותר על החזקתו ולמסור את הנכס לבעליו חדל-הפרעון; עניין לנו בבקשה שהגיש הטוען לעכבון עצמו, המבקש כי בית המשפט יורה לנאמן להימנע מעשיית פעולה בסחורות נשוא הבקשה.

אלא מאי? אין ספק, כי הסחורות עצמן אינן מוחזקות על-ידי עמילין; כל המוחזק בידה הינם דוקומנטים, המאפשרים לשחרר אותן מן המכס; מנסיבות המקרה עולה היטב, כי כל פעילותה של עמילין (בין אם כקבלן מכס ובין אם כשלוח), לא היתה אלא דאגה לשחרור הסחורות מהמכס, או העברתן למחסני ערובה. דבר זה דומה, למעשה, לעכבון של פרקליט על מסמכים של לקוחו, שעשויים לאפשר ללקוח ניהול פעולות משפטיות הנוגעות לנכסים שהוא מבקש לקבל לרשותו. אף אם עכבונו של הפרקליט על המסמכים שריר וקיים, הרי אם מצליח הלקוח לבצע את הפעולה המשפטית הרצויה לו בדרך אחרת, בלא להיעזר במסמכים (כגון, שימוש בדרך אחרת לניהול תביעתו או בהעתקים של המסמכים המצויים בתיק בית המשפט), הרי אין המעכב רשאי למנוע מהחייב את הפעולה המשפטית עצמה. במקרה כזה, עשוי המעכב להיוותר כשאין ברשותו אלא עכבון על מסמכים חסרי-ערך. (לעניין זה, ראה גם פש"ר 199/98, בש"א 5861/00, בית-און נ' בנקל).
בנסיבות המקרה דנן, לא הוכיחה עמילין דבר, מלבד את העובדה כי הסחורה נמצאת במחסן ערובה (קרי, לא בחזקתה), וכי היא אוחזת ככל הנראה בדוקומנטים אשר מהווים דרך לשחרורם. יוצא, כי קיום עכבון על הדוקומנטים (בגין 81,000 ₪ בלבד, כפי שהובהר בהחלטה זו), אינו מקנה לעמילין כל זכות למנוע מהנאמן לשחרר את הסחורה בדרך אחרת, כגון בעזרת העתקים של הדוקומנטים המצויים בידו כדין. חזקה היא, כי הנאמן, אשר אינו אלא "ידו הארוכה" של בית המשפט לא יפעל בדרך הנוגדת את החוק, כגון הוצאת הדוקומנטים המקוריים בכח הזרוע או במרמה מעם החברה, או בדרך של זיוף מסמכים שאינם בידיו. כוונות כאלו של הנאמן לא הוכחו, אף לא לכאורה.

יוצא, אם כן, כי כל עוד פועל הנאמן כדין לשחרר את הסחורות בדרך חלופית, הרי אין עמילין יכולה להשמע בטענה כלשהי בעניין זה; זאת, באשר אין לה אלא עכבון על מסמכים הקשורים בסחורה, הא ותו-לא. היה ויצליח הנאמן בדרכו זו, יהפוך עכבונה לחסר ערך, ואין דינה אלא כדין נושה רגיל. מזאת עולה, כי לא היה מקום כלשהו לבקש צו מניעה כנגד הנאמן, ופעולה זו של עמילין חרגה מזכויותיה והיתה שלא כדין.

10. מכל האמור לעיל, עולה כי דין בקשתה של עמילין להמנע מביצוע פעולה בסחורות להדחות. בנסיבות המקרה, ונוכח צו הביניים שהוצא בבקשה זו, תישא עמילין בהוצאות הנאמן ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 25,000 ₪ + מע"מ, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום כ"ט בניסן, תשס"ג (1 במאי 2003) במעמד הצדדים.
אלשיך ורדה
, שופטת
1
בתי המשפט
פש"ר 1748/02
בש"א 022492/02
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
1.5.03
תאריך:
כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:








פשר בית משפט מחוזי 1748/02 משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ נ' משה סלמון, נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה (פורסם ב-ֽ 01/05/2003)











תיקים נוספים על משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ
תיקים נוספים על משה סלמון
תיקים נוספים על נאמן ומנהל מיוחד של משב הנדסה




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט