דיאמימון 2000 בע''מ - קומרז יצחק
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
דיאמימון 2000 בע"מ קומרז יצחק




דיאמימון 2000 בע''מ - קומרז יצחק

ערעור אזרחי 290/02     20/05/2003 (עא)



תיקים נוספים על דיאמימון 2000 בע"מ
תיקים נוספים על קומרז יצחק




עא 290/02 דיאמימון 2000 בע"מ נ' קומרז יצחק




בתי המשפט
בית משפט השלום נתניה
עא 000290/02


בפני
כב' השופט הרווי גרובס
, סגן נשיא
תאריך:
20/05/2003

בעניין:
דיאמימון 2000 בע"מ





המערערת

נגד



1 . קומרז יצחק

2 . קומרז אנה




המשיבים

פסק דין


1. הערעור ורקע דיוני
בפני
ערעור על החלטת הרשמת אונגר מיום 30.10.02 (להלן "ההחלטה") בבש"א 2105/02, לפיה הרשמת קבלה התנגדות המשיבים לביצוע 3 שטרות בסכום כולל של כ- 215,000 ש"ח.
המשיבים טענו כי מסרו השטרות לבטחון בלבד, בקשר לעסקת יסוד לפיה המשיב 1 שכר נכס לניהול מסעדה מהמערערת: המשיבה 2 היתה ערבה למילוי החוזה.
החוזה חודש מספר פעמים אם כי המשיב החליט להפסיק את ההתקשרות.
אז ורק אז לטענת המשיבים המערערת החלה בהטחת האשמות שווא בגין הפרת הסכם השכירות וזאת בסמוך לפינוי המושכר. המשיבים טענו ששלמו את כל החובות בנוגע לחוזה השכירות, כמו כן מכחישים המשיבים שפגעו במושכר.
המושכר אף שופץ שנה לפני הפינוי ועבודות השיפוץ נמסרו לידי המערערת, ביחד עם ציוד שהמערערת העמידה לרשות המשיבים.
לאחר דיון ולאחר שהצדדים הביאו בפני
ה טענות עובדתיות ומשפטיות, כב' הרשמת הגיעה לכלל מסקנה שיש לקבל את התנגדות המשיבים.
להשלמת חלק זה של פסק הדין, יש לציין כי במקביל לפתיחת תיק ההוצל"פ על השטרות , המערערת אף הגישה תביעה אזרחית לסכום השטרות בטענה של הפרת החוזה תוך ציון מספר עילות תביעה.

2. טענות המערערת
1. אפרט כאן את הטענות העקריות בלבד.
המערערות מלינות על כך שהמשיב 1 לא סיפק תצהיר ולא נחקר ואילו המשיבה 2 העידה על מצב המושכר בעת הפינוי כאשר התברר שלא הייתה נוכחת במועד הפינוי: וכל זאת כאשר המשיב הוא הוא הצד לחוזה ועושה השטרות.

2. נפלה טעות בהחלטה כאשר הרשמת קבעה כי המערערת עותר להפרשי דמי שכירות בסכום של 11,000 ש"ח ואילו בפועל עתרה ל- 16,448$.

3. הרשמת טעתה כאשר סברה שהעילה לפיצוי מוסכם נובעת אך ורק מדמי שכירות - כאשר הטענה מבוססת על הפרות שונות כולל נטילת פרטי ציוד ואי רישום המערערת כמוטב בפוליסת בטוח.
גם טעתה כאשר קבע שלמשיבים הגנה טובה במועד העתירה לפיצוי המוסכם.

4. הרשמת טעתה כאשר קבעה כי המשיבים לא הפרו את חוזה השכירות בכך שלא רשמו את המערערת כמוטב בפוליסת הבטוח.

5. הרשמת טעתה כאשר לא החמירה עם המשיבה עקב חוסר פירוט טענותיהם בתצהירה.

6. טעתה הרשמת כאשר סברה שהמערערת לא הצליחה לסתור לחלוטין את טענת אי מילוי התנאים לתשלום השטרות.

3. דיון והחלטה
אני החלטתי לדחות את הערעור ולהלן הנימוקים לכך:
3.1 בית המשפט לערעורים לא ימהר להתערב בממצאים עובדתיים של הרשמת כאשר היא זו ששמעה את הראיות והייתה לה הזדמנות להעריך את אמינותם של העדים.
אף אם קיימות תמיהות מסוימות בממצאים אלה, אין די בכך לפסול אותם. על מנת שבית משפט זה יהפוך ממצאים עובדתיים, על המערערת להניח את דעת בית המשפט כי דובר בממצאים בלתי סבירים בהתחשב בראיות שהובאו בפני
הרשמת.
המערערת לא הצליחה במשימה זו.
למשל, בענין מצב המשוכר בעת הפינוי: המערערת טענה שמצבו של המושכר היה כה גרוע שלא היה ניתן להשכירו, ומצד שני פרסמה בעצמה הודעה כאילו המושכר "מוכן להפעלה", לכל הפחות, הראיות אינן חד משמעיות בנקודה זו, ודי בכך לאפשר למשיבים את האפשרות לנהל דיון.

3.2 כמו כן בית המשפט לא יתערב במסקנה כללית של הרשמת כי המערערת לא הצליחה לסתור לחלוטין את הטענת המשיבים שהתנאים למילוי השטרות לא התמלאו. אף אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת, היו בפני
הרשמת ראיות סבירות למסקנתה.
אין להתעלם מכך שדובר בשטרות בטחון בין צדדים קרובים לעסקת היסוד: בדרך כלל לא ניתן לקבוע בוודאות שהתנאים המוקדמים להפעלת השטרות התקיימו שלא בדרך של דיון רגיל שבו נטל הראיה על המערערת.
היו בפני
הרשמת נתונים רבים אשר תמכו בעמדת המשיבים ברמה הדרושה להעניק להם את יומם בבית המשפט.

3.3 לא מצאתי בסיס לטענת המערערת שהרשמת הקלה עם המשיבים בכל הנוגע לרמת הפירוט בטענותיהם. ניכר הדבר שחלק מטענות המשיבים הינם הכחשות שחוזה השכירות הופר: קרי: טענות נגטיביות, אין במקרה זה לדרוש רמת פירוט גבוהה במיוחד.

3.4 לא מצאתי פגם בכך שהמשיב 1 לא מסר תצהיר. המשיבה 2 הייתה בקיאה במערכת היחסים ובעובדות: אי נוכחותה במועד הפינוי לא פוסלת אותה כעד למצב הכללי במושכר סמוך למועד הפינוי.

3.5 לא מצאתי כל פסול בכך שהרשמת בחרה בהחלטתה להתייחס להליך המקביל בבית משפט השלום לתשלום סכום השטרות על בסיס הפרות עסקת היסוד. הרשמת הייתה זכאית למצוא בהחלטת בינים של שופטת בלטמן חיזוק לעמדתה, לפיה למשיבים הגנה טובה, במסגרת הדיון בבקשה.







4. לסיכומו של דבר לא מצאתי שנפלה טעות בהחלטת הרשמת הדורשת התערבותי.

הערעור נדחה.
על המערער לשלם הוצאות הערעור בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.


עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן

פסק דין
זה.
ניתן היום ט"ז באייר, תשס"ג (18 במאי 2003) בלשכתי
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

הרווי גרובס
, שופט
סגן נשיא









עא בית משפט שלום 290/02 דיאמימון 2000 בע"מ נ' קומרז יצחק (פורסם ב-ֽ 20/05/2003)











תיקים נוספים על דיאמימון 2000 בע"מ
תיקים נוספים על קומרז יצחק




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט