פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע''מ, יואל צור, ינון צור ואח' - מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז

מידע על יואל צור    מידע על ינון צור   



פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע''מ, יואל צור, ינון צור ואח' - מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז

רשות ערעור אזרחי 9708/07     28/11/2007 (רעא)



תיקים נוספים על פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע"מ
תיקים נוספים על יואל צור
תיקים נוספים על ינון צור
תיקים נוספים על מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז




רעא 9708/07 פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע"מ, יואל צור, ינון צור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז




החלטה בתיק רע"א 9708/07

בבית המשפט העליון


רע"א 9708/07



בפני
:

כבוד השופט ח' מלצר


המבקשים:

1. פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע"מ



2. יואל צור



3. ינון צור


4. יגאל צור


5. אבישי צור



נ


ג


ד



המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב מיום 13.11.07 בת"א 2496/07, שניתנה
על-ידי כב' השופטת ר' רונן

בשם המבקשים:
עו"ד זכי כמאל
בשם המשיב:
עו"ד תמיר אפורי

החלטה

1.
המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה לפינוי ולסילוק ידם ממקרקעין. התביעה התקבלה בבית משפט השלום, אשר הורה על פינוי המקרקעין. ערעור המבקשים על פסק-הדין נדחה בבית המשפט המחוזי. ביום 5.8.07 דחתה חברתי
השופטת ע' ארבל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 2249/07). בין היתר, כתבה חברתי בהחלטתה כך:

"אציין עוד כי כפי שקבע בית משפט השלום, רשאים המבקשים לתבוע תשלום בגין ההשקעה במבנים שהקימו וככל שיבקש המינהל לקיימם, ויפה יעשה המינהל אם יגיע להסדר עם המבקשים בעניין זה מחוץ לכתלי בית המשפט".

המבקשים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה עתרו לקבלת תשלום בגין ההשקעה במבנים. ברקע התביעה מצוי משא ומתן המתנהל בין המבקשים לבין המשיב כדי להגיע להסכמה על גובה התשלום מחוץ לכתלי בית המשפט.

2.
המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל של פינוי המבקשים מן המקרקעין. לאור זאת, ביקשו המבקשים במסגרת תביעתם הכספית, כי יינתן צו לעיכוב הפינוי עד ההכרעה בתביעה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' רונן) דחה בקשה זו. בית המשפט מצא, כי פינוי המבקשים אינו מותנה בקבלת התשלום, ככל שהם זכאים לו. כן נקבע, כי משמעות מתן הצו המבוקש תהא סיכול פסקי הדין שניתנו בעניין פינוי המבקשים, לרבות פסק-דינו של בית משפט זה. בית המשפט המחוזי אף ציין, כי רצון המבקשים לנהל את המשא והמתן הכספי מעמדת כוח אינו יכול להצדיק את עיכוב יישומו של פסק הדין בעניין הפינוי. החלטה זו הינה נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.
לטענת המבקשים, מטרת התשלום שתבעו הינה לאפשר להם לבנות אתר מגורים ופרנסה חלופי הולם ואקוויוולנטי לזה שהיה בידיהם, ועד קבלתו משול פינוים מהמקרקעין ל"השלכה לרחוב". כן נטען כי: "קביעת מועד הפינוי [...] מסכלת כל אפשרות או הזדמנות מידי המבקשים לנהל משא ומתן פורה ולהגיע להסדר פשרה הוגן וצודק".

4.
ביום 14.11.07 נתתי צו ארעי המעכב את הליכי ההוצאה לפועל. צו זה הוארך ביום 25.11.07, נוכח הודעת המבקשים כי יש להם יסוד להניח כי הצדדים יגיעו להסדר. לאור זאת התבקשו הצדדים להודיע אם אכן הגיעו להסדר. ביום 28.11.07 הבהיר המשיב כי אין כל משא ומתן להסדר בין הצדדים, וכי אין נכונות מצדו לעכב את הפינוי, כפי שחפצים המבקשים. משכך, לא נותר אלא לדון בבקשה לגופה.

5.
דין הבקשה להידחות.

בית משפט זה כבר אישר את פסקי-הדין בעניין פינוי המבקשים, אף שציין כי הם רשאים לתבוע תשלום בגין השקעתם במבנים. ודוק: התשלום המדובר הינו תשלום מכוח סעיף 21 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969,
הניתן במקרה בו מחליט בעל המקרקעין לקיים מבנים שהקים אדם אחר באותם מקרקעין מבלי שהיתה לו זכות לעשות כן. ההחלטה אם לקיים את המבנים נתונה לרצונו של בעל המקרקעין (ע"א 557/76
בישור בע"מ נ' טאובה
, פ"ד לב(3) 713, 716 (1978); בג"ץ 2887/04
אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל
(טרם פורסם), פיסקה 14 לפסק דינה
של השופטת ע' ארבל (2007)). בהקשר זה יש לציין, כי חירות
הבעלים לבחור אם לקיים את המבנים כפופה לאיסור השימוש לרעה בזכותו זו, ולחובת תום הלב המתבטאת באיסור זה (ראו: רע"א 6339/97
רוקר נ' סלומון
, פ"ד נה(1) 199 (1999)). אכן, ענייננו בתשלום הנובע מרצון הבעלים לקיים את המחוברים. אין דבר בין תשלום זה לבין רצונו של הפולש לִזְכּוֹת במקרקעין אחרים שיהיו חלופיים ואקוויוולנטיים למקרקעין שבהם שהה בניגוד לדין. לפיכך, אפילו אם זכאים המבקשים לתשלום הנתבע, עדיין מדובר בעניין נפרד, שהדיון בו אינו מצריך את עיכוב הפינוי.

6.
לאור האמור לעיל גם מגעי הפשרה המתקיימים בין הצדדים בעניין גובה התשלום אינם מצדיקים את עיכוב פינוים של המבקשים. משאין קשר בין הפינוי לבין תביעת התשלום, פשיטא שגם אין קשר בין הפינוי לבין הניסיון להגיע להסכמה על גובהו של אותו תשלום מחוץ לכתלי בית המשפט. במקרה בו הפשרה שתוצע למבקשים לא תתקבל על דעתם, הם יוכלו כמובן להמשיך ולנהל את ההליכים שאותם יזמו ולקבל תשלום מלא על פי דין, ככל שיהיו זכאים לו.

7.
יתרה מכך, על-פי דעה רווחת נראה כי זכאותו של מקים מבנים לקבלת תשלום בגינם, הנתונה לו מכוח סעיף 21 לחוק המקרקעין, כפופה לכך שיפנה את הנכס ויחזירו לבעליו (עיינו: ע"א 511/89
שחף שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה
, פ"ד מה(5) 643, 653 (1991); נינה זלצמן "דיני קניין"
ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג
561, 600 (1994); דניאל פרידמן
דיני עשיית עושר ולא במשפט
כרך א, 241 (מהדורה שניה, 1998)). יוצא, איפוא, כי הימנעות מפינוי הנכס יכולה לעמוד דווקא בעוכרי המבקשים, ולמנוע את זכאותם לַתשלום שתבעו. מבחינה זו, דומה כי הדרישה לעכב את הפינוי עד תום בירור התביעה הכספית אינה מתיישבת עם היותה של הזכאות לסעד הכספי המבוקש כפופה לאותו פינוי עצמו.


לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 14.11.07 ימשיך לחול עד ליום 14.12.07, כדי שתהא למבקשים שהות נוספת להתארגן לפינוי.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח בכסלו התשס"ח (28.11.2007).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07097080_k03.doc

על

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעא בית המשפט העליון 9708/07 פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע"מ, יואל צור, ינון צור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז (פורסם ב-ֽ 28/11/2007)











תיקים נוספים על פנינת הכתר אגודה שיתופית וחקלאית בע"מ
תיקים נוספים על יואל צור
תיקים נוספים על ינון צור
תיקים נוספים על מינהל מקרקעי ישראל - מחוז מרכז




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט