גרניט הגליל בע''מ - שושנה בן עמי
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
גרניט הגליל בע"מ שושנה בן עמי




גרניט הגליל בע''מ - שושנה בן עמי

תיק אזרחי 2492/01     26/05/2003 (א)



תיקים נוספים על גרניט הגליל בע"מ
תיקים נוספים על שושנה בן עמי




א 2492/01 גרניט הגליל בע"מ נ' שושנה בן עמי




בתי המשפט
בבית המשפט השלום בירושלים
א 002492/01


בפני
:
כבוד השופט שמעון פיינברג


26/05/2003


גרניט הגליל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד א. עוז

בעניין:
התובעת




נגד



שושנה בן עמי

ע"י ב"כ עוה"ד א. נחמד


הנתבעת




פסק-דין

1. בפני
תביעה על פי שטר, שתחילתה כבקשה לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ע"ס 15,000 ש"ח. התנגדות הנתבעת התקבלה בהסמכת הצדדים.

2. הנתבעת מודה שמשכה את שלושת השיקים נשוא התביעה, כל אחד ע"ס 5000 ש"ח, ז.פ. 20.8.99, 20.10.99 ו- 20.11.99. לטענתה, היא מסרה אותם חתומים לבעלה, מר מרקו בן עמי (להלן: מרקו). אולם הנתבעת אינה יודעת מה נעשה בשיקים לאחר שמסרה אותם לבעלה.
מרקו העיד כי מסר את השיקים לתובעת, יחד עם שני שיקים נוספים (ע"ס 10,000 ש"ח וע"ס 5,000 ש"ח), בתור תמורה עבור פלטות שיש שהזמין ממנה. הסחורה לא סופקה, ולכן ביטל מרקו את השיק הראשון בסדרת השיקים. לאחר מכן, הבטיח נציג התובעת בשם גבי שהסחורה תסופק ותהיה באיכות טובה מאד, ולכן לא בוטל השיק השני שבסדרה, והשיק נפרע. גם השיק השלישי בסדרה נפרע. באשר לשני השיקים האחרונים, מרקו אינו זוכר מה עלה בגורלם. בכל אופן, הצהיר מרקו כי לא קיבל את הסחורה, ולכן אינו חייב בתשלום השיקים שלא נפרעו.

3. מטעם התובעת, העיד הסמנכ"ל שלה, מר רוני שפיגלר. לפי האמור בתצהירו, מי שהזמין את הסחורה, ומסר את השיקים תמורתן, היה עסק אחר בשם "שיש אמיר בידו" (להלן: בידו), עסק השייך לתושב השטחים. לתצהירו של שפיגלר צורפה קבלה שהוצאה על ידי התובעת על שמו של בידו ע"ס 30,000 ש"ח (בה מפורטים חמשת השיקים נשוא הדיון), תעודת משלוח על אספקת סחורה בסך 20,000 ש"ח, חשבונית מס מיוחדת לתושב השטחים ע"ס 20,000 ש"ח וכרטסת ממוינת של התובעת המתיחסת לבידו, ממנו עולה כי היה ביתרת חובה אצל התובעת בסכום של כ 15,000 ש"ח נכון ליום 22.11.99. לטענת שפיגלר, השיקים שולמו לתשלום עבור הסחורה נשוא חשבונית המס ולכיסוי יתרת חובה בחשבונו של בידו אצל התובעת. לעומת זאת, לטענת שיפגלר, אין רישום בספרי התובעת שמרקו רכש מהתובעת סחורה כפי שטען.

4. מרקו הכחיש בתצהירו ובעדותו כי מסר את השיקים לבידו. לטענתו של מרקו, גם האדם המנהל את בידו, מר מוחמד פאדל, מכחיש שקיבל את השיקים ממרקו וכי השיקים שולמו על ידי בידו לתובעת עבור סחורה. הנתבעת ביקשה להזמין את פאדל לעדות, אולם בשל היות תושב השטחים, הדבר לא התאפשר.

5. אין מחלוקת שהשיקים נמסרו לתובעת עבור סחורה. לפי סעיף 29 (א) לפקודת השטרות, קיימת חזקה לכאורה שהנתבעת קיבלה ערך עבור השיקים.

6. הנתבעת לא עמדה בנטל לסתור את חזקת התמורה האמורה, ובכל מקרה , יש להעדיף את גירסת סמנכ"ל התובעת על פני גירסתו של מרקו. להלן נימוקי:

א. בגירסתו של מרקו, נתגלו תמיהות הפוגעות במהימנות הגירסה. כפי שטען ב"כ התובעת בסיכומיו, לא סביר שאדם כמו מרקו, שהוא איש עסקים, ימסור שיקים בסך 30,000 ש"ח לתובעת, שהיא חברה שלא עבד עמה מעולם, מבלי לבקש קבלה, חשבונית או העתק תעודת משלוח (שכפי שמרקו העיד שעשה).

ב. כמו-כן, למרקו הייתה גישה, במסגרת גילוי מסמכים לספרי התובעת. אף על פי כן, לא נטען כי נמצא בספרים רישום על הזמנה המתאימה להזמנה שלטענת מרקו ביצע אצל התובעת. לא סביר שמרקו, לאחר שראה שהסחורה אינה נמסרת לו, ולאחר שביטל את השיק הראשון בסידרת השיקים, יכבד עוד שני שיקים על סך 5000 ש" ח ועל סך 10,000 ש"ח, על סמך הבטחה בעלמא של עובד התובעת (שלא הכיר לפני שהזמין את הסחורה).

ג. לעומת זאת, גירסתו של שפיגלר נתמכה במסמכים שצורפו לתצהירו, המתעדים מערכת מסודרת של הנהלת חשבונות. המסמכים, באופן שבו הוגשו, מהווים "רשומה מוסדית" לפי סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971. לפי סעיף 36 (א) לפקודה הנ"ל, ראיה מוסדית, ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה של הרשומה..

ד. טענת הנתבעת שהשיקים נמסרו על ידי בידו, מקבלת חיזוק מהעובדה שמרקו מכיר את בעליו של בידו, ואף מודה שעבד עמו בעבר.

ה. ב"כ הנתבעת טען שיש לזקוף לחובתה של התובעת את העובדה שלא הזמינה לעדות עובדים ששמותיהם הוזכרו בתצהירו של מרקו, על מנת להזים את האמור בתצהיר.
אני דוחה את הטענה. שפיגלר הסביר בחקירתו הנגדית כי אותם עובדים אינם עובדים עוד אצל התובעת. לא היתה מניעה מהנתבעת לברר את הפרטים המלאים של העובדים במהלך שלב הגילוי המוקדם ולהזמין אותם לעדות מטעמה. (יצוין כי בקשה מטעם הנתבעת, שהועלתה בעל פה במהלך ישיבת הוכחות, להזמין אחד העובדים לעדות, נדחתה בשל המועד שבו הועלתה הבקשה). ממילא, לא סביר שמי מהעדים הללו היה מודה מעל דוכן העדים בביצוע מעשה מרמה, של העברת שיקים שנמסרו לידי התובעת כנגד סחורה שהוזמנה על ידי מרקו, לזכות חשבון של לקוח אחר (בידו). ממילא, טענת מרמה שכזו מצריכה ראיה וראיה שכזו לא הוגשה.

ו. ב"כ הנתבעת גם טען בסיכומיו כי השיקים המקוריים לא הוגשו כראיות. אני דוחה את הטענה משום שהנתבעת, בתצהיר שהגישה בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, הודתה במשיכת השיקים. לכן עובדת משיכת השיקים על ידי הנתבעת שהתובעת אוחזת בהם לא הייתה במחלוקת.

7. לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה ומתיר לתובעת להמשיך בהליכי הוצאה לפועל לגבית מלוא יתרת החוב בתיק הוצל"פ 07-00195-00-2. כמו-כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד פסק-הדין.

ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ג (27 בינואר 2003) במעמד המתייצבים.

שמעון פיינברג
, שופט














א בית משפט שלום 2492/01 גרניט הגליל בע"מ נ' שושנה בן עמי (פורסם ב-ֽ 26/05/2003)











תיקים נוספים על גרניט הגליל בע"מ
תיקים נוספים על שושנה בן עמי




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט