כהן אביבה ,כהן יהודה - ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע''מ ,המשביר השקעות (1993) בע''מ

מידע על כהן אביבה    מידע על כהן יהודה   



כהן אביבה ,כהן יהודה - ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע''מ ,המשביר השקעות (1993) בע''מ

תיק אזרחי 29902/01     24/12/2001 (א)



תיקים נוספים על כהן אביבה
תיקים נוספים על כהן יהודה
תיקים נוספים על ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע"מ
תיקים נוספים על המשביר השקעות (1993) בע"מ




א 29902/01 כהן אביבה ,כהן יהודה נ' ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע"מ ,המשביר השקעות (1993) בע"מ




6
בתי המשפט
א 029902/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 109324/01

24/12/2001
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

1 . כהן אביבה

2 . כהן יהודה

בעניין:
תובעים/משיבים
יואל לוי

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1 . ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע"מ

2 . המשביר השקעות (1993) בע"מ

3 . ח.ג.י.י.חב' לשיווק והספקה לבנין בע"מ

נתבעים/מבקשים
עוזי ברק

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה
התביעה:

בפני
בקשה למתן רשות להתגונן.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ביום 1/3/01 על סכום של 49,800 ₪.
התובעים השכירו לנתבעת 1 סככה בחצר מגודרת על פי נספח א' לכתב התביעה.
לטענת התובעים, למרות שהנתבעת 1 ה תחייבה בחוזה לא לעשות שימוש חורג במושכר, היא הקימה מבנה ו סללה משטח אספלט, ואף בנתה סככה נוספת מבלי לקבל היתר כדין מהרשויות.
ביום 27/7/00 הוגש כנגד התובע 2 כתב אישום בשל בניית המבנים וסלילת משטח האספלט שביצעה הנתבעת 1.
הנתבעת 1 הודתה שם, בבניה החריגה.
התובע 2 נקנס על ידי בית המשפט השלום הנכבד ברמלה בסכום של 49,800 ₪ בגין הנ"ל.
הנתבעת 2 נקנסה בסכום זהה. גזר הדין צורף כנספח ג' לכתב התביעה.
נתבעות 2, 3 ערבו לנתבעת 1 בחוזה, ומכאן התביעה נגדן.
הבקשה לרשות להתגונן:
הנתבעות התגוננו בטענה כי חריגות הבניה נעשו בידיעת התובעים.
לטענתם, בעת שהנכס נשכר מן התובעים על ידי הנתבעת 1, ידעו התובעים כי בדעת הנתבעת 1 לעשות במושכר שימוש של אחסנה ושיווק חומרי בנייה.
זאת בניגוד ליעודו של הנכנס כנכס חקלאי, שהזכויות בו הוקנו לתובעים למטרה חקלאית, על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

הנתבעות טוענות כי התובעים הם שגרמו לנתבעת 1 להתקשר בהסכם תוך עצימת עיניים בהתנהגות מחוסרת תום לב.
לטענת הנתבעות, השינויים במושכר, בגינם הוגש כתב האישום והוטל הקנס, נעשו בהסכמת התובעים או למצער תוך עצימת עיניים מצידם, ולכן האחריות לתשלום הקנס רובצת על התובעים, לא פחות מאשר על הנתבעות.
הנתבעות טוענות, כי התובע 2, הוא שנקנס לבדו, והתובעת 1 אינה צריכה להיות איפוא צד להליך הנוכחי.

לטענתן, התובע היה צריך לפעול להשגת היתר בניה, ולא עשה כן כדי שלא להידחות בתשובה שלילית ובכך להכשיל את חוזה השכירות, ואת האפשרות לקבלת דמי שכירות נכבדים.

מהלך הדיון:
הבקשה לרשות להגן נתמכה בתצהירו של מר דיאמנט מנהל הכספים.
בחקירתו של מר דיאמנט הסתבר כי פרטים רבים מתצהירו אינם ידועים לו באופן אישי, והם שאובים ממידע שקיבל מעורך הדין ברק , וממר דוד זרח שטיפל במו"מ עם התובעים באופן אישי, אך משום מה לא נתן תצהיר ולא נחשף לחקירה נגדית. ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 25-27.
נכון, בהליך של רשות להגן, ניתן להסתמך על עדויות שמיעה, אך בכל זאת רצוי כי העד אשר מכיר את הנתונים מידיעתו האישית, הוא זה שימסור את התצהיר.
העדר העדות של בעל הקשר הישיר עם התובעים, אומרת דרשני.
העד התחמק מתשובות ישירות לשאלה האם הנתבעת 1 עשתה תוכניות ארכיטקטוניות לצורך הגשה לועדה לתכנון ובניה בטענה כי אינו זוכר.
העד גם לא זכר הליכים שנעשו בנכס אחר, בו ישבה הנתבעת 1 והאם היו ניסיונות לפעול באופן חוקי לשינוי היעוד שם. ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורות 3-11.
העד אמר כי ספציפית לא פנה לתובע לפעול באופן חוקי לשינוי היעוד עמ' 3 לפרוטוקול שורות 14-15.

הכרעה:

לאחר שאני שוקלת את הטענות, אני מגיעה למסקנה כי התובעים כבעלי הנכס מצד אחד, והנתבעת 1 כשוכרת מצד שני, היו מודעים לצורך לפעול באופן חוקי להתאמת המושכר ליעודו כמחסן.
למרות ששני הצדדים היו מודעים לכך, שניהם העלימו עין.
מהנתונים בכתבי הטענות וצרופותיהם נראה כי איש מן הצדדים לא עשה דבר לפעול באופן חוקי לשינוי היעוד.
שניהם השליכו יהבם על קרן הצבי.
הנתבעות מדברות גבוהה גבוהה על חוסר תום לב של התובעים, אך הן עצמן נכנסו לעסקה בעיניים פקוחות, ובידיעה כי בנכס זה אין היתר לשימוש כמחסן.
שני הצדדים קיוו כי השימוש החריג לא יתגלה.
מה לעשות והשימוש התגלה, והוגש כתב אישום בו חוייבו שני הצדדים יחד ולחוד?
התובע 2 חוייב ב

פסק דין
.
התובעת 1, היא בעלת דין בתביעה זו מכוח היותה צד לחוזה עם הנתבעת 1.

ניסיונם של התובעים, לגולל את האחריות המלאה לפתחן של הנתבעות אינו מקובל עלי.
אין מקום לחיוב על מלוא הסכום.
עם זאת, ניסיונן של הנתבעות להתנער לחלוטין מהחיוב שהושת גם על שכם הנתבעת 1, לה ערבו הנתבעות 2, 3, בחוזה, אינו מקובל עלי.
הנתבעות אינן יכולות להתנער מאחריותן, לשימוש החורג שנעשה על ידן, מתוך ידיעה ברורה שאין היתר לכך.

אני מקבלת את הבקשה לרשות להגן, אך ורק כדי מחצית הסכום הנתבע.
ניתן בזאת

פסק דין
חלקי על מחצית הסכום הנתבע בצרוף אגרת משפט והוצאות על פי תעריף הלשכה.

פסיקתא תוגש לחתימתי, על

פסק דין
חלקי.
מוצע לצדדים כי פסק הדין החלקי יהפוך קבוע, והתובעים יזנחו את המשך בירור המשפט.
כל אחד מן הצדדים יודיעו עמדתו תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום ט' בטבת, תשס"ב (24 בדצמבר 2001) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
גרוסמן נועה, שופטת

029902/01א 120 סימה גמזו








א בית משפט שלום 29902/01 כהן אביבה ,כהן יהודה נ' ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע"מ ,המשביר השקעות (1993) בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/12/2001)











תיקים נוספים על כהן אביבה
תיקים נוספים על כהן יהודה
תיקים נוספים על ח.ג.י.י. שייוק מוצרי בניה בע"מ
תיקים נוספים על המשביר השקעות (1993) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט