הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע''מ - בורסת היהלומים הישראלית בע''מ, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע''מ, אהרון הנגל ואח'

מידע על אהרון הנגל   



הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע''מ - בורסת היהלומים הישראלית בע''מ, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע''מ, אהרון הנגל ואח'

בקשות שונות 27121/00     21/01/2002 (בש)



תיקים נוספים על הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ
תיקים נוספים על בורסת היהלומים הישראלית בע"מ
תיקים נוספים על מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ
תיקים נוספים על אהרון הנגל




בש 27121/00 הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ נ' בורסת היהלומים הישראלית בע"מ, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ, אהרון הנגל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש 027121/00

בתיק עיקרי: א
001725/99

בפני
:
כב' השופטת גדות שרה
תאריך:
21/01/2002




בעניין
:
הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד אמיר לבקוביץ

מבקש

נ
ג
ד


1. בורסת היהלומים הישראלית בע"מ

2. מפעלי בורסתהיהלומים הישראלית (1965) בע"מ
3. אהרון הנגל


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שמואל עיני

משיב


נוכחים:



החלטה

בעניין

:
הבורסה – הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אמיר לבקוביץ
המבקשת



נ
ג
ד





1 . בורסת היהלומים הישראלית בע"מ

2 . מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שמואל עיני
המשיבות



3. אהרון אנגל



התובע





החלטה

זוהי החלטה בבקשה לעיכוב הליכים מטעם המבקשת לנוכח הסכם בוררות הקיים בינה לבין המשיבות.
העובדות:
1.
בתאריך 11/5/99 הגיש התובע תביעה על נזקים כספיים כלפי המשיבות בת.א. 1725/99 (להלן "התביעה המקורית").
ביום 8/7/99 הגישו המשיבות הודעת צד שלישי נגד המבקשת. המבקשת הגישה ביום 17/10/99 את כתב הגנתה נגד הודעת צד שלישי זו.

ביום 22/10/00 הגישה המבקשת בקשה זו לעיכוב הליכים.
2.
המבקשת טוענת כי ביום 9/7/98 נתן בית המשפט (כבוד השופטת א' קובו) תוקף של

פסק דין
להודעה על הסכם פשרה אליה הגיעו במשיבות והמבקשת במסגרת ת.א. 580/94. בהודעה על הסכם הפשרה נוצר בס' 1(ג) הסכם בוררות בין הצדדים כדלקמן:

"היה ויתגלע בעתיד סכסוך בין התובעת מס' 1 לנתבעות, יוכרע הוא בהליך בוררות. התובעת מס' 1 והנתבעות יסכימו על זהות הבורר. לא הסכימו התובעת מס' 1 והנתבעות- ימנה את הבורר נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים. בכל מקרה, הבורר יהיה תושב ישראל שתחום עיסוקו ביהלומים ואבני חן".
3.
לטענת המבקשת הסכם הבוררות הינו גורף וחל על כל סכסוך וכל עניין שיתגלע בין הצדדים.
לטענתה יש קיים את הסכם הבוררות בין המבקשת למשיבות ולעכב את ההליכים המתנהלים בפני
בית משפט זה בתביעה העיקרית, עד להכרעה על ידי הבורר, וזאת למכוח הוראת ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן "חוק הבוררות").
4.

המשיבות הגישו תגובתן לבקשה לעיכוב הליכים ביום 22/2/01 ובה טענו כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים שכן עילתו של הסכסוך בין המשיבות למבקשת צומחת ממערכת עובדות אחת, שבין התובע למשיבות ויש למנוע את פיצול הדיון בבית המשפט, אשר יביא לא רק לבזבוז משאבים אלא עלולות להתקבל בשני ההליכים פסיקות סותרות.
כמו כן, טוענות המשיבות, כי מתקיימת נחיצות בצרופה של המבקשת כצד שלישי בהליך שכן שורש התביעה העיקרית נעוץ במעשי ו/או מחדלי המבקשת לכאורה.

5.
ההוראה על עיכוב ההליכים, עליה מתבססת המבקשת, מצויה בס' 5 לחוק הבוררות:
עיכוב הליכים בבית המשפט

"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".
סע' 5 קובע שבית משפט רשאי לעכב או לא לעכב את ההליכים בשל מסירתם לבוררות. פרופ' סמדר אוטולנגי בספרה "בוררות- דין ונוהל" ע"מ 127:
"בדרך כלל נוטה ביהמ"ש לעכב את ההליכים בתביעה שבפני
ו. עיכוב הליכים ע"פ סע' 5 נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש הדן בעניין וביהמ"ש לערעורים ימעט להתערב בו.... רק אם יש טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון, רק אז יסרב ביהמ"ש לבקשה. דבר זה מטיל את נטל ההוכחה על המתנגד לבקשה, ועליו להוכיח ולשכנע את ביהמ"ש מדוע אין לעכב את ההליכים..."

6.
בעניין שלפנינו ישנם שיקולים מתנגשים בעניין פיצול הדיון והוצאות יתרות ומולם עומד בפני
י ס' 5 לחוק הבוררות והעיקרון החשוב של כיבוד הסכמים.
תפקיד בית משפט זה לבצע את האיזון הראוי בין שיקולים אלו.

7.


ע"מ 140:
"הדברים אמורים לא רק כאשר תובע מגיש תביעה נגד נתבעים שונים, אלא גם כאשר הנתבע שלוח הודעה לצד ג', אתו יש לו הסכם בוררות. אכן, מצב זה מעודד בעיה: מצד אחד, מטרתם המוצהרת של הליכי צד ג' היא לצמצם את מספר ההתדיינויות ולאפשר את קשירת צד ג' לתביעה. מתן צו עיכוב לבקשת צד ג' ישים לאל מטרה זו. מצד שני, מדוע זה ייגרע חלקו של אותו צד ג', שייאלץ להסכים להפרת הסכם הבוררות שלו עם הנתבע, אך ורק משום שבין שניים אחרים, התובע והנתבע, לא נערך הסכם כזה? "הכלל הוא, שהצורך בפיצול הדיון אינו מצדיק הפקעת הסכם הבוררות... כבר כשביטחה עצמה [הנתבעת, שולחת הודעת צד ג' לחברת הביטוח] חייבת הייתה לשוות לנגד עיניה את האפשרות שתוצרך לתבוע- או שתיתבע ע"י ניזק- ולא תוכל לאכוף חבותה של חברת הביטוח באותו הליך, אם ע"י צרופה לתביעתה ואם ע"י משלוח הודעה לצד השלישי אליה, אם הייתה היא נתבעת". אי לכך, לא היסס ביהמ"ש לפצל את הדיון ולעכב את ההליכים כלפי חב' הביטוח.



ע"מ 139:
ברם, אם מוגשת התביעה נגד נתבעים אחדים, כאשר התביעה העיקרית היא נגד הנתבע שלא היה צד להסכם- כי אז שאלת הנוחות והמעשיות עשויה להכריע נגד מתן צו עיכוב לבקשתו של הנתבע האחר, צו שרק יגרום לפיצול הדיון, מה שלא יהיה צודק כלפי התובע במקרה זה.


ע"מ 142
"המדיניות המשפטית הרצויה היא לשאוף לריכוז כל התביעות הנובעות מעילה אחת למהלך דיוני אחד, ולמנוע ריבוי התדיינויות סביב אותה עילה".

ע"מ 144
הנימוק של ההוצאות היתרות בבוררות לא השפיע גם אצלנו על ביהמ"ש בכיוון של סרוב לעכב הליכים.
















בש בית משפט מחוזי 27121/00 הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ נ' בורסת היהלומים הישראלית בע"מ, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ, אהרון הנגל ואח' (פורסם ב-ֽ 21/01/2002)











תיקים נוספים על הבורסה- הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ
תיקים נוספים על בורסת היהלומים הישראלית בע"מ
תיקים נוספים על מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ
תיקים נוספים על אהרון הנגל




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט