שניב תעשיות נייר בע''מ, שלום לקס, אברהם ברנט ואח' - סנו מפעלי ברונוס בע''מ, שניר תעשיות נייר (1995) בע''מ, ישראפייפר תעשיות נייר בע''מ ואח'

מידע על שלום לקס    מידע על אברהם ברנט   



שניב תעשיות נייר בע''מ, שלום לקס, אברהם ברנט ואח' - סנו מפעלי ברונוס בע''מ, שניר תעשיות נייר (1995) בע''מ, ישראפייפר תעשיות נייר בע''מ ואח'

תיק אזרחי 2021/05     18/08/2005 (א)



תיקים נוספים על שניב תעשיות נייר בע"מ
תיקים נוספים על שלום לקס
תיקים נוספים על אברהם ברנט
תיקים נוספים על סנו מפעלי ברונוס בע"מ
תיקים נוספים על שניר תעשיות נייר (1995) בע"מ
תיקים נוספים על ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ




א 2021/05 שניב תעשיות נייר בע"מ, שלום לקס, אברהם ברנט ואח' נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ, שניר תעשיות נייר (1995) בע"מ, ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
002021/05

בש"א 16731/05

בפני
:
שופט: ד"ר ורדי קובי
תאריך:
18/08/2005





בעניין
:
1. שניב תעשיות נייר בע"מ
(להלן: "שניב")
2. שלום לקס

3. אברהם ברנט
4. הלה ברנט








המבקשים

נ
ג
ד


1. סנו מפעלי ברונוס בע"מ
(להלן: "סנו")
2. שניר תעשיות נייר (1995) בע"מ
(להלן: "שניר")
3. ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ (להלן: "ישראפייפר)
4. עדיגר השקעות בע"מ (להלן: "עדיגר")
5. פנדה מפעלי נייר (1977) בע"מ (להלן: "פנדה")








המשיבים


החלטה


1.
בפני
בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 1-3 לרכוש את המשיבה 5 – פנדה מידיה של המשיבה 4 – עדיגר, לרבות על דרך של רכישת מניותיה. כן מבוקש ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 1-4 או כל אדם אחר שיבוא במקומן ו/או מטעמן, במישרין או בעקיפין, לנקוט בפעולות הכרוכות בקבלת אישורים לצורך השלמתו ו/או לנקוט בפעולות לצורך יישומו וביצועו של הסכם שנכרת ביום 13.7.05 או בסמוך לכך בין המשיבה 3 - ישראפייפר לבין עדיגר בענין רכישת פנדה ע"י ישראפייפר.

כן מבוקש ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 1-3 ו/או כל אדם אחר שיבוא במקומן ו/או מטעמן, במישרין ו/או בעקיפין, לעסוק בתחום ייצור הנייר, שלא במסגרת המבקשת 1 - שניב.

יש לציין שביום 4.8.05 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד לגבי הסעדים המבוקשים א' ו-ג' בלבד תוך חיוב המבקשים להמציא התחייבות לפיצוי כל נזק. ביום 7.8.05 התקיים הדיון בבקשה במעמד הצדדים בפני
וביום 11.8.05 נשמעו סיכומי הצדדים בע"פ בפני
.

אין מחלוקת ששניב היא חברה ציבורית שבבעלותה מפעל לייצור נייר באופקים כשהמבקשים 2-4 הינם בעלי מניות ודירקטורים בשניב בעוד סנו שהיא חברה ציבורית מחזיקה בפועל בכ-39% ממניות שניב.

אין מחלוקת גם שעדיגר שהינה חברת אחזקות שבעבר היתה בעלת השליטה והבעלים של פנדה, התקשרה בהסכם למכירת אחזקותיה בפנדה לסנו באמצעות ישראפייפר שהיתה חברה פרטית ששניר (שהינה חב' פרטית הנמצאת בבעלות סנו) בעלת השליטה בה והבעלים של 90% ממניותה. הן גם מחלוקת שפנדה הינה חברה פרטית העוסקת בייצור נייר כשהנכס היחיד והעיקרי שלה, המהווה למעשה את פעילותה הינה – מכונת ייצור נייר ישנה בת
50-35 שנה.

אין גם מחלוקת שישראפייפר עסקה בעבר גם בייצור נייר וגם בעיבודו (קונברטינג) כשסנו רכשה את השליטה בישראפייפר מעדיגר בשנת 2002, לגבי הפעילות של העיבוד (51% מהמניות) וב 13.7.05 מימשה שניר אופציה לרכישת 39%
ממניות ישראפייפר וסה"כ מחזיקה לכן שניר ב-90% ממניות ישראפייפר, וכן ביום 13.7.05 התקשרה ישראפייפר בהסכם עם עדיגר לרכישת 100% בעלות מלאה בחברת פנדה המספקת לישראפייפר
גלילי אב של נייר, כך שהמשמעות הינה שלסנו (באמצעות חברות שבשליטתה) יהיו 90% ממניותיה של פנדה.


בבסיס הבקשה עומדת הטענה של המבקשים שסנו מתעלמת במודע מהתחייבויות חוזיות מפורשות וחד משמעיות שלקחה על עצמה כלפי המבקשים הן בהסכם המייסדים הן בתשקיפים, בדו"חות כספיים, מכתבים ומסמכים נוספים לגבי איסור לעסוק בעיסוק המתחרה בשניב לרבות ובמיוחד בייצור נייר ביתי.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם רכישת פנדה ע"י סנו באמצעות ישראפייפר מהווה הפרה יסודית ובוטה של ההתחייבות שסנו נטלה על עצמה כלפי המבקשים או שלא מדובר כלל בהפרה כזו כנטען ע"י המשיבים.
מחלוקת נוספת בין הצדדים הינה האם מדובר במקרה כזה בהתחייבות של סנו לאי תחרות בהסדר כובל בלתי חוקי.

כן חלוקים הצדדים לגבי מאזן הנזקים והנוחות וכן לגבי מצבה של המכונה הישנה (ה"גרוטאה" בלשון הצדדים) והאם המכונה עומדת בפני
קריסה ללא שיפוץ מיידי וזאת כחלק מהמחלוקת לגבי מאזן הנזקים והנוחות והשלכת צו המניעה על שיפוץ המכונה אחזקתה ותפקודה.

2.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובמסמכי הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה וליתן צו מניעה זמני כמבוקש בסעיפים (א) ו-(ג) לבקשה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:


א. כללי וראיות לכאורה



למעשה אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים לכך שלסנו אסור היה לרכוש מפעל ליצור נייר כמו פנדה ולעסוק בייצור נייר וזאת כפי שהודה בהגינותו ובכנותו מנכ"ל סנו אלכס לנדסברג בחקירתו בבית המשפט בעמודים 95-96 ו 101-102
לפרוטוקול.

כך בעמ' 95-96 לפרוטוקול העיד מר לנדסברג שאם סנו היתה מוכרת נייר גולמי הוא היה חושב שזה תחרות בשניב, שהם לא מתעסקים במכירת נייר גולמי ושאסור לו לייצר נייר, ולמרות שעורך הדין הסביר לו שזה מותר לקנות נייר גולמי ולמכרו הלאה, הוא חושב שזה תחרות. ובעמ' 102 לפרוטוקול העיד מר לנדסברג בכנות, לגבי הסיבה האמיתית שבגינה למעשה סנו מפרה את הסכם המייסדים (לאחר שהודה שיכול להיות שעשו טעויות) שאם לא היו רוכשים את פנדה זה היה ממוטט את ישראפייפר ופוגע בסנו.


אני דוחה את התממותה של סנו ונסיונה המאולץ לטעון לפרשנות אחרת של הסכם המייסדים, התשקיפים, ההתחייבויות והמסמכים שמהם עולה התחייבות ברורה וחד משמעית של סנו לאי תחרות בשניב ולאיסור עיסוק מתחרה בעסק של ייצור נייר ביתי.

ההתחייבות הברורה והחד משמעית של סנו הינה לאי תחרות עסקית בעיסוק מתחרה בשניב, כולל עיסוק בייצור נייר, והיא עולה מן המסמכים הבאים:

(א) הסכם המייסדים מ 22.11.1989 (נספח א' לבקשה) שממנו עולה התחייבות ברורה של סנו בסעיף 14.3 להסכם המייסדים כדלקמן:
14.3 א. "בעלי המניות מתחייבים שלא להשתמש בידע המקצועי, התעשייתי והמסחרי המשמש ו/או שישמש את החב' במישרין או בעקיפין, לא לגלות לאחרים, לא להתחרות בחב' בישראל במישרין או בעקיפין ולא לפנות או להתקשר בקשרים עסקיים כלשהם עם לקוחות החב' ומתחריה במישרין או בעקיפין".

ב. על אף האמור בסעיף משנה א' דלעיל, מוסכם בזה כי סנו רשאית להמשיך בפעילותה העסקית הנוכחית, לרכוש נייר ולשווקו, וכן תהיה סנו רשאית לקיים קשרים עסקיים עם לקוחות וספקים גם אם הם לקוחות החב' ו/או מתחריה, ובלבד שפעילות כאמור לא תיעשה מתוך מטרה לפגוע בחב' במישרין"

14.4 "כל הפעילות הקשורה בחב' במישרין או בעקיפין תבוצע באופן ייחודי ובלעדי בחב'"... (החב' הכוונה לשניב).
דהיינו, מהסכם המייסדים עולה התחייבות ברורה, מפורשת וחד משמעית של סנו לא להתחרות בשניב במישרין או בעקיפין ולא להתקשר בקשרים עסקיים כלשהם עם לקוחות החב' ומתחריה במישרין או בעקיפין, כשאין מחלוקת (וראה עדות מר אלכס לנדסברג) שסנו לא עסקה בזמן חתימת הסכם המייסדים בייצור נייר כלשהו ולכן לא היתה רשאית להמשיך בפעילות כזו ולכן הדבר גם לא נרשם בהסכם באופן פוזיטיבי שמותר לה לייצר נייר, אלא נרשם באופן ברור שמותר לה לרכוש נייר ולשווקו ולא לייצרו.

זאת ועוד, גם בתשקיפים של שניב מופיעה
הסכמת והודעת סנו כבעל ענין בשניב שלא לעסוק בייצור הנייר להבדיל מעיבודו (נספחים ו', ז' לבקשה).
כך בסעיף 8.5 לתשקיף (נספח ז')
שכותרתו "התחייבות בעלי ענין", נאמר שסנו וברנט התחייבו כדלהלן:
8.51 "א. כל עוד יהיו סנו וברנד בעלי ענין ו/או נושאי משרה בחב', לא יעסקו סנו וברנט, במישרין או בעקיפין, בייצור נייר ובייזום פרוייקטים בתחום ייצור הנייר שלא באמצעות החב'.

ב. האמור בס"ק א' לעיל לא יחול על עיסוק והשקעות בענף עיבוד הנייר".

ובסעיף 8.52 לתשקיף הודיעה סנו שהיא מכפיפה עצמה להוראות הסכם המייסדים "ולמען הסר ספק אין בכך כדי להגדיל בדרך כלשהי את פעילותה של סנו בכל הקשור לתחום עיבוד הנייר. דהיינו, סנו לא תעסוק בתחום ייצור הנייר אלא בעיבודו. תחום עיבוד הנייר שונה לחלוטין מייצור נייר והוא נבדל ממנו בידע, במכונות, בציוד וכן בלקוחות שונים".

עיבוד הנייר מוגדר בכוכבית למטה כך: "מוצרי נייר מהווים חומר גלם למפעלים אשר עיסוקם הוא בתחום עיבוד הנייר, תוצרי ייצור הנייר הינם גלילי נייר גדולים ("גלילי אב") אשר נמכרים למפעלי עיבוד נייר. תהליך עיבוד הנייר כולל חיתוך, קיפול ואריזה של מוצרי צריכה שונים מנייר".
מהנ"ל עולה באופן ברור וחד משמעי שהצדדים הבהירו ב"רחל בתך הקטנה" שסנו לא תעסוק בייצור נייר, ולא רק זאת, אם סנו רוצה לעסוק במישרין או בעקיפין בייצור נייר, היא חייבת לעשות זאת באמצעות שניב והדבר תואם גם את עדות מר ברנט אברהם ואת כוונת הסכם המייסדים ומטרתו. זוהי פרשנות לשונית חד משמעית, הגיונית וסבירה, שהנסיון של סנו לתקפה בפרשנות מלאכותית ויצירתית של "שימוש עצמי" לייצור נייר הוא נסיון מופרך ואף מקומם.

כך, גם מכתב/ו של פרופ' יוסף גרוס מיום 7.8.95 (נספח ג' לבקשה) מבליט את התחייבות סנו שלא לעסוק בייצור נייר, לא לפגוע בשניב באופן ישיר ומכוון, לא להפר את הוראות פקודת החברות ולא להפר את ההתחייבויות החוזיות כלפי יתר בעלי המניות בחב', שלא לפעול על מנת לפגוע במכוון ובמישרין בחב' (וספק אם הנ"ל לא קורה במקרה דנן).

כך הודיעה גם סנו בעצמה במכתב המזכיר מיום 17.9.02 (נספח יב' לבקשה) בדו"ח מיידי שהיא רכשה 51% מניות ישראפייפר מעדיגר, שישראפייפר עוסקת בגלגול והפצת מוצרי נייר ביתיים ולא בייצור נייר, פעילות שהוחזקה בעבר על ידי ישראפייפר והועברה לחב' אחרת בבעלות עדיגר (שזו פנדה), כך שניתן לראות על מודעות סנו לצורך בהפרדה בין עיבוד לייצור הנייר.

כך גם רו"ח צבי יוכמן
בעל השליטה בעדיגר ופנדה, הדגיש במכתבו מיום 24.9.02 (נספח יג' 3 לבקשה) שנכתב במענה לפניות ב"כ המבקשים, שהעסקה עם סנו נוגעת אך ורק לפעילות העיבוד ולא לייצור נייר, שהמכונה נותרה בשליטה מלאה ומוחלטת של עדיגר ואין התחייבות של עדיגר למכירת המכונה לסנו או המונע ממנה למכור את המכונה לצד שלישי.

זאת ועוד, ב"כ סנו עו"ד שמגר גורביץ, כותב בעצמו
במכתב מיום 23.9.02 (נספח יג' 4 לבקשה) וחוזר על ההתחייבות של סנו בתשקיפים להגביל את פעילותה בכל הקשור לעיבוד הנייר תוך הדגשה שזה תחום שונה לחלוטין מייצור הנייר ושסנו לא תעסוק בתחום ייצור הנייר אלא בעיבודו כך שאין ברכישת השליטה בישראפייפר
על ידי סנו הפרה של הסכם המייסדים.

מהמסמכים הנ"ל עולה התחייבות מפורשת, ברורה וחד משמעית של סנו לכך שהא לא תעסוק בתחום ייצור הנייר להבדיל מעיבודו, במישרין או בעקיפין ושהיא מודעת לאיסור זה ולהפרדה הנ"ל ולכן גם רכשה סנו באמצעות ישראפייפר מעדיגר רק את העיבוד ולא את הייצור שנשאר אצל פנדה ולא נמכר גם הוא לישראפייפר עקב ידיעת סנו שיש איסור על כך הן בהסכם המייסדים והן בתשקיפים והעברת סנו שתחום הייצור שונה לחלוטין מתחום העיבוד.

כך גם העיד מורשות מנכ"ל סנו מר לנדסברג אלכס וכך גם התנהגה סנו במשך כל השנים עד שהחליטה במודע, משיקולים כלכלים ועסקיים גרידא, להפר באופן ברור את ההתחייבויות הנ"ל ולהתנער מהן תוך העלאת טענות "מן הגורן ומן היקב" בנסיון ליצור אבחון ופרשנות מלאכותית לפרשנות שקודם היתה ברורה לה והיא נהגה לפיה ותוך
שינו של 180 מעלות בעמדתה ובעמדת היועצים המשפטיים שלה, שקודם הכירו באופן ברור בכך שנאסר על סנו לעסוק בייצור נייר, בלא כל אבחנה בין שימוש פנימי עצמי לשימוש חיצוני, טענה שנולדה וצצה יותר מאוחר באופן מלאכותי וללא כל בסיס או ביסוס, טענה מתחכמת שיש לדחות מכל וכל.

על מודעות הצדדים לאיסור על ייצור נייר ניתן ללמוד מעדותו של מר לנסדברג ומהתנהגותה של סנו במשך השנים וכן מעדת מנכ"ל פנדה רו"ח יוכמן צבי שהעסקה עם ישראפייפר פוצלה ובתחילה נמכר רק החלק של העיבוד ולא הייצור, כי לפי ההסכם לא יכלו למכור את היצור וזה כתוב, כשהם ידעו שיש בעיה עם ההסכם ולכן הפרידו את המכירות (עמ' 51 , 58 לפרוטוקול).

אני סבור שמדובר בפיצול מלאכותי של העסקאות שנבע אך ורק עקב מודעות המשיבים לכך שסנו לא יכולה לעסוק בייצור נייר ושאם יועבר גם הייצור ותמכר גם פנדה זו תהיה הפרה של ההסכם, כשניתן להבין זאת אף מעדותם של מר יוכמן ומר לנדסברג עצמם, שהיו מודעים ומודעים גם היום לכך שמדובר בהפרה של ההתחייבויות, אך על אף מודעות זו נראה שהם מוכנים, משיקולים כלכליים ורווחיים בלבד, לנסות מהלך של מכירת פנדה תוך הפרת התחייבות ברורה לא לעסוק בייצור נייר ואף התחייבות מעבר לכך שכל ייצור נייר של סנו ייעשה אך ורק על ידי שניב.

כאמור, אני דוחה את טענתה של סנו שמותר לה לרכוש מפעל לייצור נייר, אם מדובר בעסק "לשימוש עצמי", שכן פנדה תמשיך לייצר 96.5% מתוצרתה לסנו, כפי שעשתה קודם לכן כשסנו רכשה נייר מעובד מישראפייפר באמצעות פנדה, כשלטענה זו יש השלכה גם לענין מאזן הנזקים והנוחות שיסקר בהמשך.

ראשית, הגם שסנו הודיעה שהיא מוכנה להמנע גם ממכירת
3.5% הנותרים לגורמי חוץ, עדיין לא ניתן להתעלם מכך שגם כיום 3.5% מתוצרת פנדה, אף לפי גרסת סנו, הולכים לשוק החיצוני ובוודאי יכולים לפגוע בתחרות עם שניב. שנית, גם העובדה ואף בהנחה שהנייר יופנה מפנדה לשימוש פנימי, לא גורעת מכך שמדובר בהפרת התחייבות חוזית ברורה וחד משמעית מצד סנו ושלהפרת התחייבות זו יש אף משמעות כלכלית הפוגעת בתחרות עם שניב וגורמת ויכולה לגרום לשניב לנזקים כלכליים ניכרים ונזקים אחרים המטים גם את מאזן הנוחות לטובת המבקשים.

רכישת יצרן נייר בסדר גודל של פנדה (שלישי או רביעי בגודלו שבארץ) משפיעה על שוק הנייר ועל היצרנים האחרים באופן שזה משפיע גם על המעבדים שהיצרנים מוכרים להם את הנייר הגולמי ויכול להביא אף לירידת מחירים ול"נגיסה" במעבדים הקונים נייר משניב.

לפי שיטת סנו, היא יכולה לקנות מעבדים שהם לקוחות של שניב (כפי שגם עשתה בעבר כמו לגבי נור) ואח"כ להבטיח להם "ייצור נייר עצמי" באופן של רכישת מפעלים לייצור נייר (כמו פנדה) והפניית הנייר "לשימוש עצמי". באופן כזה נוגסת סנו בפלח הסוג של ייצור הנייר ומפנה אותו אח"כ לשוק העיבוד, כביכול לשימוש עצמי אך הנ"ל פוגע בתחרות ויכול להשפיע על המחירים שיכולים לרדת ועל פלח השוק שאליו פונה שניב, שעקב התחרות בין מעבדי הנייר יכולים לרדת המחירים ויכול לקטון פלח השוק של שניב למכירת נייר למעבדים לאחר שסנו משתלטת על מעבדים שקודם מכרה להם שניב נייר ומבקשת למכור להם נייר כביכול בשימוש עצמי ובכך פוגעת באופן ברור בשניב .
כל זאת כאשר סנו התחייבה באופן ברור שלא תעסוק בייצור נייר וכן שכל ייצור נייר של סנו ייעשה אך ורק על ידי שניב, ובכך שסנו רוכשת מפעל לייצור נייר ולא עושה זאת באמצעות שניב, היא גם מפרה את ההתחייבות וגם פוגעת כלכלית בשניב.

אני סבור שהמבקשים, בצדק ומכח ההתחייבויות הברורות של סנו, מבקשים למנוע מסנו פעילות כזו העומדת בניגוד להתחייבויות הברורות של סנו ומהווה פגיעה של ממש במבקשים.

יש לציין שמעבר לפגיעה הישירה במבקשים, אפשרית גם פגיעה עקיפה במבקשים, שכן אין מקום לשים את המבקשים כמפקחים על פעילות סנו לבדוק האם כל ייצור הנייר מופנה לשימוש עצמי או חיצוני, כשמבחינת סנו ברגע שהיא מחזיקה בידיה את הידע ואת היכולת לייצר נייר, היא יכולה להחליט בכל רגע נתון שהנייר יופנה גם לשימוש חיצוני, וקשה לפקח על כך.
זאת ועוד, העובדה שסנו תחזיק בידה את המידע והידע לגבי הפעלת מכונת ייצור של נייר על כל המשמעות הנובעת מכך,
כמו הידע הטכני להפעלת המכונה והידע הכספי והכלכלי לגבי הספקים השונים ופלח השוק של ייצור הנייר, יכול להביא אף הוא לפגיעה בשניב עקב תחרות ואפשרות של הורדת מחירים תוך השפעה של הנ"ל על כושר הייצור ופלח השוק של ייצור הנייר.

כאמור, אני סבור, כעולה גם מעדותם של מר לנדסברג ומר יוכמן, שגם סנו וגם פנדה ידעו ואף התנהגו מתוך ידיעה שאסור לסנו לעסוק בייצור נייר ולקנות את פנדה ולכן גם היה הפיצול המלאכותי מבחינה כלכלית, שנעשה לפני כשלש שנים, כשנרכש רק החלק של העיבוד על ידי סנו מעדיגר. למעשה מה שעומד מאחורי העסקה והנסיון של סנו לרכישת פנדה הינה אך רק שיקול כלכלי עסקי רווחי בנסיון לרכוש נייר מוזל ולהפיק רווחים תוך מודעות לכך שמדובר בהפרת התחייבות והעדפת השיקול העסקי על פני כיבוד הסכמים ונסיון להתנער מהם, נסיון שיש לדחותו.

יש לציין גם שלא ניתן להתעלם מכך שלמעשה שני הצדדים פועלים בניגוד לאינטרס העסקי המשותף שלהם, שכן מדובר בשותפים למיזם (סנו בעלת כ 39% ממניות שניב) שאמורים לרצות שניהם בטובתה של שניב ובהצלחתה תוך שיתוף פעולה עסקי ביניהם, אך כנראה (וכפי שעולה מעדות מר לנדסברג) עקב יחסים עכורים בין הצדדים הם לא מצליחים להגיע לתוצאה מתבקשת כזאת (וכפי שהעיד גם רו"ח מר יוכמן שהוא המתין 3 שנים לפני מכירת פנדה בתקוה שהצדדים יגיעו להבנה המתבקשת אך הדבר לא קרה).

ב. הטענות להסדר כובל

לגבי הטענות להסדר כובל, לפי חוק ההגבלים העסקים תשמ"ח–1988 (להלן: החוק") אני סבור שמן הראוי שטענות אלה המועלות לראשונה לאחר שנים כה רבות, מאז עריכת הסכם המייסדים משנת 1989 ועוד מצד שותף להסכם המייסדים (סנו) ובזמן שהסכם המייסדים נועד בזמנו כדי ליצור תחרות לחב' הגדולה ביותר לייצור נייר (מנ"אי) לא ידונו בשלב מקדמי זה של צו המניעה הזמני.

אני סבור שמן הראוי שטענה מורכבת זו, שלמעשה היא הטענה היחידה והעיקרית של המשיבים שיש לה משקל, בניגוד לטענה לגבי פרשנות המסמכים וההתחייבויות, שאין בה כל ממש, דורשת בירור עובדתי וראייתי מעבר לבירור המשפטי ומן הראוי לבררה במסגרת ההליך העיקרי, כשבשלב הדיון בבקשה לסעד הזמני נקודת המוצא הינה כי ההסדר בין הצדדים תקף ויש לאוכפו (ראה רע"א 4933/01, סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' חב' קניון אדומים בע"מ ואח'
תק-על 2001 (2) 8, וכן ראה החלטות דומות של כב' השופט זפט וכב' השופטת שיצר שצורפו לאסמכתאות המבקשים כנספחים 3-5 לתשובתם לתגובה).

בשלב זה לא ניתן להתעלם מהתתחייבות של סנו שלא להתחרות בשניב שבבסיסה עומד לכאורה אינטרס ציבורי וכן באפשרות של יצירת מניעות כלפי סנו מלהעלות טענה של אי חוקיות של הסדר כובל וזאת לאחר שהסכם המייסדים נחתם נכרת רק לאור ועקב התחייבות סנו שלא להתחרות בשניב ושלא לנצל את סודותיה המסחריים (כפי שהעיד מר אברהם ברנט) התחייבות שלכאורה עומדת גם מעבר לתנית אי התחרות, תוך בחינת התנהגותה ותום ליבה של סנו בהעלאת טענה זו כחב' ציבורית
שנתנה התחייבויות למשקיעים במסגרת תשקיף, בטענה של הסדר כובל, תוך בחינה של טובת הציבור במקרה זה, בהתחשב בשוק הנייר ופתיחת התחרות תוך הקמת מפעל בעיר אופקים, המעסיק 80 עובדים, וכן בהתחשב בכך שיש צורך לבחון האם מדובר בכלל בהסדר כובל, ובמידה וכן, האם בהסדר אופקי או אנכי, האם נכנסים להגדרת סעיף 2(א) לחוק ולסעיף 2(ב) לחוק או לחלופין לפטורים שבסעיף 3 לחוק, והאם ניתן להכשיר הסדר זה גם אם הינו כובל.

אמנם מדובר בטענה שלכאורה יש לה משקל והיא נטענת גם על ידי משיבים נוספים (עדיגר ופנדה שלא היו שותפים להסכם המייסדים), שזו למעשה טענתם היחידה והעיקרית, אך כאמור אני סבור שבשלב זה אין מקום להכריע בטענה זו. לא מדובר במקרה זה מצב של אי חוקיות גלויה, בולטת ומזדקרת על פניה בצורה ברורה שניתן לפסוק בה כבר בשלב זה בלא לקיים בה דיון לגופו של ענין. לפיכך, לטעמי וכפי שכבר נפסק בהחלטות דומות, מן הראוי שטענה זו תבחן בהליך העיקרי בעוד בשלב מקדמי זה של הסעד הזמני , נקודת המוצא כאמור הינה כי ההסדר בין הצדדים תקף ויש לאוכפו.

ג. מאזן הנזקים והנוחות

יש לציין שלא הובאה בפני
ראיה של ממש לגבי מצב המכונה של פנדה והאם היא עומדת בפני
קריסה ומתי כשלא הובאה בפני
חוו"ד מומחה בנדון, ובענין זה הובאו בפני
עדות של מנכ"ל ישראפייפר לשעבר, שהמכונה לא בסכנת קריסה ממשית (למעט אפשרות שקיימת תמיד שתהיה קריסה בלתי צפויה), מול עדות מנהל המכונה שחושש מקריסת המכונה בלא שעמדה בפני
חו"ד מומחה מקצועי אובייקטיבי.

יש לציין שלמרות שכל הצדדים מסכימים שמדובר שבמכונה "גרוטאה", הם רבים ומתווכחים עליה בלהיטות ובמרץ כך שנראה ש-"גרוטאה" זו איננה כה חסרת ערך אלא שמדובר במכונה שהיא כדאית לכולם וניתן להרוויח ממנה, כפי שגם עולה מהדו"חות הכספיים המצביעים על גידול ניכר בייצור דווקא בשנים האחרונות בזמן שלכאורה המכונה עומדת בפני
קריסה ויורדת בתפוקתה וזקוקה לשיקום ולשיפוץ.
מכל מקום, גם אם המכונה היתה בסכנת קריסה, אין הדבר משליך על תוצאות בקשה זו עקב הנזקים הצפויים למבקשים מאי מתן הצו ועקב זכאותם הברורה של המבקשים לאכיפת התחייבויות סנו, מה גם שפנדה יכולה לשפץ את המכונה (ומדובר בשיפוץ הכרחי מינימלי כמו החלפת "כובע ינקי" שעולה כ 200,000 דולר) במימון שלה או של אחרים ו/או להגיע עם סנו להסדר בענין שיפוץ כזה, בהתחשב ביחסים הכלכליים והכספיים המתמשכים בין הצדדים, או לגבי מכירת פנדה לצד שלישי (כמו לשניב שאף הציעה זאת) ואותו צד ג' יכול להמשיך ולמכור את מוצרי פנדה לישראפייפר שלא תפגע מכך.
גם אם תקרוס המכונה, יכולה סנו לרכוש את הנייר, במקום מפנדה מחב' אחרת, ומדובר לכל היותר בהפרש כספי של עלות נייר, וגם לגבי הנ"ל לא הובאו ראיות של ממש ו/או חוו"
ד
מומחה לכך שלא ניתן למצוא נייר חלופי דומה במחיר דומה, ושבכל מקרה המשמעות של הנ"ל כספית ונזק זה פחות בהרבה מהנזק הצפוי לשניב אם תבוצע העסקה עם פנדה.
כל הנ"ל הינו מעבר למשמעות הכלכלית ולנזקים האפשריים שעלולים להגרם למבקשים מחמת הפרת ההתחייבויות של סנו ברכישת פנדה, כפי שנסקרו על ידי קודם לכן, במסגרת הראיות לכאורה.

יש לציין
שבמקרה שטיב התביעה וסיכוייה איתנים,
כמו שבמקרה שלפני, ניתן גם להקל בדרישה לגבי מאזן הנוחות, אך כאמור במקרה דנן ניתן להצביע על מאזן נזקים ונוחות הנוטה בבירור לטובת המבקשים.

לא ניתן להפר בריש גלי ובמודע, כפי שנעשה כאן על ידי סנו, התחייבויות ברורות וחד משמעיות, לנסות ליצור מצב חדש בשטח לרכישת פנדה ואח"כ לטעון שאין נזק ושאין לשנות את המצב המופר הקיים תוך נסיון להנציחו בכך שמבקשים שלא ליתן צו מניעה שבא במקרה כזה לתקן את המעוות.
במקרה דנן, עקב ההפרה הברורה והנזקים הצפויים, מדובר בשינוי מצב ברור הנובע ממכירת פנדה והפיכת
סנו ליצרן נייר, ושינוי מצב מופר זה יש לתקן באמצעות צו המניעה.

3.

התוצאה
התוצאה הינה שניתן בזאת צו מניעה זמני כמבוקש בסעיפים (א) ו-(ג) לבקשה (לא מצאתי מקום למתן הסעד הזמני המבוקש בס"ק (ב) לבקשה, המונע בין השאר פעולה על פי החוק ופעולות אצל הממונה על ההגבלים העיסקיים שאינו צד להליך זה).
בהתחשב במשמעות הכלכלית של הצו, בשווי ההסכם הישיר לרכישת פנדה והנזק שעלול להגרם כתוצאה ממתן הצו, אם יבוטל הצו, ובנסיבות תיק זה, אני מחייב את המבקש להפקיד בקופת בית המשפט, כתנאי למתן הצו, ערבות בנקאית בסך של 200,000 ₪ צמודה למדד, שתופקד כערבות לפי תקנה 364(א) לתקנות סד"א וכן בנוסף ערבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 100,000 ₪ צמודה למדד, שתופקד כערבון לפי תקנה 364 (ב) לתקנות סד"א, וזאת בהתחשב באמור לעיל המהווה טעם מיוחד להגדלת סכום הערבון כאמור בתקנה 364(ג) לתקנות סד"א.
אני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד, לשלם למבקשים ביחד ולחוד, את הוצאות הבקשה בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.


המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.


ניתנה היום י"ג באב, תשס"ה (18 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים





--------------------------


ד"ר ורדי קובי
, שופט








א בית משפט מחוזי 2021/05 שניב תעשיות נייר בע"מ, שלום לקס, אברהם ברנט ואח' נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ, שניר תעשיות נייר (1995) בע"מ, ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 18/08/2005)











תיקים נוספים על שניב תעשיות נייר בע"מ
תיקים נוספים על שלום לקס
תיקים נוספים על אברהם ברנט
תיקים נוספים על סנו מפעלי ברונוס בע"מ
תיקים נוספים על שניר תעשיות נייר (1995) בע"מ
תיקים נוספים על ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט