אלקיים אריק - בנק דיסקונט סניף מגדל העמק

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אלקיים אריק בנק דיסקונט סניף מגדל העמק
 
אלקיים אריק - בנק דיסקונט סניף מגדל העמק
תיקים נוספים על אלקיים אריק | תיקים נוספים על בנק דיסקונט סניף מגדל העמק

1507/03 א     23/07/2003




א 1507/03 אלקיים אריק נ' בנק דיסקונט סניף מגדל העמק




1
בתי המשפט
בשא002098/03
בית משפט השלום נצרת
בתיק עיקרי: א 001507/03

23/07/2003
תאריך:
כב' הרשמת אילונה אריאלי

בפני
:
אלקיים אריק

בעניין:
המבקש
נ ג ד
בנק דיסקונט סניף מגדל העמק
המשיבה
עו"ד ישורון יוסף

ע"י ב"כ
החלטה

בפני
בקשת רשות להתגונן. בכותרת הבקשה צוין כי מדובר בבקשה למחיקת כותרת ולחלופין לרשות להתגונן, אך בגוף הבקשה אין ולו טענה אחת לעניין מחיקת הכותרת, וכמו כן מעיון בכתב התביעה עולה כי היא כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, ולפיכך אינני נדרשת לדון בבקשה זו אלא בבקשת הרשות להתגונן בלבד.

המשיב הגיש תביעה נגד המבקש וגיסו, בה נטען כי הם ערבו להתחייבויותיו של חייב על פי הסכם הלוואה (להלן-"החייב").

לטענת המשיב, החייב הפר את הסכם ההלוואה ולא סילק את יתרתה ועל פי מידע שבידי המשיב עזב החייב את הארץ לצמיתות. לפיכך, ובהתאם לסעיף 27(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967, ניתן להגיש תביעה נגד הערבים, שהינם ערבים מוגנים, ללא אישור ראש ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים נגד החייב .

בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש כדלקמן:

- דין התביעה להדחות על הסף הואיל והיה על המשיב לפנות קודם לחייב ולמצות נגדו את כל ההליכים.

- המשיב לא פעל נגד החייב ולא תבע אותו קודם לתביעה זו. לעניין זה, אין די בטענה סתמית, מתוך הנחה שאיננה ודאית, לפיה עזב החייב את הארץ לצמיתות. לטענת המבקש, החייב לא עזב את הארץ לצמיתות. משפחתו של החייב ורכושו נמצאים בארץ.

- המבקש פטור מערבותו הואיל והמשיב לא גילה לו, עובר לכריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים שנקבעו בחוזה בין הבנק לבין החייב.

- נמסר למבקש על ידי משפחת החייב כי החייב פרע חלק ניכר מההלוואה. הערבות חלה על החזר ההלוואה בלבד ולא על חוב אחר כלשהו. סכום ההלוואה הוא על סך של 28,737 ₪ בלבד לאחר שהחייב פרע חלק ניכר ממנה.

- הסכום הנתבע הינו מופרז לאור גובה הריבית הנדרשת והסכומים והעמלות שהתווספו לחוב.

- המבקש לא קיבל הודעה או התראה מהמשיב על אי קיום החיוב על ידי החייב וכמו כן הוא איננו חייב בפרעון מוקדם של ההלוואה הואיל והמשיב לא הודיע לו על כך.

בדיון שהתקיים בפני
ביום 3.7.2003 נחקר המבקש, כמו גם הנתבע הנוסף אשר הגיש אף הוא בקשת רשות להתגונן, על תצהירו, ובסיום חקירתו סיכמו המבקש וב"כ המשיב את טיעוניהם בעל-פה.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את עדותו של המבקש ואת טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד.

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא יקפיד עם מבקש הרשות להתגונן, ודי שיעלה בתצהירו עילת הגנה כלשהי, ולו בדוחק, על מנת שהרשות המבוקשת תינתן. יחד עם זאת, חובה על המבקש להכבד ולהכנס לפרטי הגנתו ולמסור בתצהיר את כל הנתונים המבססים אותה, כגון: תאריכים, סכומים וכיוצא בזה, כשעליו להניח בפני
בית המשפט את כל העובדות שיהיה בהן כדי ליצור את תשתית ההגנה הנדרשת.

על יסוד ההלכה האמורה, אבחן את טענות הגנה אותן מעלה המבקש אחת לאחת-
הטענה לפיה החייב לא עזב את הארץ לצמיתות, אם אכן תתברר כנכונה, עשויה בהחלט להוות טענת הגנה טובה של המבקש כנגד התביעה. יש לזכור, כי הכלל הוא כי על המשיב למצות את ההליכים נגד החייב בטרם יפנה לגביית החוב מאת הערב המוגן. הפטור ממיצוי ההליכים הינו בבחינת החריג לכלל, ולכן, הנטל להוכיח את התקיימותו מוטל על כתפי המשיב, המבקש "להוציא מחברו". המשיב לא תמך את טענתו לפיה החייב אכן עזב את הארץ לצמיתות בראיה כלשהי, והגם שהמבקש אישר כי לא ראה את החייב בארץ מזה כשנתיים, אין בכך כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענתו לפיה החייב לא עזב את הארץ לצמיתות.

לפיכך, טענה זו מצדיקה מתן רשות להתגונן.

הטענה לפיה המשיב לא גילה לחייב לפני כריתת הסכם הערבות, את כל פרטי ההסכם שבין המשיב לחייב, לא פורטה כדבעי על ידי המבקש ודי בכך כדי לדחותה, ומכל מקום, לאחר חקירת המצהיר, שוכנעתי כי אין היא מצדיקה מתן רשות להתגונן.

המבקש אישר בחקירתו כי הוא חתום על כתב הערבות ועל דף מידע לערב, בו מצוינים כל פרטי החיוב הנערב. המבקש אישר בתצהירו כי ידע כי הוא ערב להלוואה שנטל החייב. הטענה בדבר אי הגילוי לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך עליו הוא חותם, ומי שמודע לטיבו של המסמך עליו הוא חותם. המבקש לא טען כי הוא הוטעה על ידי המשיב לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, ולכן אין טענתו לעניין זה מגלה כל הגנה.

הטענה לפיה המבקש ערב להלוואה בלבד איננה סותרת את התביעה, שכן התביעה מוגשת על ערבות להלוואה בלבד, ולפיכך אין בטענה זו כדי להוות הגנה מפני התביעה.

הטענה לפיה "חלק ניכר" מההלוואה נפרע, כמו גם הטענה לפיה סכום התביעה מופרז, נטענו באופן כללי וסתמי שאין בו את מידת הפירוט הנדרשת לשם מתן הרשות להתגונן. המבקש איננו מפרט מועדים וסכומים מדויקים שהוחזרו למשיב, ואיננו מפרט במדויק מהם סכומי הריביות והעמלות הנכונים לגישתו. הלכה היא כי מי שטוען טענות מסוג זה ואיננו טורח לפרט את שאר הנתונים המתחייבים מתוך הטענה, הרי שבמקרה זה לא ייתן בית המשפט את הרשות המבוקשת ויקבע כי בפני
ו הגנה סתמית ובלתי מפורטת, כזו שאיננה מקנה למבקש רשות להתגונן.

נותרה טענת המבקש לפיה הוא פטור מתשלום על פי ערבותו הואיל והמשיב לא הודיע לו כי החייב לא קיים את חיוביו וכי המשיב מתכוון להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם. טענה זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית של המבקש והיא עשויה לשמש למבקש טענת הגנה ראויה, ולפיכך תנתן למבקש רשות להתגונן גם בטענה זו.

על יסוד האמור לעיל התוצאה הינה כדלקמן:

ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענה לפיה החייב לא עזב את הארץ לצמיתות (סעיפים 3-6 לתצהיר) וכן בטענה לפיה המשיב לא הודיע לו על אי קיום החיוב על ידי החייב (סעיפים 7, 11 ו- 12 לתצהיר) וסעיפים אלו שבתצהיר ישמשו כתב הגנה.

ביחס לשאר הטענות שהועלו על ידי המבקש הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ תהיינה לפי התוצאות בהליך העיקרי.

ניתנה היום כ"ג בתמוז, תשס"ג (23 ביולי 2003) בהעדר הצדדים.

אילונה אריאלי
, רשמת








א בית משפט שלום 1507/03 אלקיים אריק נ' בנק דיסקונט סניף מגדל העמק (פורסם ב-ֽ 23/07/2003)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן