קצ'לניק שירלי - מס שבח ת''א 2
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
קצ'לניק שירלי מס שבח ת"א 2




קצ'לניק שירלי - מס שבח ת''א 2

ועדת ערר 1472/01     28/04/2003 (וע)



תיקים נוספים על קצ'לניק שירלי
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




וע 1472/01 קצ'לניק שירלי נ' מס שבח ת"א 2




בעניין:
1



בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
וע 001472/01


בפני
:
ועדת ערר מס
שבח מקרקעין
1963-התשכ"ג

זמיר עמוס
(שופט בדימוס) – יו"ר

רו"ח טוביה גרינבכרג – חבר
רו"ח אליהו מונד - חבר




28/04/03




בעניין:
קצ'לניק שירלי


ע"י ב"כ עו"ד
דעואל מיכאל דוד

העוררת


נ
ג
ד


מס שבח ת"א 2


ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי

המשיב


פסק דין


בפני
נו ערר של הגב' שירלי קצ'לניק
(להלן - "העוררת")
על החלטתו של
המנהל מס שבח מקרקעין

(להלן
-
"המשיב") מיום 6.11.2001, לפיה נדחתה בקשתה של העוררת
לפטור אותה
מתשלום מס על מכירת דירה
לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג1963-, במקום לחייבה לשלם מס בשעור של 12% עפ"י סעיף 48א(ד) לחוק.

ואלה העובדות המצריכות לענייננו:

א.
בני הזוג, העוררת וקרלוס קצ'לניק, התגרשו זו מזה, ועובר לכך הם ערכו וחתמו, ביום 24.6.1999, על הסכם גירושין שקבל אישור ותוקף של פס"ד ע"י כב' בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן.

ב.
סעיף 7 להסכם הגירושין הנ"ל דן בבית המגורים של בני הזוג הנמצא ברח' יגאל ידין 12א' ברעננה, ובין היתר נקבע והוסכם בסעיף זה על דרך מכירת בית המגורים הנ"ל ע"י הצדדים, וכן הוסכם בו שאם "מי מהצדדים ניצל את הפטור הקיים ממס שבח מקרקעין בגין מכירת דירת מגורים, ובעקבות ניצול זה תחוייב

מכירת הבית במס שבח, ישא במס שבח הצד אשר ניצל
את הפטור כאמור לעיל".


ג.
לא בכדי נקבע כנ"ל
בהסכם הגירושין (בענין חיוב מס השבח), וזאת מאחר שלבני הזוג היו (כנראה לשניהם) דירות מגורים על שמם, ואכן ביום 26.11.1999 מכרה העוררת דירה שהיתה בבעלותה והנמצאת ברמת-גן.

ד.
ימים ספורים לאחר המכירה דיווחה העוררת למשיב
על מכירה זו (במש"ח מתאים) ובקשה לערוך לה שומה עצמית ולחייבה לשלם מס שבח בסכום השווה ל12%-, וזאת לאור האמור בסעיף 48א(ד) לחוק.
המשיב
קבל את שומתה העצמית
של העוררת וחייב אותה בתשלום מס שבח בהתאם.

ה.
מועד תשלום המס ע"י העוררת נידחה מדי פעם ופעם, וזאת לאור האפשרות האמורה בסעיף 51 לחוק, ובתאריך 6.9.01 הודיעה העוררת למשיב כי נתמלאו התנאים

לחיוב בתשלום המס

האמורים בסעיף 51 לחוק, וביום 28.11.01 נדרשה העוררת לשלם את מס
השבח עפ"י השומה העצמית שלה, כאשר הודעה
לתשלום מס השבח
עפ"י השומה העצמית נשלחה אליה בזמנו, זמן קצר לאחר שהיא המציאה למשיב את המש"ח ואת בקשתה
לתשלום המס לפי שומתה העצמית שאוזכרו לעיל.

ו.
בחודש ספטמבר 2001 פנתה העוררת אל חמשיב ובקשה ממנו לשנות את השומה, לבטל את השומה העצמית שאותה בקשה בזמנו, ולתת לה פטור עפ"י סעיף 49ב(1), בנימוק שהיא לא מכרה כל דירה אחרת במשך 4 שנים שקדמו למכירת דירתה נשוא ערר זה.

הבקשה לשנות את השומה שנעשתה ע"י המשיב
עפ"י השומה העצמית של העוררת, ולתת לה את הפטור מתשלום המס. בקשה זו
הוגשה כשנה ו10 חודשים לאחר יום מכירת הדירה.

שתי טענות עיקריות יש לה לעוררת בעררה כאן, שתי טענות הקשורות זו בזו (כך טענתה), והן:
א)
היה עליה בזמנו
-
בעת מכירת דירתה
-
אילוץ, שהכריח אותה לבקש לקבוע לה מס שבח לפי שומה עצמית,
ו-ב) רק לאחר תקופה ארוכה הסתיים האילוץ, ועם סיומו, יכולה היא לבקש ולקבל, מבלי שתינזק כלכלית כלל וכלל, את הפטור לפי סעיף
49ב(1).

נדון בשתי הטענות האלה, אחת לאחת: -

בענין האילוץ:
-
ייאמר מיד שלא מצאנו בעובדות שבאו בפני
נו כל
אילוץ במובן המשפטי. עובר לגירושיה של העוררת מקרלוס קצ'לניק, חתמו בני הזוג על הסכם גירושין, בעת ששניהם (ולענייננו
-
העותרת) היו מיוצגים ע"י עורכי דין. כל אחד מבני הזוג היה מיוצג ע"י עורך דין מטעמו.
אישורו של הסכם הגירושין ונתינת פס"ד לנאמר בו נעשה בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן ביום 24.6.99, ובמבוא למתן האישור ופסק הדין נאמר מפי ביהמ"ש כדלקמן:

"לאחר שביהמ'ש נוכח כי המבקשים עשו את ההסכם



בהסכמה חופשית וכי הם הבינו את את משמעותו ואת

תוצאותיו, כל זאת לאחר שביהמ'ש נתן נתן לצדדים

הסברים נאותים אודותיו

"

כבר לאור האמור לעיל, ניתן לקבוע כי לא היה כל אילוץ משפטי הקשור באפשרות שהעוררת
"תיאלץ" לשלם את מלוא מס השבח בנסיבות האמורות בהסכם הגירושין. העוררת ידעה והבינה היטב את מהות ההסכם עליו חתמה והבינה את תוצאותיו, כאשר "תוצאותיו" המובנות לה
הן גם בכל מה שקשור בתשלום מס השבח.

זאת גם זאת:
-
תכנון המס
והשיקול
הכלכלי
איזה מס לשלם, האם לקבל פטור מתשלום המס או לא לקבל פטור כזה,
הוא בשיקולו הבלעדי של
מוכר הדירה, בתנאי
-
כאמור
-
ששיקוליו הם בגדר אפשרות בבחירה החוקית.
המלומד, פרופסור אהרון נמדר, בספרו מיסוי מקרקעין,
הפטור לדירות מגורים,
אומר:

"סעיף 49א(א) לחוק מעניק
לנישום את הברירה לשלם את

המס
או לנצל את הזכות
לפטור ממס בגין מכירת דירת

מגורים". (ראה סעיף 208 בספר הנ"ל, הוצאת 2002)

ההגיון גם מחייב
שהעוררת, לפני שבחרה בברירה/באפשרות לתשלום המס ע"י שומה עצמית,
התייעצה עם בעל
ידע בנושא, שהרי קשה להאמין
שהעוררת
-
שאינה בקיאה בדרכי המס
-
ידעה, לבדה, לכוון צעדיה במבוך המסובך של
מיסוי המקרקעין.

ייאמר גם, שאם העוררת מכרה את דירתה לאחר גירושיה מבעלה, הרי יכלה היא לבקש פטור נפרד מבעלה ממנו נתגרשה, פטור בגין המחצית שלה בבית המשותף לה ולבעלה הגרוש ממנה. גם זה האחרון היה יכול לקבל
פטור על חלקו
הוא (מחצית) בבית באופן נפרד.
סעיף 49(ב) לחוק קובע כי מוכר ובן-זוגו ייחשבו כמוכר אחד, אולם לאחר שבני זוג התגרשו זה מזה, "הופך" כל אחד מהם להיות בעלים עצמאי של החלק שלו בנכס המקרקעין.

עינינו הרואות שלא היה קיים, ולא יכול היה להיות קיים, כל אילוץ ש"הכריח" את העוררת לבקש לשלם מס על מכירת דירתה ברמת-גן עפ"י השומה העצמית שביקשה.

בענין מועד הגשת הבקשה לקביעת שומת פטור:
-
ניתן לומר שאפשר היה שלא להתייחס כלל לטענה בנדון התקופה הנ"ל, וזאת מאחר שקבענו שלא היה כל אילוץ, ואם לא היה כזה, כי אז ממילא אין מקום לשנות את השומה, ולכן לא חשוב מתי הוגשה הבקשה לפטור.

עם זאת החלטנו להתייחס אליה, ונאמר כבר עתה כי
אין אנו מקבלים את הטענה שיש לאפשר הגשת הבקשה לשינוי השומה ולקבוע פטור ממס, למרות שעברה תקופה כה ארוכה (שנה ו10- חודשים)

סעיף 73 לחוק קבע את הזמנים שבמועדם חייב מוכר לתת הצהרה למס שבח על פרטי המכר (תאריכים, תמורת הרכישה, תמורת המכירה) וזאת תוך 30 יום מיום המכירה, או הצהרה לענין עריכת שומה עצמית וזאת תוך 50 יום מיום המכירה.


סעיף 85 לחוק קובע שאמנם קיימת אפשרות לעריכת שומה חוזרת, אולם זאת רק בתנאים האמורים בסעיף זה. והתנאים לכך הם אחד מאלה:
גילויים של עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן;


מסירת הצהרה בלתי נכונה ע"י
המוכר;
נתגלתה טעות בשומה.
אף אחד משלושת תנאים אלו עומדים לה לעוררת, כך שסעיף 85 לחוק אינו יכול להיות לעזר לה.

פרופ' נמדר, בספרו (שאוזכר לעיל), אומר:

"נישום שבחר לשלם את המס על ידי הגשת שומה


עצמית לפי סעיף 73 לחוק, יכול לחזור בו מבקשתו

ולבקש
לפטור אותו מהמס בתוך תקופת חמישים

הימים
האמורה בסעיף 73 לחוק. נישום שחזר בו


כאמור,
יוכל למשוך בחזרה את שומתו העצמית

ולהגיש שומה חדשה בשיעור אפס המציינת את

זכותו לפטור מהמס

"
(שם, סעיף 208).

כבר היו מקרים, שבאו בפני
הערכות השיפוטיות, שבהם חזרו בהם מוכרים מבחירתם לשלם את המס ובקשו לפטור אותם, וזאת לאחר שעברה התקופה של 50 הימים הקבועה בסעיף 73 לחוק.

בנושא זה אומר פרופ' נמדר בספרו (שם, שם):

"בתי המשפט שדנו במקרים אלה החליטו כי נישום


לא יוכל לשנות את שומתו מחיוב לפטור ממס לאחר

חלוף 50 הימים האמורים. יתר על כן, בתי המשפט

ציינו כי גם סעיף 85(3) לחוק המתיר המתיר לפתוח

שומות בנסיבות מיוחדות אינו יכול לעזור לנישום

במקרה דנן, שכן הסעיף הנ"ל
מדבר בפתיחת שומה

בנסיבות של
גילוי טעות הקשורה לעובדה, אך לא

כאשר המדובר הוא בטעות הקשורה להבנה משפטית".

לאור כל הנ"ל אין מנוס אלא מדחיית הערר.

בישיבת התזכורת
שנקבעה לאחר הגשת הסיכומים בכתב (ביום 9.3.02), טען בא-כוחה המלומד של העוררת
שיש לראות את פעולתה ובקשתה של העוררת גם באספקלריה של יחסי אנוש, וראוי ללכת לקראתה "מהבחינה האנושית".
לא נוכל לקבל טענה זו.

לא רק שהחלטתו של המשיב הינה סבירה ואינה חורגת בכהוא זה מההגיון והדין, ומשכך הדבר אין מקום להתערב בה,
אלא שגם אנו איננו יכולים לקבל עלינו מרות אחרת מזו של החוק. ועדה זו, היושבת ומנהלת דיוניה במסגרת בית המשפט המחוזי, היא ערכאה מעין שיפוטית שבראש יושב שופט (בדימוס) של בית המשפט המחוזי, ויש
"להטיל" עליה את הנאמר בדין שאין על השופט כל מרות אלא מרותו של הדין.

אנו דוחים את הערר.
מאחר ונושא הדיון היה רק בשאלה משפטית מבלי שהובאו ראיות, אנו מחליטים על הוצאות נמוכות יחסית, והעוררת תשלם למשיב הוצאות כוללות בסך של
3,000 ש"ח.
ניתן היום_______שלא במעמד הצדדים.
____________________
_____________________
___________________
עמוס זמיר, שופט (דימוס)
טוביה גרינברג, רו"ח
אליהו מונד, רו"ח


יו"ר
חבר
חבר







וע ועדת ערר מס שבח 1472/01 קצ'לניק שירלי נ' מס שבח ת"א 2 (פורסם ב-ֽ 28/04/2003)











תיקים נוספים על קצ'לניק שירלי
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט