עו''ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן - מס שבח ת''א 2




עו''ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן - מס שבח ת''א 2

ערעור משפחה 351/99     24/07/2003 (עמש)



תיקים נוספים על עו"ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




עמש 351/99 עו"ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן נ' מס שבח ת"א 2




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עמש000351/99


בפני
:
ועדת ערר מס
שבח מקרקעין
1963-התשכ"ג
יהושע בן שלמה
(שופט בדימוס) – יו"ר
ד"ר קלוגמן, עו"ד - חבר
רו"ח י. מונד - חבר

תאריך:
24/07/03



בעניין:
אברמן יוסף, עו"ד
הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן
(בפשיטת רגל)





העורר

נ
ג
ד


מס שבח ת"א 2



ע"י ב"כ עו"ד:
א. ליס
פרקליטות מחוז ת"א
- (אזרחי)
המשיב



פסק דין
בפני
נו ערר על החלטת המשיב לחייב במס שבח מכירת דירת מגורים שהינה נכס עיזבון בפשיטת רגל.

העובדות
העובדות הצריכות לעניין הן:
מלכה בורשן ז"ל (להלן- המנוחה) נפטרה ביום 14.11.90. במותה הותירה רכוש שכלל דירת מגורים (להלן – הדירה) וחוב שעלה על
שווי רכושה.
העורר מונה כמנהל עיזבונה של המנוחה. תוקף המינוי פג ביום 19.10.94 (ראו ת/ 6).

על-פי בקשת העורר, החליט בית המשפט המחוזי ת"א, ביום 29.4.94,
בתיק עזבונות 809/93 כדלקמן:
"לאחר שהוברר כי חובות העזבון עולים על שווי העזבון, ניתן בזה צו בהתאם להוראות סעיף 106 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, לפיו ינוהל


עזבון המנוחה מלכה בורשן ז"ל, בפשיטת רגל ולפי דיני פשיטת רגל." (ראו ת/ 2).

ביום 17.4.97 מונה העורר כנאמן על נכסי המנוחה בפשיטת רגל וביום 5.11.98 נמכרה הדירה
על-ידי העורר לצד ג',
באישור בית המשפט.

העורר ביקש פטור ממס שבח בגין המכירה הנ"ל בהסתמכו על הסעיפים 3 ו- 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח רכישה ומכירה), התשכ"ג – 1963 (להלן – החוק) וטען, שהמנוחה לא מכרה דירה בפטור ממס בארבע השנים שקדמו לעסקה.
בקשתו של העורר נדחתה וכמוה נדחתה השגה שהגיש על הדחייה הנ"ל.

המחלוקת
המחלוקת סבה סביב השאלה האם בנסיבות המתוארות מעלה, יש לפטור את המכירה ממס שבח.

טענות הצדדים
להלן בקליפת אגוז, טענות הצדדים:

טענות העורר

א.
על יסוד פרשנות הסעיפים 3 ו- 49ב(1) לחוק, המכירה פטורה ממס.
שכן, לו המנוחה הייתה מוכרת את הדירה בחייה, הייתה זוכה בפטור מלא בגין "דירת מגורים מזכה".

ב.

לצורך קביעת החבות במס ושיעורו, יש לראות במנוחה כמי שממנה הוקנתה לעורר את
הזכות בדירה ולנהוג על-פי הוראות
סעיף 3 לחוק, לפיו: "יחושב המס כאילו נמכרה הזכות ע"י מי שממנו הוקנתה". קרי, כאילו נמכרה ע"י המנוחה.


ג.
טעה המשיב בהחילו את הוראות סעיף 5(ג)(1) לחוק על המקרה.
לחלופין, אם ייקבע שיש
תחולה לסעיף 5(ג)(1) הנ"ל על המקרה, על המשיב לגבות את המס מהיורשים הנחשבים כ"מוכרים"
על-פי הוראת הסעיף.

ד.
לחיזוק הטענה, שיש לראות במנוחה כמוכר שממנו הוקנתה" הזכות בדירה, כלשון סעיף 3 לחוק, תמך העורר את יתדותיו בהוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980
(להלן – הפקודה). בין היתר, הסתמך על הוראת סעיף 42 לפיה:

"ניתן על החייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל, או

יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן."

העורר היה ער לכך שהמנוחה לא הוכרזה כפושטת רגל. לטענתו, העובדות; שלא היה בנכסי המנוחה כדי כיסוי חובותיה והצורך במתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל, הן שקובעות את מעמדה של המנוחה.
שכן, אם ניישם
לענייננו, את הוראות סעיפים 205, 79 ו- 42 לפקודת פשיטת הרגל, 1936, נגיע לתוצאה: משנפטרה המנוחה כשעיזבונה חדל-פירעון, רואים בה כאילו הייתה פושטת רגל עוד בחייה שנכסיה מוקנים (שלא מרצון) לנאמן, ולא עוברים ליורשיה.

ה.
סעיף 5(ג) לחוק הוסף לחוק בתיקון מס' 24 בעקבות ההלכה שנפסקה בע"א 499/85 עיזבון אהובה (אדלה) שפייר ז"ל נ' מנהל מס שבח חיפה, פ"ד מד (3) 256 (להלן – עניין שפייר) וע"מ לבטל את תוצאתה. ברם, עיון בסעיף 5 (ג) הנ"ל מעלה, כי הוא עוסק בהורשה ובחלוקת עיזבון ליורשים והטלת אחריות על מנהל עיזבון ואם לא התמנה, על היורשים, כך שבהעדר הורשה ו/או שהיורשים אינם מקבלים דבר, ממילא אין כל נפקות להוראות סעיף 5 (ג) לחוק. זאת ועוד, לו רצה המחוקק להחיל את הוראות סעיף 5 (ג)(1) לחוק, גם על מכירה שנעשית ע"י בעלי התפקידים הנזכרים בסעיף 3 היה אומר זאת במפורש.

טענות ב"כ המשיב
א.
על-פי סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק הירושה), "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו." על כן,
מעת פטירתה של המנוחה עברה הדירה ליורשיה מכוח הדין, אף אם לא הגישו בקשה ליתן צו ירושה והתוצאה; הדירה נכנסת לגדרו של סעיף 5(ג)(1) לחוק. קרי, יראו ביורשים כמוכרים ולא במנוחה.

ב.
הנפטר אינו יכול להקנות זכות בנכס ואינו זכאי לפטור ממס. משכך, לא חל פטור
על מכירת הדירה על-פי סעיף 49ב (1) לחוק.

ג.
גרסתו ושיטתו של העורר
ביחס לנפקות הצו מיום 17.4.97 אינם עולים בקנה אחד עם האמור בפקודת פשיטת הרגל, או עם האמור בחוק הירושה.


מטרת הצו הינה ניהול העיזבון על דרך פשיטת רגל והוא אינו הופך את העיזבון, שהעורר מונה כנאמן על נכסיו, כפושט רגל. תפקידו של הנאמן במצב זה הנו זהה לתפקידו של מנהל העיזבון. קרי, החזקת נכסי העיזבון מטעם היורשים מכוח הדין, כפוף לחובותיהם לפרוע חובות העיזבון עד גובה שווי הנכסים שירשו.

ד.
מטרתו של הצו הנה לכנס נכסי החייב על מנת להגן עליהם מפני נושה זה או אחר, המעונין להיפרע מנכסי החייב "על חשבון" נושים אחרים. ברם, צו הכינוס אינו מדיר את החייב מנכסיו,
אלא מקפיא את הנכסים ביום הינתנו ושולל מהחייב את האפשרות לנהוג מנהג בעלים בנכסיו, ומעתה ואילך, אלו ינוהלו על ידי כונס הנכסים.

ה.
חיזוק נוסף להשקפה, שמינויו של העורר ביום 17.4.97 כנאמן, לא שינה במאומה ממעמדם של היורשים מכוח סעיף 1 לחוק הירושה, הפנה ב"כ המשיב לסימן ה' לחוק הנ"ל
שכותרתו "ניהול העזבון וחלוקתו על-ידי היורשים" ולהוראת סעיף 124 שמפנה להוראות הסעיפים 100 – 106
הדנות בעניין אופן ניהול עיזבון חדל-פרעון ולהוראת סעיף 106 הדנות בחובתו של מנהל העיזבון "להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת-רגל לפי דיני פשיטת-רגל

"
.

דיון
בסעיף 3 לחוק נאמר:

"הקניית זכות במקרקעין או זכות באיגוד לנאמן, לאפוטרופוס. למפרק או לכונס-נכסים מכוח פקודת פשיטת הרגל, 1936

אינה "מכירת זכות במקרקעין" או "פעולה באיגוד" לעניין חוק זה;

ובמכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד על ידי מי שהוקנתה לו כאמור יחושב המס כאילו נמכרת הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שממנו הוקנתה."

בע"א 91 / 424 עו"ד שלמה תוסייה-כהן וזאב קס בתורת כונסי נ' מנהל מס שבח מקרקעין מז (3) 710, בעמ' 714 נפסק:

"ההצדקה שלא לראות בכל ההעברות המנויות בסעיף 3 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג - 1963, כמכירה הינה כי לפי פשוטם של דברים הזכות נותרה בידי אותו אדם או הועברה לנציגו החוקי שאינו נחשב בעיני החוק לאדם אחר. מכאן נובע, שבעת מכירת הזכות לצד שלישי תתחייב המכירה במס כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על-ידי מי שממנו הוקנתה"

לענייננו, המסקנה העולה מלשון סעיף 3 הנה, שהקניית הזכות בדירה לעורר כנאמן, אינה "מכירת זכות במקרקעין" ולצורך חישוב המס החל על מכירת הזכות על ידיו לצד ג' , יראו במכירה כאילו נעשתה על-ידי מי שהקנה את הזכות
לעורר.

לאור המתואר לעיל,
המחלוקת העיקרית בערר זה סבה סביב השאלה: את מי יש לראות "כאילו" הקנה לעורר את הזכות בדירה. האם לראות במנוחה כמקנה - גרסת העורר, או יורשי המנוחה - גרסת המשיב.



מצינו, כי זכויות יורש קמות ועומדות ביום פטירת המוריש (סעיף 1 לחוק הירושה; ע"א 108/86 עזבון לויט ראובן ז"ל נ' אלקה קרמנסקי, פ"ד מ (3) עמ' 670).

עוד מצינו, שכאשר מי שממנו הוקנתה הזכות נפטר, יחולו דיני הירושה וההוראות הרלוונטיות בחוק מס השבח ושמבחינת חוק מס השבח, אין כל נפקות בדין לאירוע של מינוי כונס הנכסים (ע"א 424/91
הנ"ל בעמ' 714,
71).

לא שנוי במחלוקת, שבחיי המנוחה לא נפתח הליך להכרזתה כפושטת רגל. העניין התעורר אחרי פטירת המנוחה, כשהעורר, שפעל כמנהל עיזבונה (ראו

ת/ 6), נוכח לדעת, שחובותיה עולים על שווי עיזבונה. מטעם זה, פנה העורר לבית המשפט, כמצוות סעיף 106 לחוק הירושה, ובהתאם לסעיף האמור ניתן צו
לניהול עיזבון המנוחה "בפשיטת רגל ולפי דיני פשיטת רגל" (ראו ת/ 2).

סבורני שהמסקנה המתחייבת מן המפורט לעיל, הנה, שזכויותיה של המנוחה עברו ליורשיה מעת פטירתה ואלה היו מוחזקות בידיו של העורר בתוקף מינויו כמנהל עיזבון ולאחר מכן כנאמן לפי פקודת פשיטת הרגל.
מקובלת עלי טענתו של ב"כ המשיב שאין להסיק מצו בית המשפט בדבר ניהול העיזבון בפשיטת רגל, מסקנה מרחיקת לכת,
שלצורך סעיף 3 לחוק מס שבח
יש לראות במנוחה כמי
שהקנתה את הזכות לעורר ולפיכך
כמי שמכרה את
הזכות
בדירה לצד ג'.

הצו האמור לא הוציא את העניין מגדרם של סעיף 1 לחוק הירושה ויתר הוראות החוק הנ"ל הדנות בניהול העיזבון.

משהגעתי למסקנה שזכויות המנוחה עברו במותה ליורשיה ושהרכוש הוחזק ע"י העורר, בין כמנהל עיזבון ובין כנאמן, יורשיה לא יכלו לעשות כל פעולה בנכסים אלה בלא רשות מאת העורר (סעיף 121 לחוק הירושה) ומשלא נותר בעיזבון מאומה לחלוקה בין היורשים הרי,
שאחריותם של אלה נופלת לחלוטין (סעיף 131 לחוק הירושה). על כן, אני דוחה את הטענה החלופית שהעלה העורר, שהמשיב יגבה את המס מהיורשים. בנסיבות דנן, מן הדין לשלם את המס מהכספים שנתקבלו ממכירת
הדירה.

בנסיבות דנן, צדק המשיב בהחילו את סעיף 5 (ג)(1) לחוק על המקרה. אני
ממליץ בפני
חברי לדחות את הערר ולחייב את העורר לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק מהיום, הפקדון שהופקד בתיק, להעביר למשיב ע"ח ההוצאות.




-----------------------------


י. בן שלמה, שופט בדימ'







ד"ר ג. קלוגמן, עו"ד
אני מסכים.


--------------------

ד"ר ג. קלוגמן, עו"ד

י. מונד, רו"ח
אני מסכים.


--------------------

י. מונד, רו"ח

לאור האמור לעיל הוחלט כאמור בחוות דעת היו"ר.

ניתן בהעדר היום 24.7.2003.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לבאי כוח בעלי הדין.


----------------------------
-----------------
---------------------
י. בן שלמה, שופט בדימוס

י. מונד, רו"ח
ד"ר ג. קלוגמן, עו"ד

יו"ר

חבר

חבר







עמש ועדת ערר מס שבח 351/99 עו"ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן נ' מס שבח ת"א 2 (פורסם ב-ֽ 24/07/2003)











תיקים נוספים על עו"ד אברמן יוסף - הנאמן על נכסי עיזבון המנוחה מלכה בורשן
תיקים נוספים על מס שבח ת"א 2




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט